מקורות ללימוד לפני המבחן:
דפים ב-יז; כולל שאלות על תוס'1. שטרי חוב המוקדמים פסולים האם יוכל לגבות בהם מבני חורין לשיטת רשי? (ב. דה שטרי)
א. פסול לגבות ממשועבדים אבל מבני חורין גובה כמלוה על פה.
ב. אינו גובה ללא ממשועבדים ולא מבני חורין משום קנס.
ג. גובה אפי' ממשועבדים מזמן המלוה ופסול לגבות מזמן הכתוב בשטר.
ד. גובה רק ממטלטלין אבל לא מן הקרקעות.
2. על מי נאמר שמלך כשר היה? (ג:)
א. מנשה, כיון דלבסוף עשה תשובה, ונ"מ דמונין לו מניסן.
ב. חזקיה המלך, וקמ"ל דמהני תפלה לבטל גזר דין.
ג. כורש, וקמ"ל דמונין לו מניסן כמלכי ישראל.
ד. צדקיהו המלך, ורק קודם שהחמיץ אבל אח"כ מונין לו מתשרי.
3. מי שחייב קרבנות שעבר עליו רגל אחד האם עבר על איסור תורה? (ד:)
א. לכו"ע אין בל תאחר בפחות משלשה רגלים.
ב. לר' מאיר עובר בבל תאחר, ולכו"ע עובר עכ"פ על מצות עשה.
ג. מן התורה אינו עובר אבל מדרבנן עובר.
ד. אם היה בירושלים עובר גם ברגל אחד ובשאר מקומות רק בג' רגלים.
4. האם שייך איסור בל תאחר דשלש רגלים בקרבן פסח? (ה.)
א. אם עבר עליו גם פסח שני ועדיין לא הקריבו, עובר.
ב. אם לא הקריבו גם בשנה הבאה, עובר.
ג. לא שייך אלא כשהפריש שנים והקריב אחד והשני נשאר.
ד. שייך רק במותר הפסח שקרב שלמים.
5. באיזה קרבן דרשו חז"ל "הוא ולא חילופיו" לפוטרו מבל תאחר - למסקנא? (ה:)
א. חטאות ואשמות כיון דלמיתה אזלי.
ב. עולה ושלמים וכגון שהוממו ונתחללו באחר באמצע הזמן.
ג. חטאת העוף הבאה על הספק.
ד. תודה שנתחלף בשלמים וכבר הוקרב הלחם.
6. איזה זמן נאמר בצדקה, לענין איסור בל תאחר? (ו.)
א. כיון דקיימי עניים מיחייב עליה לאלתר.
ב. דינו כקרבנות דחייב בעברו עליו ג' רגלים כיון דבענינם כתוב.
ג. אם עבר עליו חג הסוכות עובר, כיון דנקרא חג האסיף.
ד. ברגל אחד עובר בעשה ובג' רגלים לענין בל תאחר.
7. בכור, מאימתי מונין לו שנה? (ו:)
א. משהגיע לשלושים יום ופגע בו רגל ראשון.
ב. בבעל מום מרגל ראשון ובתם משעה שנולד.
ג. בבעל מום משנראה להרצאה ובתם משעה שנולד.
ד. בבעל מום משעה שנולד ובתם משנראה להרצאה.
8. המשכיר בית לחבירו ואמר "שנה זו" עד מתי חל השכירות? (ז:)
א. עד חודש תשרי.
ב. לתנא דברייתא עד ניסן ולת"ק עד אחרי ניסן.
ג. לכו"ע עד ניסן.
ד. אם השכירו בימות הגשמים עד ניסן, ובקיץ עד תשרי.
9. באחד בתשרי ראש השנה לשנים כמה פירושים נאמרו על זה בגמ'? (ח.)
א. למעשר בהמה ולמעשר דגן תירוש ויצהר.
ב. לשמיטין וליובלות.
ג. לשטרות הנמנין למלכי אומות העולם, לתקופה ולדין.
ד. לשכירות בתים, לחדשים ולעיבורין.
10. איזה דין למד ר' ישמעאל ממ"ש "בחריש ובקציר תשבות"? (ט.)
א. שיש איסור לחרוש ולקצור בשבת ויו"ט.
ב. ב שיש איסור לחרוש ולקצור בשנת השמיטה.
ג. ג. שאין חייבין סקילה אם חרש או קצר בשבת.
ד. ד. שמותר לקצור את העומר אפי' בשבת.
11. איזה מהני דלקמן מעכבים את היובל? שלוח עבדים, שמיטת קרקע, תקיעת שופר? (ט:)
א. לר' יהודה שלוח עבדים, לר' יוסי תקי"ש, ולחכמים כולם מעכבים.
ב. לר' יהודה שלוח עבדים, לר' יוסי גם תקי"ש, ולחכמים אין עיכוב.
ג. כו"ע מודים שאין שלוח עבדים מעכבת ופליגי רק על תקיעת שופר.
ד. שלשתן מעכבות בארץ ובחו"ל פליגי ר' יהודה ור' יוסי על תקי"ש.
12. הנוטע שלושים יום לפני ר"ה עלתה לו שנה כמאן אזיל האי דינא למסקנא? (י:)
א. כר' אליעזר דס"ל שלושים יום בשנה חשוב כמו שנה.
ב. כר' יוסי דס"ל שתי שבתות לקליטה ורוב החודש נחשב ככולו.
ג. כר' מאיר דיום א' בשנה נחשב כשנה ובעינן ל' יום לקליטה.
ד. כחכמים דס"ל כתוספת שביעית הוא ל' יום ולכן נחשב כשנה.
13. באיזה חודש בשנה נולדו אברהם יצחק ויעקב? (יא.)
א. לר' אליעזר בתשרי ולר' יהושע בניסן.
ב. יצחק נולד בניסן, אברהם ויעקב, לר"א בתשרי ולר"י בניסן.
ג. אברהם בניסן, יצחק ויעקב בתשרי.
ד. נתעברו בתשרי ונולדו בניסן כי אותה שנה מעוברת היתה.
14. למסקנת הסוגיא, איך מונין חכמי ישראל למבול ולתקופה, מתשרי או מניסן? (יב.)
א. הלכה כר' יהושע ומניסן מנינן.
ב. לתקופה מתשרי ולמבול מניסן.
ג. לתקופה מניסן כר' יהושע ולמבול מתשרי כר' אליעזר.
ד. הלכה כר' אליעזר ומתשרי מנינן.
15. עומר שהקריבו ישראל בכניסתן לארץ, מהיכן הקריבוהו - למסקנא? (יג.)
א. מהתבואה שהביאו עמם בעברם את הירדן.
ב. בעברם את הירדן זרעו וגדל תוך כמה ימים.
ג. לקחו תבואה מהגוים אחרי שהביא שליש.
ד. לקחו תבואה מהגוים בתחלת גידולם ונגמרו תוך כמה ימים.
16. מה הדין באורז ודוחן, לענין קביעת עונת המעשר שלהן? (יג:)
א. בתר השרשה, מתוך שעשויין פרכין פרכין.
ב. בתר לקיטה, כיון דגדילין על הארץ דינם כירקות.
ג. בתר שליש גידולם, כיון שנעשים כרי דינם כתבואה.
ד. בתר חנטה, כיון דגידולם על רוב מים דינם כאילנות.
17. מה הדין בבצלים הסריסים שמנע מהם מים ל' יום לפני ר"ה, לענין מעשרות? (יד. רש"י ד"ה איכא)
א. בתר לקיטה לכו"ע, כי דינם כירק.
ב. בתר שליש גידולם, דדינם כתבואה.
ג. פליגי ר"ע ור"י הגלילי, לל"ק לר"ע לקיטה ולר"י שליש ולל"ב הפוך.
ד. פליגי ר"ע ור"י הגלילי, לר"ע בתר השרשה כקטניות ולר"י לקיטה.
18. במאי פליגי רבה ורב המנונא באתרוג בת ששית שנכנסה לשביעית - למסקנא? (טו: ברש"י ד"ה חסורי)
א. לרבה חייב במעשר ובביעור ולר"ה פטור משניהם.
ב. לרבה פטור משניהם דמ"מ הפקר הוא ולר"ה חייב רק במעשר.
ג. לרבה חייב בביעור ופטור ממעשר ולר"ה חייב במעשר ובביעור.
ד. לרבה חייב במעשר ובביעור ולר"ה פטור בביעור וחייב במעשר.
19. כל המוסר דין על חבירו וכו', מה הכוונה? (טז:)
א. המלשין על חבירו לפני השלטונות, ועונשו שנקרע גזר דינו.
ב. מדבר לשון הרע על חבירו, ועונשו שלוקה בגופו.
ג. המתפלל שחבירו ייענש, ועונשו שהוא נענש תחלה כי מזכירין עונו.
ד. שתובע חבירו לדין תורה על חנם, ועונשו שיפסיד בדינו.
20. מהו עונשם של פושעי ישראל בגופם לדברי ב"ה - למסקנת הסוגיא? (יז.)
א. יורדין לגיהנום ונדונין בה לדורי דורות.
ב. רב חסד מטה כלפי חסד ואין יורדין לגיהנום.
ג. יורדין לגיהנום לי"ב חודש ואח"כ עולים.
ד. בינוני יורד לגיהנום לשעה ועולה, וברוב עונות יורד וגופו כלה.
שאלות על תוספות
21. המאחר מעשרותיו (מעשר ראשון, שני, ועני) האם עובר על איסור בל תאחר? (ד. ד"ה ומעשרות)
א. במעשר ראשון ושני עובר, במעשר עני אינו עובר.
ב. כ"ז שלא הופרשו חייב רק בביעור, משהופרשו עובר גם על בל תאחר.
ג. לא שייך איסור בל תאחר במעשרות.
ד. רק בתרומה גדולה שייך בל תאחר כיון שיש בו חיוב מיתה.
22. אשה בעלה משמחה - מה הכוונה? (ו: דה אשה)
א. שבשנה ראשונה חייב הבעל לשמח את אשתו ולכן פטור מלעלות לרגל.
ב. שאשה חייבת בשמחת החג רק אצל בעלה ודוקא בחג הסוכות.
ג. לרש"י חייב הבעל לקנות לה בשר ולרת במיני תרגומא סגי.
ד. לרש"י בבגדי צבעונין בבבל, ולר"ת החיוב על הבעל לתת לה בשר.
23. איזה דין ניתן ללמוד ממ"ש חז"ל "איזהו חג שהחודש מתכסה בו"? (ח: ד"ה שהחודש)
א. שאין אומרים קידוש לבנה עד אחרי יום הכיפורים.
ב. שאין חטאת ר"ח קרב בר"ה, ושאין מזכירים מוסף דר"ח בר"ה.
ג. שבתשרי לא קבלו עדים לקדש את החודש.
ד. שמצוה לתקוע שופר בר"ה.
24. איזה ממינים אלה חייבים במעשרות מה"ת: דגן תירוש ויצהר, ירק, פירות האילן? (יב. ד"ה תנא)
א. כולם חייבים מה"ת חוץ מדגן וירק.
ב. דגן תירוש ויצהר וכל פירות האילן.
ג. רק דגן תירוש ויצהר, אבל ירקות ושאר פירות רק מדרבנן.
ד. כל המינים האלה חייבים במעשרות מה"ת.
25. למה אין איסור בל תוסיף בתקיעות שמוסיפים משום עירבוב השטן? (טז: ד"ה ותוקעים)
א. דלא שייך בל תוסיף בעשיית מצוה ב' פעמים.
ב. דלא שייך ב"ת כשאין מכוונים לשם קיום המצוה אלא משום ערבוב שטן.
ג. כיון שכבר יצאו יד"ח המצוה הו"ל כשלא בזמנו ואינו עובר על ב"ת.
ד. כיון שקודם תוקעים בישיבה ואח"כ בעמידה אינו דומה לתקיעות דמצוה.