מקורות ללימוד לפני המבחן:
דפים יח-לה; כולל שאלות על תוס'1. מתי ניתן לקרוע גזר דין שיש עמו שבועה? (יח.)
א. רק ע"י תפילת הציבור.
ב. רק בתורה וגמילות חסדים.
ג. רק בעשרה ימים שבין ר"ה ליוה"כ.
ד. רק בגזר דין של יחיד ולא בשל ציבור.
2. באיזה יום הובקעה העיר בימי חרבן בית המקדש הראשון? (יח:)
א. בתשעה באב.
ב. בעשרה בטבת.
ג. בי"ז בתמוז.
ד. בט' בתמוז.
3. כלי זכוכית שניקבו והטיף לתוכן אבר, איזה טומאה מטמא בזה ר' יהודה בן שמוע? (יט. רש"י ד"ה יהודה)
א. טומאה דרבנן דדינו ככלי זכוכית.
ב. י"א טומאה ישנה וי"א טומאה דאורייתא דדינו ככלי מתכות.
ג. נטמא באהל המת דאין דינו כצמיד פתיל.
ד. טומאת כלי חרס ורק אם נגע טומאה בתוכו ולא מגבו.
4. מהו מסקנת הסוגיא, בטלו מגילת תענית או לא בטלו? (יט:)
א. לא בטלו.
ב. בטלו.
ג. בחנוכה ופורים לא בטלו ובשאר יומי בטלו.
ד. בדאורייתא לא בטלו ובדרבנן בטלו.
5. נולד קודם חצות או נולד אחר חצות איזה דין אנו למדים ממאמר זה? (כ:)
א. דאם היה מולד הלבנה קודם חצות היום ניתן לראות הלבנה לפני השקיעה.
ב. דאם נולד הבהמה קודם חצות ניתן להשתמש בו לצורך קרבן פסח.
ג. דאם ראו את הלבנה קודם חצות הלילה אפשר לקדש החודש בו ביום.
ד. דאם היה המולד קודם חצות עושים יום א' ר"ח, ואחר חצות ב' ימים.
6. באיזה חודשים מותר לעדי החודש לחלל שבת? (כא:)
א. מן התורה בניסן ותשרי, ורבנן גזרו שאין לחלל כלל.
ב. בניסן סיון תשרי ואדר.
ג. מן התורה בכולם, ורבנן התירו רק בניסן ותשרי.
ד. עדי החודש מותרים בכולם, ושלוחי בי"ד מחללים רק בניסן ותשרי.
7. לאיזה עדות הכשירו אפילו מי שהוא גזלן דדבריהם? (כב.)
א. עדות החודש.
ב. עדות אשה להתירה להנשא.
ג. עידי קידושין.
ד. להעיד על אשה שזינתה להיאסר על בעלה.
8. ואימתי משיאין לאור עיבורו מתי זה? (כב:)
א. בלילה שלפני יום ל'.
ב. בלילה שלפני יום ל' וגם בלילה שלמחרת.
ג. בלילה שלפני יום ל"ב.
ד. בלילה שלפני יום ל"א.
9. כל הלומד תורה ואינו מלמדה..........? (כג.) .
א. אין לו תקנה
ב. דומה להדס במדבר.
ג. מכריזין עליו אוי להם לבריות מעלבונה של תורה.
ד. עובר על מש ולמדתם אותם וכו'.
10. אם עשו לו אחרים צורות חמה ולבנה האם מותר להחזיקם בבית? (כד:)
א. רק ברבים מותר וכן בבית הנשיא דנחשב כמו רבים.
ב. ב מותר כי רק לעשות נאסר.
ג. ג. חותמו בולט אסור חותמו שוקע מותר.
ד. אם נעשו ע"י גוי אסור ועי"ז ישראל מותר.
11. אין חידושה של לבנה פחותה.......? (כה.)
א. מעשרים ותשעה יום.
ב. מעשרים ותשעה ימים, ומ"מ פעמים שבא בארוכה לשלושים יום.
ג. מעשרים ותשעה ומחצה ימים, ועוד שני שליש שעה וע"ג חלקים.
ד. משלושים ומחצה יום ועוד תשצ"ג חלקים.
12. למה אינו שייך "אין קטיגור נעשה סניגור" בדם הפר ביוה"כ? (כו.)
א. הואיל ונשתנה ואין מראית הפר ניכר.
ב. דדוקא עגל אסור ולא פר.
ג. חוטא בל יתנאה קא אמרינן.
ד. דוקא בעבודות חוץ קאסרינן ולא בעבודות פנים.
13. באיזה אופן ניתן לשמוע ביחד תרתי קלי - למסקנת הסוגיא? (כז.)
א. כששניהם אמרם אדם אחד.
ב. בקריאת התורה.
ג. כששני הקולות הם משני בני אדם.
ד. בדבר החביב לאדם כמו הלל ומגילה.
14. הפכו ותקע בו לא יצא, מה הכוונה? (כז:)
א. שהפך את השופר כמו כותנת הפנימי לחוץ.
ב. שהרחיב את הקצר וקיצר את הרחב.
ג. שהפך השופר ותקע בצד הרחב שבו.
ד. שהפך צד הרחב כלפי הקרקע ותקע בו.
15. למה אין איסור בל תוסיף במי שישן בסוכה בשמיני עצרת - למסקנא? (כח:)
א. כיון שלא עשה מעשה בשעה שישן, והוי שב ואל תעשה.
ב. אין עוברים על בל תוסיף שלא בזמנו.
ג. אין עוברים על בל תוסיף כשלא התכוון לצאת.
ד. כיון דלא התכוון לצאת אינו עובר שלא בזמן המצוה.
16. האם תקעו גם היחידים בשופר כשחל ר"ה בשבת, בזמן שהב"ד היה ביבנה? (ל.)
א. לא תקעו ורק בי"ד תקעו.
ב. תקעו כיון שהותרה הותרה לכולם.
ג. תקעו רק בפני בי"ד.
ד. תקעו רק בזמן בי"ד ואפי' שלא בפני בי"ד.
17. ראש ב"ד שהלך לעיר אחרת האם מחייבים את הלוה או העדים לילך אחריו? (לא:)
א. בעדות החודש לא, ובלוה כן דעבד לוה לאיש מלוה.
ב. אינו חייב ללכת אחריו.
ג. התובע הולך אחר הנתבע.
ד. אינו חייב ללכת אבל אפשר לכתוב עליו שמתא.
18. זמרו למלכנו זמרו האם נחשב במנין פסוקי מלכויות? (לב:)
א. נחשב לכו"ע.
ב. אינו נחשב לכו"ע.
ג. לר' יוסי נחשב ולר' יהודה אינו נחשב, דלא נמלך אלא עלינו.
ד. לר' יוסי לאחד, ולר' יהודה לשנים, כיון דכתיב ב' פעמים "זמרו".
19. האם מותר לשטוף את השופר ביו"ט כדי לצחצחו? (לג.)
א. אסור בכל המשקים דדומה למתקן כלי.
ב. ביין או מים מותר, במי רגלים אסור מפני הכבוד.
ג. אם יש לו שופר אחר מותר, ואם אין לא אלא זה אסור.
ד. מותר בכל המשקים, כיון דראוי לתקוע בו גם בלי זה.
20. מי שאין לו שופר ולפניו שתי עיירות, באחת תוקעין ובאחת מתפללים במנין, לאיזה ילך? (לד:)
א. אם בשניהם יש ספק, עדיף השופר, אבל אם המתפללים ודאי, ילך למתפללים.
ב. תמיד עדיף מקום המתפללים, כי כל בי עשרה שכינתא שריא.
ג. שניהם שווים ולאיזה שירצה ילך.
ד. השופר עדיף, שהוא מה"ת, ואפי' היכא דשופר ספק ותפלה ודאי.
שאלות על תוס'
21. האם מעברין את השנה בגלל איחור התקופה? (כא. ד"ה עברה)
א. אין מעברין.
ב. מעברין.
ג. מעברין רק אם יש עוד סיבה לעבר.
ד. בגלל תקופת ניסן מעברין, ובתקופת תשרי רק אם יש סיבה נוספת.
22. למה נחשב ראש חודש "יום ביטול מלאכה לעם"? (כג. ד"ה משום)
א. בגלל שמאריכים בתפלה נגרם עי"ז ביטול מלאכה.
ב. כיון שיש בה קרבן מוסף.
ג. דנהגו הנשים שלא לעשות מלאכה בשכר שלא השתתפו בעגל.
ד. כיון דראש חודש איקרי מועד.
23. האם אמרינן עד נעשה דיין בעדות החדש? (כו. ד"ה דרחמנא)
א. עד הרואה נעשה דיין עד המעיד לא.
ב. אפי' עד הרואה אין נעשה דיין.
ג. אפי' עד המעיד כשר להיות דיין.
ד. ראוהו בלילה אין נעשה דיין ביום נעשה דיין.
24. למה התירו לתקוע בשופר לאחר החרבן בכ"מ שיש ב"ד, יותר מבלולב? (כט: ד"ה אבל)
א. דבשופר אין כ"כ חשש לחילול שבת כיון שהוא חכמה ואינו מלאכה.
ב. דבשופר שהוא להעלות זכרונותיהן של ישראל לא רצו לבטל לגמרי.
ג. דשופר הוי רק יום א' ולולב ניטל כל שבעה.
ד. דשופר תלוי בבי"ד משא"כ לולב שתלוי במקדש והוא נחרב.
25. למה אנו תוקעים בר"ה בתפלת מוסף ולא בשחרית? (לב: ד"ה בשעת)
א. דברוב עם הדרת מלך.
ב. דבבוקר הקב"ה יושב בדין ואין הזמן ראוי להעלות זכרונותיהן של ישראל.
ג. משום גזירת מלכות ובירושלמי איתא שלא יחשבו שהם תרועות מלחמה.
ד. איתא בירושלמי שהתקיעות הם זכר למעמד הר סיני, ולכן זמנו אחר קריאת התורה.