yeshiva.org.il


גמרא ביצה מבחנים דפים ב- טו

מקורות ללימוד לפני המבחן:
מסכת ביצה דפים ב- טו; כולל שאלות על תוס'

א. גזירה שבת אטו יום טוב.
ב. גזירה משום שבת אחר יום טוב.
ג. גזירה משום יום טוב אחר השבת.
ד. דאין בין יום טוב לשבת לגבי הכנה.

א. לא יסיק בהם ואפילו כשנתערבו באחרות, דדבר שיש לו מתירין לא בטל.
ב. מותר להסיק בהם כי האיסור אינו בעין.
ג. חל יום טוב אחר השבת לא יסיק בהם, חל יו"ט באמצע השבוע מותר להסיק בהם.
ד. מבטל עצי האיסור על ידי שמרבה עליהן עצים מן המוכן ומסיק בהם.

א. בין בארץ ישראל ובין בחוץ לארץ מותרת ביום השני.
ב. בין בארץ ישראל ובין בחוץ לארץ אסורה ביום השני.
ג. בארץ ישראל מותרת ביום השני, בחוץ לארץ אסורה ביום השני.
ד. בארץ ישראל אסורה ביום השני, בחוץ לארץ מותרת ביום השני.

א. נוהג קדושה רק ביום א' מכיון דקיבלו העדים כל היום. (ה: רש"י ד"ה מי)
ב. נוהג קדושה בב' הימים אע"פ שקיבלו העדות ביום א', דתקנה ראשונה לא נעקרה ממקומה.
ג. אם יש שהות לקדשו נוהג קדושה יום אחד, ואם אין שהות לקדשו מותר לעשות מלאכה, ויום ב' בלבד קדוש.
ד. אם יש שהות לקדשו נוהג קדושה יום אחד, ואם אין שהות לקדשו נוהג קדושה בב' הימים.

א. נולד מן הכשרה מותר לאכלו ביו"ט, נולד מן הטריפה אסור לאכלו ביו"ט.
ב. נולד מן הכשרה נחלקו אי מותר לאכלו ביו"ט, נולד מן הטריפה לכולי עלמא אסור לאכלו ביו"ט.
ג. נולד מן הכשרה או נולד מן הטריפה אסור לאכלו ביו"ט.
ד. נולד מן הכשרה או נולד מן הטריפה מותר לאכלו ביו"ט.

א. לאכילה כזית, לביעור ככותבת.
ב. לאכילה ככותבת, לביעור כזית.
ג. בין לאכילה ובין לביעור בככותבת.
ד. לאכילה כביצה, לביעור ככותבת.

א. מותר לכסות דקירה אחת, ושאר הדם ישאיר מגולה.
ב. מותר לכסות אם יכול לכסות כל הדם בדקירה אחת.
ג. בבית מותר לכסות בחצר אסור לכסות.
ד. אסור לכסות בין בבית בין בחצר.

א. דסובר אין ברירה.
ב. דמיירי באומר ביו"ט.
ג. דאי לא יברר דבריו בערב יום טוב חיישינן דילמא מטלטל ביו"ט שלא לצורך.
ד. מכיון שמדובר בבריכה ראשונה.

א. בורר המטבע היפה ואומר אם זו מעשר שני מוטב ואם לאו יתחלל מטבע המעשר על זה.
ב. מחלל מטבע המעשר על פרוטות של נחושת, ואח"כ מחלל על המנה היפה.
ג. יוליכם לים המלח.
ד. יוליכם לירושלים ויקנה בדמיהם פירות ואוכלם בקדושה.

א. שחט ביו"ט מותר, שחט בערב יו"ט אסור.
ב. בין בשחט ביו"ט בין שחט בערב יו"ט מותר.
ג. אם מלחו מותר אם לאו אסור.
ד. חתיכה אחת מותר, שתי חתיכות אסור.

א. מותר מן התורה ואסור מדרבנן, דהוי טירחא שלא לצורך.
ב. אסור מן התורה דהוי שלא לצורך כלל.
ג. מותר מן התורה ומותר מדרבנן דאמרינן מתוך אפילו כשהוציא שלא לצורך כלל.
ד. אם יכול להוציא מערב יו"ט אסור מדרבנן, ואם לאו מותר.

א. דאסור להקנות ביו"ט המתנות לכהן.
ב. גזירה שמא יבוא להוציא מרשות לרשות.
ג. גזירה שמא יוליך מתנות שהורמו בערב יום טוב.
ד. גזירה שלא יפריש תרומה ביום טוב.

א. חייבים בתרומת מעשר.
ב. פטורים מתרומת מעשר.
ג. אם נתנו מהם מעשר ללוי בשבלים חייבים בתרומת מעשר, ואם לאו פטורים.
ד. אם כותש אותם חייבים בתרומת מעשר, ואם לאו פטורים.

א. הקדימו בשבלים פטור, הקדימו בכרי חייב.
ב. הקדימו בכרי פטור, הקדימו בשבלים חייב.
ג. בין הקדימו בכרי בין הקדימו בשבלים פטור.
ד. בין הקדימו בכרי בין הקדימו בשבלים חייב.

א. בורר פסולת מתוך אוכל אפילו כשהפסולת מרובה על האוכל ואפילו שיש לו על ידי זה טירחה מרובה.
ב. בורר אוכל מתוך פסולת.
ג. בורר פסולת מתוך אוכל אפילו כשהפסולת מרובה על האוכל ובלבד שאין לו על ידי זה טירחא מרובה.
ד. בורר פסולת מתוך אוכל כשאין הפסולת מרובה על האוכל, ודווקא כשהטרחא בכך מועטת.

א. בגד רך מותר, בגד קשה אסור.
ב. בגד רך אסור, בגד קשה מותר.
ג. בין בגד רך בין בגד קשה אסור.
ד. בין בגד רך בין בגד קשה מותר.

שאלות על תוספות
א. אין נאסר בין במוקצה מחמת מצוה בין במוקצה מחמת איסור.
ב. נאסר בין במוקצה מחמת מצוה בין במוקצה מחמת איסור .
ג. במוקצה מחמת מצוה נאסר, במוקצה מחמת איסור מותר.
ד. במוקצה מחמת מצוה מותר במוקצה מחמת איסור נאסר.

א. רק בדבר מאכל שייך לאסור משום נולד, כגון ביצה ופירות הנושרים.
ב. דהוי מוכן אגב אמו דשחיטת אמו מתירתו.
ג. דראוי לכלבים, ומוכן לכלבים מוכן לאדם.
ד. מכיון שעובר ירך אמו.

א. אסור לעשות לכולי עלמא.
ב. מותר לעשות לכולי עלמא.
ג. נחלקו בזה.
ד. ברכין אסור לכולי עלמא, בקשין נחלקו בזה.

א. מותר ללבשם.
ב. כשהוא שוע טווי ונוז, אסור. וכשאינו שוע טווי ונוז, מותר.
ג. בקשין כשיש חשש שמא תכרך נימא, אסור, וכשאין חשש שמא תכרך, מותר.
ד. בפרהסיא אסור ללבוש משום מראית עין דיאמרו רכים הם, בצנעא מותר.

א. אפילו החיטה והכוסמת גם כן לקו.
ב. פלאי פלאות נעשו להם שלא לקו.
ג. אפילות לשון חושך שנעשו שחורות מאש הברד.
ד. לשון נפילה הוא.