מקורות ללימוד לפני המבחן:
מסכת מגילה דפים ב-טז; כולל שאלות על תוספות1. על איזה תנא נאמר הכינוי "סתימתאה"? (ב. ברש"י ד"ה סתימתאה)
א. ר' מאיר, כיון דסתם משנה ר' מאיר היא.
ב. רבי, כיון שהוא סידר את המשניות.
ג. ר' יהודה, כיון שסתם ספרא ר' יהודה.
ד. ר' עקיבא, כיון שכל הסתומים תלמידיו הם, א"נ שהרבה סתם משניות הם דבריו.
2. וראיתי אני דניאל לבדי את המראה והאנשים וכו' לא ראו, מי היו האנשים? (ג.)
א. חנניה מישאל ועזריה.
ב. חגי זכריה ומלאכי.
ג. עזרא ונחמיה.
ד. משרתי המלך שבאו ללוותו.
3. מה עדיף, מקרא מגילה או תלמוד תורה - למסקנא? (ג:)
א. תלמוד תורה.
ב. מקרא מגילה.
ג. מקרא מגילה עדיף מתלמוד תורה דיחיד, ותלמוד תורה דרבים עדיף ממגילה.
ד. תלמוד תורה עדיף ממגילה ביחיד, ומקרא מגילה דרבים עדיף אפי' מתורה דרבים משום פרסומי ניסא.
4. פורים שחל להיות בשבת האם יש לדרוש בעניינא דמגילה? (ד.)
א. חייב, כי משה תיקן להם לישראל שיהא שואלין ודורשין בעניינו של יום.
ב. אסור, משום גזירה דשמא יעבירנו.
ג. מותר, אבל אין חיוב.
ד. ביחיד מותר, וברבים אסור משום זילותא דשבתא.
5. כפרים המקדימים ליום הכניסה לקריאת המגילה באיזה יום חייבים לקיים מתנות לאביונים? (ד:)
א. ביום י"ד.
ב. ביום ט"ו.
ג. ביום הכניסה.
ד. בתענית אסתר.
6. האם יש לעיר טבריה דין מוקף חומה לענין בתי ערי חומה ולמגילה? (ה:)
א. לבתי ערי חומה כן, ולמגילה לא.
ב. לבתי ערי חומה לא, ולמגילה ספק.
ג. לשניהם אין לה דין מוקף חומה.
ד. לשניהם יש לה דין מוקף חומה.
7. איזה הבטחה קבל זבולון כשחשש שמא יקחו ממנו החלזון בלא דמים? (ו.)
א. דהציצית יהיו פסולין משום מצוה הבא בעבירה.
ב. שישלים לו הקב"ה ממקום אחר.
ג. שכל הלוקח בלא דמים לא יצליח בפרקמטיא שלו.
ד. הובטח לו שיתקיים בו "לא יחמוד איש את ארצך".
8. מה הטעם של רשב"ג דס"ל שכל מצות שנוהגות בשני אין נוהגות בראשון - למסקנא? (ו:)
א. אין מעבירין על המצות.
ב. מסמך גאולה לגאולה עדיף, א"נ דכתיב לקיים את אגרת הפורים "השנית".
ג. מדכ' לקיים את ימי הפורים "בזמניהם".
ד. שלא יתקלקלו בפסח, שכולם יודעים שהפסח חל בשלושים יום אחרי פורים.
9. לאיזה מ"ד יכולים חייבי כריתות להחשב בגדר "זדונו בידי אדם"? (ז:)
א. לר' חנניה בן גמליאל דס"ל חייבי כריתות שלקו נפטרו מידי כריתתן - ואליבא דרבא.
ב. לר' נחוניא בן הקנה שהיה עושה את יום הכפורים כשבת לתשלומין.
ג. לר' יצחק דס"ל שאין לוקין על לאו שניתן לאזהרת כרת.
ד. לכו"ע, כיון שהחטא שחייב עליה כרת נעשה בידי אדם.
10. זב שהוא גם מצורע, האם יכול לספור שבעה נקיים ולטבול כשעדיין לא נתרפא מנגעו? (ח. ברש"י ד"ה לכשיפסוק)
א. אינו סופר עד שיתרפא גם מנגעו.
ב. ב סופר שבעה וגם טובל אף שהוא עדיין מצורע.
ג. זב בעל שתי ראיות סופר מיד ובעל ג' ראיות אינו סופר כל זמן שהוא מצורע.
ד. סופר מיד אבל אינו טובל עד שיתרפא מצרעתו ואז עולה לו לנגעו וזובו.
11. זב שטבל בשביעי שלו וחזר וראה שוב באותו יום האם מטמא למפרע גם בין טבילה לראיה? (ח: רש"י ד"ה אלא)
א. אינו מטמא למפרע.
ב. משכב ומושב מטמא למפרע, אך אינו מטמא כלי חרס בהיסט למפרע.
ג. מטמא הכל למפרע כי הראיה סותר לספירה.
ד. זב בעל שתי ראיות אינו מטמא למפרע ובעל שלש ראיות מטמא למפרע.
12. האם הקריבו בבמת ציבור פר העלם דבר של ציבור? (ט:)
א. הקריבו לכו"ע כיון דהי' קרבן ציבור.
ב. לכו"ע לא הקריבו כיון דאין קבוע לו זמן.
ג. לר' שמעון לא הקריבו לרבנן הקריבו.
ד. לכו"ע לא הקריבו כיון דאינו בגדר נידר ונידב.
13. למ"ד קדושה ראשונה לא קידשה לעתיד לבוא, למה היו צריכים קלעים להיכל ולעזרה בשעת הבנין? (י.)
א. כי אחרת אסור הי' להקריב קרבנות עד שייגמר בנין הבית.
ב. כדי שלא יסתכלו בפנים - משום צניעות.
ג. כדי שיהא מותר לאכול קדשים לפנים מן הקלעים.
ד. בעזרה משום צניעות ובהיכל מחשש שמא יכנסו למקום המקדש.
14. מה היה טעותו של אחשורוש במנין השנים של גלות בבל? (יא:)
א. שהוא מנה ממלכות נבוכדנצר והיה לו למנות מכיבוש יהויקים.
ב. שהוא מנה מכיבוש יהויקים והיה לו למנות מגלות יהויכין.
ג. שהוא מנה מגלות יהויכין והיה לו למנות מגלות צדקיהו.
ד. שהוא מנה ממלכות נבוכדנצר והיה לו למנות מגלות צדקיהו.
15. מרדכי מכותר בנימוסו היה, מה הכוונה? (יב: רשי דה מוכתר)
א. שהיה כתר מלכות בראשו.
ב. שהיה לבוש בגדי מלכות.
ג. שניתן לו טבעת המלך.
ד. שהיו לו שמות נאים, נימוס הוא שם ביונית.
16. למה ישבה דבורה הנביאה תחת תומר בשעה ששפטה את ישראל? (יד.)
א. משום צל.
ב. משום ייחוד א"נ לרמז שלישראל לב אחד לאביהם שבשמים כתמר.
ג. לרמז על צדקות ישראל בבחי' "צדיק כתמר יפרח".
ד. כי תמרים מסוגלים ללימוד התורה.
17. מי הם גדולי העולם שנתברכו ברכת הדיוט ונתקיימה בהם? (טו.)
א. משה ואהרן.
ב. יהושע וכלב.
ג. שמעון ולוי.
ד. דוד ודניאל.
18. בלילה ההוא נדדה שנת המלך רבנן אמרי נדדו עליונים - מה הכוונה? (טו: רשי דה נדדו)
א. שכל שרי המלך לא יכלו לישון.
ב. שנדדה שנת מלכו של עולם.
ג. שנדדה שנת מלכי מזרח ומערב.
ד. שהמלאכים נדדו שנת המלך להבהילו א"נ שהמלאכים נדדו משנתם כדי להרבות בתחנונים.
19. מנין אנו יודעים שמרדכי עסק בהלכות קמיצה ביום שחיפשו המן? (טז. רש"י ד"ה הלכות)
א. כי אמר לו אח"כ שמלא קומץ שלכם דחה עשרת אלפים ככר דידן.
ב. כי זה הי' בשבועות שבו מקריבים שתי הלחם ודרש מענינא דיומא.
ג. כי זה הי' בט"ז ניסן שבו מקריבים תנופת העומר ודרש מענינא דיומא.
ד. כי קומץ נקרא אזכרה, ורצה להעלות זכרונותיהן של ישראל.
20. איזה שירה צריכים לכותבה אריח ע"ג אריח ולבינה ע"ג לבינה? (טז:)
א. שירת הים כי נאמרה ברוח הקודש.
ב. עשרת בני המן ומלכי כנען כדי שלא תהא תקומה למפלתן.
ג. שירת דבורה כי נאמרה ע"י אשה.
ד. שירת האזינו כי נזכר בו מפלת הרשעים.
שאלות על תוס'
21. באיזה עיר נאמר הדין "כרך שאין בו עשרה בטלנין נידון ככפר"? (ג: ד"ה כרך)
א. עיירות גדולות ומוקפין חומה מימות יהושע.
ב. רק בעיירות גדולות שלא הוקפו מימות יהושע.
ג. רק בכרכין המוקפין חומה מימות יהושע.
ד. רק בכרכין המוקפין חומה אך לא היו מוקפין מימות יהושע.
22. למה צריכים קרא דשיירי הדם נשפכים על יסוד מערבי, ולא סגי בטעם דאין מעבירין על המצות? (ו: ד"ה מסתבר)
א. דלא שייך דין אין מעבירין בקדשים.
ב. אין מעבירין אינו אלא מדרבנן, ומקרא ילפינן אפי' מה"ת.
ג. דאפי' בדיעבד אסור, א"נ דבעינן דוקא יסוד המזבח.
ד. מקרא ילפינן דכל הקרבנות נשפכים שם ולא רק חטאות הפנימיות.
23. באיזה אופן ס"ל לרבנן דאדריסת הרגל לא קפדי אינשי? (ח. ד"ה דריסת)
א. באקראי לא קפדי אבל באופן קבוע קפדי, באיש זר, אבל בשותפין אפי' באקראי קפדי.
ב. בדריסת רגל של בני אדם לא קפדי אבל של בהמה קפדי.
ג. בסתם לא קפדי אבל במודר הנאה קפדי ואסור.
ד. בחצר קפדי ובבקעה לא קפדי, ובשותפין אפי' בחצר לא קפדי.
24. עמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית, האם אפשר להוכיח מזה דלא קידשה לעתיד לבוא? (י. דה דכולי)
א. אין להוכיח דיש לומר שמיירי מעמון ומואב שלא נכבשו מעולם.
ב. אפשר להוכיח מזה.
ג. אין להוכיח כי בגלל חשש רעבון העניים תקנו תקנה מיוחדת שיעשרו מעשר שני.
ד. אין להוכיח דיש לומר דוקא בעבר הירדן לא קידשה לעתיד לבוא, משאכ בארץ ישראל.
25. במה שונה דינו של מורד במלכות משאר הנידונים בדיני נפשות? (יד: ד"ה מורד)
א. שאין צורך לדונו כלל אלא ממיתין אותו מיד.
ב. שגומרין הדין לחוב באותו יום, וכן שהמלך מותר לישב בדינו.
ג. שאין צריכים להתחיל בדינו מן הצד.
ד. שמותר לדונו בלילה.