yeshiva.org.il


גמרא מגילה מבחנים דפים ב-טז

מקורות ללימוד לפני המבחן:
מסכת מגילה דפים ב-טז; כולל שאלות על תוספות

א. ר' מאיר, כיון דסתם משנה ר' מאיר היא.
ב. רבי, כיון שהוא סידר את המשניות.
ג. ר' יהודה, כיון שסתם ספרא ר' יהודה.
ד. ר' עקיבא, כיון שכל הסתומים תלמידיו הם, א"נ שהרבה סתם משניות הם דבריו.

א. חנניה מישאל ועזריה.
ב. חגי זכריה ומלאכי.
ג. עזרא ונחמיה.
ד. משרתי המלך שבאו ללוותו.

א. תלמוד תורה.
ב. מקרא מגילה.
ג. מקרא מגילה עדיף מתלמוד תורה דיחיד, ותלמוד תורה דרבים עדיף ממגילה.
ד. תלמוד תורה עדיף ממגילה ביחיד, ומקרא מגילה דרבים עדיף אפי' מתורה דרבים משום פרסומי ניסא.

א. חייב, כי משה תיקן להם לישראל שיהא שואלין ודורשין בעניינו של יום.
ב. אסור, משום גזירה דשמא יעבירנו.
ג. מותר, אבל אין חיוב.
ד. ביחיד מותר, וברבים אסור משום זילותא דשבתא.

א. ביום י"ד.
ב. ביום ט"ו.
ג. ביום הכניסה.
ד. בתענית אסתר.

א. לבתי ערי חומה כן, ולמגילה לא.
ב. לבתי ערי חומה לא, ולמגילה ספק.
ג. לשניהם אין לה דין מוקף חומה.
ד. לשניהם יש לה דין מוקף חומה.

א. דהציצית יהיו פסולין משום מצוה הבא בעבירה.
ב. שישלים לו הקב"ה ממקום אחר.
ג. שכל הלוקח בלא דמים לא יצליח בפרקמטיא שלו.
ד. הובטח לו שיתקיים בו "לא יחמוד איש את ארצך".

א. אין מעבירין על המצות.
ב. מסמך גאולה לגאולה עדיף, א"נ דכתיב לקיים את אגרת הפורים "השנית".
ג. מדכ' לקיים את ימי הפורים "בזמניהם".
ד. שלא יתקלקלו בפסח, שכולם יודעים שהפסח חל בשלושים יום אחרי פורים.

א. לר' חנניה בן גמליאל דס"ל חייבי כריתות שלקו נפטרו מידי כריתתן - ואליבא דרבא.
ב. לר' נחוניא בן הקנה שהיה עושה את יום הכפורים כשבת לתשלומין.
ג. לר' יצחק דס"ל שאין לוקין על לאו שניתן לאזהרת כרת.
ד. לכו"ע, כיון שהחטא שחייב עליה כרת נעשה בידי אדם.

א. אינו סופר עד שיתרפא גם מנגעו.
ב. ב סופר שבעה וגם טובל אף שהוא עדיין מצורע.
ג. זב בעל שתי ראיות סופר מיד ובעל ג' ראיות אינו סופר כל זמן שהוא מצורע.
ד. סופר מיד אבל אינו טובל עד שיתרפא מצרעתו ואז עולה לו לנגעו וזובו.

א. אינו מטמא למפרע.
ב. משכב ומושב מטמא למפרע, אך אינו מטמא כלי חרס בהיסט למפרע.
ג. מטמא הכל למפרע כי הראיה סותר לספירה.
ד. זב בעל שתי ראיות אינו מטמא למפרע ובעל שלש ראיות מטמא למפרע.

א. הקריבו לכו"ע כיון דהי' קרבן ציבור.
ב. לכו"ע לא הקריבו כיון דאין קבוע לו זמן.
ג. לר' שמעון לא הקריבו לרבנן הקריבו.
ד. לכו"ע לא הקריבו כיון דאינו בגדר נידר ונידב.

א. כי אחרת אסור הי' להקריב קרבנות עד שייגמר בנין הבית.
ב. כדי שלא יסתכלו בפנים - משום צניעות.
ג. כדי שיהא מותר לאכול קדשים לפנים מן הקלעים.
ד. בעזרה משום צניעות ובהיכל מחשש שמא יכנסו למקום המקדש.

א. שהוא מנה ממלכות נבוכדנצר והיה לו למנות מכיבוש יהויקים.
ב. שהוא מנה מכיבוש יהויקים והיה לו למנות מגלות יהויכין.
ג. שהוא מנה מגלות יהויכין והיה לו למנות מגלות צדקיהו.
ד. שהוא מנה ממלכות נבוכדנצר והיה לו למנות מגלות צדקיהו.

א. שהיה כתר מלכות בראשו.
ב. שהיה לבוש בגדי מלכות.
ג. שניתן לו טבעת המלך.
ד. שהיו לו שמות נאים, נימוס הוא שם ביונית.

א. משום צל.
ב. משום ייחוד א"נ לרמז שלישראל לב אחד לאביהם שבשמים כתמר.
ג. לרמז על צדקות ישראל בבחי' "צדיק כתמר יפרח".
ד. כי תמרים מסוגלים ללימוד התורה.

א. משה ואהרן.
ב. יהושע וכלב.
ג. שמעון ולוי.
ד. דוד ודניאל.

א. שכל שרי המלך לא יכלו לישון.
ב. שנדדה שנת מלכו של עולם.
ג. שנדדה שנת מלכי מזרח ומערב.
ד. שהמלאכים נדדו שנת המלך להבהילו א"נ שהמלאכים נדדו משנתם כדי להרבות בתחנונים.

א. כי אמר לו אח"כ שמלא קומץ שלכם דחה עשרת אלפים ככר דידן.
ב. כי זה הי' בשבועות שבו מקריבים שתי הלחם ודרש מענינא דיומא.
ג. כי זה הי' בט"ז ניסן שבו מקריבים תנופת העומר ודרש מענינא דיומא.
ד. כי קומץ נקרא אזכרה, ורצה להעלות זכרונותיהן של ישראל.

א. שירת הים כי נאמרה ברוח הקודש.
ב. עשרת בני המן ומלכי כנען כדי שלא תהא תקומה למפלתן.
ג. שירת דבורה כי נאמרה ע"י אשה.
ד. שירת האזינו כי נזכר בו מפלת הרשעים.

שאלות על תוס'
א. עיירות גדולות ומוקפין חומה מימות יהושע.
ב. רק בעיירות גדולות שלא הוקפו מימות יהושע.
ג. רק בכרכין המוקפין חומה מימות יהושע.
ד. רק בכרכין המוקפין חומה אך לא היו מוקפין מימות יהושע.

א. דלא שייך דין אין מעבירין בקדשים.
ב. אין מעבירין אינו אלא מדרבנן, ומקרא ילפינן אפי' מה"ת.
ג. דאפי' בדיעבד אסור, א"נ דבעינן דוקא יסוד המזבח.
ד. מקרא ילפינן דכל הקרבנות נשפכים שם ולא רק חטאות הפנימיות.

א. באקראי לא קפדי אבל באופן קבוע קפדי, באיש זר, אבל בשותפין אפי' באקראי קפדי.
ב. בדריסת רגל של בני אדם לא קפדי אבל של בהמה קפדי.
ג. בסתם לא קפדי אבל במודר הנאה קפדי ואסור.
ד. בחצר קפדי ובבקעה לא קפדי, ובשותפין אפי' בחצר לא קפדי.

א. אין להוכיח דיש לומר שמיירי מעמון ומואב שלא נכבשו מעולם.
ב. אפשר להוכיח מזה.
ג. אין להוכיח כי בגלל חשש רעבון העניים תקנו תקנה מיוחדת שיעשרו מעשר שני.
ד. אין להוכיח דיש לומר דוקא בעבר הירדן לא קידשה לעתיד לבוא, משאכ בארץ ישראל.

א. שאין צורך לדונו כלל אלא ממיתין אותו מיד.
ב. שגומרין הדין לחוב באותו יום, וכן שהמלך מותר לישב בדינו.
ג. שאין צריכים להתחיל בדינו מן הצד.
ד. שמותר לדונו בלילה.