מקורות ללימוד לפני המבחן:
מסכת מגילה דפים יז-לב; כולל שאלות על תוספות1. כנגד מי אמר דוד "שבור זרוע רשע" בפרשה תשיעית? (יז:)
א. כנגד מדברי לשון הרע ששפכו את דמו.
ב. כנגד מפקיעי שערים שבעיקר מלסטמים את העניים וכתיב "יארוב לחטוף עני".
ג. כנגד הלסטים המלסטמים את הבריות.
ד. כנגד הפושעים שאינם מאמינים בתורת משה מן השמים.
2. הקורא את המגילה סירוסין לא יצא - מה הכוונה? (יז: רשי דה סירוסין)
א. שקרא את המגילה למפרע.
ב. שקרא את המגילה בשאר לשונות.
ג. שהפסיק באמצע המגילה כדי לגמור את כולה.
ד. שקרא את המגילה בלשון יוונית.
3. האם מותר לכתוב מגילה תפילין ומזוזות שלא מן הכתב? (יח:)
א. מותר כיון שכל העולם מורגל בהם אין חשש שיטעה.
ב. אסור שמא ישכח מהם אות או תיבה.
ג. תפילין ומגילה אסור, מזוזות מותרים.
ד. מגילה אסור, תפילין ומזוזות מותרים.
4. מה למדו חז"ל מהא דמגילה איקרי "ספר" וגם "אגרת"? (יט.)
א. "ספר" שאם נכתב שלא על קלף פסול, "אגרת" שלא צריך שרטוט.
ב. "ספר" שאם נכתב בין הכתובים כשרה כס"ת, "אגרת" שלא צריך שרטוט.
ג. "ספר" שאם תפרה בחוטי פשתן פסולה, "אגרת" שאם הטיל בה ג' חוטי גידין כשרה.
ד. "ספר" שצריך שרטוט כס"ת, "אגרת" שאם תפרה בחוטי פשתן כשרה.
5. הקורא את המגילה ואינו משמיע לאוזנו - מה שיטת ר' יהודה בזה למסקנת הסוגיא? (כ.)
א. מותר לקרות אפי' לכתחילה.
ב. אפי' בדיעבד לא יצא כשלא השמיע לאוזנו.
ג. ר' יהודה דידיה אסר לכתחילה ובשם רבו מתיר אפי' לכתחילה.
ד. ר' יהודה כרביה ס"ל דלכתחילה אסור ובדיעבד מותר.
6. מה הטעם דקריאת התורה בציבור צריך להיות בעמידה דוקא? (כא.)
א. משום כבוד הציבור.
ב. מדכתיב "ואתה פה עמוד עמדי".
ג. מדכתיב "עצת ה' היא תקום".
ד. מדכתיב "קמה" אל תיקרי בקמה אלא בקומה.
7. כמה אנשים מותרים לקרות ולתרגם ביחד בתורה, בנביא, ובמגילה? (כא.)
א. בתורה אחד, בנביא אחד קורא ושנים מתרגמים, במגילה אפי' עשרה קוראים ומתרגמים.
ב. בתורה ובנביא אחד קורא ומתרגם, במגילה אחד קורא ועשרה מתרגמים.
ג. בתורה אחד קורא ושנים מתרגמים, בנביא שנים קוראים ומתרגמים ובמגילה אפי' עשרה קוראים ומתרגמים.
ד. בכולם אחד קורא ואפי' עשרה מתרגמים.
8. באיזה אופן אסור להשתחוות על אבן משכית? (כב:)
א. רק בבית המקדש נאסר.
ב. בזמן המקדש אסור להשתחוות בגבולין, ובזה"ז אין איסור.
ג. רק בגבולין נאסר וגם רק בפישוט ידים ורגלים, ורק על רצפה של אבנים.
ד. רק בציבור נאסר אבל ביחיד מותר.
9. למה אין האבלים נחשבים ממנין עשרה בברכת אבלים? (כג: רש"י ד"ה אין)
א. כיון דאין דעתם צלולה מחמת אבלותם.
ב. כיון שאומר ברכה אחת למנחמים וברכה אחרת לאבלים ואינו כוללם יחד.
ג. דלאו אורח ארעא לצרף אבל שמתגולל בעפר קרנו.
ד. מדכ' "ונתקדשתי בתוך בני ישראל" ואין האבלים בתוך העדה.
10. מהו דין "פוחח" בהני דלהלן: קריאת התורה, מתרגם, נשיאת כפים, ושליח ציבור? (כד.)
א. קורא בתורה ומתרגם אבל אינו נושא כפיו ואינו עובר לפני התיבה.
ב. ב מותר בכולם חוץ מלהיות שליח ציבור.
ג. מותר בכולם חוץ מלקרות בתורה.
ד. אסור בכולם משום כבוד הציבור חוץ ממתרגם שמותר לתרגם בתורה.
11. סומא באחת מעיניו האם נושא את כפיו? (כד:)
א. נושא את כפיו.
ב. כשאין שם כהן אלא הוא נושא את כפיו ואם יש אחרים אסור.
ג. לא ישא את כפיו ואם הי' דש בעירו מותר.
ד. לא ישא את כפיו כי סומא פטור מכל המצות.
12. המכנה בעריות משתקין אותו - מה הכוונה? (כה.)
א. שמפרש כוונת הקרא דאיירי בקלון אביו ואמו.
ב. מי שמרבה לדבר עם העריות ועובר על "לא תקרבו לגלות ערוה".
ג. שמפרש כוונת הקרא שלא יבא על הכותית ויוליד בן לע"ז.
ד. שעוסק תמיד בהלכות עריות.
13. בני העיר שמכרו בית הכנסת שלא ע"י ז' טובי העיר, האם מותר להוריד המעות ובית הכנסת מקדושתן? (כו. רש"י ד"ה לא שנו)
א. בבית הכנסת של כפרים מותר ושל כרכים אסור להוריד.
ב. אסור להוריד המעות ובית הכנסת מקדושתן.
ג. אסור להוריד המעות מקדושתן אבל קדושת בית הכנסת נפקע ממנו.
ד. בית הכנסת נשאר בקדושתו וממילא אין כל קדושה על המעות.
14. האם ניתן לסתום את הפתח ע"י ארון הקודש כדי לחצוץ בו בפני הטומאה? (כו:)
א. לא נחשב כסתימה בגלל קדושתה.
ב. נחשב כסתימה כי אינו ראוי לקבל טומאה כי לא נחשב ככלי.
ג. אסור לעשות כן כי ע"י כן מזלזל הוא בקדושת ס"ת.
ד. אם מטלטלין את הארון כשהס"ת בתוכו, הו"ל מיטלטל מלא וריקן ולא מהני לסתום.
15. האם מותר להשתין מיד אחרי שהתפלל? (כז:)
א. אם מתרחק הוא ד' אמות ממקום תפלתו מותר כי המקום התקדש ע"י תפלתו.
ב. אם שוהה הוא כדי הילוך ד' אמות אחר תפלתו מותר כדי שלא יהא תפלתו שגורה בפיו.
ג. מותר להשתין מיד.
ד. אם התפלל בביהכנ"ס אסור להשתין אבל ברחוב מותר מיד.
16. כי כנישתא "דשף ויתיב", למה נקראה כן? (כט.)
א. שבנו אותה מאבנים שהובאו מבבל לארץ ישראל.
ב. שבנו אותה בבבל מאבנים שהביאו מארץ ישראל בגלות יכניה.
ג. שהיה בית הכנסת שחרבה וחזרו ובנו אותה מחדש.
ד. שהיה בית הכנסת שהתפללו שמה גדולי עולם.
17. מה כוונת הסימן "ובי"ו", בנוגע לשבת הפסקה? (ל: ברש"י ד"ה ואי)
א. ששבת ההפסקה יהיה בו' לחודש, וביום ט"ז לחודש.
ב. ששבת ההפסקה יהיה רק בט"ז לחודש.
ג. שאם חל ר"ח אדר בששי בשבת יהיו ההפסקות בב' לחודש ובט"ז לחודש.
ד. שיהיו שלש הפסקות, בב' לחודש, בו' לחודש, ובט"ז לחודש.
18. איזה הפטורה אומרים בשבת חול המועד פסח? (לא.)
א. מפטירין ב"עצמות היבשות" שיצאו ממצרים טרם עת.
ב. מפטירין ב"עצמות היבשות" שבו נרמז תחיית המתים כי בניסן עתידין להגאל.
ג. מפטירין "ביום בא גוג", כי בניסן עתידין להגאל.
ד. מפטירין "וידבר דוד", כי מדבר ביציאת מצרים ובשירה.
19. מה ההבדל בין קללות שבתורת כהנים לקללות שבמשנה תורה? (לא:)
א. שבתורת כהנים אמרם משה מאליו ובלשון רבים ושבמשנה תורה אמרם מפי הגבורה ובלשון יחיד.
ב. שבתורת כהנים אמרם מפי הגבורה ובלשון יחיד ובמשנה תורה אמרם משה מאליו ובלשון רבים.
ג. שבתורת כהנים אמרם מפי הגבורה ובלשון רבים ובמשנה תורה אמרם משה מאליו ובלשון יחיד.
ד. שבתורת כהנים אמרם משה מאליו ובלשון יחיד ובמשנה תורה אמרם מפי הגבורה ובלשון רבים.
20. הלוחות והיבמות אין בהם קדושה - מה הכוונה? (לב. ברשי דה הלוחות - בימה)
א. הלוחות - לוח של עץ שעליה שמים הס"ת, הבימה - השולחן שעליה קורין בתורה.
ב. הלוחות - צורה של שני לוחות הברית שעל ארון הקודש, הבימה - שעליו עולין לדוכן.
ג. הלוחות - קלף ריק המיועד לכתיבת ס"ת, הבימה - עמוד התפילה של השליח ציבור.
ד. הלוחות - י"מ הלוח שמכסה ספרים שאין עשוין בגליון, הבימה - שהיו עושין למלך בפרשת המלך.
שאלות על תוס'
21. שומרת יבם שקידש אחיו את אחותה ואח"כ נשאה, מה דינו? (יח: ד"ה שקידש)
א. אומרים לו המתן עד שיעשה אחיך מעשה.
ב. אם נשאה קודם נפילה חייב להמתין ואחר נפילה מותרת לו.
ג. מותרת לו דכיון שנשאה אשתו גמורה היא ואין צריך להמתין.
ד. חייב לגרשה כיון דעבר על תקנת חכמים קנסוהו שאסורה עליו עולמית.
22. למה אין קטן יכול להוציא גדול בקריאת המגילה לחכמים, ובברכת המזון יכול להוציאו? (יט: ד"ה ורב יהודה)
א. דלא אתי תרי דרבנן ומוציא לגדול שהוא חד דרבנן.
ב. משום דמגילה איתא ברבים משום פרסומא ניסא ואין זה כבוד הציבור שקטן יוציאם.
ג. כיון שלא הגיע לחינוך פטור הוא ממגילה משא"כ בברכת המזון משיכול לדבר מחנכים אותו בברכות.
ד. בברכת המזון יוצא היכא שהגדול אומר עמו, ובמגילה בכה"ג פסול כיון דהוי על פה.
23. למה אין המפטיר בשבת קורא בפסוקים של "וביום השבת"? (כג. ד"ה כיון)
א. כיון דלא נזכר בו מעניינא דמצות שביתה ואיסור מלאכה.
ב. כיון דאי אפשר להפטיר בכל שבוע באותו פרשה.
ג. דאם כן נצטרף להוציא כל שבוע שני ספרי תורה ואין זה כבוד התורה.
ד. כיון דאין בו אלא ב' פסוקים א"נ דאז יהיו כל ההפטורות מענין אחד ועוד דקרבנות שבת אין באים לכפר.
24. בחלקו של מי היה המזבח בנוי, בשל יהודה או בשל בנימין? (כו. ד"ה ורצועה)
א. בחלקו של יהודה.
ב. בחלקו של בנימין.
ג. גוף המזבח בשל בנימין, ורק מקום יסוד דרומי ומזרחי היה בשל יהודה.
ד. גוף המזבח בשל יהודה, ורק מקום יסוד דרומי ומזרחי היה בשל בנימין.
25. מהו שיטת ר' יהודה, גולל ואח"כ מברך או מברך לפני שגולל? (לב. ד"ה גוללו)
א. בברכה ראשונה פותח ורואה ומברך ובברכה אחרונה גולל ואח"כ מברך.
ב. בין בברכה ראשונה ובאין באחרונה מברך ואח"כ גולל.
ג. בברכה ראשונה גולל ואח"כ מברך ובאחרונה מברך ואח"כ גולל.
ד. בין בברכה ראשונה ובין באחרונה גולל ואח"כ מברך.