מקורות ללימוד לפני המבחן:
מסכת מועד קטן דפים טז-כט; כולל שאלות על תוס'1. טוט אסר וטוט שרי, איזה דין אנו למדים ממאמר זה? (טז.)
א. שאפשר להתיר שמתא בפחות מל' יום בין בממון ובין באפקירותא.
ב. שאפשר להתיר שמתא בפחות מל' יום בממון אבל באפקירותא לא.
ג. שאין להתיר כל שמתא בפחות מל' יום.
ד. שמי שחל אליו שמתא מכריזין את זה ברבים כל שלשים יום.
2. מה היו דברי דוד "הראשונים"? (טז:)
א. השירה שאמר דוד על מפלתן של רשעים.
ב. ספר תהלים.
ג. השירה שאמר דוד על מפלתו של שאול.
ד. השירה שאמר דוד על בני קרח.
3. באיזה כהן פליגי התנאים - למסקנא - אי מותר לו להתגלח ברגל? (יז:)
א. בכהן שנגמר משמרתו ערב הרגל והיה לו פנאי לגלח לפני הרגל.
ב. בכהן שנגמר משמרתו בערב הרגל שחל בשבת, והיה אנוס מלהתגלח בגלל השבת.
ג. בכהן שהיה אבל לפני הרגל ולכן לא יכול היה להתגלח לפני הרגל.
ד. בכהן שנגמר משמרתו תוך הרגל וכיון דברגל כל המשמרות שוות פליגי אי הוי כמו תוך משמרתו.
4. ואלו כותבין במועד קידושי נשים - מה הכוונה? (יח:)
א. שטר כתובה.
ב. שטר קידושין וי"א שטרי פסיקתא, כמה אתה נותן לבתך וכו'.
ג. רישום נישואין.
ד. רשימת המוזמנים לסעודת הנישואין מותר להכין במועד.
5. איזה דין אנו למדים באבל מנזיר? (יט:)
א. שיש אבלות בשלשים יום כמו בסתם נזירות.
ב. שאבל אסור לסרוק ראשו כמו נזיר.
ג. שאבל אסור לשתות יין כמו נזיר.
ד. שרגל דוחה אבלות כמו נזיר שמותר לשתות יין ברגל.
6. באיזה קרובים אינו נוהג שמועה רחוקה אלא יום אחד בלבד? (כ.)
א. בכל הקרובים.
ב. דוקא באביו ואמו.
ג. דוקא באחותו הנשואה.
ד. לתנא דברייתא בחמשה קרובים חוץ מאביו ואמו, ולר' עקיבא אף באביו ואמו וכן ההלכה.
7. מי שאין לו חלוק לקרוע ונזדמן לו לאחר שבעה, האם חייב לקורעו? (כ:)
א. אינו חייב.
ב. חייב.
ג. באביו ואמו חייב לקורעו ובשאר קרובים אינו חייב.
ד. תוך שלושים חייב לקרוע לאחר שלושים אינו חייב דהוי שמועה רחוקה.
8. באיזה אופן מותר לאבל לדרוש בתורה כשרבים צריכים לו? (כא.)
א. ע"י מתורגמן מותר אבל לדרוש בעצמו אסור.
ב. ע"י מתורגמן אסור, ורק מותר לו ללחוש לחכם אחר, והחכם ילחוש למתורגמן.
ג. אין היתר אא"כ הוא עצמו דורש ברבים אבל אסור שישמיע המתורגמן את דבריו.
ד. מותר רק בביתו אבל ברבים ובפרהסיא בביהמ"ד אסור.
9. מה הם חילוקי הזמנים שנאמרו באבל לענין שאילת שלום? (כא:)
א. תוך ג' אסור, מג' עד ז', משיב ואינו שואל, מז' ועד ל', שואל ומשיב ואין שואלין בשלומו, ובאביו עד י"ב חודש.
ב. תוך ג' משיב ואינו שואל, מג' ועד ז' שואל ומשיב, מז' עד ל' שואלין בשלומו חוץ מאבל על אב ואם.
ג. אין איסור שאילת שלום אלא באבל על אב ואם, ותוך ז' אסור, מז' עד ל' משיב ואינו שואל.
ד. תוך ז' אסור, מז' עד ל' משיב ואינו שואל, לאחר ל' שואל ומשיב ואין שואלין בשלומו עד י"ב חודש.
10. קרובי המת שאין מלווים אותו עד הקבורה, ממתי חל עליהם אבלות? (כב.)
א. מרגע שהסתיימו ההספדים.
ב. ב בסתימת הגולל.
ג. ג. כשנתייאשו ממנו.
ד. ד. כשמחזירים פניהם בשער החיצון שבעיר.
11. האם מותר לאבל לאחות את הקרע שקרע על מתו? (כב:)
א. תוך ז' אסור לאחר ז' מותר.
ב. תוך ל' אסור לאחר ל' מותר.
ג. בשאר מתים לאחר ז' שולל, ולאחר ל' מאחה, ובאביו ואמו שולל לאחר ל' ואינו מאחה לעולם.
ד. בשאר מתים תוך ז' שולל לאחר ז' מאחה, ובאביו ואמו שולל לאחר ז' ואינו מאחה לעולם.
12. האם חייב האבל בפריעת הראש בשבת? (כד.)
א. לשמואל חייב ולרב הוי רשות ואם יש מנעלים ברגליו לכו"ע אינו צריך.
ב. לשמואל הוי רשות ולרב אסור אא"כ יש מנעלים ברגליו.
ג. אבל חייב בפריעת הראש בשבת דוקא היכא שיש לו מנעלים ברגליו.
ד. אבל חייב בפריעת הראש דוקא כעטיפת הישמעאלים אבל בסתם עטיפה אסור.
13. מי שנעשה אבל ערב חג השבועות ועבר עליו החג, כמהימים נפחתו מימי השלושים? (כד:)
א. שבעה ימים.
ב. ארבעה עשר יום.
ג. עשרים ואחד יום.
ד. נתבטל לגמרי גזירת שלושים.
14. ארונו של מת העובר ממקום למקום, האם חייבים לעמוד בשורה ולומר תנחומי אבלים? (כה.)
א. אין חייבין.
ב. חיייבן.
ג. בחכם שמת חייבין ובשאר מתים אין חייבין.
ד. בשלדו קיימת חייבין וכשאין שלדו קיימת אין חייבין.
15. הרואה את ירושלים ובית המקדש בחורבנן האם סגי בקריעה אחת או צריך קריעה לכל אחד? (כו.)
א. סגי בקריעה אחת.
ב. צריך קריעה נפרדת לירושלים וקריעה על בית המקדש.
ג. פגע במקדש ראשון קורע עליו ומוסיף על ירושלים, ובפגע בירושלים תחילה קורע על המקדש בפני עצמו.
ד. סגי בקריעה אחת ומוסיף על הקריעה בשביל השני.
16. מהו שיעור הקריעה והתוספת - למסקנא? (כו:)
א. קריעה טפח והתוספת שלש אצבעות.
ב. קריעה שלש אצבעות והתוספת כל שהוא.
ג. קריעה טפח והתוספת כל שהוא.
ד. קריעה שלש אצבעות והתוספת שתי אצבעות.
17. האם מותר להביא מוגמר ובשמים אצל האבל? (כז.)
א. בבית האבל אין מביאים ובבית המנחמין מביאים אבל לא מברכים עליהם.
ב. מותר להביא אבל אין מברכים עליהם.
ג. מותר ומברכים עליהם.
ד. אסור להביא ואם הביאו אין מברכים עליהם.
18. על מי חל איסור עשיית מלאכה כשיש מת בעיר? (כז:)
א. על כל בני אותו שכונה.
ב. על כל המשפחה.
ג. על כל המקומות שבהם עוברת ההלויה.
ד. על כל בני העיר, ואם ישנם חבורות חבורות שקוברים מיתיהם, אין איסור מלאכה על השאר.
19. מה דרשו חז"ל עה"פ "אל תבכו למת ואל תנודו לו"? (כז:)
א. שאסור לבכות על מת שאיננו קרובו.
ב. שיש איסור הספד בימי הרגל.
ג. שאסור לבכות ולהספיד יותר מדאי, כיצד, ג' ימים לבכי, ז' להספד, ול' לגיהוץ ותספורת.
ד. שגזירה על המת שישתכח מן הלב וממילא יפסיק הבכי וההספד.
20. לאיזה דין איתקש חתן לכהן בקרא "כחתן יכהן פאר"? (כח:)
א. דחתן אסור בעשיית מלאכה ככהן שעוסק רק בעבודת המקדש.
ב. דחתן יושב בראש ככהן.
ג. דחתן נוהג שמחתו שבעת ימים כימי משמרתו של כהנים.
ד. דאבלות נדחה מפני שמחת חתן כמו כהן גדול שמקריב אונן.
שאלות על תוס'
21. למה נהג מר זוטרא חסידא לשמית נפשיה ברישא לפני שהטיל שמתא על צורבא מרבנן? (יז. ברש"י ותוד"ה משמית)
א. שיהא בגדר יבא זכאי ויכפר על החייב.
ב. לרש"י משום ת"ח, ולתוס' משום צער וי"א כדי שיהא לו זכור להתיר לו.
ג. לרש"י שיהא לו כפרה על הפגיעה בת"ח ולתוס' משום כבודו.
ד. לרש"י משום דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעים, ולתוס' משום כפרה.
22. האם עושים סעודת הבראה כשקברו את המת ברגל? (כ. ד"ה שכבר)
א. ברגל אין עושים אבל במוצאי החג עושים.
ב. עושים את הסעודה ברגל בצנעא אבל לא בפרהסיא.
ג. להרי"ט עושים הסעודה ברגל, ולמחזור ויטרי אין עושים ברגל, וכיון שנדחה נדחה, וגם אח"כ אין עושים.
ד. ברבים עושים דאז נקרא עסקי רבים שמותר לעשותם ברגל.
23. האם מותר לאבל לכבס כסותו תוך שלושים? (כג. ד"ה כל)
א. בסתם אבל מותר אבל על אביו ואמו אסור.
ב. לתוס' גיהוץ אסור כיבוס מותר, ובבבל אפי' גיהוץ מותר, לריב"א כיבוס בנתר וחול אסור במים מותר.
ג. בבבל אסור ובארץ ישראל מותר.
ד. כלי פשתן מותר ושאר בגדים אסור.
24. מה מקור הדין דאין האבל יושב ע"ג כסא וספסל? (כז. ד"ה מן)
א. מדין כפיית המטה דאיתא בגמ' שאין האבל יושב על המטה וה"ה כסא וספסל.
ב. כיון שאבל מתגולל בעפר דינו לישב ע"ג קרקע.
ג. כדי שלא יסיח דעתו מן האבלות.
ד. משום כבוד המתנחמים תקנו שישב האבל למטה מהם על הארץ.
25. האם ראוי לכהן לקחת בעצמו מנה יפה ראשון? (כח: ד"ה וליטול)
א. רק בקדשים אבל לא בתרומה וחולין.
ב. רק בחבורה של תלמידי חכמים אבל לא בעמי הארץ דלא ליזלזל בעיניהם.
ג. אסור ועובר עמ"ש "ושחתם את ברית הלוי".
ד. אסור ורק הישראל מחוייב לתת לו, א"נ מותר לקחת בעצמו שזהו דינו, ובוחר לעצמו והישראל נותנו לו.