מקורות ללימוד לפני המבחן:
גמרא, רש"י ותוספות על שבועות (דפים טו-כט)שאלות על גמרא ורש"י:
1. באיזה לחם מלחמי התודה היו מקדשין את העיר והעזרות? (טו.)
א. בד' מינין, חלות, רקיקין, ורבוכה, וחמץ.
ב. בלחם חמץ.
ג. בחלות מצות ולא בחמץ.
ד. באיזה לחם שירצה.
2. הלוחש על המכה - מה עונשו? (טו:)
א. אם רוקק, אין לו חלק לעוה"ב דמזכיר שם שמים על הרקיקה, ובאינו רוקק, יש בו איסור גרידא.
ב. אף אם אינו רוקק אין לו חלק לעוה"ב, דאין מתרפאין בדברי תורה.
ג. אין תפילתו מתקבלת.
ד. סופו למות מאותו מכה, דמזכיר שם שמים על הרקיקה.
3. מה ההבדל בין קידה, כריעה, והשתחויה? (טז:)
א. קידה, בברכים, כריעה, בפישוט ידים ורגלים, השתחויה, על פניו.
ב. קידה, על אפים, כריעה בפישוט ידים ורגלים, השתחויה, בברכים.
ג. אין הבדל משמעותי ביניהם, ומשמעות דורשין איכא ביניהם.
ד. קידה, על אפים, כריעה על ברכים, השתחויה, פישוט ידים ורגלים.
4. נזיר בקבר בעי שהייה למלקות או לא? (יז.)
א. איבעיא דלא איפשטא ותיקו.
ב. בעי שהייה.
ג. לא בעי שהייה.
ד. לענין קרבן לא בעי שהייה אבל לחיוב מלקות בעי שהייה.
5. הנכנס לבית המנוגע דרך אחוריו - האם נטמא? (יז:)
א. לא נטמא, ואפי' נכנס כולו.
ב. נטמא, ואפי' אינו בפנים אלא רוב גופו.
ג. אם נכנס כולו חוץ מחוטמו, טהור, אם נכנס כולו, נטמא דלא גרע מכלים שבבית.
ד. אם נכנס כולו טהור, אם נכנס כולו חוץ מחוטמו נטמא דלא גרע מכלים שבבית.
6. אר יוחנן כל המבדיל על היין במוצאי שבתות...............? (יח:)
א. מכניסין אותו במחיצתו של הקב"ה.
ב. זוכה לנחלה בלי מצרים.
ג. זוכה לבנים זכרים, א"נ לבנים ראויין להוראה.
ד. ניצול מחלאים רעים ונאמנים.
7. העלם זה וזה בידו מאי - למסקנא? (יט. ברש"י ד"ה אלא)
א. פטור.
ב. חייב.
ג. איבעיא דלא איפשטא.
ד. חזינן אי מטומאה קא פריש העלם טומאה בידו, אי ממקדש קא פריש העלם מקדש בידו.
8. שבועה שאוכל - משמע שיאכל או שלא יאכל? (יט:)
א. תלוי אי ס"ל מכלל לאו אתה שומע הן או לא.
ב. היו מסרבין בו לאכול, משמע שלא יאכל, באין מסרבין בו לאכול משמע שיאכל.
ג. תמיד משמעותו שיאכל.
ד. תמיד משמעותו שלא יאכל.
9. האומר הרי עלי שלא אוכל בשר כיום שנהרג בו גדליה בן אחיקם - מה דינו? (כ.)
א. הנדר חל.
ב. אין הנדר חל.
ג. מה"ת לא חל אבל מדרבנן חל הנדר.
ד. אם הי' נדור ובא מאותו היום חל הנדר, ואם לא, לא חל הנדר.
10. שבועה שאוכל ככר זו היום ועבר היום ולא אכלה - למה אינו לוקה? (כא.)
א. דהוי לאו הניתק לעשה.
ב. דהוי לאו שאין בו מעשה, א"נ התראת ספק.
ג. דהוי לאו שבכללות.
ד. דהוי לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד.
11. מה השיעור בהקדש להתחייב עליו משום מעילה? (כא:)
א. כל שהוא.
ב. כזית.
ג. כגרוגרות.
ד. שוה פרוטה.
12. נזיר שאמר שבועה שלא אוכל חרצן בכמה - למסקנא? (כב:)
א. דעתיה אכזית ואין כאן שבועה - לרבנן.
ב. דעתיה אחצי שיעור וחל השבועה.
ג. איבעיא דלא איפשיטא.
ד. לר' עקיבא בכזית, לרבנן איבעיא דלא איפשטא.
13. האם אמרינן שתיה בכלל אכילה ואכילה בכלל שתיה - לענין שבועה? (כב: - כג.)
א. אמרינן.
ב. שתיה בכלל אכילה אמרינן, אכילה בכלל שתיה לא אמרינן.
ג. אכילה בכלל שתיה אמרינן, שתיה בכלל אכילה לא אמרינן.
ד. לא אמרינן.
14. האוכל נבילה ביום הכיפורים פטור - מה הטעם? (כד.)
א. דס"ל שחיטה שאינה ראויה לאו שמה שחיטה.
ב. דהוי אוכלין שאינם ראוים לאכילה.
ג. דס"ל איסור חל על איסור, וממילא פטור משום קם ליה בדרבה מיניה.
ד. דס"ל אין איסור יוה"כ חל על איסור נבילה אף דהוי איסור כולל.
15. האומר שבועה שלא אישן - האם חל השבועה? (כה.)
א. מלקין אותו וישן לאלתר.
ב. לא חל השבועה.
ג. אם אמר ג' ימים, מלקין אותו וישן לאלתר, שלא אישן סתם, חל השבועה.
ד. השבועה חל ואסור לישון אפי' אמר ג' ימים.
16. האדם בשבועה פרט לאנוס - היכי דמי? (כו.)
א. כגון שכפאוהו גוים להשבע.
ב. כגון שנתעלמה ממנו חפץ.
ג. כגון רב כהנא ורב אסי שנשבע כל אחד שרב אמר כדבריו.
ד. כגון שתלה שבועתו באחרים.
17. גמר בלבו - האם צריך גם להוציאו בשפתיו? (כו:)
א. בתרומה וקדישים אין צריך, בשבועה צריך להוציא בשפתיו.
ב. אין צריך להוציא בשפתיו אפי' בסתם שבועה.
ג. צריך להוציא בשפתיו אפי' בתרומה וקדשים.
ד. לשמואל אין צריך להוציא בשפתיו, לרב צריך להוציא בשפתיו.
18. נשבע על הככר ואכלה - האם יכול לישאל עליה? (כז: - כח.)
א. יכול להשאל עליה לכו"ע.
ב. לרבא אם נשאר כזית נשאל, לאמימר אפי' באכלה כולה נשאל עליה.
ג. לרבא אינו נשאל אא"כ נשאר רובו, לאמימר אם כפתוהו על העמוד אינו נשאל.
ד. אינו יכול לישאל עליה לכו"ע.
19. למה השביע משה את ישראל "על דעת המקום"? (כט:)
א. לרמז להם ששבועות שוא חמור ככופר באלקי ישראל.
ב. שלא תהא הפרה לשבועתם דהוי כנשבע על דעת אחרים.
ג. שלא יוכלו לומר שנשבעו רק לקיים מצות ציצית.
ד. דכל שבועה שלא הזכיר בה את שם השם אינה שבועה.
שאלות על תוספות:
20. האם חייבים בשבועת ביטוי "מפי אחרים"? (כט:)
א. אין חייבים אפי' ענו אמן.
ב. חייבים אפי' לא ענו אמן.
ג. לר' מאיר חייבים ולרבנן פטורים.
ד. ענו אמן חייבין, לא ענו אמן פטורין.
21. למ"ד אין מנחה בבמה - איך קדשו העזרה במנחה? (טו. ד"ה אין)
א. במנחת העומר.
ב. כיון דנתקדש ע"י המנחה לא נחשב מנחה בבמה, א"נ כיון דלא אפשר מתקדש גם בלי מנחה.
ג. כיון דנעשה בימי שלמה עפ"י הדיבור מתקדש גם בלי מנחה.
ד. ירושלים אין דינה כבמה אפי' בזמן שאין מקדש.
22. האם נחשב יציאה דרך אחוריו - יציאה? (יז: ד"ה דרך)
א. שמה יציאה, דכן דרך לצאת בתלמיד הנפטר מרבו.
ב. איבעיא דלא איפשטא.
ג. לא שמה יציאה, דאיתקש ביאה ליציאה.
ד. לענין טומאה לא נחשב יציאה אבל בשאר דינים שמה יציאה.
23. קידוש בשבת - דאורייתא או דרבנן? (כ: ד"ה נשים)
א. דרבנן וקרא אסמכתא בעלמא.
ב. הלכה למשה מסיני.
ג. באנשים דאורייתא ובנשים דרבנן.
ד. קידוש דאורייתא אבל על היין מדרבנן, א"נ הא דמברך צריך שיטעום הוא מדרבנן.
24. "אמר ליה את לבך אנסך" - האם נענש על השבועה? (כו. ד"ה את)
א. פטור מקרבן אבל נענש על שבועתו.
ב. פטור מקרבן וגם אינו נענש כלל על שבועתו.
ג. פטור מקרבן אולם חייב מלקות.
ד. אם יביא קרבן נפטר מן העונש ואם לא חייב במיתה בידי שמים.
25. האם יכולים למילף מדבורה הנביאה דאשה כשירה לדון? (כט: ד"ה שבועת)
א. אשה כשירה לדון כמו בדבורה.
ב. אשה פסולה לדון ושאני דבורה ששפטה את ישראל על פי ה'.
ג. אשה פסולה לדון ושאני דבורה שהיתה רק מלמדת להם הדינים, א"נ היו מקבלים אותה עליהם.
ד. אשה כשירה לדון אבל אין ראיה מדבורה כי אז עדיין לא היו סנהדרין בישראל.