מקורות ללימוד לפני המבחן:
גמרא, רש"י ותוספות על שבועות (דפים ל-מט)1. האם שייך דין שבועת העדות במלך או במשחק בקוביא? (לא.)
א. שייך בשניהם כיון דמה"ת כשרים להעיד ורק מדרבנן אסור.
ב. לא שייך, כיון דסוף סוף אינם יכולים להעיד.
ג. במלך לא שייך, ובמשחק בקוביא פליגי, דלחד מ"ד שייך, כיון דמה"ת כשר לעדות.
ד. במלך שייך, ובמשחק בקוביא פליגי, דלחד מ"ד לא שייך, כיון דמה"ת פסול לעדות.
2. האם שייך דין שבועת העדות בעדי סוטה? (לב.)
א. בעד טומאה, שייך, בעדי קינוי לא שייך, בעדי סתירה מחלוקת בדין דבר הגורם לממון.
ב. בעד טומאה ועדי קינוי, שייך, בעדי סתירה לא שייך.
ג. בעד טומאה לא שייך, בעדי סתירה שייך, ובעדי קינוי מחלוקת בדין דבר הגורם לממון.
ד. בעד טומאה שייך, בעדי סתירה לא שייך, ובעדי קינוי מחלוקת בדין דבר הגורם לממון.
3. האם שייך דין שבועת העדות בעד אחד היודע שמת בעלה? (לב:)
א. לא שייך, כיון דמה"ת אין עד אחד נאמן.
ב. שייך, כיון דמדרבנן נאמן אפי' היכא דאמר לה חוץ לב"ד.
ג. אמר לה בב"ד חייב, חוץ לב"ד פטור, דאינו נאמן אם לא אמר בב"ד.
ד. לא אמר לא לדידה ולא בב"ד, שייך, אמר לה לדידה ולא לב"ד, לא שייך.
4. האם כותבים הרשאה (אורכתא) על מטלטלין? (לג:)
א. כותבים ואפי' על מטלטלים דכפריה.
ב. על מטלטלים דכפריה אין כותבין, דמיחזי כשיקרא, ועל מטלטלין סתם, כותבים.
ג. אין כותבים, כי אי אפשר להקנותם אלא ע"י משיכה.
ד. על מטלטלין דכפריה כותבין, ועל מטלטלין סתם, אין כותבים, דמיחזי כשיקרא.
5. ידיעה בלא ראיה בדיני נפשות - היכי משכחת ליה? (לד.)
א. ראה א' שרץ אחר חבירו לחורבה ומצאו אח"כ הרוג וסכין מלוכלך בדם ביד השני.
ב. ראה א' שהרג את חבירו ואינו יודע אם ישראל הרג או עכו"ם הרג.
ג. גמל האוחר בין הגמלים ונמצא גמל הרוג בצדו.
ד. לא שייך דין כזה בדיני נפשות אלא בדיני ממונות.
6. חנון ורחום - האם נחשבין כשמות לענין שבועה ומחיקה? (לה. - לה:)
א. לא נחשבו כשמות.
ב. נחשבו כשמות.
ג. לענין שבועה לא נחשבו ומ"מ אסור למוחקם.
ד. מותר למוחקם ומ"מ הנשבע בהם חל השבועה דבמי שהוא רחום קאמר.
7. האם יש איסור על אדם לקלל את עצמו? (לו.)
א. אין איסור מה"ת אבל מדרבנן אסור.
ב. המקלל את עצמו חייב מדכ' השמר לך ושמור נפשך, והשמר נחשב כלא תעשה.
ג. עובר בעשה שנא' השמר לך ושמור נפשך, והיינו מצות עשה.
ד. המקלל עצמו בשם עובר בעשה, בכנויין אינו עובר.
8. הכופר בממון שיש עליו עדים או שטר האם חייב קרבן שבועה? (לז:)
א. פטור כיון דהוי ככופר בשעבוד קרקעות.
ב. חייב, כיון דעדים עבידי דמיית ושטר עביד למירכס.
ג. ביש עליו עדים פטור ביש עליו שטר חייב דשטר עביד דמרכס.
ד. ביש עליו עדים חייב ביש עליו שטר פטור דהוי כפירת שעבוד קרקעות.
9. האם ניתן להשתמש בתפילין בשבועה דאורייתא לנקיטת חפץ - למסקנא? (לח:)
א. לת"ח בעינן דוקא ס"ת אבל לכל אדם סגי בתפילין.
ב. א"א להשתמש בתפילין אלא בס"ת ובדורותינו סגי בתפילין.
ג. ת"ח לכתחילה בתפילין, ושאר בנ"א בס"ת, ובדורותינו בטלו שבועה דאורייתא ותקנו לגזור בארור.
ד. ניתן להשתמש בתפילין לכל אדם כיון דיש בו אזכרות.
10. מהו שיעור הטענה והכפירה כדי לחייבו בשבועה במכחיש עד אחד? (מ.)
א. שתי כסף ופרוטה.
ב. שתי כסף.
ג. שוה פרוטה.
ד. שתי פרוטות.
11. טענו חטין וקדם והודה לו בשעורין - האם חייב בשבועה? (מ:)
א. אם כמערים חייב, אם במתכוין פטור.
ב. אם כמערים פטור, ואם במתכוין חייב.
ג. פטור.
ד. חייב.
12. מלוה שהוציא שטר וטען הלוה "אשתבע לי דלא פרעתיך" - מה דינו? (מא.)
א. אינו חייב לישבע וצריך לשלם.
ב. אם ת"ח הוא המלוה פטור משבועה וחייב הלוה לשלם, ובסתם אדם חייב בשבועה.
ג. חייב לישבע ואפי' היכא דהמלוה הוי ת"ח.
ד. אם ת"ח הוא המלוה לא מזדקקין לדינו, ובסתם אדם חייב בשבועה.
13. מי שתבע את חבירו בשטר וטען הנתבע פרעתיך, וענה התובע סטראי נינהו - האם נאמן למסקנא? (מב.)
א. המלוה נאמן בכל גוונא דיכול לומר שטרך בידי מה בעית.
ב. הלוה נאמן בכל גוונא, דאמרינן מילתא דלא רמיא עליה דאינש לאו אדעתיה?
ג. אם פרעו בפני עדים נאמן המלוה, ואם בינו לבינו נאמן הלוה במיגו דלא לויתי.
ד. אם פרעו בפני עדים נאמן הלוה, ואם בינו לבינו נאמן המלוה במיגו דלהד"ם.
14. שכיב מרע שהקדיש כל נכסיו ואמר מנה לפלוני בידי - מה הדין? (מב:)
א. כל נכסיו הקדש ואינו נאמן, דאדם עשוי לעשות קנוניא על הקדש.
ב. נאמן, דאין אדם עושה קנוניא על הקדש בשביל היורשים.
ג. איבעיא דלא איפשטא.
ד. אמר תחילה מנה לפלוני וכו' נאמן, הקדיש תחלה ואח"כ אמר מנה לפלוני וכו' אינו נאמן.
15. מנורה גדולה יש לי בידך, והלה אמר אין לך בידי אלא קטנה - מה דינו? (מג.)
א. פטור משבועה, ואפי' היכא שתבעו בת עשר ליטרין והודה לו על בת חמש ליטרין.
ב. אם תבעו בת עשר והודה לו על בת חמש, חייב, ובסתם גדולה וקטנה פטור.
ג. חייב בשבועה, ואפי' אם תבעו גדולה סתם והודה לו על בת חמש.
ד. במנורה של חוליות חייב, ובשאר מנורות פטור.
16. שכיר התובע שכרו כשעבר זמנו - מה דינם? (מה:)
א. השכיר נשבע ונוטל.
ב. אין השכיר נשבע ונוטל.
ג. שניהם נשבעים, בעל הבית ששילם, ושכיר שלא קבל שכרו וחולקים ביניהם.
ד. איבעיא דלא איפשטא.
17. חזרה שבועה לסיני - מה הכוונה? (מז. ברשי דה לסיני)
א. לשבועת הר סיני שנאמר "לא תגזול" ואין בי"ד נזקקין לא לשבועה ולא לפרעון.
ב. חזרה שבועה למחוייב בה ונשבע ונפטר.
ג. מתוך שאינו יכול לישבע משלם.
ד. שכנגדו נשבע ונוטל, ומאיימים עליו במי ששכן שמו על הר סיני.
18. אמר לחנוני תן לי בדינר פירות ונתן לו ואח"כ תבעו הדינר - הדין עם מי? (מח.)
א. הדין עם החנוני ועל בעה"ב לשלם הדינר.
ב. אפי' היכא שהפשילן בקופתו לאחוריו, על בעה"ב מוטל שבועה כדי להפטר.
ג. אפי' כשהפירות צבורין ומונחין בעה"ב פטור דהמוציא מחבירו עליו הראי'.
ד. כשהפירות צבורים ומונחים בעה"ב נשבע ונפטר, וכשהפשילן בקופתו פטור משבועה ומתשלומין.
שאלות על תוספות:
19. על איזה שבועה אין מגלגלין - למסקנא? (מט.)
א. על כל שבועה דרבנן אין מגלגלין.
ב. על שבועת הבא ליפרע מנכסי יתומים.
ג. על שבועת שכיר אין מגלגלין.
ד. על שבועת היסת אין מגלגלין.
20. למה לא ילפינן ממ"ש "ועמד ואמר" דבעינן חליצה מעומד? (ל. ד"ה מצוה)
א. דלא כתיב בה ככה לעיכובא.
ב. דדוקא ועמד שאין מעשה אחריו משמע עמידה, וכאן כתוב אחריו "ואמר".
ג. דאין משמעות בקרא "עמידה" אלא עשייה מיד, ורק היכא דאיכא גזירה שוה ילפינן "עמידה".
ד. מדלא כתוב ברישא דקרא אלא בסיפא, משמעו דלאו דוקא.
21. למ"ד שיעבודא דאורייתא היכי משכחת לן שבועה אפי' במלוה על פה? (לז: ד"ה ואין)
א. כגון שאין לו קרקע.
ב. כגון שאין עליו עדים.
ג. כגון שמחל השעבוד.
ד. כגון במודה במקצת דנשבע אף על שעבוד קרקעות.
22. מה דין שומר חנם או שואל בנכסי הקדש? (מב: ד"ה שומר)
א. פטור משבועה ומתשלומין.
ב. פטור משבועה אבל חייב בתשלומין.
ג. פטור משבועה, אבל בתשלומין, שומר חנם חייב, ושואל פטור.
ד. שומר חנם פטור משבועה ותשלומין, אבל שואל חייב בשבועה ובתשלומין.
23. כל העומד לבצור כבצור דמי - האם שייך דין זה גם לענין שבת? (מדה כבצורות) לענין שבת לכוע כבצורות דמיין.
א. לענין שבת לכו"ע לאו כבצורות דמיין.
ב. לר' מאיר כבצורות דמיין ולרבנן לאו כבצורות דמיין.
ג. מה"ת כבצורות דמיין אבל מדרבנן יש להחמיר דלאו כבצורות דמיין.
ד. מה"ת כבצורות דמיין אבל מדרבנן יש להחמיר דלאו כבצורות דמיין.
24. מי שעבר על החרם האם נפסל לשבועה? (מו: ד"ה אבל)
א. מה"ת אינו פסול אבל מדרבנן פסול.
ב. לא נפסל, דלא הוי רשע דחמס.
ג. אם התרו בו נפסל, ואם לא, לא נפסל.
ד. י"א דלא נפסל די"ל בקושטא מישתבע, ולר"ת נפסל.