מקורות ללימוד לפני המבחן:
מסכת יבמות דפים ב-זדף ב
1. ממה פוטרות חמש עשרה הנשים את צרותיהן וצרות צרותיהן?
א. מן החליצה ומן היבום
ב. פוטרות מיבום, אבל חליצה צריך
ג. אינן פוטרות מכלום
ד. כל התשובות הן דיעות של תנאים במשנה
2. אם מתו הנשים או נתגרשו לפני מותו האם פוטרות צרותיהן?
א. גם באופן זה פוטרות
ב. אינן פוטרות
ג. אם היתה נשואה חודש לפני מותו פוטרת צרתה
ד. אף תשובה אינה נכונה
3. אם היה ראובן נשוי לבתו של שמעון אחיו ומת ראובן, מה דין הבת?
א. חולצת ולא מתיבמת
ב. מתיבמת כיון שעשה דוחה לא תעשה
ג. פטורה. לא חולצת ולא מתיבמת
ד. אסור לאדם לשאת בת אחיו
4. הלכה צרת בתו ונשאת לאחיו השני, ומת- מה דין צרתה?
א. חולצת ולא מתיבמת
ב. זהו דין צרת צרה שפטורה מן החליצה והיבום
ג. לא נתבאר במשנה
ד. חכמים גזרו שתתיבם גזירה אטו אשת אחיו
5. ערווה שהיתה נשואה לנפטר בנשואין דרבנן כגון היכולה למאן ולא מיאנה- מה דין הצרה?
א. חולצת ולא מתיבמת
ב. לא החמירו בה חכמים, ומתיבמת
ג. פטורה. לא חולצת ולא מתיבמת
ד. אף תשובה אינה נכונה
דף ג
6. על פי מה סידר התנא במשנה את רשימת הנשים, מדוע הקדים האחת ואיחר האחרת?
א. אין סדר למשנה
ב. לפי הקירבה
ג. לפי חביבות הדינים
ד. תשובות ב' וג' נזכרות בגמרא
7. האם צרה אסורה דווקא במקום מצוה או גם שלא במקום מצווה?
א. דווקא במקום מצוה ולכן נקטה המשנה 'פוטרות' ולא 'אוסרות'
ב. קרובות דידיה פוטרות גם שלא במקום מצוה
ג. קרובות דידה פוטרות גם שלא במקום מצווה
ד. כל התשובות נכונות
8. מה באה המשנה למעט כשמנתה דווקא ט"ו נשים ולא יותר?
א. לאו דווקא נקטה
ב. למעט צרת אילונית וצרת סוטה
ג. למעט צרת ממאנת וצרת מחזיר גרושתו
ד. תשובות ב' וג' נזכרות בגמרא
9. מה המקור לכך שערווה פטורה מחליצה ויבום?
א. הלכה למשה מסיני
ב. ערווה מתיבמת שאתי עשה דיבום ודחי איסור ערווה
ג. הפסוק 'עליה' מלמד שאפי' במקום מצוה לא מיבם, ויש היקש לשאר עריות
ד. תשובות ב' וג' נזכרות בגמרא
10. מה המקור לכך שהצרה פטורה מחליצה ויבום?
א. מבואר באחות אשה 'לצרור' ולמדנו בהיקש לשאר עריות
ב. אין מקור מפסוק, אך זו סברא פשוטה
ג. הפסוק 'עליה' מלמד שאפי' במקום מצוה לא מיבם, ויש היקש לשאר עריות
ד. אף תשובה אינה נכונה
דף ד
11. מהו המקור לכך שעשה דוחה לא תעשה?
א. הסמיכות של שעטנז לציצית מלמד שציצית דוחה כלאים
ב. אין מקור לכך. זוהי סברא שאהבה גדולה מיראה
ג. סמיכות הפרשיות של יבום ללאו של 'לא תחסום'
ד. כל התשובות נזכרות בגמרא
12. האם לר' יהודה דורשים סמוכים במשנה תורה (ספר דברים)? ומניין?
א. לר' יהודה גם במשנה תורה לא דרשינן סמוכים
ב. דורשים סמוכים. אסר אנוסת אביו מכח סמיכות
ג. דורשים סמוכים. כלשונו 'וכי מפני שמכו ענין לו- נוציא זה לסקילה?'
ד. אף תשובה אינה נכונה
13. מדוע ר' יהודה מודה שדורשים סמוכים לגבי כלאים בציצית?
א. מוכח שהתורה באה ללמדנו זאת
ב. הפסוק 'מופנה' ומכאן שבא ללמד דין זה
ג. כך קיבלנו במסורת, שר"י מודה לכך
ד. תשובות א' וב' נכונות
14. האם אפשר ללמוד שכלאים בציצית מותר ממה שאמרה תורה לשים תכלת?
א. כן. למסקנה זהו המקור שכלאים בציצית מותר
ב. לא. אפשר היה לבאר ש'תכלת' נאמר דוקא בבגד צמר
ג. לא. אפשר לפרש ש'תכלת' הוא עשוי מפשתים
ד. תשובות ב' וג' נכונות
15. האם כל הבגדים חייבים מהתורה בציצית או רק צמר ופשתים?ומנין?
א. כל הבגדים חייבים שנאמר 'הכנף' מין כנף. כל בגד חייב
ב. דווקא צמר ופשתים חייבים ולא שאר בגדים
ג. כל הבגדים חייבים רק מדרבנן בציצית. מדאוריתא המצוה רק בשעת התפילה
ד. תשובות א' וב' נזכרות בגמרא
דף ה
16. עשה דגילוח ראש המצורע דוחה לאו ד'לא תקיפו'- האם זה מלמד שעשה דוחה ל"ת?
א. למסקנה לא. כיון שזה לאו שאינו שווה בכל ואין ללמוד לשאר
ב. למסקנה לא. כיון שעשה דגילוח הוא 'אלים'
ג. למסקנה כן. שהתורה באה ללמד גם לשאר מקומות שעשה דוחה ל"ת
ד. תשובות א' וב' נכונות
17. האם אפשר ללמוד ממה שנזיר מצורע מגלח- שעשה דוחה ל"ת?
א. למסקנה לא. כיון שהתורה ריבתה בנזיר מצוות רבות
ב. למסקנה לא. כיון שנזיר 'ישנו בשאלה'
ג. אין מסקנה בדבר. ונשאר בתיקו
ד. למסקנה כן. כיון שנזיר מלמד בנין אב
18. מאיזו מילה בפסוק לומדים למסקנה שכלאים מותר בציצית?
א. שעטנז
ב. למסקנה אין ציצית דוחה כלאים כיון שיש בו כרת
ג. מהכתוב 'ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם' אפי' הם כלאים
ד. תשובות א' וב' נכונות
19. האם אפשר ללמוד שעשה דוחה ל"ת שיש בו כרת מכך שברית מילה דוחה שבת?
א. לא. כיון שמילה היא מצוה מיוחדת שנכרתו עליה י"ג בריתות
ב. לא. מילה ישנה לפני הדיבור (ניתנה קודם מתן תורה)
ג. כן. ק"ו אם שבת שיש בה איסור סקילה נדחית ק"ו למקום שיש רק כרת
ד. תשובות א' וב' נכונות
דף ו
20. אביו אמר לו לחלל שבת לא ישמע לו ש'כולכם חייבים בכבודי'- מה נלמד מכך לענין עשה דוחה ל"ת?
א. שלולי הפסוק עשה כגון כיבוד או"א ידחה לאו שי"ב כרת
ב. שכמו שאין כיבוד או"א דוחה לאו- אין עשה דוחה ל"ת
ג. שעשה דוחה ל"ת שיש בו כרת אלא שאין ללמוד מכאן ליבום 'שכו הכשר מצוה'
ד. כל התשובות נזכרות בגמרא
21. האם בנין בית המקדש דוחה שבת ומדוע?
א. בנין ביהמ"ק דוחה, שעשה דוחה ל"ת שיש בו כרת
ב. יש גזירת הכתוב 'את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו' ולכן לא דוחה
ג. דוחה. שלא מהמקדש אתה מתיירא אלא ממי שציוה על המקדש
ד. תשובה ב' נזכרת בגמ' בהו"א ויש עוד דרכים
22. מה לומדים מהפסוק 'את שבתותי תשמרו ומקדשי תיראו'?
א. שיש להיזהר בקדושת ביהמ"ק גם כשהוא חרב
ב. שלא ממקדש אתה מתיירא אלא ממי שציוה עליו
ג. שאין בניין בית המקדש דוחה שבת
ד. תשובות א' וב' נכונות למסקנה
23. מה אפשר ללמוד מכך ש'מושבותיכם' מלמד שאין בי"ד שורפים הנידונים למות בשבת?
א. אפשר ללמוד שיש הו"א שעשה ידחה ל"ת שיש בו כרת
ב. אין ללמוד דבר, כיון שיתכן שההו"א לשרוף היא מטעם אחר כגון ק"ו
ג. אפשר ללמוד ששריפה כוללת גם בישול פתילה
ד. כל התשובות נזכרות בגמרא
דף ז
24. מהו הקל וחומר שהיתה הוא אמינא ללמוד ממנו שמותר לבי"ד בשבת להרוג הנידונים למות ?
א. אם רציחה דוחה עבודה, ועבודה דוחה שבת כ"ש שרציחה תדחה שבת
ב. אם עבודה שנעשית דווקא בכהנים דוחה שבת- כ"ש רציחה ששוה בכל
ג. אם שבת נדחית מפני קרבן ציבור אינו דין שתידחה מפני חייב מיתה יחיד?!
ד. כל התשובות נזכרות בגמרא
25. מהי ההו"א של התנא בברייתא שעשה של מיתת בי"ד ידחה שבת שיש בה כרת?
א. עשה דוחה ל"ת שהוא חמור ממנו, מה לי חומרא רבה מ"ל חומרא זוטא
ב. ללמוד מק"ו שידחה שבת
ג. בהוא אמינא- תשובה א', במסקנה תשובה ב'
ד. אף תשובה אינה נכונה
26. מדוע אין ללמוד מההיתר של אשת אח ביבום לשאר עריות כ'דבר שהיה בכלל ויצא, לא ללמד על עצמו יצא...'?
א. שכאן הכלל באיסור והפרט בהיתר, ואין זה 'דבר שהיה בכלל ויצא'
ב. כיון שכאן זוהי גזירת הכתוב מיוחדת של מצוות יבום
ג. כיון שהכתוב כאן נאמר בפרשה אחרת, ולא באותה פרשה
ד. כל התשובות נזכרות בגמרא
27. האם אפשר ללמוד מההיתר של אשת אח ביבום להתיר שאר עריות ב'מה מצינו...'?
א. לא. כיון ששם זה איסור אחד וכאן זה שני איסורים
ב. בהוא אמינא כן, כיון ש'הואיל ואישתרי אישתרי'
ג. במקרים ששייך לומר עליהם 'הואיל ואשתרי אשתרי...'
ד. כל התשובות נזכרות בגמרא