מקורות ללימוד לפני המבחן:
מסכת יבמות דפים ח-יבדף ח
1. מדוע למסקנה נצרך הפסוק 'עליה'? הרי אין עשה דוחה ל"ת שיש בו כרת? וא"כ פשוט שלא ייבם?!
א. נצרך למקרים ששייך לומר בהם 'הואיל ואשתרי אשתרי'
ב. ס"ד אמינא ללמוד היקש מר' יונה, ולכן צריך 'עליה'
ג. הפסוק 'עליה' לא נצרך לאסור ייבום של ערוה, אלא רק לאסור יבום הצרה
ד. כל התשובות נזכרות בגמרא
2. מהי הראיה מלשון המשנה לדברי רבא שאין צורך בפסוק ללמד שהערווה עצמה אסורה?
א. המשנה נקטה רק ט"ו נשים, ולא את כולן
ב. המשנה נקטה 'פוטרות' ולא 'פטורות' משמע שהערווה עצמה פשיטא לן
ג. המשנה נקטה בלשון 'פטור' ולא בלשון 'איסור'
ד. כל התשובות נזכרות בגמרא
3. האם על פי רבא, נצרך פסוק ללמד שהצרה אסורה ביבום?מדוע?
א. נצרך פסוק, שמסברא לא היינו יודעים שיש ערווה כזו
ב. לא נצרך פסוק, צרה זוהי הלכה למשה מסיני שאסורה
ג. לא נצרך פסוק, שהרי גם הצרה היא לאו שיש בו כרת ואין עשה דוחה אותו
ד. אף תשובה אינה נכונה
4. מדוע לרבא יש צורך בשני לימודים לגבי הצרה?
א. אחד להתיר שלא במקום מצווה, ואחד לאסור במקום מצווה
ב. אין צורך בשני פסוקים, ודיברה תורה בלשון בני אדם
ג. אגב שהזכירה תורה לגבי הערווה שני פסוקים, הזכירה גם לדבי הצרה
ד. כל התשובות נזכרות בגמרא
5. מהו המקור לאיסור צרה על פי דעת רבי?
א. ולקחה' ולא 'ולקח'. אם יש שתי אפשרויות- יבחר אחת, ואם לא- לא ייבם
ב. לצרור - התורה ריבתה גם הערווה וגם הצרה
ג. לרבי כל דין צרה וערווה נלמד בהלכה למשה מסיני
ד. תשובות א' וב' הן מחלוקת בגמרא
דף ט
6. מה לומד רבי מהכתוב 'עליה'?
א. רבי לא לומד דבר. דיברה תורה בלשון בני אדם
ב. רבי לומד שערווה אסורה להתיבם
ג. לומד שפר העלם דבר של ציבור בא דווקא בדבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת
ד. אף תשובה אינה נכונה
7. מדוע מוזכרות במשנה רק ט"ו נשים ו'אמו' לא מוזכרת?
א. לא קרה מעולם שאמו של אדם תיפול לפניו לייבום
ב. רק לפי ר"י יתכן שאמו אנוסת אביו תיפול לפניו ליבום- ובפלוגתא לא עוסק
ג. זוהי שאלה שרק מי שאין לו מוח בקודקודו שואל, כיון שכך קיבלנו מסיני
ד. תשובות א' וב' הן מחלוקת בגמרא
8. האם ר' שמעון מסכים לדין המשנה ש'אשת אחיו שלא היה בעולמו' היא ערווה?
א. כן. ר' שמעון חולק רק לגבי כלתו
ב. לא. ר' שמעון חולק, וסבר שא"א שלא היה בעולמו אינה ערוה ומותרת
ג. ר' שמעון חולק רק במקרה שייבם ואח"כ נולד, ומודה בנולד ואח"כ ייבם
ד. תשובות ב' וג' נזכרות בגמרא ומסקנה כג'
9. באלו עריות יתכן הדין של 'האסורה לזה מותרת לזה'
א. בכולן
ב. רק העריות שמחמותו ואילך
ג. גם בתו מאנוסתו ולא אשת אחיו שלא היה בעולמו
ד. כל התשובות נזכרות בגמרא
דף י
10. מדוע אמר רבי 'כמדומה אני שאין לו מוח בקודקודו' אם אכן רבי דיבר בפלוגתא וגם אין לו את כללי ר' חייא?
א. כיון שברור שהמשנה היא אליבא דר' יהודה, ע"פי דיוק בסיפא
ב. לא קרה מעולם שאמו של אדם תיפול לפניו לייבום
ג. זוהי שאלה שרק מי שאין לו מוח בקודקודו שואל, כיון שכך קיבלנו מסיני
ד. כל התשובות נזכרות בגמרא
11. האם יתכן שאמו של אדם תיפול לפניו לייבום?
א. אין מקרה כזה. שאין קדושי האח תופסים בה שהרי היא אשת אביו
ב. אמו אנוסת אביו שהיתה נשואה לאחיו מאביו ומת האח (לפי רבנן ולא לר"י)
ג. אם האח היה רשע ונשא אשת אביו באיסור
ד. אף תשובה אינה נכונה
12. מדוע לא נזכר במשנה הדין של החולץ ליבמתו וחזר וקידשה ומת- שהיא וצרתה אסורה?
א. כיון שהיא אסורה רק בלאו וצריכה חליצה מן האחין
ב. לפי שאינה בצרת צרה
ג. כיון שהמשנה לא עוסקת ברשע שקידש אשה אסורה
ד. תשובות א' וב' נזכרות בגמרא
13. החולץ ליבמתו וחזר וקידשה, איזה איסור הוא עובר?
א. אין איסור בדבר כיון שהותרה לו -הותרה לעולם
ב. לריש לקיש חייב כרת כדין אשת אח, ולר' יוחנן עובר בלאו
ג. לכולי עלמא זהו לאו שנאמר 'לא יבנה' כיון שלא בנה שוב לא יבנה
ד. תשובות ב' וג' נזכרות בגמרא
14. החולץ ליבמתו ובא אחד מן האחים עליה או על צרתה- מה הדין?
א. לר' יוחנן זהו איסור לאו, ולריש לקיש חייב כרת
ב. לכולי עלמא זהו חיוב כרת
ג. אין איסור בכך. רק לחולץ עצמו אסור
ד. תשובות א' וב' הן מחלוקת בגמרא
דף יא
15. הבא על יבמה ובא אחד מהאחים על צרתה
א. לר' יוחנן זהו איסור 'עשה' ולריש לקיש חייב כרת
ב. אין בזה איסור, כיון שכבר התקימה מצוות ייבום
ג. אין דיון מפורש על נושא זה בגמרא
ד. תשובות א' וב' הן מחלוקת בגמרא
16. צרת סוטה האם מותרת ביבום והאם צריכה חליצה? (לדעת רש"י)
א. תלוי ברצונו של היבם.
ב. צרת סוטה אסורה ביבום 'טומאה כתיב בה כעריות'. וגם פטורה מחליצה
ג. סוטה דרבנן צריכה חליצה, וגם סוטה ספק צריכה חליצה. אך לא מתיבמות
ד. תשובות ב' וג' נכונות
17. האם מותר לאדם להחזיר גרושתו אם התארסה לאדם אחר ומדוע?
א. לר"י בן כיפר מותר שלא קרינן בה 'אשר הוטמאה', ולרבנן אסור
ב. בכל אופן מותר להחזיר גרושתו כדי לתקן הגירושין
ג. אם היתה מאורסת לו מותר, ואם היתה נשואה אסור כיון ש'נטמאה'
ד. תשובות א' וב' הן מחלוקת בגמרא
18. המחזיר גרושתו שנישאת לאחר ומת, האם צרתה מתייבמת?
א. לר"י בן כיפר פשוט שמותר, ולחכמים ספק
ב. לחכמים פשוט שאסור, ולר"י בן כיםר ספק
ג. אין הגמרא עוסקת בדיניהם של רשעים שעוברים על איסורים
ד. תשובוות א' וב' נזכרות בגמרא
19. המחזיר גרושתו שנישאת לאחר ומת, האם היא עצמה מתייבמת?
א. לא. השתא במותר לה נאסרה, באסור לה לא כל שכן?!
ב. כן. אין בכוחו של קל וחומר להפקיע מצוות יבום
ג. יש בגמרא מי שהסתפק בכך, ויש מי שפשוט לו שאסורה להתיבם
ד. אסורה. ש'לא ישפוך אדם מי בורו...'
דף יב
20. צרת ממאנת (נפלו לפניו ב' יבמות גדולה וקטנה ומיאנה בו הקטנה), מה דין הגדולה?
א. אסורה. גזירה משום צרת בתו ממאנת שאסורה כיון שנראית כצרת בתו
ב. מותרת, ולא מבואר בגמרא הטעם
ג. בעמ' א' מבואר שלשמואל אסור ובע"ב מובא שלר' יוחנן מותר
ד. אף תשובה אינה נכונה
21. צרת איילונית באיזה אופן מותרת ובאיזה אופן אסורה?
א. צרת איילונית שהכיר בה אסורה, ושלא הכיר בה מותרת,
ב. צרת איילונית מותרת ואפילו היתה האילונית ערווה עליו
ג. אין ציור של צרת אילונית, שהנושא אילונית אין יכול לישא אשה נוספת
ד. תשובות א' וב' הן דיעות המוזכרות בגמרא
22. אילו נשים מותרות לשמש במוך, ומדוע?
א. אין היתר לאף אשה לשמש במוך, כיון שנמצא שהבעל הוציא ש"ז לבטלה
ב. לר"מ מותר לקטנה ולמעוברת ולמניקה משום חשש סכנה, ולחכמים אסור
ג. כל אשה שחפצה בכך מותרת, ואין זה נחשב כאיסור כלל
ד. תשובות א' וב' מוזכרות בגמרא
23. האם קטנה יכולה להוליד ולהישאר בחיים?
א. לא. קטנה לא יכולה להוליד
ב. יתכן שתתעבר ויתכן שתמות בלידה, אבל זה לא ודאי
ג. עד גיל תשע לא מתעברת, מט' ומעלה יכולה להוליד וודאי שתחיה
ד. תשובות ב' וג' נזכרות בגמ'
24. האם יתכן שתימצא 'חמותו ממאנת' (לאחר שילדה את אשתו, והיא עדיין קטנה ויכולה למאן)?
א. לא. קטנה לא יכולה להוליד, ואם היא גדולה אינה ממאנת
ב. קטנה שילדה מסתמא מתה בלידה ולא שייל שתמאן
ג. גם אם קטנה יכולה להוליד, לאחר שילדה לא ממאנת ש'בנים הם כסימנים'
ד. אסור להתחתן בגיל כה מוקדם