מקורות ללימוד לפני המבחן:
מסכת יבמות דפים יח-כבדף יח
1. יבם שלא הספיק לעשות מאמר, ונולד להם אח,ומת היבם מה דין הצרה?
א. למ"ד יש זיקה נקראת צרת אשת אחיו של"ה בעולמו בזיקה ואסורה
ב. לר"מ שסבר אין זיקה, אין איסור בצרה ומותר ליבמה
ג. אם עשה בה מאמר אסר אותה
ד. כל התשובות נכונות
2. ד' אחים שנים מהם נשואים ב' אחיות ומתו, מדוע לא מתיבמות לר' מאיר?
א. יתכן שעד שמיבם האחד ימות השני ותצא בלא חליצה, ואסור לבטל מצות יבמין
ב. ר"מ חולק על משנה זו, וסובר שאכן מתיבמות, כיון שסבר שאין זיקה
ג. ר"מ סובר שיש זיקה כאשר יש ארבעה אחים
ד. תשובות א' וב' הן מחלוקת בגמרא
3. שומרת יבם שקידש אחיו את אחותה- האם מותר למקדש לבוא עליה לפני שייבם היבם?
א. לכו"ע מותר, כיון שכבר קידש, ולא שייך לאסור
ב. למ"ד יש זיקה אסור,ואומרים לו 'המתן עד שיעשה אחיך מעשה' , ולמ"ד אין זיקה מותר
ג. לכו"ע אומרים לו 'המתן עד שיעשה אחיך הגדול מעשה', כדי שלא תיאסר על האח
ד. ספק בגמרא, ונשאר בתיקו
4. שני אחים ומת אחד מהם וייבם השני ואח"כ נולד להם אח, האם האח ייבם כשימות אחיו?
א. זהו דין אשת אחיו שלא היה בעולמו ולכו"ע פוטרת צרתה ואסור
ב. לת"ק זהו דין אשת אחיו שלא היה בעולמו, ופוטרת צרתה, ולר"ש מייבם איזו מהן שירצה
ג. כשימות האח- אין ייבום כיון שכבר היתה נשואה פעמיים ולא תינשא בשלישית לכו"ע
ד. אף תשובה אינה נכונה
5. לר' אושעיא מה חולק ר' שמעון על ת"ק?
א. לר' אושעיא אין מחלוקת ולכו"ע אשת אח שלא היה בעולמו אסורה, ולמד מלשון המשנה
ב. לר' אושעיא ר"ש חולק ומתיר ב'יבם ואח"כ נולד' אבל מודה ב'נולד ואח"כ ייבם' שאסורה
ג. לר' אושעיא אין לר"ש איסור אשת אחיו שלא היה בעולמו
ד. לר' אושעיא ר"ש חולק גם ב'נולד ואח"כ ייבם' שבמשנה ראשונה
דף יט
6. בדברי ר' שמעון ש'מייבם לאיזו מהן שירצה וחולץ לשנייה'- מדוע חולץ לשניה?
א. גזירה מדרבנן שמא יאמרו ב' יבמות הבאות מב' בתים שנפטרת בלא כלום
ב. הסתפק ר' שמעון אם מאמר קונה קנין גמור, ומספק הצריך לחלוץ
ג. כיון שיש עליה זיקת ב' יבמין
ד. ההו"א כתשובה א' ומסקנה כתשובה ב'
7. ג' אחים ושנים מהם נשואים ב' אחיות ומתו בבת אחת, מה הדין לר"ש ומדוע?
א. פוטר בשתיהן מהחליצה והיבום, שבשעה שנעשו צרות זל"ז לא יהא לך ליקוחין אפי' באחת
ב. מייבם לאיזו מהן שירצה, וחולץ לשניה, שמא יאמרו 'ב' יבמות הבאות מבית א' מתיבמות'
ג. חולץ לשתיהן, שלא מצאנו יבמה יוצאת לשוק ללא חליצה
ד. אף תשובה אינה נכונה
9. העושה מאמר ביבמתו שלא מדעתה, מה הדין ומדוע?
א. קנה. כמו ביאה דיבמה שמועילה בעל כרחה
ב. לא קנה, כמו שקידושין בעלמא לא מועיל בעל כרחה ה"נ
ג. תשובות א' וב' הן מחלוקת רבי ורבנן בגמרא
ד. עבר על 'לא תונו איש את עמיתו' ולכו"ע לא קנה
10. מדוע ר' שמעון התיר לייבם ב'ייבם ואח"כ נולד'?
א. הואיל ובא ומצאה בהיתר ולא עמדה עליו שעה אחת באיסור
ב. 'ולקחה לו לאשה ויבמה' עדיין יבומים הראשונים עליה
ג. משום 'דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום' שלא תצטרך להמתין זמן רב
ד. קיבל מרבו במסורת ללא טעם
דף כ
11. לר' שמעון ב'אחותו מאמו שנשאה אחיו מאביו ואח"כ נולד אח' האם מתייבמת ומדוע?
א. מתיבמת, הואיל ובא ומצאה בהיתר ולא עמדה עליו שעה אחת באיסור
ב. אסורה, כיון שזהו איסור שאין לו היתר, לעומת איסור אשת אח שפקע לגבי שני
ג. אסור לאחיו מאביו לשאת אחותו מאמו, ולא שייך חליצה ויבום ברשעים
ד. תשובות א' וב' הן מחלוקת בגמרא
12. על מי נאמר ש'אחותה שהיא יבמתה חולצת או מתייבמת'?
א. אחותה של איסור מצווה, שהפקיעו רבנן ממנה האיסור
ב. אחותה של איסור ערווה, כיון שאין עליה זיקת יבום מהתורה, אחותה אינה 'אחות זקוקה'
ג. אחותה של אילונית, לדעה א' בגמ', ולדעה ב' 'אחותה' הכוונה צרתה
ד. נשארה הגמרא בתיקו בביאור העניין
13. מה הביאור 'איסור מצווה' ומדוע נקרא כך?
א. איסור מצווה הכוונה איסור דרבנן, ונקרא כך כיון שמצוה לשמוע דברי חכמים
ב. איסור מצווה הכוונה איסורים של כהנים ע"פי הכתוב 'אלה המצוות...'
ג. איסור מצוה זהו שם כולל לנשים שאסורות מהתורה
ד. תשובות א' וב' הן מחלוקת ר' יהודה וחכמים
14. אלמנה לכהן גדול שבמשנה –באיזו אלמנה מדובר, ומדוע לא מתייבמת?
א. דווקא באלמנת נישואין, אבל אלמנת אירוסין מתייבמת שעשה דוחה לא תעשה
ב. בכל אלמנה מדובר, שגזרו רבנן ביאה ראשונה אטו ביאה שניה אע"פ שמהתורה מותר
ג. גם אלמנה מן האירוסין לא מתייבמת מהתורה שנא' יבמתו'
ד. תשובות ב' וג' נזכרות בגמרא
15. האם על ייבום נאמר '...כל מקום שאתה יכול לקיים שניהם, ויבוא עשה וידחה ל"ת'?
א. בייבום יכול לקיים שניהם ע"י חליצה, ולכן לא דוחה
ב. מהתורה עשה דייבום דוחה לאו, וחכמים גזרו ביאה ראשונה אטו ביאה שנייה
ג. רבא סבר בהו"א כתשובה ב' וחזר בו לתשובה א'
ד. על ייבום זה לא שייך, כיון שיש גזה"כ מיוחדת להתיר אשת אח במקום מצווה
דף כא
16. כהן גדול שייבם אלמנה האם פוטרת צרתה?
א. אלמנת נישואין לכו"ע לא פטרה, ובאלמנת אירוסין יש מחלוקת בגמרא
ב. כיון שעבר איסור- רשעים אינם פוטרים את הצרה לכו"ע
ג. אין הלכות בגמ' לרשעים
ד. בהו"א תשובה ב' ובמסקנה תשובה ג'
17. האם שניות לעריות אסורות מן התורה או מדרבנן?
א. מדאורייתא ,שנאמר 'כי את כל התועבות האל עשו...'
ב. מדאורייתא, שנאמר 'ואיזן וחיקר תיקן משלים הרבה...'
ג. מדאוריתא, שנאמר 'ועשו משמרת למשמרתי'
ד. מדרבנן, וכל הפסוקים שנזכרים בגמרא הם אסמכתא בעלמא
18. על אילו נשים נאמר ש'יש להן הפסק'?
א. אשת אחי האם מן האב, ואשת אחי האב מן האם, וכלתו
ב. אשת אחי האם מן האב, ואשת אחי האב מן האם, כלתו ואשת אבי אמו
ג. כל הנשים אין להן הפסק
ד. תשובות א' וב' הן מלוקת בגמרא
19. מהו הספק בגמרא לגבי אשת אחי האם מן האם?
א. האם יש לאסור אותה מדאוריתא, או שדוקא מן האב אסרה תורה
ב. האם זוהי גזירה לגזירה כיון שאין צד אב
ג. האם היא מאותן נשים שיש להן הפסק, או שהיא אסורה וגם דורותיה אסורות
ד. האם תפסו קידושיו של האח המת, או שהפקיעו קידושיו כדין אשת אח
דף כב
20. אילו נשים אסר ר' חייא ונקראת 'שניות דבי ר' חייא'?
א. שלישי שבבנו ושבבתו ושבבת אשתו, רביעי שבחמיו ובחמותו
ב. ר' חייא סיכם את רשימת הנשים שנאסרו מדרבנן ולא הוסיף עליהן
ג. ר' חייא גזר גם על גרים ונקראו שניות דר' חייא
ד. תשובות א' וב' הן מחלוקת בגמרא
21. האם גזרו חכמים איסורי שניות בגרים? ומדוע?
א. כיון שנתגייר הרי הוא כישראל גמור ונכלל בכל גזירות חכמים
ב. עריות בגרים גזרו 'שלא יאמרו באין מקדושה חמורה לקדושה קלה'- ובשניות לא החמירו
ג. כיון שנישואין מסורים לבית דין לא ראו צורך לגזור על גרים
ד. בגר מצרי ואדומי גזרו, ובשאר גרים לא החמירו
22. מי שמת ויש לו אח ממזר, האם היבמה נחשבת 'זקוקה' לו, וצריכה חליצה?ומניין?
א. ממזר לא יבוא בקהל ה', ואינו נחשב אח להצריכה חליצה ויוצאת בלא כלום
ב. אין מקרה שהמת כשר והיבם ממזר, ומסתמא גם המת ממזר ולא חולצים לאשת ממזר
ג. צריכה חליצה כיון שגם אח פסול זוקק ליבום כמו שפוטר מן היבום
ד. מחלוקת תנאים במשנה בדבר
23. האם בן ממזר חייב על קללת אביו והכאת אביו?
א. אם עשה האב תשובה חייב על מכתו וקללתו
ב. איסור מכה וקללה נוהג בכל אב אע"פ שחטא והוליד ממזר
ג. אין הלכות בממזר, כיון שאסור לבוא בקהל
ד. כל התשובות נזכרות בגמרא
24. הבא על אחותו והיא בת אשת אביו, משום מה חייב?
א. חייב אחת, שלא שייך להתחייב שתים במעשה אחד
ב. לחכמים חייב משום אחותו ומשום בת אשת אביו ולר' יוסי ב"י חייב רק משום אחותו
ג. אין מזהירין מן הדין וחייב רק אחת לכו"ע
ד. אף תשובה אינה נכונה