מקורות ללימוד לפני המבחן:
מסכת יבמות דפים לב-מו;כולל שאלות על תוס'1. איזה מהני דלהלן הוי "איסור כולל" לענין אין איסור חל על איסור? (לב: רש"י ד"ה וכי)
א. אשת איש ונעשית חמותו.
ב. נשא אחיו (שמת אח"כ) את אשתו ואח"כ נשא הוא את אחותה.
ג. נשא הוא את אשתו ואח"כ נשא אחיו את אחותה ואח"כ מת אחיו.
ד. חמותו ונעשית אשת איש.
2. מהו סדר העדיפויות לומר איסור חל על איסור, איסור מוסיף, איסור כולל, בת אחת? (לג.)
א. איסור כולל, איסור מוסיף, איסור בת אחת.
ב. איסור כולל, איסור בת אחת, איסור מוסיף.
ג. איסור בת אחת, איסור מוסיף, איסור כולל.
ד. איסור מוסיף, איסור בת אחת, איסור כולל.
3. מאכל שהיה אסור באכילה ואח"כ נאסר גם בהנאה האם אמרינן בזה איסור חל על איסור? (לד. רש"י ד"ה אם)
א. איסור הנאה חל, משום דהוי איסור מוסיף.
ב. איסור הנאה חל, משום דהוי איסור כולל.
ג. איסור הנאה אינו חל, דבכה"ג לכו"ע אין איסור חל על איסור.
ד. איסור הנאה אינו חל, משום דהוי רק איסור כולל ולא איסור מוסיף.
4. הכונס יבמתו ונמצאת מעוברת, למה לא תנשא צרתה - למסקנא? (לו.)
א. דכו"ע מודים דביאת מעוברת לאו שמה ביאה.
ב. דחיישינן שמא אין הולד בן קיימא, וביאת מעוברת לא שמה ביאה לריש לקיש.
ג. דחיישינן שמא הולד בן קיימא ואינו פוטר עד שיצא לאויר העולם.
ד. מדרבנן שמא יאמרו דיבמה נשאת לשוק בלא חליצה.
5. המחלק נכסיו על פיו, והזכיר לשון מתנה באחד, ובשני לשון ירושה, האם מהני? (לו: רש"י ד"ה לעולם)
א. מהני לכו"ע, כיון שהזכיר בשטר לשון ירושה.
ב. מהני לכו"ע כיון שהזכיר בשטר לשון מתנה.
ג. לא מהני לכו"ע עד שיזכיר לשון מתנה בלבד.
ד. לר' יוחנן קנו כולם כיון שהזכיר בשטר לשון מתנה, לר"ל לא מהני עד שיזכיר מתנה לכל אחד ואחד.
6. כהן שנשא מעוברת חבירו, האם עשו תקנה שיוציאה בלי גט ואח"כ יכנסנה? (לז.)
א. לא עשו תקנה ואסורה לו לעולם לכו"ע.
ב. עשו תקנה וסגי להפרישה בלי גט ואחרי שתלד יכנסנה.
ג. לר' מאיר אסורה לו עולמית ולחכמים מותרת לו אח"כ.
ד. לכתחילה אסורה לו ואם כנס אינו מוציא.
7. ספק ובני יבם שבאו לחלוק בנכסי המת, מה הדין? (לז: ברש"י ד"ה בנכסי)
א. הנכסים בחזקת הספק ובני יבם הוי המוציא מחבירו וכו' ואין להם כלום.
ב. החלק שמודים לספק מקבל הספק, ועל כל השאר אמרינן ממון המוטל בספק יחלוקו.
ג. הנכסים בחזקת בני יבם, ולספק אין כלום דהמוציא מחבירו עליו הראיה.
ד. הוי ממון המוטל בספק וחולקין.
8. ספק ובני יבם שבאו לחלוק בנכסי סבא, מה הדין? (לח.)
א. ממון המוטל בספק חולקין.
ב. הנכסים בחזקת בני היבם ואין לספק כלום, מדין המוציא מחבירו וכו'.
ג. הנכסים בחזקת הספק, ואין לבני היבם כלום מדין המוציא מחבירו וכו'.
ד. חצי הנכסים שייכים לבני יבם, שליש להספק, וחלק ששית חולקין ביניהם.
9. נפל הבית עליו ועל אביו והיה עליו שטר חוב, מה הדין לבית שמאי? (לח: ברש"י ד"ה אלא)
א. הנכסים בחזקתן.
ב. כל הנכסים בחזקת הבעל חוב, דשטר העומד לגבות כגבוי דמי.
ג. יחלוקו, דאף שס"ל כגבוי דמי, מ"מ אינו ודאי יותר מן היורשים כי השטר יוצא על הבן ולא על האב.
ד. הנכסים בחזקת היורשים, ואין לבע"ח כלום מדין המוציא מחבירו וכו'.
10. ואשתמודעינהו דאחוה דמיתנא מאבא ניהו - מה הכוונה? (לט:)
א. שעל הבי"ד להכירם באופן אישי ולדעת שהחולץ הוא אחי המת.
ב. ב פליגי רב אחא ורבינא אי בעדים או אפי' קרוב ואשה נאמנים, והלכתא דנאמנים, משום דגילוי מילתא הוא.
ג. דוקא ע"י עדים כשרים, ולא פסולים.
ד. שעל הבי"ד לאיים על החולץ דאם הוא משקר ייענש בלטותא דרבנן.
11. הכונס יבמתו בחיי אביו ואח"כ מת האב, מה דינו לענין ירושת האב לר' יהודה? (מ.)
א. נוטל פי שנים גם בירושת האב, דדינו כבכור.
ב. אינו נוטל בירושה יותר משאר האחין, דיקים על שם אחיו כתיב ולא על שם אביו.
ג. דין זה לא מוזכר בגמ', וממון המוטל בספק חולקין.
ד. נוטל חלקו כשאר האחין, וחלק בכורה חולקין מדין ממון המוטל בספק.
12. האם מותר אדם בצרת קרובת חלוצתו? (מ: - מא.)
א. אסור, כיון דאזלא בהדה לבי דינא, דינה כחלוצה ולכן צרתה אסורה מדרבנן.
ב. אסורה על החולץ מה"ת, דדינה כאשת אחיו שלא במקום מצוה.
ג. מותרת, כיון דלא אזלא בהדה לבי דינה לא גזרו בה רבנן.
ד. מותרת, דלא גזרו שניות בחלוצה.
13. יבמה שנפלה לפני יבם קטן, האם מגיע לה מזונות? (מא:)
א. יש לה מזונות משל יבם.
ב. יש לה מזונות משל בעל.
ג. ג' חודשים יש לה מזונות משל בעל, מכאן ואילך משל יבם.
ד. משל יבם אין לה, וג' חודשים יש לה משל בעל, מכאן ואילך פליגי רב אחא ורבינא והלכתא דלית ליה.
14. לאיזה חשש חששו כשגזרו שגר וגיורת צריכין להמתין ג' חודשים? (מב. ברש"י ד"ה ויפטור)
א. שמא יחזרו לסורם.
ב. לשמואל להבחין בין זרע שנזרע בקדושה לנזרע שלא בקדושה, לרבא לשמא ייבם אשת אחיו מאמו.
ג. כדי שלא יאמרו באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה.
ד. משום לא פלוג, צריכים להמתין, אף שלא שייך כאן החשש להבחין בין זרע ראשון לזרע שני.
15. מסרק שנשברו ממנו שיניו, האם השיניים עצמם מקבלים טומאה כשלא התקינם למאלכה אחרת? (מג.)
א. לא מקבלים טומאה אא"כ התקינם לנר או למיתוח.
ב. מקבלים טומאה כיון שסתמן עומדים לנר או למיתוח.
ג. לאביי, בקתייהו טמאין אף בלי תיקון, לרב פפא באלימתא טמאין, וקטינתא טהורין בלי תיקון.
ד. לאביי, בקתייהו טהורין בלי תיקון, לרב פפא באלימתא טהורין וקטינתא טמאין אף בלי תיקון.
16. "א"ר יוסי כל הנשים יתארסו חוץ" וכו', האם בא לחלוק על ר' יהודה במתניתין - למסקנא? (מג:)
א. פליגי רק לענין איבול, דלר' יוסי אסור ליארס בימי אבל, אבל לענין דיני הבחנה לא פליגי.
ב. אין מחלוקת ביניהם, אלא שבא להוסיף דין איבול, ור' יהודה מודה לו בזה.
ג. פליגי לענין הבחנה, דלר' יוסי אין דין הבחנה, ולר' יהודה צריכין להמתין ג' חדשים.
ד. פליגי לענין הבחנה, דלר' יוסי נשואה אסורה ליארס, ולר' יהודה מותר.
17. החולץ ליבמתו ונשא אחיו את אחותה ומת, מה הדין לר' עקיבא? (מד. ברש"י ד"ה הכתוב)
א. חולצת ולא מתייבמת.
ב. פטורה מן החליצה ומן הייבום.
ג. או חולצת או מתייבמת.
ד. לר' יוחנן חולצת ולא מתייבמת ולרב כהנא אף מתייבמת.
18. למ"ד עבד הבא על בת ישראל הולד כשר, מה הדין כשבא על אשת איש - למסקנא? (מה:)
א. הולד ממזר, דלא גרע מישראל שבא עליה.
ב. הולד כשר, אפי' אם היה חציו עבד וחציו בן חורין.
ג. הולד כשר, דוקא בכולו עבד, אבל בחציו עבד וחציו בן חורין הולד ממזר בגלל חציו בן חורין.
ד. מן התורה הולד כשר, אבל הוי ממזר דרבנן.
19. הני דיהבי זוזי לאינשי לכרגייהו, האם צריכים שטר שחרור להתירם בבת ישראל? (מו. ברשי דה ומלכא)
א. צריכים שטר שחרור.
ב. לא צריכים שטר שחרור.
ג. מן התורה לא צריכים שטר שחרור, אבל מדרבנן אסורים עד שישתחררו בשטר.
ד. במלך ישראל צריכים שטר שחרור אבל במלך עכו"ם אין צריכים.
20. גר שמל בפנינו האם מטבילין אותו בשבת? (מו:)
א. . לכו"ע מטבילין אותו בשבת, משום דנראה כמיקר.
ב. ב. לכו"ע אין מטבילין אותו בשבת, משום דבטבילה נכנס לכנפי השכינה הוי מתקן גברא.
ג. למ"ד אינו גר עד שימול ויטבול אין מטבילין אותו, ולמ"ד במילה סגי מטבילין אותו.
ד. כיון דכו"ע מודו דמילה בלא טבילה לא מהני, אין מטבילין אותו בשבת.
שאלות על תוס'
21. המוציא אוכלין בפיו בשבת, באיזה רגע חייב הוא על ההוצאה? (לד. ד"ה אם)
א. בשעת הנחתן ע"ג הקרקע.
ב. בשעת ההוצאה מרשות לרשות.
ג. בשעת בליעתן, דבליעתן זו הנחתן.
ד. כשעמד ברשות הרבים לכתף, דאז נחשב כאילו הניחו ע"ג קרקע.
22. אשת ישראל שנאנסה האם נאסרה לבעל, לבועל, ולתרומה? (לה. ד"ה אע"פ)
א. לבעל ולבועל לא נאסרה, לתרומה נאסרה.
ב. לבעל לא נאסרה, לבועל ולתרומה נאסרה.
ג. אסורה לבעל ולבועל ולתרומה.
ד. אינה אסורה לא לבעל ולא לבועל ולא לתרומה.
23. "אמר רב אין כופין" - מה הכוונה? (לט: ד"ה אמר)
א. דאין כופין אותו לחלוץ אם רוצה לייבם אפי' היכא שאין היבמה רוצה להתייבם.
ב. לרש"י אין כופין לחלוץ אם שניהם רוצים בייבום, לר"ת אין כופין לייבם אפי' היכא שמכוונים לשם מצוה.
ג. דאין כופין אותו לייבם, משום חשש שמא לא יכוון לשם מצוה.
ד. דאין כופין לחלוץ אפי' היכא דיש חשש שמא לא יכוונו לשם מצוה.
24. האם צריכה היבמה להמתין ג' חודשים לנישואין מיום מיתת בעלה, או מיום מיתת יבמה או חליצתו? (מב. ד"ה לאחר)
א. בכל מקרה רק ג' חודשים מיום מיתת בעלה.
ב. ג' חודשים מיום מיתת יבמה או חליצתו.
ג. בחליצה, מיום החליצה ג' חדשים, במיתת היבם, מיום מיתת בעלה.
ד. בחליצה, ממיתת בעלה ג' חודשים, במיתת היבם, מיום מיתת יבמה.
25. האם כשר גר לדון דיני ממונות? (מה: ד"ה כיון)
א. רק אם אמו מישראל, ולדון גר חבירו כשר כל גר אפי' אין אמו מישראל.
ב. פסול עד שיהא אביו ואמו מישראל, ולדון גר חבירו מספיק אם אמו מישראל.
ג. כשר לדון דיני ממונות ולא דיני נפשות.
ד. פסול לדון דיני ממונות אפי' בגר חבירו, אבל כשר לדון את הממזר.