מקורות ללימוד לפני המבחן:
מסכת יבמות דפים כט-לדדף כט
1. שלושה אחים, שנים מהם נשואים ב' אחיות, ומת בעל האחות ועשה בה מופנה מאמר, ואח"כ מת אחיו השני- מה הדין?
א. כיון שעשה מאמר נקנתה לו והיא אשתו, והשניה תצא כדין אחות אשה
ב. אוי לו על אשתו, שיצטרך להוציאה, ואוי לו על אשת אחיו שלא יוכל לכנסה
ג. תשובה א' דעת בית שמאי, ותשובה ב' דעת בית הלל
ד. תשובה א' דעת רבא, ותשובה ב' דעת אביי
2. לפי בית שמאי -האם מאמר קונה קנין גמור? (נפק"מ שמוציאה בגט ללא חליצה)?
א. כיון שלבית שמאי מאמר קונה קנין גמור, יוצאת לשוק בגט בלבד ללא צורך בחליצה
ב. המאמר לא קונה לבית שמאי קנין גמור אלא לדחות בצרה בלבד( לפטור האחות)
ג. למסקנה חזרו בהם בית שמאי מדבריהם ומאמר לא קני כלל, וכ"ש שיצטרך חליצה
ד. כל התשובות נזכרות בגמרא
3. מאמר לבית שמאי נישואין עושה או אירוסין עושה למאי נפקא מינה?
א. אין נפקא מינה לשאלה זו, כיון שאין הבדל בין נישואין לאירוסין
ב. אין נפקא מינה לשאלה זו כיון שהרי ביבמה עסקינן שצריך ביאה על מנת לקנותה
ג. נפקא מינה אם צריכה מסירה לחופה, שאם נישואין עושה א"צ חופה, ונקנית בביאה לחוד
ד. נפקא מינה ליורשה ולהיטמא לה. שאם נישואין עושה יורשה ומיטמא לה
4. לבית שמאי, מאמר מועיל לכך שמפר נדריה, האם אפשר להסיק שמאמר עושה נישואין?
א. אין להסיק, אפשר לבאר שמיפר בשותפות יחד עם אביה, ואז דינו כמו בנישואין
ב. אפשר להסיק שעושה נישואין, שהרי באירוסין אינו מיפר נדריה
ג. לפי בית שמאי לא מפר נדריה אע"פ שעשה בה מאמר, שאינה אשתו גמורה
ד. לאביי תשובה א' נכונה , ולרבא תשובה ב' נכונה
דף ל
5. ג' אחים שנים נשואים לב' אחיות ואחד נשוי נכרית,ומת א' מבעלי האחיות, האם מתיבמת?
א. נשוי נכרית מייבם, שהרי עליו היא לא אסורה
ב. יוצאת בלא חליצה, כיון שאסורה על אחד מהאחים- יוצאת לשוק בלא חליצה
ג. חולצת ולא מתיבמת, שגזרו חכמים דילמא תתיבם לאח שאסורה עליו
ד. לר' שמעון תשובה א' ולר' יהודה תשובה ב'
6. שלושה אחים נשואים ב' אחיות, ומת א' מבעלי אחיות וכנס נשוי נכרית את אשתו ומתה אשתו של שני ואח"כ מת נשוי נכרית, האם מייבם את האשה?
א. אין כאן ייבום, הואיל ונאסרה עליו שעה אחת- נאסרה עולמית
ב. מחלוקת במשנה אם אמרינן מיתה מפלת או נישואין מפילין
ג. זהו דין אחות אשה, שהיא אחת מט"ו עריות שפטורות מחליצה ויבום
ד. תשובות א' וג' נכונות
7. ג' אחים, שנים מהם נשואים ב' אחיות וא' נשוי נכרית, גירש אחד מבעלי האחיות את אשתו ומת נשוי נכרית, וכנסה המגרש ומת- מה הדין אם מת ואח"כ גירש ומדוע?
א. אם מת הנשוי נכרית ואח"כ גירש האח, אסורה למ"ד יש זיקה
ב. אם מת ואח"כ גירש כל שכן שמותרת, שהרי מת
ג. מת ואח"כ גירש תלוי ב'נשואין מפילין' או 'מיתה מ פלת', שהרי מת קודם שגירש
ד. כל התשובות נזכרות בגמרא
8. אם היו קדושי ספק בערווה, כגון שזרק לה ספק קרוב לו ספק קרוב לה, מה הדין ומדוע?
א. יתכן שאינה צרת ערוה, וצריכה חליצה להתירה לשוק, אבל אסורה להתיבם
ב. כיון שיתכן שהיא צרת ערוה פטרוה רבנן מן החליצה
ג. לרבה מותרת לשוק בלא חליצה, ולאביי חולצת ולא מתיבמת
ד. מתיבמת, כיון שבחזקת היתר ליבם עומדת אל תאסרנה מספק
9. מה הדין כאשר זרק גירושין לערווה ספק קרוב לה, ומדוע?
א. לפי רבה מתייבמת, כיון שהיתה בחזקת היתר ליבם, אל אסרנה מספק
ב. לפי רבה פטורה מכלום, כיון שבחזקת היתר לשוק עומדת אל תאסרנה מספק
ג. מחלוקת תנאים במשנה, אם בגירושין אמרינן ספק קרוב לה
ד. לרבה חולצת ולא מתיבמת מספק, כדין ספק קידושין
דף לא
10. מדוע לפי רבה לא נאמר שתחלוץ לחומרא בספק גירושין שהיא בחזקת היתר לשוק?
א. לא החמירו חכמים בספקות
ב. אם אתה אומר חולצת-מתיבמת, וזה איסור אשת אח שלא במקום מצוה!
ג. כך דייק רבה במשנה ללא טעם
ד. כדי שלא יאמרו צרת ערווה חולצת
11. מה ההבדל בין מפולת לגירושין, שב'נפל הבית' חולצת ובגירושין לא חולצת לרבה?
א. מפולת לא שכיחא ולא גזרו חכמים ש'אם אתה אומר חולצת מתיבמת'
ב. בגירושין יחשבו שרבנן החליטו שהגט טוב ויבואו לייבם, במפולת לא יאמרו שרבנן יודעים
ג. לרבה אין הבדל, ובין גירושין ובין מפולת לא חולצת ולא מתיבמת
ד. תשובות א' וב' נזכרות בגמרא
12. ב' כתי עדים אחת אומרת קרוב לו והשניה שקרוב לה, האם זהו ספקא דרבנן או דאוריתא?
א. ספקא דרבנן, כמו שמצאנו אצל בר שטיא שמספק הועמדה הקרקע בחזקתה
ב. ספקא דאוריתא
ג. בהוא אמינא תשובה ב' במסקנה תשובה א'
ד. בהוא אמינא תשובה א' במסקנה תשובה ב'
13. לאביי מדוע לא שנינו במשנה 'ספק קרוב לו ספק קרוב לה חולצת' גם בגירושין?
א. יגיד עליו רעו, תנא בקידושין והוא הדין בגירושין
ב. כיון שעל פי אביי פטורה מחליצה במקרה זה
ג. שאם אתה אומר חולצת מתייבמת, ואתי להתיר אשת אח לשוק
ד. אביי סבר שמשנתנו אליבא דבית שמאי שמתירים הצרות לאחים
14. מדוע לא תיקנו זמן בקידושין?
א. למ"ד משום פירי ארוסה אין לה פירות
ב. כיון שהרוב מקדשים בכסף, לא תיקנו זמן לאלו שמקדשים בשטר
ג. כיון שאי אפשר, שאין שום מקום שיהיה שייך להניח את השטר
ד. כל התשובות נכונות
דף לב
15. ב' אחים נשואים ב' אחיות ומת א' מהם ואח"כ מתה אשת השני, מה הדין?ומה החידוש בכך?
א. אסורה כדין אחות אשה שנאסרה שעה אחת נאסרה עולמית, ואין חידוש בכך
ב. מותרת, כיון שנדחתה מהבית לגמרי, והחידוש שיש אחות אשה מותרת
ג. מותרת, כיון שלא אומרים 'נאסרה' בבית עם ב' אחים
ד. כל התשובות הן דיעות הנזכרות בגמרא
16. בא על אחות אשה שהיא אשת אחיו, משום מה חייב?
א. חייב משום אשת אח ומשום אחות אשה
ב. נשא חי ואח"כ נשא מת משום אשת אח, אם נשא מת ואח"כ נשא חי- משום אחות אשה
ג. לר' יוסי תשובה א' ולר' שמעון תשובה ב'
ד. מתיבמת כיון שפקע ממנה איסור אחות אשה
17. האם לפי ר' יוסי 'איסור חל על איסור'?
א. באיסור מוסיף חל, אבל ב'כולל' לא
ב. אינו חל כלל, ומ"מ במזיד נחשב רשע גמור בכך שעבר ב' איסורים
ג. בהוא אמינא תשובה א' ובמסקנה תשובה ב'
ד. מחלוקת אביי ורבא בהבנת דברי ר' יוסי
18. זר ששימש בשבת- כמה חייב, ומשום מה?
א. חייב שתים, משום זרות ומשום חילול שבת, כיון שלא הותרה שבת במקדש אלא לכהנים
ב. חייב אחת, שבת הותרה לגמרי במקדש, וחייב רק משום עבודת זר במקדש
ג. חייב שלש, משום שבת, משום זרות, ומשום זרות בשבת
ד. לר' חייא תשובה א' ולבר קפרא תשובה ב'
19. בעל מום ששימש בטומאה- משום מה חייב?
א. חייב שתים, אחת משום עבודה כבעל מום, ואחד משום עבודה בטומאה
ב. חייב אחת כיון שטומאה במקדש הותרה ואין כאן אלא איסור עבודה כבעל מום
ג. לר' חייא תשובה א' ולבר קפרא תשובה ב'
ד. פטור לגמרי, שלא נאמרו חיובי חטאת אלא בכהנים תמימים וטהורים
דף לג
20. מהם טעמיהם של ר' חייא ובר קפרא בענין חיובו של זר ששימש בשבת?
א. נחלקו בדעת ר' יוסי לר' חייא ר' יוסי מחייב שתים באיסור כולל, ולבר קפרא מחייב אחת
ב. נחלקו בדעת ר' יוסי לר' חייא מחייב שתים באיסור בת אחת, ולבר קפרא מחייב אחת
ג. נחלקו בדעת ר' שמעון לר"ח מחייב שתים ולב"ק חייב אחת
ד. כל התשובות נזכרות בגמרא
21. איזו עבודה עבד הזר ששימש בשבת ?
א. שחיטת פרו של כהן גדול
ב. קבלה והולכה
ג. לרב אחא בר יעקב תשובה א' ולרב אשי אין צורך בכך
ד. לאביי תשובה א' ולרבא תשובה ב'
22. שנים שקידשו ב' נשים, ובשעת כניסתם לחופה הוחלפו, על מה חייבים אם באו עליהם?
א. אינם חייבים כלום, כיון שהוחלפו בשוגג
ב. אינם חייבים כלום, כיון שלא היו נשואות אלא רק מקודשת
ג. חייבים על איסור אשת איש
ד. תשובות א' וב' הן מחלוקת בגמרא
23. אילו נשים מפרישים מבעליהן ג' חודשים ומדוע?
א. הנשים שהוחלפו, שמא מעוברות הן בוולד ממזר
ב. קטנות שאינן ראויות לילד מפרישים כדי שלא יטעו ויחליפו
ג. כהנות שנבעלו מפרישים ולא אשת ישראל
ד. אשת איש שנבעלה לרצונה
דף לד
24. מיהו התנא שחייב ד' חטאות כשהוחלפו הנשים?: (אשת אח, אחות אשה, נדה, אשת איש)
א. ר' מאיר שסובר שאיבור חל על איסור גם ב'מוסיף' גם ב'כולל' וגם ב'בת אחת'
ב. בית שמאי שמתירים את הצרות לאחים
ג. מדובר באוקימתא שחלו בבת אחת כל האיסורים, ור"ש מושה בכך
ד. תשובות א' וג' נזכרות בגמרא
25. האם יתכן שאשה תתעבר מביאה ראשונה? ואיך נתעברה תמר?
א. אשה יכולה להתעבר מביאה ראשונה, ולא קשה כלל מתמר
ב. אין אשה מתעברת מביאה ראשונה, ותמר נבעלה קודם לכן ע"י ער ואונן
ג. אין אשה מתעברת מביאה ראשונה, ותמר מיעכה באצבע לפני הביאה
ד. בימים קדומים היתה מתעברת מביאה ראשונה, וכך נתעברה תמר, וכיום לא מתעברת
26. האם יש טומאת ביאה מביאה ראשונה?ומדוע?
א. לר' יהודה אין טומאה כיון שחסה תורה על תכשיטי כלה, ולחכמים יש טומאה
ב. לר' יהודה אין טומאה כיון שאין אשה מתעברת מביאה ראשונה, ולחכמים יש טומאה
ג. לכולי עלמא יש טומאה מביאה ראשונה, כיון שסוף סוף נבעלה
ד. לאביי תשובה א' לרבה תשובה ב'
27. האם אשה יכולה להתעבר לאחר ששהתה אחר בעלה עשר שנים?
א. אם היתה דעתה להינשא- יכולה להתעבר
ב. בכל אופן אינה יכולה להתעבר אא"כ נבעלה לאדם במשך השנים הללו
ג. רק אם בעלה תלמיד חכם כרבא יכולה להתעבר ממנו
ד. אף תשובה אינה נכונה