מקורות ללימוד לפני המבחן:
מסכת יבמות דפים מז-סא;כולל שאלות על תוס'1. מי שבא ואמר נתגיירתי ביני לבין עצמי, מה דינו ומה דין בניו - למסקנא? (מז.)
א. אינו נאמן כלל כיון דאין אדם משים עצמו רשע.
ב. נאמן על עצמו ואינו נאמן על בניו דלדבריו גוי הוא ואין עדות לגוי.
ג. אינו נאמן לא על עצמו ולא על בניו, רק על בני בניו נאמן לפוסלם.
ד. נאמן לפסול עצמו וממילא בניו ובני בניו פסולים כיון דאביהם גוי.
2. הלוקח עבד כנעני מישראל ושחררו והטבילו נגד רצון העבד, האם התחייב במצות כישראל? (מח.)
א. אינו חייב במצות כל זמן שלא קבל עליו עול מצות, כמו בגר.
ב. לר' שמעון בן אלעזר אינו חייב במצות ולרבנן חייב.
ג. לכו"ע חייב במצות כיון דנהג כבר מקצת מצות כשהיה עבד.
ד. עבד אינו חייב במצות אבל שפחה חייבת כיון דסגי לה בטבילה.
3. באיזה ביאת איסור מודים כו"ע שאין הולד ממזר? (מט.)
א. בנדה ובסוטה כיון דתפסי בהו קידושין.
ב. במחזיר גרושתו כיון שהיתה מותרת לו קודם.
ג. בעמוני ומואבי כיון שהנקבות מותרות.
ד. במצרי ואדומי כיון שאינם אסורים אלא מאיסור עשה.
4. מי הרג את ישעיהו הנביא, ואיזה חטא גרם לאופן מיתתו, שייהרג כשנסרו את פיו? (מט:)
א. דואג האדומי הרגו, ונענש על שדיבר לשון הרע.
ב. מנשה הרגו, ונענש על שקרא את בנ"י "עם טמא שפתים".
ג. סנחרב הרגו, ונענש על שלא רצה להוכיח את בנ"י.
ד. מנשה הרגו, ונענש לפי שדבריו סתרו דברי תורה.
5. מאיזה דין אנו למדין שס"ל לבן עזאי דמאמר קונה קנין גמור? (נא: ברש"י ד"ה ואין)
א. מהא דס"ל יש מאמר אחר מאמר בין ביבם אחד ושתי יבמות ובין ביבמה אחת ושני יבמין.
ב. מהא דס"ל דאין אחר ביאה פסולה כלום, וביאה פסולה דינה כמאמר.
ג. מהא דס"ל אם ביאת ראשון ביאה ביאת השני אינו ביאה.
ד. מהא דס"ל אין מאמר אחר מאמר בשתי יבמות ויבם אחד, ולל"א אין מאמר אחר מאמר בשני יבמין ויבמה אחת.
6. באיזה קידושין מנגיד רב - לשיטת נהרדעי? (נב.)
א. אמאן דמקדש בביאה בלא שידוכי, א"נ אפי' בשידוכי נמי משום פריצותא.
ב. אמאן דמקדש בשוקא.
ג. אמאן דמקדש בלא שידוכי.
ד. אמאן דמקדש בשוקא בלא שידוכי, א"נ אפי' בשידוכי נמי משום פריצותא.
7. מה קראו חז"ל "ריח הגט" ולאיזה דין מהני גט כזה? (נב.)
א. כשלא חתמו העדים על הגט, ומהני לענין דין מחזיר גרושתו.
ב. אם היה הבעל שוטה בשעת הכתיבה, וגט כזה לא מהני לכלום.
ג. גט שנתנו ליבמה, ומהני לפסלה על האחים.
ד. כתב בגט שאת מגורשת ממני ואסורה לכל אדם, ומהני לפוסלה מן הכהונה.
8. העודר בנכסי הגר ולא ידע שהיו של הגר האם קנה את הנכסים? (נב:)
א. לא קנה.
ב. אי חשב שהם שלו לא קנה, אי חשב שהם של גר אחר קנה.
ג. קנה.
ד. אי חשב שהם שלו קנה, אי חשב שהם של גר אחר לא קנה.
9. באיזה ביאת אונס אין היבם קונה את יבמתו? (נד.)
א. בישן, כיון דישן אינו בר דעת ואין קניינו קנין.
ב. בהוא שוגג והיא אנוסה, כיון דשניהם לא התכוונו למצוה.
ג. כשאנסוהו עכו"ם ובא עליה, כיון דאין מעשה אונס נחשב לכלום.
ד. כשהיבמה ישנה, דכיון דישנה לא ידעה כלל שבא עליה.
10. ואיש אשר יקח את אשת אחיו נדה היא, למה הוזכר נדה אצל אשת אח - למסקנא? (נד:)
א. כמו בנדה יש איסור כרת אע"פ שיש היתר אח"כ כמו כן גם אשת אח יש איסור כרת בחיי בעלה.
ב. ב כמו שנדה צריכה טבילה כן יבמה מותרת ליבם רק ע"י טבילה.
ג. ג. כמו שנדה מטמאה את בועלה כן גם הבא על אשת אח.
ד. ד. ללמוד נדה מאשת אח, מה אשת אח אין בו אלא איסור כרת כמו"כ נדה.
11. איזה מן העריות אסורה רק כשהיא מן האב ולא כשהיא מן האם? (נה.)
א. אשת אחיו.
ב. אחות אביו ואחות אמו.
ג. אחות אשתו.
ד. אשת אחי אביו.
12. בת ישראל שנתארסה לכהן פקח ואח"כ נתחרש, ונולד לה בן ממנו האם אוכלת בתרומה? (נו.)
א. אוכלת לכו"ע.
ב. לר' נתן אוכלת ולחכמים אינה אוכלת.
ג. לכו"ע אינה אוכלת.
ד. אם כנסה לפני שמת אוכלת ואם לא כנסה אינה אוכלת.
13. אשת איש שנאנסה האם נאסרת לכהונה? (נו:)
א. אשת ישראל אינה נאסרת אשת כהן נאסרת.
ב. בין אשת ישראל ובין אשת כהן נאסרת.
ג. אין ביאת אונס גורם איסור לכהונה.
ד. נאסרות משום לאו הבא מכלל עשה ואין לוקין עליה.
14. פצוע דכא כהן שקדש בת ישראל האם מאכילה בתרומה לר' אלעזר ור' שמעון? (נז.)
א. אינו מאכילה דמשתמרת לביאה פסולה היא.
ב. אינו מאכילה דס"ל לאו בקדושתה קאי.
ג. מאכילה כיון דיש לו להאכיל במקום אחר, בלא ידעה או בעבדיו.
ד. מאכילה תרומה דרבנן, דרק בתרומה דאורייתא פסלה.
15. מטמא משכב תחתון כעליון - מה הכוונה? (נז: רשי דה ומטמאה)
א. שנדה מטמא אפי' עשר מצעות זה ע"ג זה ואף התחתון טמא.
ב. שמת מטמא במגע גם התחתון כעליון.
ג. שבועל נדה מטמא משכב ומושב כמו נדה.
ד. שבועל נדה מטמא תחתון שלו כעליונו של זב ומטמא רק אוכלין ומשקין.
16. כהן שעשה מאמר ביבמתו כהנת ויש לו אח חלל האם אוכלת בתרומה? (נח:)
א. לכו"ע אוכלת כיון שגם הבעל והבועל היו כהנים.
ב. מחלוקת ר' יוחנן ור"ל.
ג. לכו"ע אינה אוכלת דמשתמרת לביאה פסולה מה"ת.
ד. מחלוקת ר' מאיר ור' אלעזר ור' שמעון אי משתמרת לביאה פסולה פסלה.
17. כהן גדול שקדש את הקטנה ובגרה תחתיו האם מותר לכנסה? (נט.)
א. אסור כיון דנשתנה גופה.
ב. מותר כיון דבשעת קידושין היתה מותרת לו.
ג. לכתחלה אינו כונס מדרבנן, ואם כנס אינו מוציא.
ד. איבעיא דלא איפשטה ונשאר בתיקו.
18. כהן גדול שנשא אנוסת עצמו או מפותת עצמו האם צריך לשלם את הקנס? (ס.)
א. פטור מן הקנס.
ב. חייב לשלם קנס.
ג. במפותה חייב ובאנוסה פטור.
ד. במפותה פטור ובאנוסה חייב.
19. האם מותר לכהן להטמא לאחותו הבתולה שנתארסה ואח"כ נתגרשה? (ס.)
א. מותר לכו"ע.
ב. אסור לכו"ע.
ג. לר"מ ור' יהודה מטמא, ולר' יוסי ור"ש אינו מטמא.
ד. לכתחילה לא יטמא, ואם נטמא אינו לוקה.
20. כל הורג נפש תתחטאו וכו' למה לא קשה מכאן לר' שמעון דסל קברי עכום אין מטמאין? (סא.)
א. דהוראת שעה היתה.
ב. דשמא נגעו במת ור"מ מטהר רק בטומאת אהל.
ג. שאני מדין שהיו פרוצים בע"ז ולכן מטמאים.
ד. רק בקבר עכו"ם מטהר ר"ש אבל המת עצמו מטמא באהל.
שאלות על תוס'
21. האם מצווה גר תושב לשבות שבת ממלאכה? (מח: ד"ה זה)
א. לכתחילה אסור במלאכה אבל אם עבר ועשה אינו נענש עליה.
ב. מותר מן התורה ורק מדרבנן אסור.
ג. אם קיבל על עצמו לשמור שבת רק אז חייב לשומרה.
ד. לרש"י חייב לשבות ולתוס' רק לצורך ישראל אסור ולעצמו מותר.
22. באיזה אופן אין חיוב יהרג ואל יעבור ברציחה וגילוי עריות? (נג: ד"ה אין אונס)
א. היכא שאין ודאות שאכן ייהרג אם יעבור על האיסור.
ב. היכא שהרוצח או הבועל אין עושים מעשה, ונחשבים כקרקע עולם.
ג. היכא שאין מתכוונים לעבור על האיסור.
ד. היכא שאף אם לא יעבור הוא על האיסור יעבור חבירו עליו.
23. באיזה אופן אמרינן דאשה נקנית לבעלה ע"י העראה? (נה: ד"ה אשה)
א. אם היה בתחלה קידושי כסף נקנית אח"כ כנשואה ע"י העראה.
ב. רק אם גמר אח"כ ביאתו, דאם לא עשה אלא העראה לא קנה.
ג. רק אם עשה רק העראה או אם פירש שרוצה לקנות בהעראה.
ד. קונה רק לחומרא לדברים האמורים בפרשה, אבל לא להאכילה בתרומה.
24. באיזה גיל אפשר לקנות יבמה קטנה בביאה? (נז: ד"ה וחייבין)
א. בגיל שלוש שנים אפי' מה"ת.
ב. בגיל שלוש מדרבנן ובגיל תשע מה"ת.
ג. בגיל תשע מדרבנן ובגיל שתים עשרה מה"ת.
ד. אין קנין ביבמה קטנה עד שתגדיל.
25. גיורת אסורה לכהן מה"ת או רק מדרבנן? (סא. ד"ה אין)
א. אסורה רק מדרבנן.
ב. אסורה מה"ת רק היכא שזינתה, ומדרבנן אפי' לא זינתה.
ג. מעל ג' שנים מה"ת ובפחות מג' שנים מדרבנן.
ד. אסורה מה"ת, ורק לפני שנתגיירה אסורה מדרבנן.