מקורות ללימוד לפני המבחן:
מסכת יבמות דפים עז-צא;כולל שאלות על תוס'1. יקח אשה, להביא גיורת מכנה שהיא כשרה לכהונה - מה הכוונה? (עז:)
א. שגיורת שנתגיירה פחותה מבת ג' שנים כשרה לכהונה.
ב. שבת גר זכר כשרה לכהונה.
ג. בת גיורת, שאביה ואמה היו מעם אחר ונולדה בקדושה, לאפוקי בת גר עמוני שבא על בת ישראל.
ד. בת גיורת שאביה היה גר עמוני ואמה היתה בת ישראל, שכשירה לכהונה.
2. מצרית מעוברת שנתגיירה ואח"כ ילדה, מה דין בנה? (עח.)
א. כיון שנולד בקדושה מותר הוא לבוא בקהל.
ב. מצרי שני.
ג. מצרי ראשון.
ד. למ"ד עובר ירך אמו הוא הוי מצרי ראשון, ולמ"ד לאו ירך אמו, מצרי שני.
3. באיזה ממזר נאמר הכלל "ממזר אינו חי"? (עח:)
א. עד עשרה דורות יכול לחיות טפי לא.
ב. ממזר ידוע אינו חי, ממזר שאינו ידוע חי.
ג. עד שלשה דורות יכול לחיות טפי לא.
ד. ממזר ידוע חי, ממזר לא ידוע אינו חי, ידוע ולא ידוע עד תלתא דרי חי טפי לא.
4. האם היה מפיבושת בין בני שאול שנהרגו ע"י הגבעונים? (עט.)
א. מפיבושת בן שאול נהרג אבל מפיבושת בן יהונתן ניצל.
ב. מפיבושת בן יהונתן נהרג אבל מפיבושת בן שאול ניצל.
ג. מפיבושת נהרג אבל לא נתלה מפני כבודו של יהונתן.
ד. שנים שנקראו מפיבושת נהרגו ע"י הגבעונים.
5. האם שייך קנס באיילונית, למ"ד נעשה סריס למפרע? (פ. רש"י ד"ה א"ל)
א. שייך קנס לכו"ע.
ב. לא שייך קנס לכו"ע.
ג. לר' מאיר אין קנס דמקטנותה יצאה לבגר, ולרבנן יש קנס דס"ל יש קנס בקטנה.
ד. לר' מאיר יש קנס אבל דוקא היכא שהביאה אח"כ שתי שערות.
6. באיזה אופן מודים כו"ע דאינו סריס עד שיהא בו כל הסימנים של סריס? (פ:)
א. כשיש לו שתי שערות בזקנו.
ב. כשהוא מעל גיל עשרים שנה.
ג. כשהביא שתי שערות.
ד. כשבשרו מעלה הבל.
7. האם נחשבים מינים הללו "את שדרכו" או "כל שדרכו" למנות, חבילי תלתן, חתיכת חטאת, עיגולי דבילה? (פא:)
א. חבילי תלתן וחתיכות חטאת "את שדרכו" עיגולי דבילה "כל שדרכו".
ב. כולם נחשבים "את שדרכו".
ג. כולם נחשבים "כל שדרכו".
ד. חבילי תלתן "את שדרכו", חתיכות ועיגולין "כל שדרכו".
8. תרומה שנתערב בחולין האם דינו כדבר שיש לו מתירין, כיון שמותר לכהן - למסקנא? (פב.)
א. דינו כדבר שיש לו מתירין.
ב. בתרומה דאורייתא לא בטיל, ורק תרומה דרבנן בטיל.
ג. אין דינו כדבר שיש לו מתירין, כיון דלכהן היה מותר לעולם.
ד. תרומה טהורה בטיל אבל תרומה טמאה דינו כדבר שיש לו מתירין.
9. האם צריכים רוב, אליבא דר' יוחנן, בתערובת איסור דרבנן? (פב:)
א. לתי' א' לא צריך רוב לתי' ב' צריך רוב חוץ מהיכא ששייך "שאני אומר" שאז מותר בלי רוב.
ב. ביבש ביבש צריך רוב, בלח בלח לא צריך רוב.
ג. רק היכא שיש רוב שייך ביטול באיסור דרבנן.
ד. רק היכא דאיכא תרי דרבנן, כגון תרומת פירות בזה"ז לא בעינן רובא.
10. טומטום שנקרע ונמצא זכר האם יכול לחלוץ ליבמתו? (פג:)
א. חולץ ליבמתו כיון שעכשיו הוי ודאי זכר.
ב. ב חולץ ליבמתו כיון שדינו כסריס חמה שיכול לחלוץ.
ג. אינו חולץ ליבמתו כיון שלא היה לו שעת הכושר.
ד. לר' יהודה אינו חולץ כיון דדינו כסריס חמה לר' יוסי ב"ר יהודה חולץ מספק שמא דינו כסריס.
11. לא יקחו, מלמד שהאשה מוזהרת על ידי האיש - מה הכוונה? (פד:)
א. שבת כהן אסורה להנשא לפסולי כהונה.
ב. שכל היכא שהבעל מוזהר שלא להנשא לפסולי כהונה גם האשה מוזהרת.
ג. שהשווה התורה אשה לאיש לכל עונשין שבתורה, גם בל"ת השווה בכל.
ד. שהיכא שעוברים על חייבי לאוין, יש להתרות באשה לא תנשאי לאיש זה.
12. האם יש חיוב מזונות באלמנה לכהן גדול? (פה.)
א. הבעל חייב במזונות.
ב. הבעל אינו חייב במזונות.
ג. הבעל אינו חייב במזונותיה אבל היכא שהלך למדינת הים ולותה ואכלה, חייב לשלם.
ד. בחייו לית לה מזונות דבעמוד והוצא קאי אבל לאחר מיתתו יש לה.
13. מי שזינתה אשתו וגירשה והחזירה, האם יש לה כתובה? (פה:)
א. לרבי יש לה, דהוי איסור דאורייתא, לר' אלעזר ב"ש אין לה דהיא מרגלה ליה.
ב. לרבי אין לה, דהוי איסור דאורייתא, לר' אלעזר ב"ש יש לה, דהוא מרגילה.
ג. לכו"ע אין לה כתובה, כיון דעברה עבירה חמורה.
ד. לכו"ע יש לה, כיון דנפסלה לכהונה ולתרומה, יגרשנה בעלה.
14. מפני מה קנסו את הלויים במעשר - למסקנא? (פו:)
א. כדי שיסמכו עליו כהנים בימי טומאתן.
ב. כיון שהלויים קצצו בהונות ידיהם ולא היו ראויים לעבודה.
ג. כיון שלא עלו בימי עזרא אלאל קצוצי בהונות, ופליגי אי קנסא לעניים או לכהנים.
ד. כיון שהלויים היו עשירים בדרך כלל והכהנים היו עניים ולא הספיק להם תרומה.
15. במה שונה דין בת כהן השבה אל בית אביה, מבת ישראל השבה לאכול תרומה מחמת בנה כהן? (פז.)
א. בת כהן חוזרת לתרומה ולא לחזה ושוק, ובת ישראל אף לחזה ושוק.
ב. בת ישראל חוזרת לתרומה ולא לחזה ושוק, ובת כהן אף לחזה ושוק.
ג. בת כהן חוזרת לבית אביה רק כשאביה חי, ובת ישראל אוכלת אף כשאביה אינו חי.
ד. בת כהן אוכלת גם במעשר ראשון ובת ישראל אסור לה לאכול מעשר ראשון.
16. באיזה אופן קיי"ל דעד אחד נאמן באיסורים? (פח.)
א. דוקא באיסור דרבנן אבל באיסור דאורייתא אינו נאמן.
ב. דוקא כשליכא חזקת איסור, אבל במקום חזקת איסור אינו נאמן.
ג. במקום חזקת איסור נאמן רק היכא שהוא בידו להתירו, ובלי חזקת איסור נאמן בכל גוונא.
ד. נאמן דוקא היכא דליכא חזקת איסור והוי בידו להתיר האיסור.
17. מה ההבדל בין תורם משאינו נקוב על הנקוב, לבין תורם מהנקוב על שאינו נקוב? (פט:)
א. באינו נקוב על הנקוב תרומה ומפריש עליו ממקום אחר, ובנקוב על שאינו נקוב תרומה ויחזור ויתרום.
ב. באינו נקוב על הנקוב תרומה ויחזור ויתרום, ובנקוב על שאינו נקוב תרומה ויפריש עליו ממקום אחר.
ג. באינו נקוב על הנקוב בשוגג תרומתו תרומה, ובמזיד לא עשה ולא כלום, ובנקוב על שאינו נקוב תרומתו תרומה.
ד. באינו נקוב על הנקוב אין תרומתו תרומה ובנקוב על שאינו נקוב תרומה ויחזור ויתרום.
18. היכן מצינו "כבשי עצרת" שעקרו בהם חז"ל דבר מה"ת בשב ואל תעשה ? (צ:)
א. באם חל עצרת בשבת ושחטו שלא לשמה אסור לזרוק דמה, אע"ג דזריקה משום שבות.
ב. כבשי עצרת שנטמא הלחם אסור לזרוק את הדם מדרבנן.
ג. כבשי עצרת שנטמא הדם לא יזרוק מדרבנן.
ד. כבשי עצרת שנטמא הבשר והדם לא נטמא אפ"ה לא יזרוק הדם מדרבנן.
19. נשאת עפ"י ב"ד, מה הדין בכתובת בנין דכרין? (צא.)
א. יש להם דלא קנסו את הבנים.
ב. בניה מן הראשון יש להם ומן השני אין להם.
ג. בניה מן הראשון אין להם ומן השני יש להם.
ד. אין לבניה כתובת בנין דכרין.
20. נשאת עפ"י ב"ד, האם יש לבעלה מציאתה ומעשה ידיה, אליבא דר' שמעון? (צא.)
א. לרב הונא יש לו שלא קנסוהו, לר' יוחנן אין לו שרק לאחר מיתר לא קנסו ומחיים קנסו.
ב. אין לבעלה מציאתה, כי היכי דתהוי לה איבה, אבל מעשה ידיה יש לו.
ג. אין לבעלה לא מציאתה ולא מעשה ידיה.
ד. בעלה זכאי במציאתה ובמעשה ידיה כי בכה"ג לא קנסו.
שאלות על תוס'
21. איזה איסור בקשו להתיר בימי רבי בענין הנתינים? (עט. ד"ה ונתינים)
א. רצו להפקיע חלק המזבח אבל לא חלק השעבוד לישראל.
ב. לתוס' רצו להתיר העבדות ושיהא מותר להתחתן בהם, ולר"ת להפקיע עבדותם אבל חיתון אסור מה"ת.
ג. רצו להתיר להם להנשא לעבדים ולשפחות כיון דלא שייך בהם איסור "לא יהיה קדש".
ד. רצו להתיר להם להתחתן בישראל, אלב עבדותם לא רצו להתיר.
22. באיזה תערובת איסור יש עצה למוכרו כולו לעכו"ם חוץ מדמי איסור שבו? (פא: ד"ה כולן)
א. . רק באיסור אכילה ולא באיסור הנאה.
ב. . רק באיסור ע"ז שתופסת דמיה.
ג. רק באיסורים שאין בהם חשש שמא יחזור הגוי וימכרם לישראל, כגון יין נסך.
ד. רק שאין ממשות האיסור בעין.
23. האם שייך הכלל "אין אדם אוסר דברי שאינו שלו", בכל האיסורים? (פג: ד"ה אין)
א. שייך רק באיסור התלוי במחשבה כגון ע"ז וכלאי הכרם.
ב. שייך בכל האיסורים.
ג. רק באיסורי הנאה ולא באיסור אכילה.
ד. שייך רק כשעשאו בלי כוונה אבל במזיד תמיד נאסר.
24. האם יש איסור לאכול מעשר ראשון בטומאה, לר' מאיר דאוסר אכילתו לזרים? (פו: ד"ה מי)
א. אסור כמו תרומה, כי מעשר ראשון איתקש לתרומה.
ב. בטומאת עצמו מותר אבל בטומאת הגוף אסור.
ג. בטומאת הגוף מותר אבל בטומאת עצמו אסור.
ד. מותר, כי גזה"כ הוא ואכלתם אותו בכל מקום, - אפילו בבית הקברות.
25. זר האוכל תרומה האם פטור משום קם ליה בדרבה מיניה לר' נחוניא בן הקנה? (צ. ד"ה אכל)
א. פטור דאמרינן קם ליה בדרבה מיניה.
ב. חייב דלא שייך קם ליה בדרבה מיניה רק במיתת ב"ד.
ג. בשוגג פטור ובמזיד חייב.
ד. בשוגג חייב, דלכפרה אתיא א"נ דגלי קרא, ובמזיד פטור כמו כל תשלומי ממון.