מקורות ללימוד לפני המבחן:
מסכת יבמות דפים צב-קו;כולל שאלות על תוס'1. "התירוה בי"ד להנשא והלכה וקלקלה וכו'" - מאי קלקלה? (צב.)
א. שנשאת לאחד מעידיה.
ב. ר' אליעזר אומר שזינתה ור' יוחנן אומר שנשאת למי שאסור עליה.
ג. שנשאת לפני שעברו ג' חודשי הבחנה.
ד. שנשאת לפני שחלץ לה יבמה.
2. מהי שיטת ר' עקיבא בדין "אדם מקנה דבר שלא בא לעולם"? (צג א'- ב')
א. אדם מקנה וכו'.
ב. אין אדם מקנה וכו'.
ג. מן התורה אין אדם מקנה וכו' אבל מדרבנן מקנה אדם וכו'.
ד. לרב הונא בריה דר' יהושע אין אדם מקנה וכו', לר' נחמן בר יצחק אדם מקנה וכו'.
3. עד אחד ביבמה מהו, מה הם צדדי האיבעיא ללישנא קמא ולאיכא דאמרי? (צג:)
א. לל"ק אי נאמן להתירה לייבום, דדילמא מרחמא ליה, לל"ב אי נאמן להתיר לשוק דדילמא סניא ליה.
ב. לל"ק אי נאמן באיסור לאו, לל"ב אי נאמן באיסור כרת.
ג. לל"ק אי נאמן היכא דליכא סברת דייקא ומינסבא ולל"ב אי נאמן היכא שגם האשה נאמנת.
ד. לל"ק אי נאמן דוקא על מיתת בעלה ולא על מיתת יבמה, ולל"ב אי נאמן גם על מיתת בנה.
4. באיזה ערוה ס"ל לר' עקיבא דהבא עליה צריכה ממנו גט? (צד:)
א. בחמותו אם חמותו ואם חמיו כיון דס"ל שיש להם היתר לאחר מיתת אשתו.
ב. באחות אשתו ואשת אחיו, ודוקא כשאחיו רק קדש את אשתו, וכן הוא קדש אשתו, דיאמרו תנאי היו בקידושין.
ג. רק באשת איש, שמא יאמרו גירש אשתו ונשאת לשני.
ד. בכל העריות הנאסרים ע"י נישואין, שמא יאמרו שהקידושין היו בטעות.
5. הבא על חמותו האם נאסר באשתו - לר' יהודה? (צה.)
א. בשוגג מותר ובמזיד אסור, כמו באשת איש.
ב. אפי' במזיד אינו נאסר, מדכתיב אותה.
ג. לב"ש נאסר לב"ה אינו נאסר.
ד. לכו"ע נאסר, מדכ' "באש ישרפו אותו ואתהן" מכאן דאשתו נאסרת.
6. כל שאינו פוסל עי אחרים אינו פוסל עי עצמו - מה הכוונה? (צה:)
א. לר' אמי כשנשאת אשת גיסו עפ"י עדים, לר' יצחק נפחא באשתו וגיסו דליכא למימר תנאי היה בנישואין.
ב. איירי כשאחות אשתו היתה פנויה, וכיון שלא אסרה בביאתו גם אשתו מותרת.
ג. איירי כשנשאת אשת גיסו עפ"י ב"ד ולכן אינה נאסרת על גיסו.
ד. דכיון דאין אשתו נאסרת מדכתיב "אותה", גם אשת גיסו מותרת.
7. ביאתו או מאמרו של יבם בן תשע שנים, האם פוסל את היבמה על שאר האחין? (צו.)
א. ביאתו פוסל תחילה וסוף אבל מאמרו אינו פוסל כלל.
ב. ביאתו פוסל תחילה ולא סוף, ומאמר אינו פוסל כלל.
ג. ביאתו ומאמרו פוסלין בתחילה ולא בסוף.
ד. ביאתו פוסל תחילה וסוף, ומאמרו פוסל בתחילה ולא בסוף.
8. באיזה גיל נעשה הקטן לגדול? (צז.)
א. בגיל שלוש עשרה.
ב. בגיל שלוש עשרה אם הביא שערות, ובלי שערות בגיל עשרים.
ג. בגיל שלוש עשרה אם הביא שערות, ובגיל עשרים עם סימני סריס, ובגיל רוב שנותיו, בלי זה וזה.
ד. בגיל שלוש עשרה אם הביא שערות או סימני סריס, ובלי זה וזה בגיל עשרים.
9. שני אחים מן האם ולא מן האב שנתגיירו, האם מותר זה לישא אשתו של זה? (צז:)
א. לכו"ע מותר.
ב. לכו"ע אסור.
ג. מן התורה מותר ומדרבנן אסור משום שמא יאמרו וכו'.
ד. לל"ק לכו"ע אסור, לל"ב לרב ששת אסור, ולרב אחא בר יעקב מותר דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי.
10. גר שהורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה, האם מותר באחותו שהיתה הורתה ולידתה בקדושה? (צח. רש"י ד"ה נשא)
א. אסור וחייב כרת.
ב. ב מותר.
ג. מותר מה"ת ואסור מדרבנן.
ד. לכתחילה לא ישא ואם נשא אינו חייב להוציאה.
11. האם מותר לישא אשת בן אחיו? (צט.)
א. אסור משום ערוה.
ב. מותר.
ג. אסור משום ביטול מצות יבמין, אם ימות בלא בנים.
ד. אסור משום שניה, גזירה כלת אחיו אטו כלתו.
12. בכהנת שנתערב ולדה בולד שפחתה נאמר "ואן מוציאין שלהם מידיהם" - מה הכוונה? (צט: רש"י ד"ה ואין מוציאין)
א. דאין מוציאין מידיהם תרומות ומעשרות.
ב. דאף שאין חולקין להם קדשים, אם תפסו אין מוציאין אותם מידיהם.
ג. דיכולים להשהות קרבנותיהם ולתתם לאיזה כהן שירצו, א"נ מיירי בחרמים ובבכורות שלהם.
ד. שאין מוציאין מידיהם זרוע לחיים והקיבה של בהמתן.
13. לאיזה מהני דלהלן אין משגרים להם תרומה לבתיהם, אשה, ערל, טמא, שוטה, נושא אשה פסולה? (ק.)
א. שוטה, ערל, טמא.
ב. אשה, ערל, שוטה.
ג. אשה, ערל, נושא אשה פסולה.
ד. טמא, נושא אשה פסולה.
14. באיזה אופן אמר שמואל דכהן שאינו יודע מי הוא אביו פסול לעבודה? (ק:)
א. רק באשה שזינתה עם כהן אבל בנישואין לא גזרו.
ב. באשה שנשאת לכהן לפני שעברו ג' חודשים ממיתת בעלה כהן, וספק מי אביו של הבן.
ג. באשה שמיאנה בבעלה הראשון ונשאת לשני וספק בן ט' לראשון או בן ז' לאחרון.
ד. באשה שנתקדשה על תנאי ונתבטלו הקידושין ואח"כ נשאת לכהן שני וספק מי אביו.
15. למה נהגו רב יהודה ורב כהנא לעשות חליצה בפני חמשה דיינים? (קא:)
א. שרצו להחמיר כר' יהודה דס"ל לחליצה בעינן ה' דיינים.
ב. לפרסומי מילתא, שהיא חלוצה ואסורה לכהן א"נ כדי שיקפצו עליה אינשי לישאנה.
ג. כדי לקיים מ"ש ונקרא שמו בישראל וכו', שכולם חייבים לקרוא לחוץ הנעל.
ד. שהלכה כר' יהודה דבעינן ה' דיינים בחליצה.
16. יבם שלבש שני מנעלים זה ע"ג זה, והיבמה חלצה שניהם, האם חליצתה כשירה? (קב. רש"י ד"ה א"ה)
א. חליצתה כשירה אפי' לכתחילה.
ב. חליצתה פסולה.
ג. לכתחילה אסור אבל בדיעבד חליצתה כשירה.
ד. לר' מאיר אסור לכתחילה ולר' יעקב מותר לכתחילה.
17. האי מאן דמסגי על ליחתא דכרעיה, האם יכול הוא לחלוץ ליבמתו? (קג. רשי דה על)
א. חליצתה כשירה דלא גרע ממי שנקטעה רגלו למטה מארכובה דחולץ.
ב. לכתחילה לא יחלוץ אבל בדיעבד חליצתה כשירה כיון דעכ"פ יש לו רגל.
ג. חליצתו פסולה, דאין לו רגל משא"כ מי שנקטעה רגלו דעכ"פ יש לו שוק במקום הרגל.
ד. חליצתו פסולה, דגזרינן הא אט קיטע, דבנקטעה רגלו חליצתו פסולה.
18. האם שייך "כתותי מיכתת שיעוריה" בסנדל המנוגע - למסקנא? (קג: רש"י ד"ה חליצתה)
א. שייך בין במוסגר ובין במוחלט, ולכן אם חלץ בו חליצתה פסולה.
ב. במוחלט שייך, וחליצתה פסולה, במוסגר לא שייך, ולכן חליצתה כשירה.
ג. במוסגר שייך, וחליצתה פסולה, במוחלט לא שייך, ולכן חליצתה כשירה.
ד. בין במוסגר ובין במוחלט לא שייך, דהכתוב קראו בגד אפי' בשעת שריפה, ובשניהם חליצתה כשירה.
19. איזה מהני דלהלן מהני עכ"פ לפסול את היבמה על האחין, חליצה, רקיקה, קריאה? (קה.)
א. חליצה או קריאה.
ב. חליצה או רקיקה.
ג. רק חליצה.
ד. כל אחד מהני לפסול את היבמה, אם התכוון לשם מצוה.
20. מה דין חליצה מוטעת וגט מוטעה? (קו.)
א. כשר.
ב. פסול אא"כ אמר רוצה אני.
ג. חליצה כשירה, דלא מהני בה תנאי, גט פסול, כיון שלא נתקיים התנאי הגט בטל.
ד. חליצה פסולה, כיון דלא היה כוונה לחלוץ, גט כשר, דבגט לא בעינן דעת.
שאלות על תוס'
21. שומרת יבמה שנתקדשה ואח"כ חלץ לה יבמה, האם מותרת היא למקדש? (צב: ד"ה נותן)
א. מותרת דלא קנסו בנתקדשה כמו באשת איש.
ב. אסורה.
ג. לר"ת מותרת לבעלה כמו שמותרת ליבמה, ולר"ח אסורה למקדש לעולם.
ד. במזיד מותר ובשוגג אסור דמיחלף באשה שהלך בעלה למדה"י ואמרו לה שמת.
22. מה דין חמותו לאחר מיתת אשתו, לשיטת ר' עקיבא אליבא דרבא? (צד: ד"ה מאיסורא)
א. אין בה דין שריפה מ"מ אסורה בלאו וכרת.
ב. מותרת, כמו באחות אשה.
ג. אין בה דין שריפה מ"מ אסורה מדרבנן משום מראית העין.
ד. משמעות דורשין איכא בינייהו, ולכו"ע יש בה דין שריפה גם לאחר מיתת אשתו.
23. גר שהורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה, אם אסור עליו ערוה משאר אב שהיה אסור לו בגיותו? (צח. ד"ה נשא)
א. אסור מדרבנן.
ב. מותר, כי גר שנתגייר כקטן שנולד דמי.
ג. אסור מה"ת, כי דינו כישראל גמור כיון שלידתו היתה בקדושה.
ד. לה"ר חיים מותר, דלא שייך שמא יאמרו וכו', כיון שלידתו בקדושה, לר"י אסור משום יאמרו וכו'.
24. האם חייבת היבמה לחלוץ הסנדל בידה הימנית דוקא? (קב. ד"ה ואע"ג)
א. לא נאמר ימין אלא על רגל היבם, אבל יבמה יכולה לחלוץ ביד שמאל.
ב. לכתחילה תחלוץ בימין אבל אם לא חלצה בימין לא מיפסל החליצה.
ג. חליצה ביד ימין מעכבת, ולכן חלצה ביד שמאל פסולה.
ד. יש לה יד ימין, כשר אפי' ביד שמאל, אבל יבמה הגידמת שאין לה יד, לא יכולה לחלוץ.
25. במה שונה טומאת אהל האמור במת מזה האמור אצל מצורע? (קג: ד"ה כיון)
א. במת טמא מה"ת ובמצורע רק מדרבנן.
ב. במת טמא אפי' עובר תחת האילן, וכן גם מה שבבית אחר אם יש חלון, משא"כ מצורע רק ביושב ורק באותו בית.
ג. מצורע מטמא רק בבית ומת מטמא תחת כל אהל אפי' אילן.
ד. מת מטמא כל מה שתחת האהל ומצורע מטמא רק בתוך ד' אמותיו.