מקורות ללימוד לפני המבחן:
מסכת יבמות דפים מז-נבדף מז
1. האם מקבלים גרים בארץ ישראל?מנין?
א. לא מקבלים גרים בארץ ישראל, כיון שאינו מתגייר אלא ע"מ לזכות למתנות עניים
ב. מקבלים גרים בא"י, לחכמים נלמד מהכתוב 'בארץ' ולר' יהודה ממקום אחר
ג. מקבלים גרים בא"י, רק אם יש עדים שמתגייר לשם שמים
ד. לא מקבלים בארץ ישראל אלא כשבית המקדש קיים
2. מה הדין לר' יהודה בגר שאומר שנתגייר בינו לבין עצמו? ומנין?
א. לר' יהודה אינו גר שנאמר:' ושפטתם...בין גרו'.
ב. אם מל וטבל- הוא גר, ואם עשה רק אחד מהדברים אינו גר
ג. אם יש לו בנים הוא גר, ואם אין לו בנים אינו גר
ד. תשובות ב' וג' הן מחלוקת בגמרא
3. לרבי יהודה מה הדין של בניו ובני בניו של מי שנתגייר בינו לבין עצמו?
א. אינו יכול לפסול את בניו, וכ"ש שאינו יכול לפסול את בני בניו
ב. יכול לפסול את בניו אבל לא את בני בניו
ג. כיון שהוא לא יהודי –כל צאצאיו נמשכים אחריו, ונחשבים גוים עד שיביאו עדים שנתגיירו
ד. תשובות א' וב' נזכרות בגמרא
4. מדוע חכמים תיקנו להערים קשיים על הגר לפני התגיירותו?
א. כדי לוודא שהוא איתן בדעתו ושלא יחזור בו לאחר שיתגייר
ב. כדי שלא יצטרפו הרבה גרים כיון שהגרים קשים לישראל כספחת
ג. כדי להרבות שכרו בכך שהתיגע להתקרב ליהדות, 'ולפום צערא אגרא'
ד. שלא להרבות ממזרים , ואם לא התגיר כדין דינו כעכו"ם הבא על בת ישראל והולד ממזר
5. מהי הנפקא מינה מכך ש'טבל ועלה הרי הוא כישראל לכל דבריו'?
א. אין נפקא מינה אלא שבאו חכמים להדגיש את יהדותו
ב. נפקא מינה שאם חזר בו מגירותו וקידש אשה היא מקודשת כדין ישראל מומר שקידש
ג. נפק"מ שאינו חייב לכבד אביו ואמו הגוים
ד. נפק"מ שאם חזר בו מגירותו – סוקלים אותו כדין ישראל מומר
דף מח
6. האם עבד משוחרר צריך לקבל עליו מצוות?ומניין?
א. אין צריך קבלת מצוות, שמשעה שטובל לשם עבדות שייך במצוות
ב. צריך קבלת מצוות
ג. מחלוקת תנאים
ד. שפחה צריכה קבלת מצוות ועבד אין צריך
7. מהי כוונת הכתוב 'וגלחה את ראשה ועשתה את צפרניה?ומנין?
א. שתקוץ צפרניה, כמו לגבי העברת שיער הראש כך לגבי צפרנים
ב. שתגדל צפרניה, כמו לגבי נוול שער הראש כך לגבי צפרנים
ג. תשובות א' וב' הן מחלוקת תנאים
ד. כל אשה עושה כדרכה
8. מהי כוונת הכתוב 'ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים'?
א. כפשוטו אביה ואמה
ב. את העבודה זרה שנקראת אביה ואמה
ג. בכל אשה יפת תואר הכתוב מתפרש לפי צערה
ד. תשובות א' וב' הן מחלוקת תנאים
9. מפני מה גרים בזמן הזה מעונים ויסורים באים עליהם?
א. מפני שלא קיימו שבע מצוות בני נח
ב. מפני שלא עושים מאהבה אלא מיראה
ג. מפני ששהו עצמם מלהיכנס תחת כנפי השכינה
ד. כל התשובות מופיעות בגמרא
דף מט
10. איזהו ממזר?
א. כל מי שנולד מביאת איסור כגון לאו
ב. כל מי שנולד מביאה שחייבים עליה כרת
ג. כל מי שנולד מביאה שחייבים עליה מיתת בית דין
ד. כל התשובות הן ג' דיעות במשנה
11. מנין למד ר' עקיבא שיש ממזר מחייבי לאוין? ובמה חלקו עליו חכמים?
א. נסמך הפס' לא יבא ממזר' ל'לא יקח איש את אשת אביו' ר"ע סבר כר"י שמדובר על אנוסה שהיא חייבי לאוין. וחכמים סברו שמדובר על שומרת יבם שהיא חייבי כריתות
ב. ר' עקיבא למד מגזירה שווה 'ממזר ממזר' מחייבי כריתות, וחכמים לא למדו ג"ש
ג. ר"ע גזר מדרבנן שיש ממר מחייבי לאוין אטו חייבי כריתות, וחכמים לא חיישי
ד. תשובות א' וב' הן מחלוקת בגמרא
12. סוטה ונידה האם הולד מהן ממזר והאם תופסים בה קידושין? ומדוע?
א. לר' עקיבא הולד ממזר ולא תופסים קידושין למד ק"ו מחייבי לאוין, ולחכמים אין ממזר
ב. לכולי עלמא נלמד מפסוקים שתופסים קידושין בנידה וסוטה ואין ממזר מהן
ג. לחכמים בנדה וסוטה בגלל חומרתם הולד ממזר ולא תפסי קידושין, ולר"ע תופסים קידושין
ד. לכולי אלמא נידה וסוטה הולד ממזר ולא תפסי קידושין, ונחלקו אי הוי דאוריתא או דרבנן
13. מי הרג את ישעיהו הנביא ומדוע?
א. מנשה הרגו, כיון שלדעתו המוטעית ישעיהו עבר על הכתוב בפסוקים
ב. המלאך סטר על פיו והרגו כיון שאמר 'בתוך עם טמא שפתים אני יושב'
ג. לא נודע מי הרגו, ומצאוהו על מיטתו
ד. חזקיהו המלך הרגו על שלא נשא אשה, וביטל פריה ורבייה
דף נ
14. האם יש גט אחר גט ומאמר אחר מאמר?
א. לחכמים יש גט אחר גט ומאמר אחר מאמר ולרבן גמליאל אין גט אחר גט
ב. ביבם אחד יש גט אחר גט וכו', ובשני יבמים אין גט אחר גט ואין מאמר אחר מאמר
ג. לכולי עלמא יש גט אחר גט אבל אין מאמר אחר מאמר
ד. כל התשובות הן דיעות שנזכרות במשנה
15. האם אחרי יבום וחליצה יש משמעות לגט ומאמר?
א. לרבן גמליאל יש גט אחרי חליצה ויבום ולחכמים אין גט אחרי חליצה ולא אחרי מאמר
ב. לכל הדיעות שבמשנה אין אחרי חליצה ויבום כלום
ג. לכולי עלמא יש גט אחרי חליצה אבל אין אחרי יבום כלום
ד. לכל הדיעות שבמשנה יש גט ומאמר אחרי חליצה ויבום
16. האם אחרי שנתן גט לאחת מותר לייבם השניה?
א. כיון שנתן גט לאחת פסל את כולן, ולא ייבם אלא יחלוץ
ב. אע"פ שנתן גט לאחת מותר ליבם השניה
ג. תשובות א' וב' הן מחלוקת תנאים במשנה
ד. חכמים מסרו הדבר לרצונה של היבמה, כיון שלא חפץ בתחילה –ישאל אותה לרצונה
17. לאחר שעשה מאמר באחת, האם יש ציור שייבם השניה?
א. מחלוקת:לר"ג אין ביאה אחר מאמר, ולחכמים יש ביאה אחר מאמר
ב. אחרי שעשה מאמר יתן גט למאמרו, ואז מותר לייבם השניה
ג. כיון שעשה מאמר באחת לא ייבם השניה
ד. יחלוץ לבעלת מאמר ואח"כ ייבם לשניה
18. מדוע תיקנו חכמים שגט מהני ביבמה?
א. להודיע שגט מועיל באשה, שלא יטעו לומר כשם שאין מועיל ביבמה כך לא מועיל באשה
ב. שלא יטעו וידמו חליצה לגט ויאמרו שחליצה לא מועילה, ויבואו לבעול אחרי חליצה
ג. שלא יטעו להתיר צרת ערווה על ידי גט שלאחר מיתה
ד. כל התשובות הן דיעות שנזכרות בגמרא
דף נא
19. מהו הטעם של דברי רבן גמליאל במשנה שאין גט אחר גט ואין מאמר אחר מאמר?
א. ממה נפשך, אם מהני- הראשון הועיל ושני לא. ואם לא מהני- שניהם לא מועילים
ב. גט דוחה קצת בצד אחד ביבמה. והראשון דחה כל כח הגט, וכן לגבי מאמר שהראשון קנה
ג. כך קיבל רבן גמליאל במסורת שאין גט אחר גט ואין מאמר אחר מאמר
ד. תשובות א' וב' הן מחלוקת אביי ורבא בגמרא
20. לאחר שנתן גט לאחת מהיבמות, מבואר במשנה שיחלוץ. למי מהן יחלוץ ומדוע?
א. יחלוץ לשניה ולא לבעלת הגט , כיון שחליצת בעלת הגט היא פסולה ואינה פוטרת צרתה
ב. איזו מהן שירצה יחלוץ, כיוון שחליצת כולן שווה
ג. למ"ד יש זיקה תשובה א' ולמ"ד אין זיקה תשובה ב'
ד. לחכמים תשובה א' ולרבן גמליאל תשובה ב'
21. מדוע לפי חכמים במשנה מספיקה חליצה פסולה אחת ואין צריך חיזור על כל האחים?
א. סברו שאין זיקה, ולמ"ד אין זיקה אין צריך חיזור על כל האחים
ב. סברו שחליצה זו של בעלת הגט היא חליצה כשרה, ואין צריך חיזור לכו"ע
ג. מתני' חסורי מחסרא וצריך להוסיף שצריך חליצה מכל אחד מהיבמים
ד. מכאן הוכחה שלכולי עלמא שגם בחליצה פסולה אין צריך חיזור על כל האחים
22. האם מאמר קונה קניין גמור?
א. לכולי עלמא מאמר אינו קונה קנין גמור
ב. לרבן גמליאל במשנתנו מאמר קונה קנין גמור, וחכמים חולקים
ג. לב"ש-קנה קנין גמור, ואם עשה מאמר ביבמתו ונפלה אחותה לפניו-תצא כאחות אשה
ד. תשובות ב' וג' נכונות
דף נב
23. מהו סדר היבום הרצוי? ומדוע? ה עונשו של מי ששינה מכך?
א. עושה מאמר ואח"כ בועל.שלא יהיה כפריצות ורב הלקה מי ששינה מהסדר
ב. יחלוץ ואח"כ יקדש. כדי להסיר ממנה זיקת יבמין ולהחיל זיקת נישואין. ומי ששינה מוחרם
ג. יבעול ואח"כ יקדש. כדי לעשות היכר בין קידושין ליבום, ורב הלקה מי שיקדש ואח"כ בעל
ד. משיאים ליבם עיצה ההוגנת לו. יש שיקדים מאמר, ויש שיקדים חליצה, ויש שיקדים ביאה
24. נתן ליבמתו גט בנוסח 'הרי את מגורשת ממני ואי את מותרת לכל אדם'- מה הדין ומדוע?
א. כיון שאינו מועיל באשה רגילה לגרש בו, ה"נ ביבמה אינו פוסל
ב. אמנם שבאשה אינו מועיל אבל גזרו ביבמה שמא יבואו להחליף ולהתירה גם בגט גמור
ג. תשובות א' וב' הן ספק בגמרא ומסקנה כתשובה ב'
ד. באשת כהן תשובה א', ובאשת ישראל תשובה ב'
25. נתן גט למאמרו ולא לזיקתו- האם פסלה? מדוע?
א. כיון שמאמר עילוי זיקה רמי, נמצא שגירש חצי אשה ולא עשה כלום
ב. פסלה, כיון שהגט עומד בפני עצמו ואינו חלק מהמאמר
ג. תשובות א' וב' הן ספק של רב חנניה, ולרבא פשיטא כתשובה ב'
ד. כל הנותן גט ליבמה נותן גט לזיקתו ולמאמרו, ואין נפקא מינה
26. אם עשה מאמר(קידושין) ביבמתו לאחר שחלץ לה- האם תפס?
א. לר"ע אין קידושין תופסים, ולחכמים- תופסים. כמחלוקתם בענין קידושין של חייבי לאוין
ב. כיון שחלוצה אינה אסורה אלא מדרבנן- לכולי עלמא קידושין תופסים בה
ג. הפקיעו חכמים את הקידושין לכולי עלמא, כדי שלא ינהגו הפקר ביבמה
ד. תשובות א' וב' הן מחלוקת בגמרא
27. מהו טעמו של רבי בדבריו שאם קידש יבמתו לשום יבמות א"צ גט?
א. הרי הוא כעודר בנכסי הגר, וסבור שהם שלו
ב. מדובר שאמר לה 'התקדשי לי במאמר יבמין' והמאמר עילוי זיקה והחליצה הפקיעה הזיקה
ג. מדובר שאמר לה 'התקדשי לי בזיקת יבמין', וסבר שיש זיקה והחליצה הפקיעה הזיקה
ד. כל התשובות נזכרות בגמרא