yeshiva.org.il


גמרא יבמות מבחנים מורחב דפים סו-סט

מקורות ללימוד לפני המבחן:
מסכת יבמות דפים סו-סט

דף סו
א. עבדי מילוג לא יאכלו בתרומה, לפי שהן שלה והיא חללה וצאן ברזל יאכלו לפי שהם שלו
ב. עבדי צאן ברזל לא יאכלו, לפי שהם שלו, והוא עבר איסור ונתחלל, ועבדי מילוג יאכלו
ג. כל העבדים יאכלו, הואיל וקנינו שקנה קנין מאכיל
ד. כל העבדים לא יאכלו, כיון שקנסוהו רבנן הואיל ונשאה באיסור

א. קנין מאכיל את קנינו רק כשהוא עצמו אוכל, וכאן שהיא חללה ואינה אוכלת- לא מאכילה
ב. מדאוריתא אוכלים ויש כאן גזירה דרבנן כדי שתאמר 'זונה היא אצלו' ויבוא להוציאה
ג. גזרו רבנן אטו אלמנה כהנת שאכלה לפני נישואיה, ואתי למיכל תרומה לאחר מותו
ד. כל התשובות נזכרות בגמרא

א. הדין עם הבעל, כיון שהנכסים הם שלו
ב. הדין עמה, לפי ששבח בית אביה שייך לה
ג. הדין שנוי במחלוקת אמוראים, והלכה כתשובה ב'
ד. כיון שנפלה מחלוקת ביניהם, זה בורר לו אחד, וזה בורר לו אחד, וידונו ביניהם

א. אוכלים כדין כהן ששם פרה מישראל, שכיון שחייב ביוקרא וזולא מאכילה בתרומה
ב. לא יאכלו, שאין העבד אוכל בתרומה אלא א"כ רבו קנאו בממון
ג. מחלוקת בין המשניות, למשנה של 'ישראל ששם'- לא יאכלו, ולמשנתנו יאכלו
ד. אם הכהן חייב עליו בגניבה ואבידה יאכל, ואם לא- לא יאכל

א. שייכת לאשה, כיון שהלכה כרב יהודה ששבח בית אביה דידה הוי
ב. נקנתה ע"י המת, ואסורים בהנאה, כיון שהאיצטלא מחוסר גוביינא –הופקעה מהשעבוד
ג. מחלוקת רב יהודה ורב אסי למי שייכת האיצטלא
ד. יחלקו היתומים עם האשה, כיון שממון מוטל בספק יחלוקו

דף סז
א. לר' יוסי לא יאכלו עבדיה בתרומה כיון שזר במעי זרה זר הוא
ב. לר' יוסי במשנה לא יאכלו כיון שילוד מאכיל ושאינו ילוד אינו מאכיל
ג. לר' יוסי יאכלו בתרומה, הואיל וכבר אכלו
ד. תשובות א' וב' מופיעות בגמרא

א. שמא ימצא עובר זכר ואין לבנות במקום הבן כלום
ב. אם ימצא העובר נקבה ג"כ פוסלת כשכולן נקבות
ג. תשובות א' וב' נכונות
ד. שמא יאמרו 'גדול כח הנקבה מכח הזכר, שאילו זכר ילוד אין מאכיל, ונקבה מאכילה?!

א. סבר שלא חוששים למיעוט הזכרים, או שסבר שעושים תקנה דרב נחמן שבוררים להם חלק
ב. סבר שעובר מאכיל, או שסבר שבמקום שכולם זכרים לא אתי עובר ומפקיע
ג. רשב"י איירי בנכסים מועטים, שכיון שעובר לא מקבל בהם
ד. תשובות ב' וג' הן מחלוקת בגמרא

א. העובר, היבם, והחרש
ב. כהן גדול, מלך, חתן בז' ימי המשתה שלו
ג. רוצח בשגגה, היה נשוי נכרית, ומתו אחיו מחמת מילה
ד. מדבר ואינו שומע, שומע ואינו מדבר

דף סח
א. יבם בן תשע שנים ויום אחד פוסל ולא מאכיל את האשה בביאתו
ב. אחד מן הפסולים שהוא בן ט' שנים ויום א' שבא עליה- פסל אותה בביאתו
ג. שומרת יבם שממתינה ליבם בן ט' שנים ויום א' פוסל ולא מאכיל, ויותר מגיל זה מאכיל
ד. תשובות א' וב' הן מחלוקת בגמרא

א. הכתוב 'ובת כהן כי תהיה לאיש זר'- מלמד שנפסלה מן התרומה
ב. סברא היא: 'הואיל ונבעלה לפסול לה –פסלה'
ג. חכמים תקנו כך, כדי שלא יהיו בנות הכהנים הפקר
ד. הכתוב 'ושבה אל בית אביה כנעוריה'- דווקא נערה אוכלת בתרומה ולא שנבעלה לפסול

א. אין הוא אמינא כזו שהרי רק בת כהן אוכלת בתרומה, ואין צריך לכך לימוד
ב. בת ישראל שנישאת לכהן ומת ונולד לה בן ממנו, הו"א שתאכל אע"פ שנבעלה לפסול
ג. אין הוא אמינא כזו, שהרי אפי' כהנת שנבעלה לפסול פסלה, וכ"ש זו שאוכלת מחמת בנה
ד. תשובות א' וג' הן מחלוקת בגמרא

א. אסורה, ק"ו מגרושה שמותרת בתרומה ואסורה לכהונה, כ"ש זו שאסורה בתרומה
ב. אסורה, שנאמר 'ובת כהן כי תהיה לאיש זר'
ג. מותרת, שלא אמרה תורה שתיפסל אלא על ידי קנין ולא ע"י ביאה בלבד
ד. מותרת, שהתירו חכמים כדי שלא ימחה ח"ו שבט הכהונה

א. חייבי לאוין שנאמר 'כי תהיה' דווקא מי שיש לו הויה בה, וקידושין דחייבי לאוין-תפסי
ב. חייבי כריתות-' שנא'...אלמנה וגרושה תאכל ' , מי שלא שייך אלמנות - לא תאכל
ג. עכו"ם ועבד ' שנא'...אלמנה וגרושה תאכל ' , מי שלא שייך אלמנות - לא תאכל
ד. כל התשובות נכונות

דף סט
א. חלל פוסל שנא' 'לא יחלל זרעו...' מקיש זרעו לו, ומח"ג לא פוסל שלא הוי זר מעיקרא
ב. חלל אינו פוסל, כיון שאין איסור בביאתו , ומח"ג פוסל כיון שעובר איסור לאו בכל ביאה
ג. חלל פוסל, שנא' כי תהיה לאיש זר, וחלל הוי בכלל זר, ומח"ג אינו פוסל לפי שהיתה אשתו
ד. תשובות א' וב' הן מחלוקת בגמרא

א. לר' יוסי מצרי שני לא פוסל כי לא כל זרעו פסול, ולרשב"ג עמוני לא פוסל כי בתו מותרת
ב. לר' יוסי כל פסול פוסלה 'כי תהיה' לרבות , ולרשב"ג מרבה כל פסול שביאתו ביאה פוסלה
ג. לר' יוסי אין פסול שפוסלה, שחלק על 'כי תהיה', ולרשב"ג רק חייבי כריתות פסלוה
ד. לר' יוסי חייבי לאוין לא פוסלים שנא' כי תהיה, ולרשב"ג אפי' חייבי כריתות לא פסלוה

א. שהבן מאכיל גם זכר גם נקבה וגם ממזר ואילו האב רק זכר וכשר מאכיל את האשה
ב. כהן שבא על בת ישראל לא תאכל בתרומה, ואם ילדה תאכל אע"פ שלא נשאת לכהן
ג. כהן שבא על בת ישראל תאכל בתרומה, ואם ילדה לא תאכל בתרומה
ד. למסקנה לא לענין אכילת תרומה נאמר הדבר

א. כיון שלא חוששים שתתעבר מביאה אחת ללא נישואין, כיון שמתהפכת
ב. כיון שזהו רק ספק, לא החמירו באכילת תרומה לחשוש לכך
ג. כיון שבת כהן מעוברת מישראל ללא נישואין מותרת באכילת תרומה
ד. תשובה ב' היא הוא אמינא בגמרא, ותשובה א' היא המסקנה

א. הולד ממזר דווקא כשדיימא מיניה ולא דיימא מעלמא
ב. ממזר בכל אופן, כשם שהפקירה עצמה לגבי ארוס- הפקירה עצמה לגבי העולם
ג. תשובות א' וב' הן מחלוקת אביי ורבא בגמרא
ד. אין הולד ממזר לרב אלא א"כ מודים שניהם שנתהפכה בביאת הארוס