yeshiva.org.il


גמרא כתובות מבחנים דפים טז-כח

מקורות ללימוד לפני המבחן:
מסכת כתובות דפים טז-כח

א. דאמרינן סמוך מיעוטא לחזקת ממון של הבעל ואיתרע לן רובא.
ב. דאמרינן כל הנשאת בתולה יש לה קול והואיל ולית לה קול איתרע לן רובא.
ג. דאמרינן רוב הנשאת בתולה יש לה קול והאיל ולית לה קול איתרע לן רובא.
ד. דהוי רובא דליתא קמן ולא אזלינן בתרה.

א. הכוס של תרומה שמעבירין לפני הכלה לומר שהיא בתולה וראשית כתרומה.
ב. הכוס של תרומה שמעבירין לפני הכלה לומר שראויה לאכול תרומה בגלל שהיא בתולה.
ג. הכוס שמשקין לאבל לנחמו מן הבשורה הרעה שקבל.
ד. הכוס שבו יבשרו לעתיד לבא על ביאת הגואל, ועליו נאמר כוס ישועות אשא וכו'.

א. מותר וראוי לשבחו על כך.
ב. אסור בכל מקרה כי אין כבודו מחול.
ג. אם הכלה קרבתו מותר, משום מבשרך אל תתעלם.
ד. בפרשת דרכים מותר דאינו ניכר כ"כ אבל באופן אחר אסור.

א. דס"ל שלא מהני מיגו לפוטרו מן השבועה.
ב. דנשבעין על טענת בן בנכסי אביו דס"ל שגם בבנו אין אדם מעיז.
ג. דס"ל שאין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו אבל בבנו מעיז ולכן יש לו מיגו ופטור.
ד. דס"ל המלוה חבירו בעדים צריך לפורעו בעדים ולכן אינו נאמן לטעון פרעתי בלי שבועה.

א. מחמת נפשות ודוקא באין כתב ידם יוצא ממקום אחר.
ב. מחמת נפשות ואפי' בכתב ידם יוצא ממקום אחר.
ג. מחמת ממון ודוקא באין כתב ידם יוצא ממקום אחר.
ד. מחמת ממון ואפי' בכתב ידם יוצא ממקום אחר.

א. נאמן.
ב. אינו נאמן.
ג. אם כתב ידן יוצא ממקום אחר אינו נאמן ואם לאו נאמן.
ד. היכא שחב לאחרינא, מדין שיעבודא דר' נתן אינו נאמן, ואם לאו נאמן.

א. אמנה, אין נאמנים, מודעא מחלוקת רב נחמן ומר בר רב אשי, תנאי, נאמנים.
ב. אמנה ומודעא אין נאמנים, תנאי, מחלוקת רב נחמן ומר בר רב אשי.
ג. אמנה ותנאי נאמנים, מודעא, מחלוקת רב נחמן ומר בר רב אשי.
ד. אמנה אין נאמנים, מודעא ותנאי, מחלוקת רב נחמן ומר בר רב אשי.

א. הקרובות לעיר טמאות והרחוקות טהורות.
ב. הקרובות לעיר טמאות והרחוקות חדשות טהורות וישנות טמאות.
ג. הקרובות לעיר חדשות טהורות וישנות טמאות, והרחוקות טהורות.
ד. הקרובות לעיר טהורות, והרחוקות, חדשות טמאות וישנות טהורות.

א. אין מצטרפין, דמאי דקמסהיד סהדא לא קמסהיד דיינא.
ב. אין מצטרפין, דאין עד נעשה דיין.
ג. אין מצטרפין, דאם כן נפיק נכי רבוא דממונא אפומא דחד.
ד. מצטרפין.

א. במותב תרתי הוינא וכו'.
ב. במותב תלתא הוינא וכו'.
ג. שטרא דינן נפק קדמנא בי דינא וכו'.
ד. במותב תלתא הוינא וחד ליתוהי וכו' א"נ כותבים בי דינא דרב אשי ואמר לנו רב אשי.

א. נאמנת.
ב. אינה נאמנת אפי' נתנה אמתלא לדבריה.
ג. אינה נאמנת ואם נתנה אמתלא לדבריה נאמנת, ואפ"ה החמיר שמואל על עצמו.
ד. מה"ת נאמנת אבל מדרבנן אינה נאמננת אפי' נתנה אמתלא לדבריה.

א. כיון שהתירוה להנשא מותרת אע"פ שבאו עדים שנשבית, ואם באו עידי טומאה תצא.
ב. כיון שבאו עדים שנשבית אסורה דעכשיו אין לה מיגו.
ג. אם נשאת לא תצא אבל אם לא נשאת לא תנשא.
ד. מותרת אע"פ שאח"כ באו עידי טומאה.

א. היכא דסמיכי לרה"ר כולן טמאות, בשכלי אומנותו בידו הפנימיות טמאות, ובאינם בידו כולם טהורות.
ב. בסמיכי לרה"ר הפנימיות טהורות, בכלי אומנתו בידו כולן טמאות, ובאינם בידו כולם טהורות.
ג. בסמיכי לרה"ר כולן טהורות, בכלי אומנתו בידו הפנימיות טהורות ובאינם בידו כולם טמאות.
ד. בכל גוונא כולן טהורות מלבד היכא שכלי אומנתו בידו דאז כולם טמאות.

א. אסור, כי רק אחר כהן מותר לו לעלות.
ב. מותר, כיון שאין כאן כהן.
ג. לל"ק ברש"י אסור אע"פ שאין כהן, לל"ב ברש"י מותר כיון שאין כאן כהן נתפרדה החבילה ויכול לעלות.
ד. לכתחילה אסור לקרותו אבל אם קראוהו כבר מותר לעלות.

א. אין מעלין.
ב. מעלין.
ג. במסיח לפי תומו מעלין, ובבא להעיד עליו אין מעלין.
ד. להאכילו תרומה מעלין, כיון שבידו להאכילו, להשיאו אשה אין מעלין כיון שאינו בידו.

א. רק לבעלה כהן נאסרה דחיישינן לביאת אונס ואונס בישראל מישרא שרי.
ב. אסורה אף לבעלה ישראל דחיישינן שמא נתרצתה לאחד מהם.
ג. אינה נאסרת על בעלה, דנאמנת לומר לא נבעלתי במיגו.
ד. לכתחילה לא תנשא ואם נשאת לא תצא.

א. אינה נאמנת דהוי מיגו במקום עדים דאנן סהדי שנטמאת.
ב. אינה נאמנת, דחיישינן לגומלין.
ג. נאמנת משום מיגו, דבמקום חששא בעלמא נאמנת משום מה לי לשקר.
ד. נאמנת משום דבשביה הקילו.

א. אינה נאמנת מפני שלבה גס בה.
ב. לאיסור ייחוד לא מהני מפני שלבה גס בה, אבל להעיד נאמנת דתרתי לא עבדא.
ג. נאמנת דאינה חשודה לשקר וכן לייחוד מהני דמיסתפא שמא תספר מה שראתה.
ד. לאיסור ייחוד מהני, אבל להעיד אינה נאמנת דחיישינן שמא תשקר.

א. בחצר שלו היא נדחת מפניו ובחצר של שניהם הוא נדחה מפניה.
ב. בכל מקרה אפי' בחצר שלה, היא נדחית מפניו.
ג. בכל מקרה אפי' בחצר שלו, הוא נדחה מפניה.
ד. בחצר שלו ובחצר של שניהם היא נדחית מפניו, ובחצר שלה הוא נדחה מפניה.

א. כשא' מן האחין נשא אשה שאינה הוגנת לו עשו הכרזה באמצע הרחבה לפרסם הדבר.
ב. כשכהן נשא בת ישראל עשו סעודה לפרסם שמותרת בתרומה.
ג. סעודת נישואין, כדי לפרסם שהיא אשת איש.
ד. סעודה שעשו לבתולה, לפרסם שהיא בתולה וכתובתה מאתיים.

שאלות על תוס'
א. בגלל שלא היה לו לבטל מתורתו בשביל קבורת המת.
ב. כיון שלא אסף מספיק מלווים שיהיו לפי כבודו של המת.
ג. לפי שמת מצוה קנה מקומו ואסור להעבירו ממקומו א"נ משום דביטל עצמו משימוש ת"ח.
ד. כיון שבטל מצות הכנסת כלה, ותנן מעבירין את המת מלפני הכלה.

א. דהוי מיגו במקום עדים.
ב. דירא לומר מזוייף פן יכחישוהו א"נ דמן התורה א"צ קיום ורבנן הצריכו קיום רק כשטוען מזוייף.
ג. דהוי מיגו למפרע.
ד. דהוי מיגו להוציא.

א. נאמן.
ב. אינו נאמן.
ג. נאמן שלא יגבה ממשועבדים אבל גובה מבני חורין.
ד. לרי"ף נאמן ואינו גובה, לר' יצחק אינו נאמן דא"כ שטרך בידי מאי בעי.

א. לר' עקיבא אף לכהנים לר"א בן עזריה רק לכהנים, וי"א דלכו"ע רק לכהנים.
ב. לר' עקיבא רק לכהנים ולר' אלעזר בן עזריה רק ללויים עניים ולא לכהנים.
ג. לר' עקיבא רק לעניים בין כהנים בין לויים, לר"א בן עזריה לכהנים עניים.
ד. לר' עקיבא רק לכהנים ולר"א בן עזריה ללויים ואף לכהנים.

א. אינם חייבים, דטהור גמור הוא דספק טומאה ברה"ר ספיקו טהור.
ב. אם באו לשאול בבת אחת חייבים שניהם לטבול ואם לאו אין חייבים.
ג. בכל מקרה חייבים להזות ולטבול דחיישינן שמא יגעו שניהם בככר א' ויהיה טמא ממ"נ.
ד. לר' יוסי חייבים ולר' יהודה אינם חייבים.