מקורות ללימוד לפני המבחן:
מסכת כתובות דפים כט-מא1. באיזה גיל יש מכר וקנס באשה - לדברי חכמים? (כט.)
א. מבת ג' שנים עד שתיבגר יש מכר וקנס.
ב. מכר - מבת יום א' עד שתביא ב' שערות, קנס - מבת ג' שנים עד שתיבגר.
ג. מכר - מבת ג' שנים עד שתביא ב' שערות, קנס - מבת ג' שנים עד שתיבגר.
ד. מכר - מבת יום א' עד שתיבגר, קנס - מבת יום א' עד שתביא ב' שערות.
2. "שמעון התימני אומר אשה שיש בה הויה", איזה אשה פסולה יש בה הויה לכו"ע? (ל.)
א. בעולה לכהן גדול.
ב. מחזיר גרושתו.
ג. גרושה לכהן הדיוט.
ד. מצרי ואדומי.
3. באיזה איסור כרת מודים ר' שמעון בן מנסיא ושמעון התימני דיש לה קנס? (ל.)
א. אשת אחיו כיון דיש לה היתר במקום ייבום.
ב. באחות אשתו דיש לה היתר לאחר מיתת אשתו.
ג. במחזיר גרושתו, כיון דהיה לה שעת הכושר.
ד. באשתו נדה, כיון דקידושין תופסין בנדה וגם ראוי לקיימה.
4. באיזה אופן פטור מתשלומין זר שאכל אוכלי תרומה משל כהן - לאביי? (ל:)
א. דוקא כשאכלו במזיד אבל בשוגג חייב.
ב. כשתחב לו חבירו לתוך פיו.
ג. כשתחב לו חבירו לתוך בית הבליעה ויכול להוציאו רק ע"י הדחק.
ד. בכל אופן פטור לאביי, שס"ל דגם במיתה בידי שמים קם ליה בדרבה מיניה.
5. המעביר סכין ד' אמות ברה"ר בשבת וקרע שיראין בדרך הליכתו, האם חייב לשלם? (לא.)
א. לכו"ע חייב.
ב. לכו"ע פטור.
ג. לרבא פטור לרבה חייב.
ד. לל"ק פטור דא"א להנחה בלא עקירה, לל"ב חייב, כיון דיכול לחזור בו באמצע ההליכה.
6. האם שייך קנין משיכה בצידי רה"ר - לר' אליעזר דס"ל כרה"ר דמי? (לא:)
א. לא שייך.
ב. שייך, כי רק לענין שבת דינו כרה"ר אבל לענין קנין קונה דלא שכיחי שם רבים.
ג. בישראל לא מהני אבל לגבי גוי מהני.
ד. קנין משיכה אצל שומרים מהני אבל לענין מקח וממכר לא מהני.
7. באיזה אופן שייך מלקות בבא על אחותו - לדברי עולא? (לב.)
א. באחותו נערה ובאנוסה.
ב. באחותו בוגרת.
ג. באחותו נערה שהיא יתומה ובמפותה.
ד. באחותו נערה ובמפותה ואע"פ שיש לה אב.
8. באיזה דין שיש בו ממון ומלקות מודה ר' יוחנן שמשלם ואינו לוקה? (לב:)
א. בחובל בחבירו ובעדים זוממין.
ב. באונס ומפתה.
ג. בתשלומי מוציא שם רע.
ד. במתכוין להרוג את זה והרג את זה.
9. אלמלי נגדוהו לחנניה מישאל וכו', האם ניתן להוכיח מכאן שמלקות חמור ממיתה? (לג:)
א. כן, ניתן להוכיח.
ב. ניתן להוכיח שהכאה שאין לה קצבה חמור אבל לא מלקות שיש לה קצבה.
ג. ניתן להוכיח שמיתה חמור ממלקות.
ד. לא ניתן להוכיח מכאן כלום, כי אין למדים מדברי אגדתא.
10. האם נחשב השוחט בשבת "שחיטה שאינה ראויה"? (לד.)
א. לא נחשב כיון שאין האיסור בגופה.
ב. ב נחשב ככו"ע כיון שאסור לאכלה בשבת.
ג. במזיד נחשב אבל בשוגג לא נחשב כיון שמותר באכילה.
ד. רק למ"ד דס"ל דמעשה שבת אסורים מה"ת לר' יוחנן הסנדלר, ורק במזיד.
11. היתה פרה שאולה לו ושחטה בשבת פטור, מה חידש לנו רב פפא בדין זה? (לד:)
א. דלא אמרינן שמשעת משיכה איתחייב באונסיה אלא רק משעת טביחה ושייך קם ליה בדרבה מיניה.
ב. דגם בבהמה גסה שייך קם ליה בדרבה מיניה.
ג. שגם בתשלומי קנס שייך קם ליה בדרבה מיניה.
ד. דכיון דפטור על הקרן משום קם ליה בדרבה מיניה לכן פטור גם על תשלומי קנס.
12. שניות לעריות אין בהם קנס - מה הכוונה? (לה:)
א. אלה שאסרו חכמים משום שניה דכל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקנו.
ב. אלה הם עריות שיש בהם חיוב מיתת בי"ד.
ג. אלה הם עריות שיש בהם כרת וי"א שהם חייבי לאוין.
ד. אלה הם עריות שנאסרו ע"י קידושין כגון אחות אשתו וכלתו.
13. האם יש קנס ופיתוי באיילונית? (לו.)
א. אין בה קנס ופיתוי כיון שאינה ראויה להוליד.
ב. קנס אין בה אבל פיתוי יש בה.
ג. יש בה קנס ופיתוי.
ד. לר' מאיר אין בה כיון שמקטנותה יצתה לבגר ואין קנס בקטנה, ולרבנן יש לה קנס ופיתוי.
14. האי שטרא ריעא לא מגבינן ביה, מה הכוונה למסקנא? (לו:)
א. שבאו עדים והעידו שבעל השטר ביקש מהם שיזייפו עבורו שטר, ולכן אין לגבות בשטר זה.
ב. שרועי בהמה דקה פסולין לעדות ולכן לא מגבינן שטר שהם חתומין עליה.
ג. שיצא קול על השטר שהוא מזוייף לכן לא מגבינן ביה.
ד. ששטר פרוע א"א להשתמש בו פעם שניה להלואה אחרת.
15. הגיורת שנתגיירה וראתה דם, למה אינה מטמאה למפרע - לשיטת ר' יהודה? (לז.)
א. דס"ל גיורת לא בקדושתה קיימא.
ב. דטומאה למפרע דרבנן הוא, וכיון דליכא למיגזר על מעת לעת שלם, לא טמאו כלל.
ג. דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי.
ד. דס"ל דדם גוי אינו מטמא, ומ"מ מדרבנן מטמא למפרע דגם דם גוי מטמא מדרבנן.
16. מה מלמדנו "אשר לא אורשה" אליבא דר' עקיבא? (לח. - לח:)
א. דאם נתארסה אין לה קנס.
ב. לר' עקיבא דמתני', לגז"ש, ולמילף שקנסה לעצמה, בנתארסה ונתגרשה, לר' עקיבא דברייתא דבארוסה ממש אין קנס.
ג. דבנתארסה ונתגרשה אין לה קנס.
ד. לר' עקיבא דמתני' בנתארסה ונתגרשה אין לה קנס, לר' עקיבא דברייתא יש לה קנס וקנסה לעצמה.
17. מה הדין אם בא עליה (על נערה בתולה) 1) ונתארסה 2) ונשאת 3) ובגרה? (לט.)
א. נתארסה או נשאת, קנסה לאביה, בגרה, קנסה לעצמה.
ב. נתארסה קנסה לאביה, נשאת, קנסה לעצמה, בגרה, פטור מקנס.
ג. נתארסה קנסה לעצמה, נשאת, פטור מקנס, בגרה קנסה לעצמה.
ד. נתארסה, קנסה לאביה, נשאת ובגרה, קנסה לעצמה.
18. המפתה נערה שנתארסה ונתגרשה מה הדין - אליבא דר' עקיבא? (מ.)
א. קנסה לאביה.
ב. קנסה לעצמה.
ג. פטור מקנס כיון שעשתה כן מדעתה מחלה.
ד. לר' עקיבא דמתני' קנסה לאביה, לר' עקיבא דברייתא קנסה לעצמה.
19. ונתנו לאבי הנערה, למה נכתב הנערה מלא כאן - למסקנא? (מ:)
א. ללמדנו דהמוציא שם רע על הקטנה פטור.
ב. ללמד על כל מקום שנאמר חסר "נער" אפילו קטנה במשמעו.
ג. ללמדנו דהמוציא שם רע על הקטנה חייב.
ד. ללמד על כל מקום שנאמר "נער" חסר הכוונה לנערה ולא קטנה.
20. האומר פתיתי בתו של פלוני האם משלם עפ"י עצמו? (מא.)
א. קנס אינו משלם, ובושת ופגם משלם, ולר' שמעון אף בושת ופגם אינו משלם שלא להוציא עליה לעז.
ב. משלם עפ"י עצמו קנס ובושת ופגם.
ג. אינו משלם עפ"י עצמו כלום.
ד. קנס אינו משלם דמודה בקנס פטור, בושת ופגם אינו משלם דבמפותה מחלה על פגמה.
שאלות על תוס'
21. באיזה תקופה פסקו סנהדרין מלדון דיני ממונות? (ל. ד"ה מיום)
א. מיום שחרב בית המקדש.
ב. מ' שנה קודם החורבן מיום שגלה סנהדרין מלשכת הגזית.
ג. מ' שנה לפני החורבן פסקו מלדון דיני רציחה אבל לפעמים חזרו ודנו שאר דיני נפשות עד החורבן.
ד. שמונים שנה לפני החורבן גלו סנהדרין מלשכת הגזית.
22. מה היא שיטת ר' מאיר בדין המבשל בשבת? (לד. ד"ה המבשל)
א. לרש"י בשוגג מותר לגמרי, במזיד אסור לו לעולם ולאחרים מותר, לתוס' בשוגג מותר, במזיד אסור ביום ובלילה מותר.
ב. בשוגג מותר לאחרים למוצ"ש ולו אסור לעולם, ובמזיד אסור לעולם בין לו בין לאחרים.
ג. לרש"י בשוגג מותר לו בלילה ולאחרים מותר מיד ובמזיד אסור לכולם לעולם, ולתוס' במזיד אסור ביום ומותר בלילה.
ד. בשוגג מותר מיד לכולם ובמזיד אסור לעולם בין לו ובין לאחרים.
23. האם ס"ל לרבא גזירה שוה "רשע רשע"? (לה. ד"ה רבא)
א. לא ס"ל.
ב. ס"ל בכל מקום גזירה שוה זו.
ג. רק לענין פטור מתשלומי ממון דריש לה אבל בשאר דינים לית ליה.
ד. לענין פטור מתשלומי ממון לא דריש הגזירה שוה אבל לדינים השייכים לגוף המלקות דריש לה.
24. מה הם "מיתות חמורות שלא ניתן לשגגתן כפרה"? (לז: ד"ה מיתות)
א. חייבי מיתות בית דין.
ב. חייבי מיתות בית דין שאין בהם כרת ואין בשגגתן חטאת כגון מסית ומדיח ומכה אביו ורוצח.
ג. עובד עבודה זרה.
ד. רוצח בדרך ירידה כיון שפטור מגלות.
25. האם מותר לשים ציצית של צמר בטלית של פשתן מדין עשה דוחה לא תעשה? (מ. ד"ה כגון)
א. בכלאים בציצית אמרינן עשה דוחה ל"ת אפי' היכא שאפשר לקיים שניהם.
ב. אסור, דאפשר לקיים שניהם שילבש טלית של צמר.
ג. מותר, דהוי אי אפשר לקיים שניהם דע"כ תכלת עמרא הוא, ואין לו להחליף הבגד לשל צמר.
ד. אסור, דבעידנא דמיעקר הלאו עדיין אינו מקיים העשה עד שילבשנו.