מקורות ללימוד לפני המבחן:
מסכת כתובות דפים פג-צז1. האומר לחבירו דין ודברים אין לי על שדה זו, וקנה מידו, מה הדין למסקנא? (פג:)
א. מדין ודברים קנו מידו ולא מהני.
ב. מגופה של קרקע קנו מידו ומהני.
ג. בעורר לא קנה ובעומד קנה.
ד. בעומד לא קנה ובעורר קנה.
2. "אמר רב הלכה כרשב"ג ולא מטעמיה" מה כוונת רב למסקנא? (פד.)
א. דרב ס"ל תנאו קיים וירושת הבעל דרבנן ועשו חיזוק לדבריהם יותר משל תורה.
ב. דרב ס"ל דאם מתה לא יירשנה ותנאו בטל.
ג. דרב ס"ל אם מתה יירשנה ואפי' בדרבנן תנאו בטל אבל ירושת הבעל דאורייתא.
ד. דרב ס"ל ירושת הבעל דרבנן ותנאו בטל דעשו חיזוק לדבריהם כשל תורה.
3. הגודרות אין להם חזקה, באיזה אופן נחשב כחזקה? (פד:)
א. בבקר המסור בידי רועה.
ב. בבהמה טמאה.
ג. בחיה.
ד. בבהמה גסה.
4. מי ששלח שליח לפרוע חובו, והמלוה לא החזיר לו השטר, האם חייב השליח לשלם ללוה? (פה.)
א. השליח פטור דלא הי' למיסק אדעתא דהמלוה לא יחזיר השטר.
ב. השליח חייב דאומר לו לתקוני שדרתיך ולא לעוותי.
ג. אם אמר לו שקול שטרא והב זוזי, חייב, ואם לא פטור.
ד. אם אמר לו הב זוזי ושקול שטרא חייב, ואם לא פטור.
5. לוה שאין לו אלא קרקע, האם מחייבים אותו למוכרו כדי לפרוע חובו במעות? (פו.)
א. מחייבים אותו למוכרו כיון שקיבל מהמלוה מעות חייב לפרוע מעות.
ב. אין מחייבים אותו בכל מקרה אפי' אם התנהג שלא כהוגן.
ג. אם התנהג שלא כהוגן כגון שתלה מעותיו בנכרי, מחייבים למוכרו, ואם לא, אינו חייב.
ד. במלוה על פה אינו חייב למכור, במלוה בשטר חייב למכור.
6. ר' אליעזר אומר אפילו על פילכה ועל עיסתה - מה הכוונה, למסקנא? (פו:)
א. שאם מינה אשתו כאפוטרופוס יכול להשביעה בנפרד גם על שאר דברים שבבית.
ב. שיכול להשביעה על פילכה ועיסתה אף היכא שלא מינה אפוטרופוס.
ג. שאם מינה אשתו כאפוטרופוס יכול להשביעה ע"י גלגול גם על פילכה ועיסתה.
ד. שאם הקדיש הבעל מעשי ידי אשתו, חל ההקדש אף על פילכה ועיסתה.
7. האם משביעים את האלמנה על הנכסים שבין מיתה לקבורה - לרב מתנא? (פז.)
א. אין משביעים אותה, דא"א שלא תזלזל בהם ונמצאת שבועתה שקר.
ב. אין משביעים אותה, כיון שעדיין לא הספיקה לטפל בנכסים.
ג. משביעים אותה, כדי שלא תזלזל בנכסים.
ד. אם הבעל פטרה מן השבועה אין משביעים אותה, ואם לא, משביעים אותה.
8. פוחתת כתובתה מהו, מה הכוונה, ואיך נפשט האיבעיא? (פז:)
א. אשה שמרדה על בעלה ופוחתין כתובתה בכל יום, אם פוחתין גם בשבת, ונפשט שאין פוחתין.
ב. אשה התובעת כתובתה ומודה שנפרעה מקצתה, גובה בלי שבועה.
ג. אשה התובעת כתובתה ומודה שנפרע מקצתה, אינה גובה בלי שבועה.
ד. אשה התובעת כתובתה ומודה שלא מגיע לה אלא מקצתו כי אמנה היתה ביניהם, גובה בלי שבועה.
9. וכן היתומים לא יפרעו אלא בשבועה, באיזה אופן איירי למסקנא? (פח.)
א. כשתובעים החוב מיתומי הלוה והם אומרים שאבא אמר לנו שכבר פרע.
ב. כשתובעים החוב מן הלוה עצמו והוא אומר לא לויתי כלל.
ג. כשתובעים החוב מן הלוה עצמו והוא אומר לויתי ופרעתי.
ד. כשתובעים החוב מיתומי הלוה והם אומרים שאבא אמר לנו לא לויתי כלל.
10. ר' שמעון אומר כל זמן שתובעת כתובתה היורשין משביעין אותה, מה הכוונה למסקנא? (פח:)
א. שהיורשין יכולים להשביעה כמה פעמים אם חזרה לתבוע כתובתה פעם נוספת.
ב. ב שאם תובעת כתובתה שלא בפניהם, צריכה שבועה כנפרעת שלא בפניו.
ג. שאם נעשית אפוטרופוס על הנכסים אין יכולים להשביעה אא"כ תבעה כתובתה.
ד. שאם פטרה הבעל משבועה אף מן היורשין, אפ"ה משביעין אותה כשתובעת כתובתה.
11. הוציאה שתי כתובות וגט אחד, האם גובה בהם? (פט:)
א. גובה את שתיהן.
ב. גובה או בראשון או בשני, ודוקא היכא שהוסיף לה בכתובה השניה.
ג. גובה דוקא בכתובה השניה דביטל השני את הראשון אפי' כשהוסיף לה בשניה.
ד. אינה גובה אלא בכתובה הראשונה.
12. קטן שהשיאו אביו ואח"כ הגדיל, האם יש תוקף לכתובה שכתב לה בקטנות - למסקנא? (צ.)
א. כתובתה קיימת ואפי' תוספת יש לה.
ב. אינה גובה כלל בכתובה זו, כי דינה כחספא בעלמא, ואפי' מנה ומאתים אין לה.
ג. אין לה אלא מנה ומאתים ולא תוספת, ואם חידש לה משהגדיל נוטלת מה שחידש.
ד. אם חידש לה משהגדיל נוטלת הכל, ואם לא חידש לה, אינה גובה כלום.
13. מה הסברא לחלק בין כתובה לבעל חוב, לענין אי נעשו מותר לחברתה? (צ: רשי" ד"ה כי פליגי)
א. אין סברא לחלק ביניהם, ובשניהם פליגי אי נעשו מותר או לא.
ב. אף למ"ד בע"ח נעשה מותר, מ"מ בכתובה י"ל דלא נחשב מותר כיון דהיורשים עצמם מקבלים הכסף.
ג. אף למ"ד בע"ח לא נעשה מותר, מ"מ בכתובה י"ל דנחשב מותר, כיון דשניהם מענין תנאי כתובה הם.
ד. בכתובה פליגי אי נעשה מותר, אבל בבע"ח כו"ע מודו דלא נעשה מותר כיון דלא נשאר אצלם כלום.
14. נכסים שלא היו בהם מותר דינר בשעת מיתה ואח"כ נתרבו האם זכו בכתובת אמן - למסקנא? (צא: רש"י ד"ה זכו)
א. לרש"י זכו יורשי כתובה הקטנה לחלוק בשוה ואין להם כתובת בנין דיכרין.
ב. לרש"י יש להם כתובת בנין דכרין, כיון דיש כאן כעת מותר דינר.
ג. איבעיא דלא איפשטא וחולקין.
ד. מועטים ונתרבו לא זכו בהם היורשים, ואמרינן המוציא מחבירו עליו הראיה.
15. ראובן שמכר כל שדותיו לשמעון, ושמעון מכר אחד מהם ללוי, מתי אין הבע"ח של ראובן גובה מלוי? (צב.)
א. כשמכר לו בינונית ולא נשאר אצל שמעון בינונית אחר.
ב. כשמכר לו עידית או זיבורית, וכן כשמכר לו בינונית והשאיר אצל שמעון בינונית אחר.
ג. כשמכר לו בינונית ונשאר אצל שמעון זיבורית או עידית.
ד. כששמעון קנה עוד קרקעות אחרי שמכר השדה ללוי.
16. שנים שהטילו לכיס, איך מחלקים השכר ביניהם - לדברי רב המנונא? (צג:)
א. זה נוטל לפי מעותיו וזה נוטל לפי מעותיו.
ב. השכר לאמצע.
ג. בשור לחרישה ועומד לטביחה כל אחד נוטל לפי מעותיו.
ד. תמיד השכר באמצע זולת היכא שהותירו בזוזי חדתא ופחתו באסתירא דצוניתא.
17. שתי שטרות היוצאים ביום אחד, מה הדין למ"ד דס"ל עדי חתימה כרתי? (צד.)
א. שודא דדייני.
ב. רב אמר חולקין ושמואל אמר שודא דדייני.
ג. חולקין.
ד. בגיטין חולקין ובשאר שטרות שודא דדייני.
18. האומר לאשה נכסי לך ואחריך לפלוני, האם יכול הבעל להוציא מידי "אחריך"? (צה:)
א. הבעל קודם ומוציא מיד אחריך דדינו כלוקח ראשון.
ב. באומר לפנוייה ונשאת הבעל מוציא מידי אחריך, אך באומר לנשואה הנכסים שייכים ל"אחריך".
ג. בכל מקרה הנכסים שייכים ל"אחריך" ולא לבעל.
ד. לכתחילה נותנים לבעל, אבל אם תפס "אחריך" אין מוציאים אותם מידו.
19. אלמנה שתפסה מטלטלין מן היתומים לצורך מזונותיה וכתובתה, האם מהני תפיסתה - למסקנא? (צו.)
א. למזונות מהני אבל לכתובה לא מהני.
ב. לכתובה מהני אבל למזונות לא מהני.
ג. מהני תפיסתה בין למזונות ובין לכתובה.
ד. לא מהני תפיסתה ומוציאין אותו מידה.
20. האם יכולה גרושה למכור נכסים עבור כתובתה, שלא בבי"ד - לת"ק? (צז:)
א. לצורך מזונות מוכרת שלא בבי"ד אבל לצורך כתובה לא.
ב. אינה יכולה למכור שלא בבי"ד.
ג. יכולה למכור שלא בבי"ד.
ד. למ"ד משום חינא מוכרת שלא בבי"ד למ"ד אין אדם רוצה שתתבזה וכו', אינה יכולה למכור.
שאלות על תוס'
21. האם עדיף כוחה של כתובת אשה מבעל חוב או גרע ממנו? (פד. ד"ה לכתובת)
א. תמיד העדיפו חז"ל כתובת אשה מבע"ח משום חינא.
ב. תמיד העדיפו חז"ל בע"ח יותר מכתובת אשה דיותר ממה שהאיש רוצה לישא וכו'.
ג. לענין פקדון ביד אחרים העדיפו כתובת אשה, ולענין זיבורית ובינונית העדיפו בע"ח.
ד. לענין פקדון ביד אחרים העדיפו בע"ח, ולענין זיבורית ובינונית העדיפו כתובת אשה.
22. מה זה "שודא דדיינא"? (פה: ד"ה שודא)
א. לרש"י שיתנו הדיינים למי שחושבים שהמת רצה לתת, לר"ת שהדיין יתן למי שירצה.
ב. שהספק בידי הדיינים ופוסקים שיהא מונח עד שיבא אליהו.
ג. כל דאלים גבר.
ד. דיין שטעה בדבר משנה שדינו חוזר.
23. באיזה אופן אין האשה נאמנת לומר לבעלה גירשתני? (פט. ד"ה מיגו)
א. כשיש לה חזקת אשת איש אינה נאמנת נגד החזקה.
ב. כשישנם עדים שזינתה אינה נאמנת, דאמרינן שאומרת כן להנצל מעונש.
ג. כשבעלה מכחישה בפניה ואומר לא גירשתיך.
ד. כשתובעת כתובתה, דשמא מחמת חימוד ממון אומרת כן.
24. האם נחשב "דייש אמצרי" חזקה גמורה או לא? (צג. ד"ה ומאימת)
א. נחשב כחזקה לענין קנין קרקעות וכמו נעל גדר ופרץ.
ב. לרש"י הוי חזקה גמורה, לתוס' רק אם הי' קודם קנין כסף, לריב"ם מהני רק שיוכל לחזור בו עד שלא דייש.
ג. לא מהני חזקה זו אלא בקנה קרקעות בלי אחריות.
ד. מהני רק כשיש דעת אחרת מקנה, אבל בנכסי הגר לא מהני לקנות.
25. אלמנה שלא גבתה כתובתה בגלל שלא נשארו אלא מטלטלין, מי חייב בקבורתה? (צה: ד"ה ואין)
א. קרובותיה אע"פ שלא ירשו הכתובה אבל היתומים פטורים.
ב. היתומים חייבים, כיון דהם נחשבים כעת יורשי כתובתה כיון שלא פרעו הכתובה.
ג. כולם פטורים מחיוב קבורה.
ד. ספק מי חייב בתשלומי קבורה ויחלקו ביניהם התשלום.