מקורות ללימוד לפני המבחן:
מסכת נדרים דפים ס-עו1. האומר קונם יין שאני טועם "היום" או "יום אחד" האם צריך התרה כשנגמר היום? (ס:)
א. לא צריך התרה.
ב. צריך התרה.
ג. אמר "היום" צריך התרה, אמר "יום אחד" לא צריך התרה.
ד. אמר "היום" לא צריך התרה, אמר "יום אחד" צריך התרה.
2. הזכיר "יובל" בנדרו, האם נחשב שנת החמישים ללפניו או לאחריו? (סא.)
א. לרבנן שייך לשעבר לר' יהודה נחשב כלהבא, לשמיטה הבאה.
ב. אזלינן לחומרא, בין ללפניו ובין לאחריו.
ג. לכו"ע נחשב לשעבר לענין נדר, ולא פליגי אלא לענין חשבון שנות היובל.
ד. לכו"ע נחשב להכא לענין נדר ולא פליגי אלא לענין חשבון שנת היובל.
3. הנודר מפירות הקיץ, באיזה פירות נאסר? (סא:)
א. מכל הפירות שזמן לקיטתן בין פסח לסוכות.
ב. מכל הפירות שדרך לקוצצן בסכין, כגון תאנים וענבים.
ג. לת"ק דוקא תאנים, שקציצתן ביד, לרשב"ג אף ענבים כי לפעמים מקצצין אותם ביד.
ד. לת"ק תאנים וענבים כיון שלפעמים קוצצן בסכין לרשב"ג דוקא ענבים שדרך לקוצצן ביד.
4. "כל המשתמש בכתרה של תורה................."? (סב.)
א. נוח לו שלא נברא.
ב. נעקר מן העולם.
ג. אף מזבח מוריד עליו דמעות.
ד. אין לו חלק לעולם הבא.
5. הנודר עד הקיץ בגליל וירד אח"כ לעמק, איזה מקום קובע לענין חלות הנדר? (סב:)
א. אם דעתו לחזור אזלינן בתר מקום שיצא משם, ואם לא, בתר מקום שהלך לשם.
ב. המקום שהוא שם כעת, דבנדרים הולכים אחר לשון בני אדם.
ג. ספיקא הוא, ואזלינן לחומרא בתר שני המקומות.
ד. המקום שבו נדר, קובע לענין חלות הנדר.
6. באיזה אופן מודה ר' מאיר דסתם אדר הוא אדר הראשון? (סג:)
א. כשידע שהשנה היא מעוברת.
ב. כשלא ידע שהשנה היא מעוברת.
ג. כשאמר "עד סוף אדר".
ד. כשנדר בשבט, דאמרינן שודאי דעתו על אדר הסמוך לשבט.
7. למ"ד אין פותחין בנולד, האם פותחין "בעניות" או בירידה מנכסים? (סד:)
א. פותחין, כיון דעניות מצויה היא.
ב. אין פותחין, דנחשב נולד.
ג. בעניות דיחיד אין פותחין, בעניות דציבור פותחין.
ד. בעניות דיחיד פותחין, בעניות דציבור אין פותחין כיון דאין עניות בציבור.
8. על איזה עובדא נאמר הפסוק "ישבו לארץ ידמו זקני בת ציון"? (סה.)
א. כשגלו החרש והמסגר לבבל בימי גלות יהויכין.
ב. כששמעו זקני ציון שחרב בית המקדש.
ג. כשהוכיח נבוכדנצר את הסנהדרין על שהתירו שבועת צדקיהו שלא בפניו.
ד. כשקרע יהויקים את המגילה וזרקו לתוך האח ונשרף.
9. על מי הספידו "בנות ישראל על ר'................ בכינה המלבישכן" וכו'? (סו:)
א. ר' ישמעאל.
ב. ר' יהודה בן בבא.
ג. ר' עקיבא.
ד. ר' יוסי הגלילי.
10. "נערה המאורסה וכו' ואין צריך לומר שקיים אחד מהם" - מה קמ"ל, פשוט דאינו מופר? (סז.)
א. קמ"ל דדוקא אם קיים ואח"כ הפיר לא מהני, אבל בהפיר ואח"כ קיים מופר.
ב. ב קמ"ל דאמרינן בעל מיגז גייז ולא מיעקר עקר כהתרת חכם.
ג. קמ"ל דאף היכא שקיים אחד מהם אפ"ה נדרה מופר.
ד. קמ"ל דאפי' אם קיים ואח"כ נשאל על הקמתו אפ"ה אין נדרה מופר דבעינן שניהם בבת אחת.
11. "איבעיא להו בעל מיגז גייז או מיקלש קליש" - למאי נפקא מינה? (סח.)
א. אם הפיר האב ולא הפיר הבעל, אם יכול להפר אח"כ.
ב. אם נדרה משני זיתים ובעל הפיר חלקו ואכלתם, אי לוקה מלקות או לא.
ג. אם אמרינן כאן נדר שהותר מקצתו הותר כולו או לא.
ד. אי ס"ל מיקלש קליש עדיין נשאר איסור אבל אי ס"ל מיגז גייז הרי זה היתר גמור.
12. נערה המאורסה ששמע אביה והפר לה ולא שמע הבעל עד שמת - מה הדין? (סט.)
א. לב"ש דס"ל מיגז גייז האב יפר חלק הבעל, לב"ה דס"ל מיקלש קליש אינו יכול להפר.
ב. לב"ש דס"ל מיגז גייז אינו יכול להפר, לב"ה דס"ל מיקלש קליש יפר האב חלק הבעל.
ג. בזה כו"ע מודים דאינו יכול להפר.
ד. בזה כו"ע מודים דהאב יפר חלקו של הבעל.
13. האם שייך שאלה בהקם או בהפר - למסקנא? (סט.)
א. אין שאלה לא בהקם ולא בהפר.
ב. שייך שאלה בין בהקם ובין בהפר.
ג. נשאלין על ההקם ואין נשאלין על ההפר.
ד. נשאלין על ההפר ואין נשאלין על ההקם.
14. אמר לה קיים ליכי שעה ומופר ליכי לאחר שעה - מה הדין למסקנא? (ע.)
א. הוי הפרה.
ב. לא הוי הפרה בנדרים סתם, אבל בנדרי עינוי נפש הוי הפרה.
ג. לאביי הוי הפרה לרב פפא לא הוי הפרה.
ד. איבעיא דלא איפשטא.
15. האם מהני שליחות לענין הפרת הבעל ושמיעת הבעל? (עב:)
א. בהפרה, לר' יאשיה לא מהני ולר' יונתן מהני, ובשמיעה לכו"ע אין שליחות.
ב. בשמיעה, לר' יאשיה לא מהני ולר' יונתן מהני, ובהפרה לכו"ע יש שליחות.
ג. לא שייך שליחות בהפרה ובשמיעה.
ד. שייך שליחות בהפרה ובשמיעה.
16. בעל שהוא חרש האם יכול להפר נדרי אשתו - למסקנא? (עג.)
א. איבעיא דלא איפשטא.
ב. יכול להפר.
ג. אינו יכול להפר.
ד. בחרש המדבר ואינו שומע יכול להפר, אם גם אינו מדבר אינו יכול להפר.
17. ממתי אוכלת ארוסה אשת כהן בתרומה? (עג:)
א. למשנה ראשונה משהגיע זמן י"ב חודש למשנה אחרונה משתכנס לחופה.
ב. בתרומה דרבנן מיד, בתרומה דאורייתא משהגיע זמן י"ב חודש.
ג. למשנה ראשונה מיד משנתארסה, למשנה אחרונה משהגיע זמן י"ב חודש.
ד. למשנה ראשונה מיד משנתארסה, למשנה אחרונה משתכנס לחופה.
18. באיזה אופן ס"ל לר' אליעזר דיבם מיפר נדרי יבמתו? (עד.)
א. כשאין כאן אלא יבם אחד.
ב. כשעשה בה מאמר, למ"ד דס"ל קונה קנין גמור, או כשעמד בדין ונתחייב במזונותיה.
ג. כשכבר בא עליה.
ד. בין ביבם אחד ובין בשני יבמין.
19. המיפר נדרי אשתו לפני שנדרה, לר' אליעזר האם חלין ובטלין או לא חלין כלל - למסקנא? (עו.)
א. איבעיא דלא איפשטא.
ב. חלין ובטלין.
ג. לא חלין כלל.
ד. מספקא לי' לר' אליעזר ואזלינן לחומרא.
20. איך נפסק להלכה - הפרת נדרים כל היום או מעת לעת? (עו:)
א. איבעיא דלא איפשטא.
ב. מעת לעת.
ג. מן התורה מעת לעת אבל מדרבנן רק אותו היום.
ד. כל היום ולא מעת לעת.
שאלות ללומדי ר"ן
21. מאיזה טעם נהגו בתענית יחיד שקבלו בנדר דאינו צריך התרה לאכול בערב? (ס: ד"ה ומה)
א. מילתא דלא שכיחא לא גזרו בה חכמים.
ב. לר"ן משום דבתענית קבעו חכמים זמנו ולא דמי לנדר, לרשב"א כיון שנאסר מתחלת היום אינו דומה לנדר.
ג. דחז"ל חששו שאם נצריכו התרה, יוכל לבא לידי סכנה אם לא ימצא מי שיתיר לו נדרו.
ד. דכל דתקנו רבנן כעין דאורייתא, ובתענית דאורייתא מותר לאכול בלי התרה.
22. "המודר הנאה מחבירות אין מתירין לו אלא בפניו" - מה הטעם? (סה. ד"ה תניא)
א. דילפינן ממ"ש אלה המשפטים אשר תשים "לפניהם".
ב. דזכין לאדם שלא בפניו ואין חבין לו לאדם אלא בפניו.
ג. משום מעשה שהיה, שהתיר צדקיהו נדרו שלא בפני נבוכדנצר וגרם לחורבן ביהמ"ק.
ד. י"א מפני הבושה, שיתבייש מפני חבירו, וי"א מפני החשד שלא יחשדנו שעובר על נדרו.
23. האם יכול האב להפר נדרי בתו שאינם עינוי נפש או בינו לבינה? (סח. ד"ה לומר)
א. בספרי איתא שהאב דומה לבעל ומיפר רק עינוי נפש ובינה לבינו, לרמב"ם מיפר כל נדרי בתו.
ב. בספרי איתא שהאב מיפר כל נדרי בתו, ולרמב"ם אינו מיפר אלא עינוי נפש כשהם גם בינו לבינה.
ג. נדרי עינוי נפש יכול להפר אבל לא נדרים שבינו לבינה.
ד. נדרים שבינו לבינה יכול להפר אבל לא נדרי עינוי נפש.
24. נדרה אשתו ושמע בעלה וגירשה והחזירה בו ביום, האם יכול להפר נדרה - למסקנא? (עב. ד"ה אמרי)
א. אם לא שמע האב יכול להפר ואם שמע האב אינו יכול להפר.
ב. יכול להפר.
ג. לרמב"ן אינו יכול להפר דלא איפשטא האיבעיא, לרשב"א יכול להפר וכדברי שמואל.
ד. האיבעיא איפשטא דאינו יכול להפר.
25. הנודר על דעת חבירו, האם יכול חבירו להתיר לו נדרו גם בלי חכם? (עג: ד"ה ואיכא)
א. יכול להפר כמו כל בעל שאשתו נודרת על דעתו.
ב. י"א שיכול להתיר נדרו, והר"ן חולק ע"ד דאינו מיפר אא"כ התנה שהנדר חל רק אם חבירו רוצה.
ג. א"א להתיר נדרו אלא ע"י חכם.
ד. ביום שמעו יכול להתיר אבל אחר יום שמעו אינו יכול להתיר, כמו בבעל.