yeshiva.org.il


גמרא סוטה מבחנים דפים כד-לז

מקורות ללימוד לפני המבחן:
מסכת סוטה כד - לז

א. לא שייך.
ב. שייך.
ג. לר' יאשיה משקין ולר' יונתן אין משקין.
ד. אם קינא לה בעלה המת משקין אבל אם קינא לה היבם אין משקין.

א. לא מהני לכו"ע.
ב. לא מהני להשקותה כשהיא ארוסה אבל מהני להשקותה כשהיא נשואה.
ג. לר' יונתן לא מהני, ולר' יאשיה מהני.
ד. אם בא עליה בבית אביה יכול להשקותה אבל אם לא בא עליה לא.

א. יכול להשקותה.
ב. לת"ק אינו יכול להשקותה ולר' אליעזר יכול להשקותה.
ג. פלוגתא דתנאי, י"א דלכו"ע אינו משקה לאיילונית אפי' לר"א דאינו ראוי להזריע וי"א שהיא מחלוקת ר' אליעזר ורבנן.
ד. אינו יכול להשקותה.

א. "ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה" מי שי"ל אלמנות וגירושין וכו'.
ב. "ובת כהן כי תהיה לאיש זר היא בתרומת הקדשים לא תאכל".
ג. "ולא יחלל זרעו בעמיו" יצא גוי ועבד שזרעיו מחוללים.
ד. מדאיקרי זונה, ונפסלה מלהנשא לכהן גם לתרומה נפסלה.

א. שנאסרת לבעל לבועל ולתרומה.
ב. שרק בעלה יכול להשקותה ולא בי"ד או אפוטרופוס.
ג. דאין משקין אא"כ קדמה שכיבת בעל לבועל ולא בועל לבעל.
ד. דאם אחד מהם סומא, חיגר, גידם או אילם אין משקין אותה.

א. דאין ספק טומאת שרץ טמא ברשות היחיד אא"כ היה להניטמא דעת לשאול.
ב. דאין ספק טומאת שרץ טהור ברשות הרבים אא"כ לא היה לו דעת לשאול.
ג. דאין ספק טומאת שרץ טמא ברשות היחיד אא"כ לא היה לו דעת לשאול.
ד. דאין ספק טומאת שרץ טהור ברשות הרבים אא"כ היה לו דעת לשאול.

א. שאין שני עושה שלישי בחולין אלא בתרומה.
ב. שאין שני עושה שלישי אפילו בתרומה.
ג. ששני עושה שלישי בתרומה ושלישי עושה רביעי בקודש.
ד. ששני עושה שלישי אפילו לחולין.

א. ש"מ דס"ל אין שני עושה שלישי בחולין דעל טהרת קודש דינו כחולין.
ב. ש"מ דס"ל אין שלישי עושה רביעי בקודש ולכן לא משכחת לן חולין שנעשו על טהרת הקודש.
ג. דס"ל שני עושה שלישי בחולין ולכן משכחת לן חולין שנעשו על טהרת קודש.
ד. ש"מ דס"ל שלישי עושה רביעי בקודש ולכן משכחת לן חולין שנעשו על טהרת קודש.

א. למתני' כזית ולברייתא פחות מכזית דאסור לגרום טומאה לחולין בארץ ישראל.
ב. למתני' כביצה ולברייתא אפי' שני ביצים דמותר לגרום טומאה לחולין בארץ ישראל.
ג. למתני' פחות מכביצה כדי שלא לטמאה א"נ שמא יטמא האמצעית את החלה ולברייתא לא חיישינן ואפי' כביצה.
ד. פחות מכביצה דס"ל אסור לגרום טומאה לחולין בארץ ישראל.

א. כקטן המקריא את ההלל שענו אחרי משה כל מה שאמר.
ב. ב כסופר הפורס על שמע שמשה פתח תחילה ואח"כ ענו אחריו.
ג. ג. כגדול המקריא את ההלל שמשה אמר תחילת הפסוק והם אמרו סופו.
ד. כגדול המקריא את ההלל שעל כל מה שאמר משה ענו "אשירה לה'".

א. אין נאמנין.
ב. נאמנין.
ג. לל"ק נאמנין דהלך אחר רוב דעות, ולל"ב אין נאמנין ורק נגד אשה הולכין אחר רוב דעות.
ד. אין דבר שבערוה פחות משנים, דהיינו דוקא עדים כשרים ולא פסולים.

א. וידוי מעשר - לה"ק, ביכורים - לה"ק, ברכת כהנים וברכת המזון - בכל לשון.
ב. וידוי מעשר - בכל לשון, ביכורים - לה"ק, ברכת כהנים - לה"ק, ברכת המזון - בכל לשון.
ג. וידוי מעשר וביכורים - בכל לשון, ברכת כהנים וברכת המזון - בלה"ק.
ד. וידוי מעשר וביכורים - בכל לשון, ברכת כהנים - בלה"ק, וברכת המזון - בכל לשון.

א. מלאכי השרת אין מכירין אבל בת קול יתכן בארמית, א"נ גבריאל מכיר ארמית.
ב. לא שייך בארמית אלא בלשון הקודש.
ג. מכירין גם לשון ארמית אבל לא שאר לשונות.
ד. ביחיד אין מכירין אבל בציבור מכירין.

א. בברכות הר גריזים ועיבל, כשהכניסוהו למשכן אהל מועד במדבר, וביריחו.
ב. כשעברו את הירדן, כשהכניסוהו למשכן שילה, וכשהחזירוהו מן הפלישתים.
ג. כשעברו את הירדן, ובהקפת יריחו, וכשהכניסוהו לבית המקדש בימי שלמה.
ד. כשהכניסוהו למשכן אהל מועד, כשהכניסוהו לבית המקדש, וביריחו.

א. תשע מאות וששים סאה.
ב. מאה ועשרים סאה.
ג. ששים סאה.
ד. ארבעים סאה.

א. כי אביהם נקרא בשם "ענק".
ב. כי היו גבוהים והחמה נראית קטנה לידם.
ג. כי אף בילדותם היו כבר גדולים.
ד. כי מרוב גובה קומתם נראה כאילו צוארם נוקב החמה ונראה החמה כ"ענק".

א. שלא בטלו ממלאכתם לכבודו, א"נ שהתבטאו בזלזול מי הכעיסך וכו', מי מפייסך וכו'.
ב. שלא קמו מפניו ולא השתחוו לו.
ג. שפשטו ידם להחזיק בו כשנטה ליפול ונענשו כי ק"ו נושאיו נושא וכו'.
ד. שהיו טמאים לנפש אדם והתקרבו אל הארון אשר לא כדת.

א. עברה.
ב. לא עברה.
ג. דמשה עברה, דיהושע לא עברה אלא זרקה בהם מרה משפת הירדן.
ד. דמשה לא עברה אלא זרקה בהם מרה משפת הירדן, דיהושע עברה.

א. שהודה לתמר ואמר "צדקה ממני".
ב. שקידש שם שמים ברבים כשקפץ א' משבטו תחילה לתוך הים.
ג. שהציל את יוסף מן הבור.
ד. שפתח בתשובה תחילה.

א. על הר גריזים.
ב. על הר עיבל.
ג. בין שני ההרים.
ד. הזקנים היו למטה והשאר למעלה, א"נ רק הראוי לשרת למטה. וי"א דכל ישראל והלויים היו למטה.

שאלות על תוס'
א. לא שייך כיון שנשאה באיסור.
ב. לר' מאיר לא שייך ולחכמים שייך.
ג. שייך דאף שנשאה באיסור אינו חייב להוציאה ומותרת לו.
ד. דין זה לא נזכר בסוגיין.

א. בכזית.
ב. בשני זיתים.
ג. כביצה.
ד. לרש"י וי"א בתוס' שני ביצים, לתוס' גזירה ראשונה בשני ביצים פסול אכילה, ובי"ח דבר גזרו אף על כביצה ולמגע.

א. כשבאו בבת אחת.
ב. כשבאו בזה אחר זה ואפי' תוך כדי דיבור.
ג. לרש"י כשהעידו זה אחר זה ואפי' עדיין לא עשו עפ"י עדותו, ולתוס' דוקא כשעשו או הורו עפ"י עדותו.
ד. לרש"י אפי' בבת אחת, ולתוס' דוקא כשהעידו זה אחר זה אחר כדי דיבור.

א. הכהנים ונקראו לויים, א"נ הכהנים נטלוהו ומסרוהו ללויים, והכהנים שוב הכניסוהו להיכל.
ב. הלויים.
ג. הכהנים.
ד. הלויים נטלוהו ומסרוהו לכהנים, ושוב נמסר ללויים שהכניסוהו להיכל.

א. יהושע עשה כן על דעת עצמו, ומשום חילול ה' עשה כן.
ב. אעפ"י שקבלה מ"מ אח"כ נהרגה משום "ולא תחיה כל נשמה".
ג. עשה כן עפ"י הדיבור, א"נ קודם שהתחילו במלחמה לכו"ע קבלו מהם כשעשו תשובה.
ד. כי היא היתה משאר עממין ולא מבני ז' עממין.