yeshiva.org.il


גמרא סוטה מבחנים דפים לח-מט

מקורות ללימוד לפני המבחן:
מסכת סוטה לח - מט

א. לפני סיום ברכת "הטוב שמך ולך נאה להודות".
ב. עוקרין ממקומן לפני סיום "ברכת רצה" אפי' לא יגיעו לדוכן עד אחר סיום הברכה.
ג. אם לא הגיעו לדוכן עד תחלת ברכת רצה שוב אינו עולה.
ד. עוקרין ממקומן בתחלת ברכת "רצה" כדי שיגיעו לדוכן עד סיום ברכת "רצה".

א. שלא פסע פסיעה גסה בבית המדרש.
ב. שלא עשה בית המדרש קפנדריא.
ג. שלא נהג עצמו ברבנות ובהתנשאות.
ד. שלא הלך בין התלמידים היושבים בביהמ"ד לישב במקומו כי אז נראה כפוסע מעל ראשם.

א. כדי שלא יהיו הגוללים טרודים מלשמוע הפטרה מפי המפטיר.
ב. כדי שלא להפסיק בין קדושת התורה לקדושת נביא.
ג. כדי שלא תפול הס"ת ח"ו אם יאזינו למה שיקרא המפטיר.
ד. דאין עושין מצות חבילות חבילות.

א. תקנת ב"ש וב"ה בי"ח דבר, ומטעם כבוד הציבור.
ב. תקנת רבן יוחנן בן זכאי, ומטעם שמא ייפסק רצועה בסנדלו.
ג. תקנת אנשי כנסת הגדולה, ומטעם איסור נעילת הסנדל דדומה ליום הכיפורים.
ד. תקנת רבן יוחנן בן זכאי, ומטעם כבוד הציבור.

א. חזן הכנסת נטלו ומסרו לראש הכנסת והוא מסרו לסגן והסגן לכהן גדול.
ב. ראש הכנסת נטלו ומסרו לחזן הכנסת והוא מסרו לסגן והסגן לכהן גדול.
ג. ראש הכנסת נטלו ומסרו לסגן והסגן לחזן הכנסת והחזן לכהן גדול.
ד. חזן הכנסת נטלו ומסרו לסגן והסגן לראש הכנסת והראש לכהן גדול.

א. אפי' בתרי עניינא ואפי' בכדי שיפסוק המתורגמן ובלבד שלא יהא מנביא לנביא.
ב. רק בחד עניינא אבל בתרי עניינא אין מדלגין ואפי' בכדי שלא יפסוק המתורגמן.
ג. בחד עניינא בכל גוונא באותו נביא ובתרי עניינא רק בכדי שלא יפסוק המתורגמן.
ד. בחד עניינא רק בכדי שלא יפסוק המתורגמן ובתרי עניינא רק בכדי שיפסוק המתורגמן.

א. בערב החג - בחוה"מ - דאין מאחרין אותו יותר מיום אחד.
ב. במוצאי יו"ט בליל שבת - דהקהל דוחה שבת ככל קרבנות ציבור.
ג. ביו"ט - דהיא בכלל אלה שמקדימין ולא מאחרין.
ד. אחרי השבת - דאין הקהל דוחה לא שבת ולא יו"ט.

א. אינה מקבלת פני השכינה שנא' כי לא לפניו חנף.
ב. לסוף גולה שנא' כי עדת חנף גלמוד ונא' וגלמודה גולה וסורה.
ג. לסוף נחרבת שנא' אנשאה החריבה.
ד. סופה יורשת גיהנום שנא' יום עברה היום ההיא ואין עברה אלא גיהנום.

א. ארבע דמעות וזכתה עקב כך שיצאו ממנה ארבעה גיבורים.
ב. שתי דמעות וזכתה עקב כך שיצאו ממנה שני גיבורים.
ג. שש דמעות וזכתה עקב כך שיצאו ממנה ששה גיבורים.
ד. ארבע דמעות וזכתה עקב כך שמבניה למדו תורה בבני ברק.

א. אין הבדל ביניהם.
ב. ב בנה בית וחנכו חוזרין מהמלחמה ומספקין מים ומזון, בנה בית ולא חנכו אינו זז ממקומו.
ג. בנה בית וחנכו אינו זז ממקומו, לא חנכו, הולכין וחוזרין ומספקין מים ומזון.
ד. בנה בית וחנכו אינו חוזר מהמלחמה, לא חנכו, אינו זז ממקומו ומספקין מים ומזון.

א. לא שייך בו דין ערלה כי אין ערלה אלא באילן וזה דינו כירק.
ב. חייבת בערלה כל שנותיה מדרבנן כי מתחזיא כבת שתא וה"מ בב' כנגד ב' וא' זנב, אבל בכל הכרם כך, מותר.
ג. חייבת בערלה כל שנותיה מן התורה.
ד. חייבת בערלה גם בשנה רביעית אבל בחמישית מותר.

א. מלחמות יהושע לכבוש.
ב. מלחמות בית דוד לרווחה.
ג. בכל המלחמות בארץ ישראל.
ד. במלחמה למיעוטי עכו"ם דלא ליתי עלן.

א. כשהלכו לדון זקן ממרא.
ב. כשהלכו למדידת עלגה ערופה לר' אליעזר בן יעקב, א"נ כשהלכו להוסיף על העיר והעזרות.
ג. כשיצאו למלחמת מצוה.
ד. בשבתות וימים טובים כי אז אין היתר לדון.

א. שתי העיירות מביאות עגלה אחת בשותפות ומתנים אם שלנו קרובה וכו'.
ב. מביאין שתי עגלות, אחת מכל עיר.
ג. פטורים ממצות עגלה ערופה דדרשינן הקרובה ולא קרובות.
ד. כל עיר מביאה שתי עגלות מספק דדרשינן קרובה ואפי' קרובות.

א. נפסלה.
ב. לא נפסלה.
ג. בעול נפסלה ובשאר דברים תלוי בפלוגתא דתנאים אי ילפינן מעגלה או לא.
ד. תלוי בפלוגתא דתנאים אי ילפינן מעגלה או לא.

א. תחום שבת.
ב. עד עיבורה של עיר.
ג. עד פרסה.
ד. לרבו שאינו מובהק עד פרסה לרבו מובהק שלש פרסאות.

א. נתעוותו הדינים שנא' "כי השוחד יעור וכו'".
ב. . נתמעטו הימים ונתקצרו השנים שנא' "ושונא מתנות יחיה".
ג. נתמעטו התלמידים שנא' "הזהרו בבני עניים וכו'".
ד. רבה השוחד והטיית משפט ופסקה טובה.

א. אלה שהיו מסרטין לקרבן בין עיניו או שהיו מכין על הקרבן במקלות.
ב. זה חסיד שוטה שרגליו נוקפות במכשולות כיון שאינו מגביה עיניו.
ג. שתיקן איסור הכאת פטיש בירושלים בחולו של מועד.
ד. שאין חיוב לעשר זיתים שנקנו אצל עם הארץ, מלשון "נוקף זית".

א. ר' שמעון.
ב. ר' ישמעאל.
ג. שמואל הקטן.
ד. ר' יהודה בן בבא.

א. שיש בה גם סליחות עון וגם הודאה על נתינת התורה.
ב. שיש בה קדושת השם ותלמוד התורה ולכן חביב הוא.
ג. שיש בה "ברית" שנא' אם לא בריתי וכו'.
ד. שיש בה פסוקים מתורה ומנביאים ומכתובים.

שאלות על תוס'
א. להצטרף לעשרה כשמחיצה מפסקת בין תשעה לעשירי.
ב. להוציא את היחיד ידי חובתו כשהיחיד עומד מאחורי המחיצה.
ג. שאסור להתפלל מאחורי בית הכנסת שנראה ככופר במי שהציבור מתפללים אליו.
ד. לענין תפלה בציבור, שאין היחיד יוצא ידי תפלה בציבור כשמחיצה מפסקת ביניהם.

א. כי לא ענו ברוך שם וכו' בשעת ברכת כהנים.
ב. כי אמרו ברוך שם וכו' רק אחרי סיום כל ברכות כהנים.
ג. כי רק עניית אמן נחשב כהפסק ולא עניית ברוך שם וכו'.
ד. כי ענו ברוך שם וכו' בשעת הזכרת השם ולא בסיום כל פסוק ופסוק.

א. מותר.
ב. אסור.
ג. לצורך כבוד התורה או מצות ייבום מותר, לצורך כיבוד ת"ח או כלה אסור.
ד. לצורך מצוה דאורייתא מותר, אבל לצורך מצוה דרבנן אסור.

א. לצורך מצוה.
ב. במקום סכנה.
ג. אם כוונתו לשם שמים.
ד. כשאין בה חשש משום איחזוקי ידי עוברי עבירה.

א. לענין המלחמה לא הי' הממונה אבל ודאי הי' ממונה לכמה דברים שמינהו אחיו הכהנים.
ב. הסגן הי' תמיד הממונה.
ג. סגן לאו ממונה הוא.
ד. לענין יוה"כ לא הי' הסגן הממונה אבל במלחמה היינו סגן היינו הממונה.