מקורות ללימוד לפני המבחן:
מסכת גיטין ב - יד1. מנא לן דעד אחד נאמן באיסורין? (ב: ברש"י ד"ה ומשני)
א. ילפינן מסוטה שנא' ועד אין בה תרי אלא חד.
ב. מסברא שהרי האמינה תורה כל אחד מישראל על השחיטה ועל ניקור.
ג. ילפינן מדכ' לא יקום עד אחד לממון אבל לאיסור נאמן.
ד. מדכ' "אין דבר שבערוה פחות משנים", מוכח דבשאר דברים נאמן.
2. האם בעינן חתימה לשמה אליבא דר' אלעזר - למסקנא? (ד.)
א. בעינן כי מודה ר' אלעזר במזוייף מתוכו שהוא פסול, אבל בלי חתימה כלל כשר.
ב. לא בעינן.
ג. מדאורייתא לא בעינן אבל מדרבנן בעינן.
ד. בשאר שטרות בעינן מדרבנן אבל בגיטין לא בעינן משום עיגונא.
3. מה בין רבה לרבא בטעם אמירת בפני נכתב ונחתם - למסקנא? (ד:)
א. ממדינה למדינה בארץ ישראל, לרבה לא אמרינן ולרבא אמרינן.
ב. ממדינה למדינה בחוץ לארץ, לרבה אמרינן ולרבא לא אמרינן.
ג. אין נ"מ ביניהם למסקנא דרבה אית ליה דרבא.
ד. כגון דאתיוה ביה תרי א"נ באותה מדינה במדינת הים לרבה צריך ולרבא לא צריך.
4. מה הטעם דמ"ד שס"ל דצריך השליח למסור הגט בפני שלשה - למסקנא? (ה:)
א. דס"ל הטעם לפי שאין העדים מצויין לקיימו ולכן בעינן בי"ד.
ב. דס"ל אין עד נעשה דיין.
ג. דס"ל אין שליח נעשה עד.
ד. דחיישינן דזימנין מייתי לה אשה וסמכינן עלה.
5. סופר הגט שיצא לשוק באמצע הכתיבה, מה דין הגט? (ו.)
א. הגט כשר, כי לא חיישינן שמא איניש אחרינא אשכחיה ואמר ליה לכתוב.
ב. הגט פסול, דחיישינן שמא איניש אחרינא אשכחיה ואמר ליה לכתוב.
ג. אי איכא בעיר תרי יוסף בן שמעון הגט פסול, ואם לא כשר.
ד. לר' מאיר דס"ל חיישינן למיעוטא הגט פסול, ולרבנן הגט כשר.
6. המביא או המוליך גט בין בי-ארדשיר לאקטיספון האם צריך לומר בפני נכתב? (ו.)
א. לא צריך כיון שהיו עדים מצויים לקיימם.
ב. צריך, כי לא היו שיירות מצויות.
ג. מאקטיספון לבי-ארדשיר צריך, מבי-ארדשיר לאקטיספון לא צריך.
ד. מאקטיספון לבי-ארדשיר לא צריך, מבי-ארדשיר לאקטיספון צריך.
7. מה המקור לאיסור "עטרות חתנים"? (ז.)
א. אסורים מדברי קבלה וילפינן לה מקרא.
ב. בפולמוס של אספסיינוס גזרו עליהן ורב חסדא הביא על כך סמך מהקרא.
ג. בי"ח דבר גזרו גם עליהם.
ד. מתקנת רבן יוחנן בן זכאי.
8. איזה עציץ נחשב כמחובר לקרקע אף כשאינו נקוב - לרש"י? (ז: ד"ה עפר)
א. של חרס.
ב. של עץ.
ג. של מתכת.
ד. של אבן.
9. איזה כיבוש נחשב "כיבוש יחיד, - לרש"י? (ח: ד"ה כיבוש)
א. כיבוש יהושע כיון שעדיין לא היו סנהדרין.
ב. כיבוש דוד, כיון שעדיין לא הספיק לגרש כל הגוים מארץ ישראל.
ג. כיבוש דוד, כיון שכיבש רק לצורכו ולא היו כל ישראל יחד.
ד. כיבוש עזרא בבית שני, כיון שלא הי' עפ"י נביא.
10. האם ס"ל לרב נחמן פלגינן דיבורא - למסקנת הסוגיא? (ט. ברש"י ד"ה התם)
א. ס"ל דלא פלגינן דיבורא.
ב. ב דוקא בגיטין פלגינן דיבורא אבל לא בשאר שטרות.
ג. ס"ל בכל מקום פלגינן דיבורא חוץ מאצל שחרורי עבדים.
ד. ס"ל פלגינן דיבורא חוץ מהיכא דאיכא שיור בשטר ולא מהני בגיטין ושחרורי עבדים דבעינן "כריתות".
11. מה עושים בגט ובשאר שטרות כשאין העדים יודעים איך לחתום? (ט:)
א. בגט קורעין להם בנייר וחותמים אבל לא בשאר שטרות ושחרורי עבדים.
ב. לא יכולים לחתום.
ג. מלמדים אותם איך לחתום וחותמים.
ד. בגיטין ושחרורי עבדים קורעין להם בנייר וחותמים ובשאר שטרות אין קורעין להם.
12. מה הטעם - למסקנא - שהכשירו עד כותי בגיטין ולא בשאר שטרות? (י:)
א. משום עיגונא הקילו בה רבנן.
ב. כיון שגם הכותים נזהרין בגיטין ולא משקרי.
ג. כשחתם ישראל בסוף ועדי הגט אין חותמין זה בלא זה משא"כ בשאר שטרות.
ד. דסמכינן על מה שהאשה עצמה דייקא ומינסבא.
13. האם כשרים לת"ק שטרי מכר או מתנה שחותמיהן הם עכו"ם? (י:)
א. פסולים.
ב. כשרים.
ג. שטרי מתנה כשרים ושטרי מכר פסולים.
ד. שטרי מכר כשרים, ושטרי מתנה כשרים משום דינא דמלכותא וי"א שפסולים כמו בגיטין.
14. מה דין "שטרא פרסאה"? (יא.)
א. פסול.
ב. אם נמסר בפני עדי ישראל דידעו לקוראו ואינו מזדייף וחזרו בשיטה אחרונה כשר.
ג. כשר.
ד. אם נמסר בפני עדי ישראל כשר אף אם יכול להזדייף.
15. מה דרשו חז"ל מקרא "לא תלקט לעני"? (יב.)
א. שהפקר פטור מן הלקט.
ב. לחכמים שהמגביה לקט לצורך העני לא קנה ולר' אליעזר להזהיר העני על שלו.
ג. שמי שאינו מניח לקט לעני עובר בלאו.
ד. להזהיר גדולים על הקטנים.
16. החובל בעבד כנעני של חבירו למי משלם הוא רפואתו? (יב:)
א. רפואתו דידיה הוא אבל היכא שהתרפא ע"י סמא חריפא בפחות זמן, ההפרש לרבו.
ב. דמי רפואתו לרבו.
ג. דמי רפואתו להעבד.
ד. שליש דמי רפואתו לרבו ושני שליש להעבד.
17. שכיב מרע שאמן תנו מנה לפלוני מנכסי - האם נותנין? (יג.)
א. אין נותנין, חיישינן שמא מנה קבור קאמר.
ב. אמר מנה סתם נותנין, מנה זו אין נותנין.
ג. לרב, מנה סתם אין נותנין, מנה זו נותנין, והלכתא דנותנין, לקבורה לא חיישינן.
ד. לרב, נותנין, והלכתא אין נותנין, חיישינן שמא מנה קבור קאמר.
18. מה הטעם של תקנת "מעמד שלשתן" - למסקנא? (יד.)
א. נעשה כאומר לו בשעת מתן מעות שמשתעבד לכל דאתי מחמתיה.
ב. בההיא הנאה דקא משנה ממלוה ישנה למלוה חדשה גמר ומשעביד נפשיה.
ג. שמא תטרף דעתו.
ד. הלכתא בלא טעמא.
19. "הולך מנה לפלוני ובקשו ולא מצאו" באיזה אופן יחזרו למשלח אפי' בשכיב מרע? (יד:)
א. כגון דליתיה למקבל בשעת מתן מעות.
ב. כגון דאיתיה למקבל בשעת מתן מעות.
ג. כגון דמת נותן בחיי המקבל.
ד. למ"ד ס"ל הולך לאו כזכי.
20. שכיב מרע המחלק נכסיו על פיו - האם צריך קנין אליבא דר' אלעזר? (יד:)
א. דברי שכיב מרע ככתובין ומסורין דמיא ולא צריך קנין.
ב. צריך קנין במטלטלין אבל בקרקע מהני אמירתו.
ג. צריך קנין בין במטלטלין ובין בקרקע.
ד. צריך קנין בקרקע אבל במטלטלין מהני אמירתו.
שאלות על תוס'
21. הא נחשב עכו כארץ ישראל או כחוצה לארץ? (ב. ד"ה ואשקלון)
א. לר"ת חציה בארץ ישראל וחציה בחו"ל ולר"י לענין גיטין דינו כחו"ל.
ב. כחוץ לארץ.
ג. לענין גיטין כחוץ לארץ ולשאר דינים כארץ ישראל.
ד. כארץ ישראל.
22. השליח שאמר בפני נכתב לפני מסירת הגט או לאחריה האם מהני? (ה: ד"ה יטלנו)
א. לפני המסירה מהני, אחרי המסירה לא מהני.
ב. לפני המסירה לא מהני, אחרי המסירה מהני תוך כדי דיבור.
ג. בשעת נתינה או אחריה תוך כדי דיבור מהני, קודם נתינה או לאחריה אחר כדי דיבור - ספק.
ד. לא מהני.
23. "מצת כותי מותרת" - למה אין בה איסור של פת כותי? (י'. ד"ה מצת)
א. דס"ל כמ"ד דכותים גירי אמת הן ולא גזרו על פתן.
ב. אפי' למ"ד גירי אריות הן לא גזרו על פתן.
ג. דאיירי בעיסת ישראל שעשה כותי מצה ממנה.
ד. מותרת היינו בדיעבד אבל באמת לכתחילה אסור משום פת כותי.
24. האם יכול הקדש לחול על פחות משוה פרוטה? (יב: ד"ה פחות)
א. יכול לחול.
ב. לרש"י אינו חל ולתוס' יכול לחול חוץ מהיכא שאין דעתו להקדיש פחות משוה פרוטה.
ג. אינו חל.
ד. קדושת דמים יכול לחול אבל קדושת הגוף לא.
25. מה פי' "שודא דדיינא"? (יד: ד"ה וכאן)
א. דיין שטעה בדין חייב לשלם מכיסו את מה שהזיק לבעל הדין.
ב. שאין לו לדיין לשמוע דברי בע"ד שלא בפני בע"ד חבירו.
ג. שהדיין יכול להכריע הדין לפי שיקול דעתו.
ד. לרש"י שישער הדיין למי הי' מגיע הכסף ולר"ת מה שירצה הדיין יעשה.