מקורות ללימוד לפני המבחן:
מסכת גיטין טו - לא1. האם יכול עד להעיד "זה כתב ידי וזה כתב יד חברי" בצירוף עד מהשוק? (טו:)
א. אינו יכול.
ב. בקיום שטרות דעלמא אינו יכול ובגט פליגי אמוראי בסוגיין.
ג. יכול בין בגיטין ובין בשאר שטרות.
ד. בקיום שטרות דעלמא יכול ובגט פליגי אמוראי בסוגיין.
2. באיזה אופן איירי האיבעיא אי ידים טהורות לחצאין או לא - למסקנא? (טז.)
א. כשנטל רק יד אחת אי מהני או לא.
ב. כשנטל שתי ידיו מרביעית אחת, דנמצא בכל יד היה רק חצי רביעית.
ג. כשנטל רק חצי היד ונשאר בה משקה טופח ואח"כ נטל חצי' השני'.
ד. כשנטל רק חצי היד ונשאר בה משקה טופח ע"מ להטפיח ואח"כ נטל חצי' השני'.
3. איזה אומה היו גרועים יותר - הרומיים או הפרסיים? (יז.)
א. הרומיים.
ב. הפרסיים.
ג. לפני שבאו "חברי" לבבל היו רומיים גרועים יותר, ואח"כ היו הפרסיים גרועים יותר.
ד. לפני שבאו "חברי" לבבל היו הפרסיים גרועים יותר, ואח"כ היו הרומיים גרועים יותר.
4. כתובה - באיזה אופן משמטתה שביעית? (יח.)
א. לרב משתפגום ותזקוף, לשמואל פגמה או זקפה.
ב. משזקפה עליו במלוה.
ג. בשלא כתבו פורזבול.
ד. אין שביעית משמטת כתובה כיון דדינה כמעשה בי"ד.
5. הכותב סיקרא ע"ג דיו בשבת - מה דינו? (יט.)
א. חייב שתים, משום מוחק ומשום כותב.
ב. פטור.
ג. חייב.
ד. י"א דחייב משום מוחק ולא כותב וי"א דפטור אף משום מוחק דמקלקל הוא.
6. "חקיקה" האם נחשב "ככתיבה"? (כ.)
א. חקיקה נחשב ככתיבה.
ב. חק תוכות אינו ככתיבה וחוק יריכות נחשב ככתיבה.
ג. חק תוכות נחשב ככתיבה וחוק יריכות לא נחשב ככתיבה.
ד. חקיקה אינה ככתיבה.
7. היה הגט כתוב על קלף ארוך האם יכול שאר הקלף להחשב בפרעון כתובתה? (כ:)
א. לא, כיון שהוא מחובר לגט.
ב. כן, כיון שהגט כשר גם בלעדיו.
ג. אם אמר "והשאר לכתובתיך" מהני, ואם לא אמר, לא, דאוירא דמגילתא הוא.
ד. לפרעון מנה ומאתיים לא, כיון דמחוייב עפ"י תנאי בי"ד, ולתוספת כתובה כן.
8. בעל שנתן גט בחצר חבירו ואח"כ נמכר החצר לאשה - האם מתגרשת בכך? (כא. ברש"י ד"ה חצרה)
א. אינה מתגרשת דמאן מגרש לה.
ב. מתגרשת דאמרינן גיטה וידה באין כאחת.
ג. מה"ת מתגרשת אבל דרבנן גזרו דלא מהני אטו חצרה הבאה לאחר מכאן.
ד. לרבא מתגרשת ולרב אשי אינה מתגרשת.
9. איזה קנין מהני למכור עציץ נקוב שיש בו זרעים? (כב.)
א. משיכה.
ב. חזקה לעציץ ומשיכה לזרעים.
ג. חזקה לזרעים ומשיכה לעציץ וכיון שהחזיק בזרעים קנה גם העציץ בקנין אגב.
ד. חזקה לעציץ וכיון שהחזיק בעציץ קנה גם זרעים בקנין אגב.
10. איזה שיעור נאמר בעור דמליח ולא קמיח ולא אפיץ - לענין הוצאת שבת? (כב.)
א. כדי לצור משקל קטנה.
ב. ב כדי לעשות קמיע.
ג. כדי לכתוב עליו הגט.
ד. כדי לכתוב עליו פרשה קטנה שבתפילין.
11. באיזה אופן כשר סומא להבאת הגט? (כג.)
א. כשהי' סומא בשעת כתיבה ואח"כ נתפתח.
ב. רק כשראה בשעת כתיבה ונסתמא וחזר ונתפתח אבל לא חזר ונתפתח פסול.
ג. סומא פסול בכל גוונא.
ד. כשראה בשעת כתיבה, בין אם חזר ונתפתח ובין אם לא חזר ונתפתח.
12. האם עבד כנעני נעשה שליח לתרום תרומתו של בעל הבית? (כג:)
א. נעשה שליח, דדרשינן מה אתם בני ברית אף שלוחכם בני ברית.
ב. אינו נעשה שליח, דדרשינן מה אתם ישראל אף שלוחכם ישראל.
ג. אינו נעשה שליח, כיון דאינו בתורת תרומות ומעשרות.
ד. לתרומה דרבנן נעשה שליח, אבל לא בתרומה דאורייתא.
13. באיזה אופן שייך שהאשה עצמה המביאה את גיטה אומרת בפני נכתב וכו'? (כד.)
א. כשאמר לה לא תתגרשי בו אלא בפני בי"ד פלוני.
ב. כשאמר לה כי מטית התם אתנחיה אארעא.
ג. כשאמר לה הוי שליח להולכה וכי מטית התם הוי שליח לקבלה.
ד. כשאמר לה הוי שליח להולכה וכי מטית התם שוי שליח להולכה א"נ שהב"ד ימנה שליח להולכה.
14. האם יש הבדל בין לוקח יין מן הכותים או מן עם הארץ - לענין הפרשת תרומות ומעשרות? (כה. ברש"י ד"ה מבין)
א. אין הבדל.
ב. מן הכותים מפריש אף תרומה ומדין ודאי, מעמי הארץ פטור מתרומה ודינו כדמאי שהיא רק ספק.
ג. מן הכותים פטור מלהפריש כי דינם כגוי שמפקיע מידי מעשר, ומעמי הארץ חייב.
ד. מן הכותים יש לו דין דמאי ופטור מן התרומה, מעמי הארץ חייב להפריש גם תרומה.
15. שטר שלוה בו ופרעו, מאיזה טעם אינו חוזר ולוה בו - למסקנא? (כו:)
א. משום דמיחזי כשיקרא.
ב. גזירה משום שטרי חוב המוקדמין דפסולים.
ג. שכבר נמחל שיעבודו.
ד. דבעינן כתיבה לשמה למ"ד עדי חתימה כרתי.
16. "המביא גט ואבד ממנו ומצאו לאלתר כשר - מהו שיעור "לאלתר" להלכה? (כח.)
א. י"א שלא שהה אדם שם וי"א שלא עבר אדם שם.
ב. שעדיין לא עברה שם שיירא.
ג. תוך כדי דיבור.
ד. כדי לכתוב את הגט.
17. איזה קרבן חטאת אפשר להקריב אע"פ שהבעלים הם במדינת הים? (כח:)
א. דוקא של נשים או חטאת העוף שאין צריכים סמיכה.
ב. דוקא של בריא אבל של חולה לא דחיישינן למיתה.
ג. דוקא חטאת של זבה ויולדת ומצורע שאינם באים על חטא אבל חטאת חלב לא.
ד. דוקא חטאת בהמה אבל לא חטאת עוף.
18. אמר לשלוחו טול ממנה חפץ והדר הב לה גיטה, והשליח עשה הפוך - מה דין הגט? (כט:)
א. הגט פסול לכו"ע.
ב. הגט כשר לכו"ע.
ג. לר' יוחנן הגט פסול ולריש לקיש הגט כשר.
ד. אם השליח עשה שליח והוא שינה מצווי הבעל פסול אבל בשליח עצמו בכל גוונא כשר.
19. המלוה מעות את הכהן להיות מפריש עליהן מחלקן למה אין בזה איסור רבית? (ל.)
א. דאין רבית בפירות.
ב. שמותר לפסוק כשער הזול כיון שיצא השער.
ג. כיון דאיירי במכירי כהונה שאין מקפידין.
ד. כיון דכי לית ליה לא יהיב ליה כי אית ליה נמי אין בו משום רבית.
20. "בשעת כניסת מים לבוסר" - מה הכוונה? (לא. ברש"י ד"ה ובשעת)
א. כשרוחצין את הענבים לפני דריסתן בגת להוציא יינן.
ב. כשמתחילין הענבים לגדול ויכולין לעצור מהן כלשהוא א"נ כשכתשו את הענבים כשהן בוסר ונותנין לתוכן מים.
ג. כשמוזגים את היין במים לפני שתייתן.
ד. כשמשקין את הגפן במים לפני שבוצרים את הבוסר.
שאלות על תוס'
21. "גידוד חמשה ומחיצה חמשה מצטרפים" - מה הכוונה? (טו: ד"ה גידוד)
א. שאם הי' חומה גבוה חמשה טפחים ובנה עליו מחיצה של עוד חמשה, מצטרפים.
ב. שאם הי' בור עמוק חמשה וחפר בו עוד חמשה מצטרפים ונחשב כרשות היחיד.
ג. שטח שמצד אחד יש בו מחיצה ומצד שני גידוד מצטרפים לעשותו רשות היחיד.
ד. לרש"י בנה מחיצה חמשה על חריץ חמשה מצטרפים, לתוס' תל חמשה שעליו מחיצה חמשה מצטרפים.
22. האם תקנו זמן בשטר שחרור עבד? (יז. ד"ה מפני)
א. לא תקנו כי אין כאן חשש לשמא יחפה.
ב. לר' אליעזר תקנו ולחכמים לא תקנו.
ג. תקנו, כדי שאם יימכר העבד ואח"כ יקבל שחרור, שלא יוכל לטעון השתחררתי לפני המכירה.
ד. תקנו, כדי שלא להוציא לעז על בניו שיוולדו לאחר שחרורו.
23. כתבו גט על קלף גדול ואח"כ חתכו ממנו הגט - מה דינו? (כא: ד"ה יצא)
א. הגט כשר.
ב. י"א שהגט כשר דלא נחשב מחוסר קציצה וי"א שהגט פסול דנחשב כמחוסר קציצה.
ג. הגט פסול.
ד. לכתחילה לא תנשא בו ובדיעבד לא תצא.
24. מה הפי' "ומיחל ושותה מיד" - לגבי לוקח יין מן הכותים? (כה: ד"ה ומיחל)
א. לרש"י פי' ומיחל, שחל עליו קדושת התרומה, ול"ת ומיחל, מל' חילול, שאם שתאו חללו.
ב. לרש"י פי' ומיחל, ומחללו על המעות, לתוס', מל' מתחיל ושותה, ולר"ת מל' מיהל במים ושותהו.
ג. מלשון מחילה, שפטור ממעשר עני כיון שהעניים מוחלים על חלקם.
ד. מלשון חולין, דמותר לשתותו כיון שדינו כחולין שלא חל עליו קדושת תרומה.
25. האם מותר לתרום שלא מן המוקף כששניהם לפניו? (ל: ד"ה לתרום)
א. מותר.
ב. אסור.
ג. מן התורה מותר אבל מדרבנן אסור משום גזירה.
ד. לרש"י מותר כשאין חשש שמא אינו בעין ולתוס' אסור כי מגזה"כ בעינן מן המוקף.