מקורות ללימוד לפני המבחן:
מסכת גיטין לב - מח1. נקטינן "שליח מתנה הרי הוא כשליח הגט" - למאי נפקא מינה? (לב:)
א. שאינו יכול לבטל את השליחות מפני תיקון העולם.
ב. דהולך לאו כזכי וממילא יכול לחזור בו.
ג. שאינו יכול לבטל השליחות אלא בפני ג', כמו בגט.
ד. שצריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם.
2. "תינח דקדיש בכספא" וכו' - מאיזה סברא יש לחלק בין קדושי כסף לקדושי ביאה? (לג. רש"י ד"ה בעילת)
א. דבכסף לא שייך הסברא דאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות.
ב. קדושי כסף מה"ת וקדושי ביאה רק מדרבנן מדרב מנגיד אמאן דמקדש בביאה.
ג. בקדושי כסף שייך לאפקעא ע"י שהמעות מתנה א"נ דקדושי כסף היא רק מדברי סופרים.
ד. בקדושי ביאה שייך אדעתא דרבנן מקדש אבל לא בקדושי כסף.
3. שליח שלא מסר הגט לאשה ואמר הבעל "ברוך הטוב והמטיב" - מה דין הגט? (לד.)
א. הגט בטל.
ב. אין הגט בטל.
ג. לאביי הגט בטל ולרבא אין גט בטל, והלכתא שהגט בטל.
ד. לאביי אין הגט בטל ולרבא הגט בטל, והלכתא שאין הגט בטל.
4. באיזה אופן אין מוסיפין "וכל שום שיש לו" אפי' כשיש לו שתי שמות? (לד:)
א. כשלא הוחזק כאן אלא בשם אחד.
ב. כששמו המופיע בכתובתה זהה לשם הכתוב בגט.
ג. במדינת הים, כיון שצריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם.
ד. כשאין בעיר עוד איש עם שם כזה.
5. באיזה אופן אפשר להשביע אלמנה כדי להגבותה כתובתה? (לה.)
א. ע"י בית דין אפשר להשביע אבל לא חוץ לבי"ד.
ב. אם היתומים מסכימים לכך משביעין אותה.
ג. לשמואל חוץ לבי"ד ולרב אף חוץ לבי"ד אין משביעין ולל"ק רב מודה לשמואל בזה.
ד. אם נשבעה על דעת רבים שא"א להתירו, משביעין אותה.
6. באיזה אופן אפשר להתיר נדר שנדרו על דעת רבים? (לו.)
א. ע"י התרת חכם.
ב. לצורך מצוה.
ג. באלמנה משום חינא.
ד. כשלא ייגרם עי"כ נזק לרבים.
7. "האי פורסבלא עולבנא דדיינא היא" - מה הי' כוונת שמואל בזה? (לו: ברש"י ד"ה עולבנא)
א. שדיין העורך פרוסבול עושה כן שלא יטריחו עליהם לגבות חובות לפני שביעית.
ב. שאין לכתוב פרוסבול אלא ברשות בי"ד.
ג. שאין בי"ד יכול לבטל דברי בי"ד חבירו אא"כ גדול ממנו בחכמה ובמנין.
ד. לשון חוצפה, שנוטלין ממון שלא כדין בחזקה.
8. האם כותבין פרוזבול כשיש ללוה עציץ שאינו נקוב? (לז.)
א. אם מונח ע"ג קרקע כותבין, מונח ע"ג יתידות אין כותבין.
ב. כותבין.
ג. אין כותבין.
ד. מונח ע"ג יתידות כותבין מונח ע"ג קרקע אין כותבין.
9. עבד שברח מבית האסורים של עכו"ם - מה דינו? (לח.)
א. יצא לחירות.
ב. חוזר ומשתעבד בו.
ג. לת"ק יוצא לחירות ולרשב"ג חוזר ומשתעבד בו.
ד. לפני יאוש חוזר ומשתעבד בו לאחר יאוש יוצא לחירות.
10. למה נענשה המשפחה מירושלים על שקבעה סעודתא "בערב שבת"? (לח: ברש"י ד"ה בערב)
א. שאכלו את הסעודה כשהחכם דורש דרשה לרבים ומזלזלים בכבוד החכם.
ב. ב שאכלו סעודתם בערב שבת סמוך לערב ואסור משום שבטלו עי"כ תפלת מנחה.
ג. שאכלו עיקר סעודת שבת בלילה ולא ביום א"נ שאכלו בערב שבת מבעוד יום ואסור ליכנס לשבת כשהוא שבע.
ד. שאכלו סמוך לערב והמשיכו לאכול בלילה בלי קידוש.
11. מה דין עבד שהניח תפילין לפני רבו? (מ.)
א. יוצא לחירות.
ב. הניח לבד אינו יוצא לחירות, כשרבו הניח לו תפילין יוצא לחירות.
ג. אינו יוצא לחירות.
ד. אותו עבד אין לו תקנה.
12. האומר נתתי שדה זו לפלוני והמקבל מכחישו, מי אוכל פירות? (מ:)
א. אם בנו של המקבל מכחיש - משלשין, ואם המקבל עצמו מכחיש - הנותן.
ב. הנותן.
ג. המקבל.
ד. משלשין את המעות עד שיבא אליהו.
13. העושה שדהו אפותיקי לבע"ח ולכתובה האם יכול למוכרה ויגבו מן השאר? (מא.)
א. יכול למוכרה.
ב. אינו יכול למוכרה.
ג. לת"ק אינו יכול למוכרה ולרשב"ג בבע"ח אינו יכול ובכתובה יכול.
ד. לת"ק יכול למוכרה ולרשב"ג בבע"ח יכול למוכרה ובכתובה אינו יכול.
14. מעוכב גט שחרור אוכל בתרומה או לא - למסקנא? (מב:)
א. אוכל.
ב. אינו אוכל.
ג. איבעיא דלא איפשטא.
ד. לר' מאיר אינו אוכל ולר' אליעזר אוכל.
15. האם שייך דין "אשת שני מתים" - בחציה שפחה וחציה בת חורין? (מג.)
א. לא שייך, כי ממ"נ מקודשת רק לאחד, או לראשון או לשני.
ב. שייך, וכגון שתחלה קדשה ראובן ונשתחררה ואח"כ קדשה שמעון ומתו שניהם.
ג. לרב חסדא שייך, ולרב פפא לא שייך.
ד. מה"ת לא שייך, אבל מדרבנן שייך.
16. האם קנסו בנו אחריו בהני דלהלן: 1) צרם אוזן בכור. 2) כוון מלאכתו במועד. 3) טימא טהרות חבירו? (מד:)
א. בכולם לא קנסו בנו אחריו.
ב. בכולם קנסו בנו אחריו.
ג. בצורם אוזן הבכור קנסו, ובהשאר לא קנסו.
ד. במכוון מלאכתו במועד קנסו, ובהשאר לא קנסו.
17. מה דין ס"ת שנמצא ביד עכו"ם? (מה:)
א. ישרף.
ב. יגנז וי"א ישרף.
ג. קורין בו.
ד. י"א יגנז וי"א קורין בו משום ספק ספיקא.
18. "נדר שהודר ברבים אין לו הפרה" - כמה רבים? (מו.)
א. י"א שלשה וי"א עשרה.
ב. רק כשהודר בפני רוב ישראל.
ג. י"א עשרה וי"א מאה.
ד. כשהודר בפני בי"ד אבל שלא בפני בי"ד לא.
19. באיזה אופן יש לפדות מי שמכר עצמו לעובדי כוכבים? (מו:)
א. כשעשה כן מחמת תיאבון ולא להכעיס.
ב. כשעשה כן רק פעם אחת א"נ כשיש חשש לקלקולא וכ"ש לקטלא.
ג. כשיש מספיק כסף בקופת הציבור.
ד. כשפודים את בניו גם הוא נפדה עמם.
20. האם צריך הבעל הרשאה לדון בנכסי אשתו? (מח:)
א. צריך הרשאה, אבל היכא שדנים גם על הפירות לא צריך.
ב. לא צריך הרשאה אף על הקרקע.
ג. צריך הרשאה אף על הפירות.
ד. בנכסי מלוג לא צריך הרשאה אבל בנכסי צאן ברזל צריך.
שאלות על תוס'
21. איך מענישין אשת איש שזינתה הא הוי התראת ספק שמא ישלח לה גט ויבטלנה? (לג. ד"ה ואפקעינהו)
א. דקיי"ל כמ"ד התראת ספק שמה התראה.
ב. דאזלינן בתר רוב ורוב אנשים אין שולחין גט ומבטלין א"נ דמוקמינן לה אחזקה דאשת איש.
ג. דאף שהגט בטל מכאן ולהבא מ"מ בשעת הזנות היתה עדיין אשת איש.
ד. דס"ל כמ"ד בטלו אינו מבוטל.
22. האם נהגו יובלות בזמן בית שני? (לו. ד"ה בזמן)
א. לרש"י לא נהג ולר"ת נהג.
ב. לא נהגו.
ג. נהגו.
ד. מן התורה לא נהג אבל מדרבנן נהג.
23. אמר פרוזבול הי' בידי ונאבד ממני - האם נאמן? (לז: ד"ה לא)
א. אינו נאמן.
ב. נאמן בשבועה.
ג. נאמן אפי' בלי שבועה.
ד. במלוה על פה נאמן במלוה בשטר אינו נאמן.
24. באיזה אופן אומרים לו לאדם חטא כדי שיזכה חבירו? (מא: ד"ה כופין)
א. היכא שפשע.
ב. היכא דלא פשע, א"נ במקום דנהגו בשפחה מנהג הפקר א"נ במצוה דרבים.
ג. אומרים לו לאדם לעבור על מצוה קלה כדי שיזכה חבירו מלעבור על איסור חמור.
ד. באיסור דרבנן.
25. הכונס אשה סתם ונמצאת איילונית האם צריכה גט? (מו: ד"ה המוציא)
א. צריכה גט.
ב. אינה צריכה גט.
ג. מה"ת אינה צריכה גט אבל מדרבנן צריכה.
ד. במוציאה מחשש איילונית צריכה גט אבל בנמצאת ודאי איילונית אינה צריכה גט.