מקורות ללימוד לפני המבחן:
מסכת גיטין עז - צ1. באיזה אופן מותר לגרש בשבת? (עז:)
א. אם נכתב הגט מלפני שבת מותר למוסרו בשבת.
ב. היכא שאינו מטלטל את הגט עצמו אלא מקנה את הקרקע לאשה והגט בתוכה.
ג. בשכיב מרע דתקיף לי' עלמא, והתירו מחשש שמא ימות למסור לה הגט בשבת.
ד. בשכיב מרע דתקיף לי' עלמא, והתירו להקנות לה הגט אגב קרקע מחשש שמא ימות.
2. נתן גט בידי עבד שלה האם היא מגורשת? (עח.)
א. אם הי' כפות הרי היא מגורשת אם היתה משמרתו.
ב. אם הי' ישן הרי היא מגורשת אם היתה משמרתו.
ג. אם היא משמרתו הרי היא מגורשת אפי' אם הי' ניעור.
ד. אינה מגורשת.
3. נתן לה גט ומשיחה בידו - האם היא מגורשת? (עח:)
א. מגורשת.
ב. אינה מגורשת.
ג. אם יכול לנתקו ולהביאו אצלו אינה מגורשת ואם לאו מגורשת.
ד. הוי ספק גירושין.
4. האם שייך דין "קלוטה כמי שהונחה דמי" לענין גיטין? (עט.)
א. לכו"ע שייך, דבגיטין משום אינטורי הוא, והיכא דמינטר לכו"ע אמרינן כן.
ב. לרבי שייך, ולרבנן לא שייך.
ג. לכו"ע לא שייך, כיון דבגיטין כתיב "בידה" ולכן צריך להיות ברשותה ממש.
ד. מה"ת שייך כמו בשבת, אבל רבנן גזרו שלא שייך.
5. מה דין גט ישן - לדברי בית הלל? (עט:)
א. הגט פסול.
ב. הגט כשר לגרש בו אבל לכתחילה אין לכתוב גט כזה.
ג. אסור לגרש בו אבל אם נשאת לא תצא, וי"א דאם נתגרשה בו תנשא לכתחילה.
ד. י"א הגט פסול ואם נשאת תצא וי"א דאם נשאת לא תצא.
6. כתבו גט לשם "איסטנדרא דבשכר" - מה דינו? (פ:)
א. הגט פסול לכו"ע.
ב. הגט כשר לכו"ע.
ג. לר' מאיר הגט פסול ולרבנן הגט כשר.
ד. לר' מאיר הגט כשר ולרבנן הגט פסול.
7. האם מותר להשלים בגט קרח בהני דלהלן: עבד, קרוב, גזלן - אליבא דר' עקיבא? (פא:)
א. כולם כשרים להשלמה.
ב. עבד אין משלימין, קרוב וגזלן, משלימין.
ג. גזלן אין משלימין, עבד וקרוב, משלימין.
ד. עבד וגזלן, אין משלימין, קרוב משלימין.
8. "התקדשי לי וכו' חוץ מפלוני וכו'", האם משכחת לן בכה"ג דין אשת שני מתים? (פב:)
א. לא שייך בכה"ג דין אשת שני מתים.
ב. שייך, אליבא דר' אבא כגון דאמר ראובן התקדשי לי וכו' חוץ משמעון ושמעון אמר חוץ מראובן.
ג. שייך, אליבא דר' אבא כגון דאמר ראובן התקדשי לי וכו' חוץ משמעון ושמעון קידשה סתם.
ד. שייך אליבא דכולי עלמא.
9. אמר הרי גיטיך ע"מ שלא תשתי יין 1) כל ימי חייכי, 2) כל ימי חיי, 3) כל ימי חיי פלוני - מה הדין? (פג:)
א. כל ימי חייכי, לא מהני, כל ימי חיי או חיי פלוני הגט כשר.
ב. אין זה כריתות.
ג. הרי זה כריתות.
ד. כל ימי חייכי, הרי זה כריתות, כל ימי חיי או חיי פלוני, הגט פסול.
10. אמר הרי זה גיטיך ע"מ שתנשאי לפלוני - מה הדין? (פד.)
א. הרי זו לא תנשא לא לו ולא לאחר, ואם נשאת תצא.
ב. ב הרי זו לא תנשא לא לו ולא לאחר, ואם נשאת לא תצא.
ג. הרי זו לא תנשא לא לו ולא לאחר, ואם נשאת לו לא תצא, נשאת לאחר, תצא.
ד. מותרת לינשא לו ולא לאחר ואם נשאת לאחר תצא.
11. אמר בשעת כתיבת הגט, "הרי את מותרת וכו' חוץ מפלוני, ובשעת מסירה לא התנה - מה דין הגט? (פד:)
א. הגט כשר.
ב. לאחר התורף הגט כשר, לפני התורף לרב ספרא כשר ולרבא פסול - אליבא דרבנן דרבי.
ג. לפני התורף הגט פסול, לאחר התורף לרב ספרא כשר ולרבא פסול - אליבא דרבנן דרבי.
ד. הגט פסול.
12. האם מהני לשון "הרי את לעצמך" באשה ובשפחה? (פה:)
א. באשה מהני ובשפחה לא מהני.
ב. באשה לא מהני בשפחה מהני.
ג. בין באשה ובין בשפחה מהני לשון זה.
ד. בין באשה ובין בשפחה לא מהני לשון זה.
13. באיזה מלים בגט צריכים להאריך את האות ו'? (פה:)
א. ודין ותוריכין.
ב. תירוכין ושיבוקין דיתיהויין.
ג. מותרת.
ד. תירוכין שיבוקין כדו.
14. "ומן שחין דנפיק עד טצהר" - מה הכוונה? (פו. רש"י ד"ה עד)
א. היא "שחין" בלשון פרסי.
ב. שם מקום, דהיינו אם יופיעו בו סימני שחין לפני שיגיע עד מקום פלוני.
ג. טצהר - הוא לשון פנים, דהיינו אם יופיעו מכות שחין על פניו.
ד. טצהר - בלשון פרסי הוא שתי שנים, דהיינו אם יופיע שחין תוך שנתיים.
15. "שלשה גיטין פסולים ואם נשאת הוולד כשר" - האם חייב הבעל השני להוציאה? (פו:)
א. יש לה בנים תצא אין לה בנים לא תצא.
ב. לרב אין לה בנים תצא יש לה בנים לא תצא, ולר' יוחנן ולוי בכל גוונא לא תצא.
ג. חייב לגרשה.
ד. אינו חייב לגרשה.
16. שייר מקצת הגט וכתבו בדף השני והעדים מלמטה כשר - באיזה אופן מיירי? (פח.)
א. בגט מקושר.
ב. כשהשליח מעיד שבפניו נכתב ונחתם ולכן אין לחוש לתרי גיטי.
ג. כשיש רווח מלמטה ומלמעלה וכתוב הרי את מלמטה ומותרת מלמעלה א"נ כשניכר מתחתא דמגילתא.
ד. כשמלאהו בקרובים מלמעלה ומלמטה.
17. מתי נהג רב לחתום מן הצד של השטר ולא מלמטה? (פח.)
א. בדיסקי, דהיינו הזמנה לדין תורה אבל בגיטין פסול.
ב. בגיטין, דכיון דראשו וגגו כלפי הכתב, החתימה כשרה.
ג. בשאר שטרות אבל בגיטין פסול בכה"ג.
ד. היכא דרמי ליה כעיברא.
18. מה דין גט מעושה בעובדי כוכבים? (פח:)
א. גט מעושה בעכו"ם פסול ופוסל בין כדין ובין שלא כדין.
ב. גט מעושה בעכו"ם אפי' ריח הגט אין בו.
ג. גט מעושה בעכו"ם כדין פסול ואינו פוסל, ושלא כדין אפי' ריח הגט אין בו.
ד. גט מעושה בעכו"ם כדין פסול ופוסל, ושלא כדין אפי' ריח הגט אין בו.
19. יצא קול על אשה פנויה שנתקדשה או נשאת - האם חוששין לה? (פט.)
א. חוששין.
ב. נתקדשה "היום" חיישינן, נתקדשה סתם או נשאת לא חיישינן.
ג. נתקדשה סתם חיישינן נשאת לא חיישינן.
ד. אין חוששין לה.
20. "כי גוע אהרן" - באיזה מד' לשונות "כי" יש לפרש פסוק זה? (צ. רש"י ד"ה כי)
א. אי.
ב. דילמא.
ג. אלא.
ד. דהא - אשר.
שאלות על תוס'
21. מה דין "פיסלא" לענין גט ושבת? (עז: ד"ה פליג)
א. בין לענין גט ובין לענין שבת בטל הפיסלא לרשות הרבים ודינם כרשות אחת.
ב. בגט דינו כתרי רשויות אבל בשבת אין דינו ככרמלית כיון דהוא מיטלטל.
ג. בגט בטל הוא לרשות שבו נמצא אבל בשבת דינו כרשות היחיד.
ד. בגט דינו כתרי רשויות ובשבת דינו ככרמלית.
22. שינוי בגט מקום לידת הבעל או האשה - מה הדין? (פ. ד"ה ושם)
א. הגט פסול ואם נשאת בו תצא.
ב. הגט פסול, ואם נשאת לא תצא.
ג. הגט כשר אף לכתחילה.
ד. מקום לידת הבעל מעכב אבל מקום לידת אשה אינו מעכב.
23. למי דיבר ר' יוחנן כשאמר לו "דילכון אמר"? (פד: ד"ה רבי יוחנן)
א. לרב ושמואל שהיו מבבל.
ב. לרש"י, לחזקיה רבו שהי' מבבל, ולתוס' אמר כן לתלמידו מבבל כי רבו חזקי' כבר נפטר.
ג. לרש"י לרב כהנא שהי' מבבל אמר כן, ולתוס' אמר כן לחזקי' רבו.
ד. לר' זירא שעלה מבבל לארץ ישראל שגם חזקי' רבו ס"ל כן.
24. על איזה דין נאמר "וכך היו נקיי הדעת שבירושלים עושים"? (פח. ד"ה וכך)
א. שהכשירו גט שהעדים היו חתומים עליו מן הצד.
ב. שהכשירו גט שכתבו בו חניכת אבותם.
ג. שהכשירו גט שכתבו עברית ועדיו יוונית או שכתבו יוונית ועדיו עברית.
ד. שהכשירו גט שחתמו בו פלוני בן פלוני בלי "עד" א"נ שכתבו חניכתם בגט.
25. מה דין אשה שיצאה עלי' קול אחר נישואיה שנתקדשה לאיש אחר שהי' בחופתה? (פט: ד"ה והלכתא)
א. תצא מזה ומזה.
ב. צריכה גט מן השני ואח"כ מותרת לראשון.
ג. אין צריכה גט מן הראשון ומותרת לשני שנשאת לו.
ד. צריכה גט מן הראשון ורק אח"כ מותרת לשני שנשאת לו.