yeshiva.org.il


גמרא קידושין מבחנים דפים טו-כח

מקורות ללימוד לפני המבחן:
מסכת קידושין טו - כח

א. לכו"ע יוצא בשש.
ב. בעכו"ם שישנו תחת ידך יוצא בשש, ובאינו תחת ידך, אינו יוצא.
ג. לרבי, אינו יוצא, לר' יוסי הגלילי ור' עקיבא, יוצא.
ד. לכו"ע אינו יוצא בשש.

א. מהא שעבד עברי יוצא בגרעון כסף.
ב. מהא דצריך שטר שחרור ולא מהני שהאדון יאמר לו באפי תרי זיל.
ג. מהא דרבו מוסר לו שפחה כנענית.
ד. מהא דעבד עברי אינו יוצא במיתת האדון.

א. אביה קיים, לאביה, אין אביה קיים, לעצמה.
ב. לעצמה.
ג. לאביה, וכשאין אביה קיים, ליורשי האב.
ד. ביוצאה בסימנים לעצמה, ביובל או בגרעון כסף, לאביה.

א. חייב להשלים.
ב. אינו חייב להשלים אפי' חלה כל שש.
ג. אם חלה כל שש חייב להשלים אבל בפחות מכך אינו חייב.
ד. חלה שלש ועבד שלש אינו חייב להשלים, אבל ביותר משלש חייב, ובעושה מעשה מחט אינו חייב אפי' חלה כל שש.

א. מה"ת אינו שייך אבל מדרבנן שייך שמא יחזור לסורו.
ב. גוי יורש אביו מה"ת וגר יורש אביו גוי מדרבנן, גוי מן הגר וגר מן הגר אינם יורשין.
ג. לא שייך בהם ירושה.
ד. גוי יורש את אביו גר מדרבנן, וגר אינו יורש מאביו לא מה"ת ולא מדרבנן.

א. לת"ק יכול למוכרה ולר' שמעון אינו יכול.
ב. לכו"ע אינו יכול למוכרה לשפחות אחרי אישות או שפחות.
ג. לת"ק יכול למוכרה לשפחות אחר שפחות ולר' שמעון אינו יכול, ולכו"ע אינו יכול לשפחות אחר אישות
ד. לכו"ע יכול למוכרה לשפחות אחרי אישות, ואחרי שפחות מחלוקת ת"ק ור' שמעון.

א. אין ייעוד אלא בגדול לפי שאין ייעוד אלא מדעת.
ב. מייעד אדם לבנו קטן דאמר רחמנא בנו כל דהו.
ג. אם האשה מסכמת לכך הוי קידושין ואם לא לא.
ד. מה"ת לא מהני ייעוד בכה"ג אבל מדרבנן מהני.

א. בדבר שבממון תנאו קיים.
ב. אין מציאות כזאת לר' מאיר.
ג. בייעוד, דיכול האב להתנות שלא לייעד את בתו מדכ' "לאמה".
ד. בתנאי כפול, אבל אם לא כפלו לתנאי א"א להתנות ע"מ שכתוב בתורה.

א. בנמכר לגוי, במנה, בנמכר לישראל, יד האדון על העליונה ותמיד נחשב במאתים.
ב. נחשב כפי ערך הגבוה, דיד העבד על התחתונה.
ג. בנמכר לגוי, במאתים, בנמכר לישראל, במנה.
ד. במנה, דיד העבד על העליונה.

א. בשניהם אינו גואל לחצאין.
ב. ב במוכר אינו גואל לחצאין ובמקדיש גואל לחצאין.
ג. במוכר גואל לחצאין ובמקדיש אינו גואל.
ד. בשניהם גואל לחצאין.

א. מדכ' "וקדשהו" שאסור לבטל את קדושתו.
ב. מדכ' "ושב אל משפחתו" למוחזק שבמשפחתו.
ג. מדכ' "ולא יחלל" שאסור לחלל קדושת כהונתו.
ד. הלכה למשה מסיני.

א. מדכ' "כי טוב לו עמך" עמך במאכל ועמך במשתה.
ב. אין בו חיוב מה"ת אבל חייב לזונם מדין צדקה.
ג. אשתו, מדכ' "ויצאה אשתו עמו", בניו, מדכ' "הוא ובניו עמו".
ד. מק"ו, דכל אדם חייב במזונות אשתו ובניו, וכאן שהעבד אינו מפרנסם מוטל חיוב על האדון.

א. לא שייך קנין הגבהה בבני אדם אלא במטלטלין.
ב. שייך, דלא גרע מחזקה.
ג. הגביה האדון את העבד קנאו, הגביהו העבד לרבו לא קנה.
ד. הגביה העבד לרבו, קנאו, הגביה האדון לעבד לא קנאו, ולר' שמעון לא גרע מחזקה וקנאו.

א. מיד רבו של חבירו מקבל, מיד רבו שלו אינו מקבל.
ב. יכול לקבל.
ג. אינו יכול לקבל.
ד. לר' שמעון בן אלעזר אינו מקבל ולרבנן מקבל.

א. חייב בתשלומין בין באדם בין בבהמה.
ב. פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים.
ג. הזיק כלים חייב הזיק אדם פטור דאיהו מיבעית נפשיה.
ד. פטור מתשלומין.

א. כטמון.
ב. כמגולה.
ג. לענין טבילה דינו כמגולה ולטומאה דינו כטמון.
ד. לענין טבילה דינו כטמון ולטומאה דינו כמגולה.

א. במתנה ולא במכר, ובמוכר שדהו מפני רעתה מהני שטר גם במכר.
ב. אם המוכר מסכים מהני.
ג. רק במקום שכותבים שטר.
ד. לא מהני רק ע"י מעות עם השטר.

א. איבעיא דלא איפשטא.
ב. לא מהני.
ג. מהני.
ד. לר' עקיבא מהני ולר' יהושע לא מהני.

א. אם קינא לה כשהיא ארוסה ניתן להשביעה על כך אף בעת ארוסתה.
ב. רק משנשאת ע"י גלגול, א"נ כשבא עלי' ארוס בבית אביה.
ג. אם זינתה בעודה ארוסה ניתן להשביעה על כך.
ד. לא ניתן להשביע סוטה על כך, דבעינן קדימת שכיבת בעל לבועל.

א. אם נתנו לו בתורת חליפין מהני לכו"ע.
ב. כשסמכא דעתי'.
ג. כשהטלטלין בפניו ואין חשש לשמא יאמר לו נשרפו חיטיך בעלי'.
ד. כשהחליף דמי שור בפרה דהוי מילתא דלא שכיחא ולא גזרו בה רבנן.

שאלות על תוס'
א. חלה עד חצי שנות העבודה מקבל שכר כמו עבד עברי.
ב. מקבל שכר גם עבור הזמן שחלה כיון שהי' אנוס.
ג. אינו מקבל שכר רק על הזמן שעבד בפועל.
ד. מלמד מקבל שכר כמו עבד עברי אבל שאר פועל לא.

א. לא קנאה.
ב. קנאה מן התורה.
ג. לרש"י לא קנאה ולתוס' קנאה.
ד. לרש"י קנאה מה"ת ולתוס' קנאה רק מדרבנן.

א. לאיסור סחורה בפירות שביעית.
ב. לאיסור עבודת הקרקע בזמן הזה שהוא רק מדרבנן.
ג. לחיוב ביעור בפירות שביעית.
ד. לאיסור הפסד בפירות שביעית.

א. דבעינן דעת אחרת מקנה אותו, וליכא.
ב. דילפינן מקרא דדוקא בישראל מהני ולא בגר.
ג. דהוי חב לאחרינא כיון דדינו כהפקר.
ד. לרש"י משום דבעינן מסירה מיד ליד וליכא ולתוס' משום דבעינן עכ"פ לך חזק וקני וליכא.

א. מהני.
ב. לא מהני.
ג. לל"ק לרב ששת מהני ולרב נחמן לא מהני ולל"ב מהני לכו"ע דדינם ככלי.
ד. לל"ק לכו"ע לא עבדי חליפין ולל"ב לכו"ע עבדי חליפין.