מקורות ללימוד לפני המבחן:
מסכת קידושין טו - כח1. עבד עברי הנמכר לעכו"ם - האם יוצא בשש? (טו:)
א. לכו"ע יוצא בשש.
ב. בעכו"ם שישנו תחת ידך יוצא בשש, ובאינו תחת ידך, אינו יוצא.
ג. לרבי, אינו יוצא, לר' יוסי הגלילי ור' עקיבא, יוצא.
ד. לכו"ע אינו יוצא בשש.
2. "זאת אומרת עבד עברי גופו קנוי" - מאיזה דין אנו למדין זה? (טז.)
א. מהא שעבד עברי יוצא בגרעון כסף.
ב. מהא דצריך שטר שחרור ולא מהני שהאדון יאמר לו באפי תרי זיל.
ג. מהא דרבו מוסר לו שפחה כנענית.
ד. מהא דעבד עברי אינו יוצא במיתת האדון.
3. למי שייך ענק אמה העבריה"? (טז:)
א. אביה קיים, לאביה, אין אביה קיים, לעצמה.
ב. לעצמה.
ג. לאביה, וכשאין אביה קיים, ליורשי האב.
ד. ביוצאה בסימנים לעצמה, ביובל או בגרעון כסף, לאביה.
4. עבד עברי שחלה האם חייב להשלים הזמן שהי' חולה? (יז.)
א. חייב להשלים.
ב. אינו חייב להשלים אפי' חלה כל שש.
ג. אם חלה כל שש חייב להשלים אבל בפחות מכך אינו חייב.
ד. חלה שלש ועבד שלש אינו חייב להשלים, אבל ביותר משלש חייב, ובעושה מעשה מחט אינו חייב אפי' חלה כל שש.
5. האם שייך ירושה בעכו"ם ובגר? (יז:)
א. מה"ת אינו שייך אבל מדרבנן שייך שמא יחזור לסורו.
ב. גוי יורש אביו מה"ת וגר יורש אביו גוי מדרבנן, גוי מן הגר וגר מן הגר אינם יורשין.
ג. לא שייך בהם ירושה.
ד. גוי יורש את אביו גר מדרבנן, וגר אינו יורש מאביו לא מה"ת ולא מדרבנן.
6. האם יכול האב למכור בתו לשפחות אחר אישות או שפחות? (יח.)
א. לת"ק יכול למוכרה ולר' שמעון אינו יכול.
ב. לכו"ע אינו יכול למוכרה לשפחות אחרי אישות או שפחות.
ג. לת"ק יכול למוכרה לשפחות אחר שפחות ולר' שמעון אינו יכול, ולכו"ע אינו יכול לשפחות אחר אישות
ד. לכו"ע יכול למוכרה לשפחות אחרי אישות, ואחרי שפחות מחלוקת ת"ק ור' שמעון.
7. "מהו שמייעד אדם לבנו קטן" - למסקנא? (יט.)
א. אין ייעוד אלא בגדול לפי שאין ייעוד אלא מדעת.
ב. מייעד אדם לבנו קטן דאמר רחמנא בנו כל דהו.
ג. אם האשה מסכמת לכך הוי קידושין ואם לא לא.
ד. מה"ת לא מהני ייעוד בכה"ג אבל מדרבנן מהני.
8. באיזה אופן משכחת לן דמתנה ע"מ שכתוב בתורה ותנאו קיים - אליבא דר' מאיר? (יט:)
א. בדבר שבממון תנאו קיים.
ב. אין מציאות כזאת לר' מאיר.
ג. בייעוד, דיכול האב להתנות שלא לייעד את בתו מדכ' "לאמה".
ד. בתנאי כפול, אבל אם לא כפלו לתנאי א"א להתנות ע"מ שכתוב בתורה.
9. נמכר במנה והשביח למאתים, או נמכר במאתים והכסיף למנה, איך מחשבין לו? (כ.)
א. בנמכר לגוי, במנה, בנמכר לישראל, יד האדון על העליונה ותמיד נחשב במאתים.
ב. נחשב כפי ערך הגבוה, דיד העבד על התחתונה.
ג. בנמכר לגוי, במאתים, בנמכר לישראל, במנה.
ד. במנה, דיד העבד על העליונה.
10. האם "גואל לחצאין" בהני: 1) מוכר שדה אחוזה, 2) מקדיש שדה אחוזה? (כ:)
א. בשניהם אינו גואל לחצאין.
ב. ב במוכר אינו גואל לחצאין ובמקדיש גואל לחצאין.
ג. במוכר גואל לחצאין ובמקדיש אינו גואל.
ד. בשניהם גואל לחצאין.
11. מה הטעם שאסור לעשות את הכהן בעל מום ע"י הרציעה? (כא:)
א. מדכ' "וקדשהו" שאסור לבטל את קדושתו.
ב. מדכ' "ושב אל משפחתו" למוחזק שבמשפחתו.
ג. מדכ' "ולא יחלל" שאסור לחלל קדושת כהונתו.
ד. הלכה למשה מסיני.
12. מהיכן ילפינן דהאדון חייב במזונות בני העבד ואשתו? (כב.)
א. מדכ' "כי טוב לו עמך" עמך במאכל ועמך במשתה.
ב. אין בו חיוב מה"ת אבל חייב לזונם מדין צדקה.
ג. אשתו, מדכ' "ויצאה אשתו עמו", בניו, מדכ' "הוא ובניו עמו".
ד. מק"ו, דכל אדם חייב במזונות אשתו ובניו, וכאן שהעבד אינו מפרנסם מוטל חיוב על האדון.
13. האם שייך קנין "הגבהה" בעבד כנעני? (כב:)
א. לא שייך קנין הגבהה בבני אדם אלא במטלטלין.
ב. שייך, דלא גרע מחזקה.
ג. הגביה האדון את העבד קנאו, הגביהו העבד לרבו לא קנה.
ד. הגביה העבד לרבו, קנאו, הגביה האדון לעבד לא קנאו, ולר' שמעון לא גרע מחזקה וקנאו.
14. האם יכול עבד לקבל גיטו של חבירו לצורך חבירו? (כג:)
א. מיד רבו של חבירו מקבל, מיד רבו שלו אינו מקבל.
ב. יכול לקבל.
ג. אינו יכול לקבל.
ד. לר' שמעון בן אלעזר אינו מקבל ולרבנן מקבל.
15. נזק הנגרם ע"י "קול" האם מתחייב עי"כ בתשלומין? (כד:)
א. חייב בתשלומין בין באדם בין בבהמה.
ב. פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים.
ג. הזיק כלים חייב הזיק אדם פטור דאיהו מיבעית נפשיה.
ד. פטור מתשלומין.
16. מה דין "לשון" לענין טבילה וטומאה? (כה.)
א. כטמון.
ב. כמגולה.
ג. לענין טבילה דינו כמגולה ולטומאה דינו כטמון.
ד. לענין טבילה דינו כטמון ולטומאה דינו כמגולה.
17. האם ניתן לקנות שדה בשטר בלי מעות? (כו.)
א. במתנה ולא במכר, ובמוכר שדהו מפני רעתה מהני שטר גם במכר.
ב. אם המוכר מסכים מהני.
ג. רק במקום שכותבים שטר.
ד. לא מהני רק ע"י מעות עם השטר.
18. האם מהני קנין אגב כשהשדה במכר ומטלטלין במתנה? (כז.)
א. איבעיא דלא איפשטא.
ב. לא מהני.
ג. מהני.
ד. לר' עקיבא מהני ולר' יהושע לא מהני.
19. באיזה אופן ניתן להשביע סוטה על התקופה כשהיתה ארוסה? (כז:)
א. אם קינא לה כשהיא ארוסה ניתן להשביעה על כך אף בעת ארוסתה.
ב. רק משנשאת ע"י גלגול, א"נ כשבא עלי' ארוס בבית אביה.
ג. אם זינתה בעודה ארוסה ניתן להשביעה על כך.
ד. לא ניתן להשביע סוטה על כך, דבעינן קדימת שכיבת בעל לבועל.
20. באיזה אופן משכחת לן דמעות קונות במטלטלין? (כח:)
א. אם נתנו לו בתורת חליפין מהני לכו"ע.
ב. כשסמכא דעתי'.
ג. כשהטלטלין בפניו ואין חשש לשמא יאמר לו נשרפו חיטיך בעלי'.
ד. כשהחליף דמי שור בפרה דהוי מילתא דלא שכיחא ולא גזרו בה רבנן.
שאלות על תוס'
21. פועל שחלה חלק משנות עבודתו האם מקבל על כך שכר? (יז. ד"ה חלה)
א. חלה עד חצי שנות העבודה מקבל שכר כמו עבד עברי.
ב. מקבל שכר גם עבור הזמן שחלה כיון שהי' אנוס.
ג. אינו מקבל שכר רק על הזמן שעבד בפועל.
ד. מלמד מקבל שכר כמו עבד עברי אבל שאר פועל לא.
22. יבם בן ט' שנים הבא על יבמתו האם קנאה? (יט. ד"ה ומדאורייתא)
א. לא קנאה.
ב. קנאה מן התורה.
ג. לרש"י לא קנאה ולתוס' קנאה.
ד. לרש"י קנאה מה"ת ולתוס' קנאה רק מדרבנן.
23. לאיזה איסור כוונו חז"ל כשדברו "מאבקה של שביעית"? (כ. ד"ה אבקה)
א. לאיסור סחורה בפירות שביעית.
ב. לאיסור עבודת הקרקע בזמן הזה שהוא רק מדרבנן.
ג. לחיוב ביעור בפירות שביעית.
ד. לאיסור הפסד בפירות שביעית.
24. למה לא מהני קנין מסירה בנכסי הגר? (כה: ד"ה בהמה (א))
א. דבעינן דעת אחרת מקנה אותו, וליכא.
ב. דילפינן מקרא דדוקא בישראל מהני ולא בגר.
ג. דהוי חב לאחרינא כיון דדינו כהפקר.
ד. לרש"י משום דבעינן מסירה מיד ליד וליכא ולתוס' משום דבעינן עכ"פ לך חזק וקני וליכא.
25. האם בעלי חיים עבדי חליפין? (כח: ברש"י ותוד"ה הכי)
א. מהני.
ב. לא מהני.
ג. לל"ק לרב ששת מהני ולרב נחמן לא מהני ולל"ב מהני לכו"ע דדינם ככלי.
ד. לל"ק לכו"ע לא עבדי חליפין ולל"ב לכו"ע עבדי חליפין.