מקורות ללימוד לפני המבחן:
מסכת קידושין כט - מ1. לפדות את בנו ולעלות לרגל - מה עדיף? (כט:)
א. פודה את בנו ואח"כ עולה לרגל.
ב. עולה לרגל ואח"כ פודה בנו.
ג. לת"ק פודה את בנו ואח"כ עולה לרגל ולר' יהודה עולה לרגל ואח"כ פודה בנו.
ד. איזה שירצה יקדים.
2. האם יש חיוב על אדם ללמוד תורה עם בן בנו? (ל.)
א. מחלוקת תנאים, אי דרשינן את בניכם ולא בני בניכם או ולא את בנותיכם.
ב. אין חיוב.
ג. יש חיוב, מדכ' והודעתם לבניך ולבני בניך.
ד. איבעיא דלא איפשטא.
3. "כי ידברו את אויבים בשער" מאי את אויבים בשער? (ל:)
א. כל העוסק בתורה לשמה אויביו נופלים לפניו.
ב. אפי' הרב ותלמידו שעוסקין בתורה בשער א' ונעשו אויבים זה לזה אינם זזים משם עש שנעשו אוהבים.
ג. קאי על זמן חורבן בית המקדש שנא' זקנים משער שבתו וכו'.
ד. קאי על מלחמת בית דוד שהבטיחו הכתוב שיפלו אויביו לפניו.
4. אביו אומר השקיני מים ואמו אומרת השקיני מים, איזה מהם קודם? (לא.)
א. אביו קודם, אפי' היכא שכבר נתגרשה אמו.
ב. אמו קודמת.
ג. אביו קודם היכא דלא נתגרשו, ובנתגרשו אמו קודמת.
ד. אביו, קודם, שאתה ואמך חייבים בכבוד אביך, ובנתגרשו, שניהם שוים ומניח ביניהם ומסתלק.
5. המזכיר שם אביו לאחר מותו, מה עליו להוסיף על שמו? (לא:)
א. עליו להוסיף המלים "עליו השלום".
ב. תוך י"ב חודש אומר אבא מרי הריני כפרת משכבו, לאחר י"ב חודש אומר זכרונו לברכה לחיי עוה"ב.
ג. תוך י"ב חודש אומר זכורונ לברכה לחיי העוה"ב, לאחר י"ב חודש אומר הריני כפרת משכבו.
ד. הריני כפרת משכבו.
6. הרי שהי' אביו עובר על דבר תורה מה מותר לו לבן לעשות? (לב.)
א. אומר לו "אבא מקרא כתוב בתורה כך".
ב. אומר לו "אבא כך כתוב בתורה".
ג. חייב להפרישו בכל לשון, דבמקום שיש בו חילול השם אין חולקין כבוד לרב.
ד. אסור לומר לו אבל מותר לרמוז לו שזה אסור.
7. מהו שיטת ר' יוסי הגלילי בענין מצות "מפני שיבה תקום"? (לב:)
א. דחייב לקום אפי' בפני זקן אשמאי, דכל שיבה במשמע.
ב. דדוקא בפני זקן ת"ח ולא יניק וחכים.
ג. אפי' בפני יניק וחכים חייבים לקום.
ד. ת"ק ור' יוסי הגלילי אמרו דבר אחד ואין נ"מ ביניהם.
8. מאיזה מרחק יש חיוב לקום מפני זקן? (לג.)
א. כמלא עיניו.
ב. ברבו מובהק כמלא עיניו ובאינו מובהק בתוך ד' אמות.
ג. רק בתוך ד' אמות חייבים לקום.
ד. ברואה רבו מעבר הנהר אינו חייב לקום עד שיהא יחד אתו באותו צד של הנהר.
9. באיזה אופן מטמא מצורע באהל? (לג.)
א. רק כשהטמא עומד והטהור יושב.
ב. בכל אופן שהטמא והטהור יחד באהל אחד.
ג. רק כשהטמא יושב אז אפי' הטהור עומד נטמא.
ד. רק כשהטמא והטהור שניהם יושבים באהל אחד.
10. האם חייבים במצות שמחת הרגל, אשה נשואה ואלמנה? (לד:)
א. נשים חייבות במצות שמחה ברגל דילפינן ראיה ראיה מהקהל.
ב. ב אין נשים חייבות במצות שמחה, ואינם צריכות לשמוח כלל.
ג. אשה נשואה בעלה משמחה אבל אלמנה פטורה לגמרי.
ד. אין הנשים מצוות בעצמן במצות שמחה, מ"מ נשואה בעלה חייב לשמחה ואלמנה, מי ששרויה אצלו משמחה.
11. איזה מהנך דלהלן לא שייך בנשים אליבא דאיסי 1) קרחה, 2) גדידה, 3) שריטה? (לה:)
א. קרחה.
ב. גדידה.
ג. קרחה וגדידה.
ד. גדידה ושריטה.
12. באיזה "הזאה" קמ"ל מתני' דנשים פטורות? (לו:)
א. הזאת מי חטאת על טמא מת.
ב. הזאת דם של פרה אדומה.
ג. הזאת פרים הנשרפים על הפרוכת ועל מזבח הזהב.
ד. הזאת דם חטאת העוף.
13. האם נוהג דין חדש בחו"ל, אליבא דר' אליעזר - למסקנא? (לז.)
א. אינו נוהג.
ב. נוהג.
ג. מה"ת אינו נוהג אבל מדרבנן נוהג.
ד. איבעיא דלא איפשטא.
14. האם קרבו נסכים במדבר? (לז:)
א. לא קרבו עד לאחר ירושה וישיבה.
ב. לר' ישמעאל לא קרבו אלא בקרבן ציבור אבל ביחיד לא, ולר' עקיבא קרבו.
ג. קרבו נסכים במדבר.
ד. לר' ישמעאל לא קרבו כלל ולר' עקיבא בקרבנות ציבור קרבו אבל ביחיד לא קרבו.
15. באיזה יום התחילו בנ"י לאכול מן, ובאיזה יום פסקו מלאוכלו? (לח.)
א. התחילו בששה עשר בניסן ופסקו ג"כ בששה עשר בניסן.
ב. התחילו בששה עשר באייר ופסקו בששה עשר בסיון.
ג. התחילו בששה עשר באייר ופסקו ג"כ בששה עשר באייר.
ד. התחילו בששה עשר באייר ופסקו בששה עשר בניסן.
16. האם יש הבדל בין ספק ערלה לספק כלאים - בחו"ל? (לח: - לט.)
א. אין הבדל.
ב. ספק כלאים מותר בחו"ל, ספק ערלה אסור.
ג. למ"ד ערלה בחו"ל מד"ס, אין הבדל, למ"ד הלל"מ, בערלה יורד ולוקח ובכלאים יורד ולוקט.
ד. למ"ד ערלה בחו"ל מד"ס בערלה יורד ולוקט ובכלאים יורד ולוקח, ולמ"ד הלל"מ, אין הבדל.
17. איזה סוג כלאים נוהג גם בחו"ל מן התורה? (לט.)
א. כלאי הכרם.
ב. כלאי זרעים.
ג. אין שום כלאים שנוהג בחו"ל מה"ת.
ד. כלאים של הרכבת אילן והרבעת בהמה.
18. מתי לא שייך הכלל "שלוחי מצוה אינן נזוקין"? (לט:)
א. בחזרה מן המצוה.
ב. במקום דקביעי היזיקא לא סמכינן אניסא.
ג. בנזק רוחני כגון הרהור עבירה.
ד. למ"ד שכר מצוה בהאי עלמא איכא.
19. מתי גם מחשבה רעה הקב"ה מצרפה למעשה? (מ.)
א. במחשבת ע"ז או בכל עבירה שעשה פירות דהיינו שבאה לידי מעשה.
ב. בחילול ה', דהיינו עבירה שעושה פירות.
ג. במחשבת זנות.
ד. במי שעבר עבירה ושנה בה דנעשית לו כהיתר.
20. כמה שנים קדם תלמוד להני: 1) חלה, 2) תרומה, 3) שמיטין, 4) יובלות? (מ:)
א. לחלה, ארבעים, לתרומה, חמישים, לשמיטין ויובלות, מאה ושלוש.
ב. לחלה ותרומה ארבעים, לשמיטין, חמישים וארבע, ליובלות מאה ושלוש.
ג. לחלה ארבעים, לתרומה, חמישים וארבע, לשמיטין ויובלות, שישים ואחת.
ד. לחלה ארבעים, לתרומה, חמישים וארבע, לשמיטין, ששים ואחת, ליובלות, מאה ושלוש.
שאלות על תוס'
21. האם נחשב מצות מילה כמצות עשה שהזמן גרמא? (כט. ד"ה אותו)
א. דינו כזמן גרמא כיון דנוהג רק ביום השמיני.
ב. אין דינו כזמן גרמא כיון דמיום השמיני והלאה אין לה הפסק, למ"ד דמילה שלא בזמנו נוהג גם בלילה.
ג. איבעיא דלא איפשטא.
ד. מילה בזמנה, נחשב כזמן גרמא, מילה שלא בזמנה, אין הזמן גרמא.
22. היכא דישנם יניק וחכים, וזקן ששוה לו בחכמה - מי עדיף? (לב: ד"ה מאי)
א. הזקן עדיף, והיניק צריך לעמוד בפניו.
ב. היניק עדיף, והזקן צריך לעמוד בפניו.
ג. שניהם שוים.
ד. לר' יוסי הגלילי היניק עדיף, ולת"ק הזקן עדיף.
23. "מכניס ידו תחת יד בעלים" האם חצצו ידי הבעלים בין ידי הכהן לכלי? (לו: ד"ה מכניס)
א. לא נחשב חציצה כי ידי הכהן נגעו בכלי וידי הבעלים היו תחתיהם.
ב. נחשבו כחציצה ולכן צריך להניף כל אחד בנפרד.
ג. לכתחילה לא חצצו, אבל בדיעבד אף אם חצצו אינו מעכב.
ד. לתי' א' לא חצצו כי הכהן החזיק בשוליו והבעלים למעלה, ולתי' א' חצצו ואפ"ה גזה"כ דמהני.
24. האם שייך דין עשה דוחה לא תעשה במצה של חדש? (לח. ד"ה אקרוב)
א. שייך, ומותר לאכול היכא שאין לו מצה של היתר.
ב. לא שייך, דאין עשה דקודם הדיבור דוחה ל"ת דאחר הדיבור, א"נ גזירה כזית ראשון אטו שני.
ג. לא שייך, כיון דאפשר לקיים שניהם במצה של ישן.
ד. שייך, אבל אסרו חכמים משום מראית העין.
25. על מה נדון אדם תחלה - על דברי תורה או על משא ומתן באמונה? (מ: ד"ה אין)
א. על משא ומתן.
ב. על דברי תורה.
ג. שואלין אותו תחלה על משא ומתן אבל נפרעין תחלה עד דברי תורה.
ד. שואלין אותו תחלה על דברי תורה אבל נפרעין תחלה על משא ומתן.