yeshiva.org.il


גמרא קידושין מבחנים דפים סט-פב

מקורות ללימוד לפני המבחן:
מסכת קידושין סט - פב

א. כל הקרבנות שמקום שחיטתן בצפון ונאכלין לפנים מן הקלעים.
ב. קדש זה תרומה, הקדשים זה חזה ושוק המורם מן הקדשים.
ג. חטאת ואשם ומנחה.
ד. אסור להם לאכול מכל הקרבנות הקריבין לגבי המזבח אבל בתרומה מותרין.

א. הויין לי' בנים שאינם מהוגנים.
ב. אין לו חלק לעולם הבא.
ג. מלאכי השרת מורידין עליו דמעות, וי"א דוחק רגלי השכינה.
ד. אלי' כופתו והקב"ה רוצעו, א"נ כאילו חרשו לעולם כולו וזרעו מלח א"נ הקב"ה מעיד על כל השבטים ואינו מעיד עליו.

א. עבד הוא.
ב. ממזר הוא.
ג. חלל הוא.
ד. צריך גירות דדינו כגוי.

א. בראשונה לכל אדם, ואח"כ רק לצנועים שבכהונה.
ב. רק החכמים לתלמידיהם פעם אחת בשבוע וי"א פעמיים בשבוע.
ג. רק למי שהוא צנוע ועניו ועומד בחצי ימיו ואינו כועס או משתכר ואינו מעמיד על מדותיו.
ד. רק לכהנים בשעה שעולים לדוכן.

א. הציפו מים בשבת וצדו משם דגים ושמתינהו ר' אחי ולבסוף נשתמדו.
ב. נשאו נשים נכריות ולבסוף נהרגו כולם.
ג. כולם ממזרים, והכריז עליהם רבא שהם פסולים.
ד. מחליפים נשותיהם זה בזה והכריזו עליהם שכולם ממזרים.

א. דארץ ישראל עיסה לבבל לענין יוחסין.
ב. דארץ פלישתים לא נתקדשה בקדושת ארץ ישראל.
ג. דלעתיד לבוא עתידין ממזרים להטהר.
ד. לר' מאיר דלעתיד לבא אין ממזרים טהורים ולר' יוסי שישבו ישראל בארצם שהיו פעם זרים ונכרים בה כממזר.

א. רק כשיש חזקת כשרות אבל כשאין חזקת כשרות אינה נאמנת.
ב. לת"ק רק אם לא יצאה לחוץ ולר' אליעזר אפי' אהדרא אפה אינה נאמנת ורק כשלא קרא עליה ערעור.
ג. נאמנת באותו יום אפי' כשיש ערעור אבל למחרת אם יש ערעור אינה נאמנת.
ד. בערעור דחד נאמנת אבל נגד ערעור דתרי אינה נאמנת.

א. אביו כל שבעה אמו לעולם.
ב. אמו מיד ואביו כל שבעה.
ג. אמו כל שבעה ואביו לעולם.
ד. אביו ואמו נאמנים לעולם להעיד על הבכור.

א. שגר עמוני ומואבי אינם פוסלים.
ב. שמצרי שני אינו פוסל.
ג. שחלל אינו פוסל בביאתו.
ד. שגר אינו פוסל בביאתו אע"פ שהוא אסור בכהנת.

א. לפי שאין בקיאין בדקדוקי מצות וחיישינן שמא בא' מהם אין פסול והשני פסול יוחסין יש בו.
ב. ב דס"ל גירי אריות הן וס"ל גם דעכו"ם ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר.
ג. משום קנס, כיון שמצאו להם דמות יונה בריש הר גריזים ודינו כגוי עובד ע"ז.
ד. דס"ל ספקן בספקן אסור, ודין כותי כספק ממזר.

א. מי שנגזר עליו מיתה ע"י המלך בניו פסולין מן הכהונה.
ב. מי שנמנה על משרתי המלך אין בניו משיאין לכהונה.
ג. מי שנמנה בחיילות של בית דוד שהיו באים בחלוקה כל חודש אין בודקין מהן ולמעלה.
ד. מי שהי' שדהו מוכתב ברישומי המלך אין נוהג בו דין סקריקון.

א. מפסול כהונה בלבד.
ב. מכל פסול ביאה שזר אצלה מעיקרא.
ג. מפסול חיתון שיש בו לאו או עשה.
ד. כל היכא שאיננה ממזרת נחשבת כחללה.

א. אינו חייב אלא אחת.
ב. חייב על כל שם ושם דהיינו ארבע מלקיות.
ג. אם הם כסדר הקרא דהיינו אלמנה גרושה חללה וזונה רק אז חייב על כל אחת ואחת.
ד. אם הם כסדר הקרא דהיינו גרושה זונה חללה ואלמנה רק אז אינו חייב אלא אחת.

א. אם היתה אביה או אמה מישראל.
ב. אם נתגיירה בקטנותה.
ג. גר שנשא גיורת בתם כשרה לכהונה.
ד. גיורת פחותה מבת ג' שנים ויום אחד.

א. ששמואל שכב בהיכל ה' רק בלילה אבל ביום אסור לשכב.
ב. נר אלקים טרם יכבה בהיכל ה', ושמואל שכב בבית משמר הלויים.
ג. ששמואל נענש על ששכב בהיכל כיון דאין ישיבה בעזרה וכו'.
ד. ששמואל שכב במקום שהאיר נר המנורה ואסור ליהנות מאורה.

א. כל ג' ימים משעת המציאה ואילך ודאי חומץ.
ב. י"א כל ג' ימים אחרי הבדיקה הקודמת ודאי יין וי"א ג' ימים למפרע משעת המציאה ודאי חומץ.
ג. ג' ימים לפני שתרם עליה תרומה ודאי חומץ.
ד. אומדין מתי יכול הי' להחמיץ וכל ג' ימים לפניו ולאחריו ודאי חומץ.

א. מותר.
ב. אסור.
ג. בעיר אסור ובדרך מותר.
ד. בעיר מותר בכשרים ובדרך עד דאיכא ג' כשרים ובפרוצים אפי' הן עשר אסור.

א. לפרקים מותר אבל לא ידור אצלה תמיד בבית.
ב. מותר.
ג. אסור.
ד. עם אחותו נשואה מותר אבל עם פנויה אסור.

א. לגיהנום, לפי שחשודים על הגניבה ומייקרים את השער.
ב. אין לו חלק לעולם הבא, לפי שעוברים על איסור צער בעלי חיים.
ג. שותפו של עמלק, לפי שספיקי טריפות באות לידו ומאכילן לאחרים.
ד. נבילה טובה ממנו, לפי שחשודים לנבל בהמות ביידים.

א. מלמדי תיקונות.
ב. מחטא דתלמיותא.
ג. העוסק בתורה שטוב סחרה מכל סחורה.
ד. מי שנאמר בו "יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך".

שאלות על תוס'
א. אין ישראל ערבים כלפי גרים.
ב. י"מ שישראל ערבין על הגרים ולכן קשים גרים וכו' וי"א שאין ערבים כ"א בעד ישראל ולא גרים.
ג. עד מתן תורה לא היו ערבין אבל ממתן תורה ואילך הם ערבין גם על הגרים.
ד. ישראל ערבין גם על גרים.

א. על ר' נחמן בן יצחק שבאותו היום נולד.
ב. על אונקלוס הגר, שבאותו היום נתגייר.
ג. על רבה בר בר חנה שבאותו היום מת.
ד. על ר' אדא בר אהבה שאז מת וי"א שנכנס לברית מילה.

א. דנאמן להעיד על השני שהוא בכור וממילא מובן שהראשון ממזר וי"א מדכ' בן "השנואה" יכיר ועי"ז הוא פסול.
ב. מיגו דנאמן להעיד שהוא בכור נאמן נמי לפוסלו.
ג. מק"ו אם נאמן לדיני ממונות לומר שהוא בכור ק"ו שנאמן לפסול יוחסין.
ד. מדכ' "ולא יחלל זרעו" משמע דבידו לחללם ולהעיד עליהם.

א. כשישראל גדול עומד על גביו בשעת האפי' ורואה שלא החמיץ.
ב. כשכותי לש העיסה בביתו של ישראל ולבסוף אוכל גם הוא ממנו בפסח.
ג. דמותר לאוכלו בשאר ימי הפסח אבל לא בלילה הראשון דאינו יוצא בו ידי חובתו בפסח.
ד. דוקא לפני שמצאו להם דמות יונה בהר גריזים, אבל אח"כ אינם נאמנים לכו"ע.

א. אין איסור כלל.
ב. יש איסור ייחוד מה"ת.
ג. לרש"י יש איסור ואין מלקין עליה, ולתוס' אין כאן איסור כלל.
ד. לרש"י אסור ולוקין על הייחוד ולתוס' אף שיש בו איסור מ"מ אין לוקין עליה.