מקורות ללימוד לפני המבחן:
מסכת בבא קמא ב - טז1. מה זה "נגיחה" ומה זה "נגיפה"? (ב:)
א. נגיחה בקרן נגיפה ברגל.
ב. נגיחה בקרן, נגיפה דקרא היינו נגיחה, ובגמ' נקרא נגיפה דחיפה בגוף.
ג. זו היא "נגיחה" וזו היא "נגיפה" ושניהם בגוף אלא שזה באדם וזה בבהמה.
ד. נגיחה בבהמה ונגיפה באדם, ושניהם תולדה דרגל.
2. מה למדו חז"ל מקרא "כאשר יבער הגלל עד תומו"? (ג. ברש"י ד"ה הגלל)
א. דאינו חייב על נזקי אש עד שישרף כליל.
ב. דאינו חייב על נזקי רגל אלא אם כן הזיק בלי כוונה מדכ' "תומו".
ג. דאינו חייב על נזקי קרן אלא אם הזיק בכוונה.
ד. דשן איקרי "בער", וגלל היינו שן שפעמים מגולה א"נ מלשון רעי שנוצר ע"י אכילה בשן.
3. באיזה ניזקין תולדותיהן אינם כיוצא בהן - למסקנא? (ג:)
א. בצרורות שהן תולדה דרגל.
ב. באבנו וסכינו ומשאו שהן תולדה דאש.
ג. בכיחו וניעו שהוא תולדה דאדם.
ד. בנתחככה בכותל שהוא תולדה דשן.
4. שור תם שהזיק אדם מה דינו לר' עקיבא? (ה.)
א. משלם נזק שלם מן העלייה - כמועד.
ב. משלם חצי נזק מן העלייה - כמועד.
ג. משלם נזק שלם מגופו - כתם.
ד. משלם חצי נזק מגופו - כתם.
5. איזה מן האבות לא ניתן למילף "בצד השוה שבהן" מן האחרות? (ה:)
א. אש ושן.
ב. בור וקרן, ולמ"ד קרן עדיפא שכוונתו להזיק, ניתן למילף קרן.
ג. אדם ואש.
ד. שן ורגל.
6. מאיזה דין אנו מחייבין "בור המתגלגל ברגלי אדם ורגלי בהמה"? (ו.)
א. מדין בור.
ב. מדין אש.
ג. מדין שור.
ד. ילפינן מצד השוה שבהן מבור ושור.
7. באיזה אופן מודה ר' ישמעאל דעל המזיק לשלם כפי המיטב של המזיק? (ו:)
א. כשאין למזיק אלא עידית אז צריך לשלם מן העידית שלו.
ב. כשהיו עידית דניזק כזיבורית דמזיק.
ג. כשהיו למזיק עידית וזיבורית, וזיבורית דמזיק לא שוו כעידית דניזק.
ד. כשהיו לניזק עידית וזיבורית, וזיבורית דניזק לא שוו כעידית דמזיק.
8. מה כוונת ר' עקיבא במ"ש "וק"ו להקדש" - למסקנא? (ז.)
א. שאם נגח תורא דידן לתורא דהקדש שהקדש גובה מן המזיק כעידית דמזיק.
ב. דילפינן מרעהו דתורא דידן שנגח לתורא דהקדש פטור מתשלומין.
ג. דילפינן ממ"ש מיטב שדהו דבהקדש תם משלם חצי נזק ומועד נזק שלם.
ד. דבהקדש מודו כו"ע דבדניזק שיימינן ולא בדמזיק.
9. כתוב "מיטב" וכתוב "ישיב" דאפי' סובין יכול לשלם, איך מיושב הסתירה למסקנא? (ז:)
א. מדעתו אפי' סובין, שלא מדעתו מיטב.
ב. בניסן מיטב, ובתשרי אפי' סובין.
ג. קרקע מיטב, ומטלטלין אפי' סובין דכל מילי מיטב הוא.
ד. נזקין מיטב, וכתובת אשה "ישיב" אפי' מסובין.
10. איך גובין כשהיו לו רק עידית ובינונית או בינונית וזיבורית? (ח.)
א. עידית ובינונית נזיקין ובע"ח מן העידית וכתובה בינונית וזיבורית כולם מבינונית.
ב. ב עידית ובינונית נזיקין מעידית ובע"ח וכתובה מבינונית, בינונית וזיבורית נזקין מעידית כתובה מזיבורית ובע"ח מחלוקת.
ג. כל אחד כדינו, נזקין מעידית, בע"ח מבינונית וכתובה מזיבורית.
ד. למ"ד בשל עולם שמין כולם גובין מן העידית למ"ד בשלו שמין, כל אחד כדינו גובה.
11. ראובן שמכר כל שדותיו לשמעון ושמעון מכר אחת ללוי באיזה אופן אין בע"ח דראובן גובה מלוי? (ח:)
א. כשמכר ללוי עידית או זיבורית או שהניח לוי עוד בינונית אצל שמעון.
ב. כשלא הניח אצל שמעון בינונית דמצי אמר לי' מה מכר ראשון לשני כל זכות שתבוא לידו.
ג. כשנשאר אצל שמעון אפי' עידית או זיבורית דאין גובין מנכסים משעובדים במקום שיש בני חורין.
ד. כשמכר לו עידית, אבל אם מכר לו בינונית או זיבורית מצי לגבות ממנו.
12. "במצוה עד שליש" - מה הכוונה למסקנא? (ט:)
א. שאין חיוב להוציא על מצוה יותר משליש נכסיו.
ב. ששליש מזמנו חייב להקדיש לקיום מצות.
ג. בהידור מצוה יש לו להוסיף שליש יותר מאשר על מצוה שאינה מהודרת.
ד. שהחוטף מצוה מחבירו עליו לשלם לו שליש מערך המצוה עבור הפסדו.
13. האם יש חיוב תשלומין על שור פסולי המוקדשין? (י.)
א. פטור.
ב. חייב.
ג. בשור שהזיק פטור, ניזק בבור חייב.
ד. בשור שהזיק חייב, ניזק בבור פטור.
14. על מי חל "פחת נבילה" ו"טורח נבילה"? (י: - יא.)
א. על הניזק.
ב. על המזיק.
ג. פחת נבילה על הניזק, טורח נבילה מחלוקת תנאים אי על המזיק או על הניזק.
ד. פחת נבילה על המזיק, טורח נבילה על הניזק.
15. האחים שחלקו, האם שמין המלבושים שעליהן ועל בניהם? (יא:)
א. שמין.
ב. שעליהם שמין, חוץ מן האח הגדול שבהם, ושעל בניהם אין שמין.
ג. שעליהם אין שמין, ושעל בניהם שמין.
ד. אין שמין.
16. מכר לו עבדים וקרקעות והחזיק בקרקע האם קנה עבדים? (יב.)
א. מחלוקת תנאים, אי עבדא כמקרקעי או כמטלטלי.
ב. לא קנה עד שיחזיק בעבדים.
ג. בכפות, קנה עבדים.
ד. בעומדין בתוך הקרקע קנה העבדים כשהחזיק בקרקע.
17. "נכסים המיוחדים" - למעוטי מאי? (יג:)
א. כשיש ספק של מי הוא שור המזיק, א"נ פרט לשור של הפקר שזכה בו אחר, א"נ נגח ואח"כ הפקיר או הקדיש.
ב. פרט לשור של שותפים.
ג. פרט לשור שאין בו שוה פרוטה.
ד. פרט לשור של עכו"ם.
18. באיזה אופן גובין בי"ד מטלטלי דיתמי לבעל חוב? (יד:)
א. היכא שתפס, ואפי' לאחר מיתה.
ב. כשהחוב הוא שוה לערך המטלטלין אבל אם שוה פחות, אין גובין.
ג. היכא שתפס מחיים לפני מות אביהם.
ד. ע"י שבועה.
19. "בני חורין ובני ברית" - מה ילפינן מכאן? (טו.)
א. דשור ישראל שנגח שור עכו"ם פטור מתשלומין.
ב. דגוי פסול לעדות אבל עבד כנעני כשר.
ג. דאין שליחות לגוי ועבד.
ד. דגוי ועבד פסולין לעדות.
20. חתול שאכל תרנגול האם דנין דין זה בבבל? (טו:)
א. אין דנים.
ב. אכל תרנגול גדול אין דנין, דקנסא הוי, תרנגול קטן דנין, דאורחיה הוא.
ג. דנים.
ד. אכל תרנגול גדול דנים, דמחמת פסידי עבדינן שליחותייהו, תרנגול קטן אין דנים דהפסידו מעט.
שאלות על תוס'
21. באיזה אופן מצינו נזקי שן דלא מכליא קרנא? (ג. ד"ה הא)
א. אכלה מן ערוגה שבין הערוגות וכיון דלא ניכר מאיפה אכלה מיחשב לא מיכליא קרנא.
ב. כשאכלה מה שאינו ראוי לה כגון כלב שאכל צאן וחתול שאכל תרנגול.
ג. אכלה ערוגה וסופו לחזור ולצמוח, ולתוס' טינפה פירות להנאתה.
ד. כשאכלה פירות ברה"ר דלא חייבה תורה אלא שן בחצר הניזק.
22. "כאשר זמם ולא כאשר עשה" - למה לא שייך בממון דין זה? (ד: ד"ה ועדים)
א. דממון קיי"ל אין עונשין מן הדין ולכן פטורים מלשלם.
ב. דאפשר בחזרה א"נ דיש לחייבו מק"ו דממון עונשין מן הדין משא"כ בעונשי מכות ומיתה.
ג. דאמרינן דיו לבא מן הדין להיות כנדון.
ד. דאמרינן קם ליה בדרבה מיניה.
23. "משהחזיק בה אינו יכול לחזור" באיזה חזקה מדובר? (ט. ד"ה משהחזיק)
א. לרש"י בקנין חזקה כגון נעל גדר ופרץ, לתוס' מכי דייש אמיצריה, שהלך סביב למצרי השדה.
ב. חזקת ג' שנים.
ג. שקנאו בקנין חליפין.
ד. חזקה אין אדם פורע תוך זמנו, ולכן ברור לנו שקנאו בכסף זה.
24. "מכר לו עשר שדות וכו' כיון שהחזיק בא' מהם קנה כולם" - מה הדין בכה"ג בזוכה בנכסי הגר שמת? (יב. ד"ה למה)
א. קנה כל השדות.
ב. לא קנה אלא שדה זו ולא שאר השדות.
ג. לא קנה אלא אותה ערוגה ולא כל השדה.
ד. לא קנה אלא מקום מכושו בלבד.
25. למ"ד פלגא נזקא קנסא, האם יכול הניזק לתפוס מנכסי המזיק בזה"ז? (טו: ד"ה ואי)
א. מהני תפיסה, אבל דוקא לתפוס את שור המזיק ולא שאר נכסיו.
ב. מהני תפיסה, מכל נכסי המזיק שהיו ברשותו בשעת הנזק.
ג. לא מהני תפיסה.
ד. מהני תפיסה אבל רק ממטלטלין ולא ממקרקעי.