yeshiva.org.il


גמרא בבא קמא מבחנים דפים לא-מה

מקורות ללימוד לפני המבחן:
מסכת בבא קמא לא - מה

א. חייבת חצי נזק.
ב. פטורה.
ג. לריש לקיש פטורה אפי' בעטה למסקנא דוקא כי אורחיה קא מסגי אבל בעטה חייבת.
ד. לריש לקיש חייבת אם בעטה ולמסקנא פטורה בכל גוונא.

א. המהלך חייב והרץ פטור מפני שהוא משונה.
ב. בע"ש בין השמשות שניהם פטורים, בחול הרץ חייב והמהלך פטור, שניהם רצים פטורים.
ג. בע"ש בין השמשות הרץ חייב והמהלך פטור ובחול שניהם חייבים.
ד. שניהם פטורים.

א. חייב בד' דברים ופטור מגלות.
ב. פטור מכלום כיון שלא קיבל רשות ליכנס.
ג. חייב בה' דברים וחייב גלות.
ד. לל"ק פטור מד' דברים ומגלות ולל"ב חייב בד' דברים ופטור מגלות.

א. כמו מועד, נזק שלם, מן העלייה, וחייב כופר.
ב. פטור מן התשלומין, דרק אם הזיק שור חבירו איירי קרא.
ג. לת"ק משלם חצי נזק מגופו ולר' עקיבא נזק שלם מן העלייה.
ד. לת"ק משלם חצי נזק ולר' עקיבא משלם נזק שלום מגופו ולא מעלייה.

א. על המזיק.
ב. על הניזק.
ג. עד שלא עמד בדין על הניזק, משעמד בדין על המזיק.
ד. עד שלא עמד בדין על המזיק, משעמד בדין על הניזק.

א. מדהוי במשכן ילפינן דאף היכא שהוא מקלקל חייב.
ב. לר' אבהו חייב אף במקלקל דחובל יליף ממילה ומבעיר משריפת בת כהן, ולר' יוחנן פטור אא"כ מתקן.
ג. חייב אף שהוא מקלקל לכו"ע, כיון דלא משכחת לן חובל ומבעיר אלא בגוונא דמקלקל.
ד. באמת פטור אא"כ הוי מקלקל ע"מ לתקן לכו"ע.

א. לא שייך אא"כ חייב הרוצח מיתה.
ב. לא שייך אא"כ חייב הרוצח גלות או מיתה.
ג. שייך רק אם הרגו דרך עלייה ולא דרך ירידה.
ד. בכל גוונא שייך אפי' היכא שפטור מגלות.

א. אינו משלם אלא שעורים.
ב. פטור אף משעורים, ודוקא בברי וברי אבל אם תובעו שמא חייב בשעורים.
ג. פטור אף משעורים בין בברי וברי ובין בברי ושמא.
ד. בברי וברי משלם שעורים, בברי ושמא פטור אף משעורים.

א. מי שהכניס מסמר לתוך כלי של חבירו ותובע על כך שכר.
ב. שתקע בשופר כדי להוציאו ידי חובתו ותובע על כך שכר.
ג. שהכה לו כנגד אזנו א"נ שתקע באזנו ממש וחייב לשלם לו דמי בושתו כמפורש בסוגיין.
ד. מי שהציל את חבירו מן הגייס והלסטים ותובע שכרו על כך.

א. ראה שור נגח, חמור לא נגח, סוס נגח, גמל לא נגח, פרה נגח, ערד לא נגח.
ב. ב ראה שור נגח, שור לא נגח, שור נגח, שור לא נגח, שור נגח, שור לא נגח.
ג. נגח שור חמור וגמל.
ד. נגח שור שור שור חמור וגמל.

א. נעשה מועד באיזה משלשת הימים יגח משלם נזק שלם.
ב. דינו כתם.
ג. דינו כמועד לכל הימים.
ד. לרב הוי מועד לדילוג לשמואל אינו מועד עד שיגח בחודש הבא בי"ח.

א. כיון שלא קיימו המצות התיר ממונם לישראל, א"נ הגלם מעל אדמתם, א"נ שאין מקבלים שכר כמצווה ועושה.
ב. שאין הקב"ה נפרע מן האומות עד שעת שילוחם.
ג. שכיון שלא קיימו ז' מצות שקבלו עליהם עמד והתירן להם.
ד. שאפי' נכרי ועוסק בתורה שהוא ככהן גדול.

א. ס"ל גירי עריות הם ולכן אם נגחו לשור של כותי פטור, ושור שנגח משלם נזק שלם.
ב. ס"ל גירי אמת הם, ואפ"ה גזרו עליהם כגוים, שאם נגחו לשור שלהם פטור, ושורם שנגח משלם נזק שלם.
ג. ס"ל גירי אמת הם, ולכן דינם כישראל לכל דבר.
ד. ס"ל גירי אריות הם, ולכן אם נגחו לשור של כותי פטור.

א. בשטר שכתב אביהם.
ב. רק מנכסים שיש להם אחריות כגון קרקע אבל לא ממטלטלי.
ג. מלוה בשטר אבל לא מלוה על פה.
ד. בשטר שיש בו ריבית או לכתובת אשה משום מזונות או לשור שלהם שהזיק.

א. חייבי ערכין וחטאות ממשכנין, כופר אין ממשכנין.
ב. חייבי ערכין ממשכנין, חטאות וכופר אין ממשכנין.
ג. חייבי ערכין ממשכנין, חטאות אין ממשכנין, כופר איבעיא דלא איפשיטא.
ד. חייבי ערכין אין ממשכנין חטאות וכופר ממשכנין.

א. בשור המועד שהזיק עשה בו אונס כרצון.
ב. רובע עשה בו אונס כרצון.
ג. בשור האיצטדין עשה בו אונס כרצון.
ד. בשור תם עשה בו אונס כרצון ולא במועד.

א. בשור מועד חייב ובשור תם פטור מכופר שלם וחייב חצי כופר.
ב. הודה בעצמו פטור, דמודה בקנס פטור.
ג. למ"ד פלגא נזקא קנסא פטור בתם, אך אם כופרא כפרה חייב.
ד. בשור מועד פטור ובשור תם חייב למ"ד כופרא כפרה.

א. יורשיה.
ב. הבעל.
ג. בעל השור.
ד. חולקין, יורשיה עם יורשי הבעל.

א. פטור ממיתה, אפי' נגח ואח"כ הקדיש.
ב. חייב מיתה, אפי' הקדיש ואח"כ נגח.
ג. נגח ואח"כ הקדיש, חייב מיתה, הקדיש ואח"כ נגח פטור ממיתה.
ד. נגח ואח"כ הקדיש, פטור ממיתה, הקדיש ואח"כ נגח חייב מיתה.

א. אין אומרים באיסורי הנאה "הרי שלך לפניך".
ב. אומרים באיסורי הנאה "הרי שלך לפניך".
ג. לת"ק אין אומרים וכו' ולר' יעקב אומרים באיסורי הנאה "הרי שלך לפניך".
ד. רק בחמץ נוקשה אבל לא בחמץ גמור.

שאלות על תוס'
א. חייב.
ב. פטור.
ג. אם ידע כשנכנס חייב גלות, אם לא ידע, פטור.
ד. אם שאל רשות ליכנס לפי שעה פטור דלא סגי לי' בגלות, אם יש לו דרך בתוכו ונכנס חייב.

א. לא, אא"כ אמר אתנהו לצדקה דאז חייב מטעם נדר.
ב. כן, חייב משום "בפיך זו צדקה".
ג. רק היכא שברור לו שיבא הדבר, אבל כשיש ספק, לא חל הצדקה.
ד. אין כל אפשרות להתחייב על דבר שלא בא לעולם.

א. לא, דס"ל אתם קרויים אדם וכו'.
ב. לתוס' לא, אבל לר"ת קאי גם כר"ש דס"ל אתם קרויים "אדם" אבל "האדם" קאי גם על גוי.
ג. כן, דס"ל אתם קרויים "אדם", אבל "האדם" קאי רק על ישראל ולא על גוי.
ד. כן, דס"ל שגם נכרים קרויים "אדם".

א. דבעינן כמיתת הבעלים כך מיתת השור ודוקא ע"י ב' עדים.
ב. דאין מקבלים עדות שלא בפני בעל הדין.
ג. דבעינן "בא בעל השור ויעמוד על שורו".
ד. לרש"י דהו"ל מודה בקנס ופטור, לתוס' דאמרינן אדם קרוב אצל ממונו ואינו נאמן.

א. בדמים אמרינן מודה בקנס פטור אבל בכופר לא.
ב. אם מת, אין כפרה לאחר מיתה ודמיים משלם, א"נ דאין אפשרות למחול על כופר, א"נ דאינו משלם חצי כופר.
ג. בדמים אמרינן קם לי' בדרבה מיניה ולא בכופר.
ד. אם אינו רוצה לשלם, בכופר ממשכנין אותו אבל לא בדמים.