מקורות ללימוד לפני המבחן:
מסכת בבא קמא מו - סב1. "ממרי רשוותך פארי אפרע", איזה דין מרומז במאמר זה? (מו:)
א. המוציא מחבירו עליו הראיה.
ב. דיכול לשלם לו אפילו סובין בפרעון חובו.
ג. דאין צריך לשלם לבעל חובו אלא כסף ולא מטלטלין.
ד. דאין הולכין בממון אחר הרוב.
2. "משתלם חצי נזק מן הפרה ורביע נזק מן הולד" מה כוונה - אליבא דרבא? (מז.)
א. איתא לפרה משתלם חצי נזק מהפרה ליתא לפרה משתלם רביע נזק מולד.
ב. משתלם חצי מחצי נזק דהיינו רביע מן הפרה וחצי הרביע מן הולד.
ג. משתלם כל הנזק נכי רבעא מן הפרה ומן הולד.
ד. היכא דתבע תחלה לבעל הולד גובה רק מהולד ולא מהפרה.
3. אשה שנכנסה לחצר בעל הבית ברשות כדי לאפות או לטחון וניזק בהמתו ע"י אכילה, האם חייבת? (מח.)
א. פטורה.
ב. חייבת.
ג. נכנסה לאפות פטורה, נכנסה לטחון חייבת.
ד. נכנסה לאפות חייבת נכנסה לטחון פטורה.
4. נפל לבור והבאיש מימיו - באיזה אופן חייב בעל השור? (מח:)
א. דוקא אם הבאיש לאחר שהפקיר נכסיו אבל קודם שהפקיר פטור.
ב. לשמואל דוקא אם הבאיש בשעת נפילה, ולרב אפי' אחר נפילה חייב ודוקא בהבאיש מחמת גופו ולא מריח.
ג. דוקא אם הבאיש עד כדי שאינו ראוי לשתותו אפי' ע"י הדחק.
ד. חייב דוקא בשור מועד אבל בשור תם פטור.
5. למי משלמים "שבח ולדות"? (מט.)
א. לאשה.
ב. לבעל.
ג. לת"ק לבעל ולרשב"ג חולקין, בד"א בשאר וולדות אבל במבכרת אין כאן שבח ולדות.
ד. לת"ק חולקין ולרשב"ג לאשה, בד"א במבכרת אבל בשאר יולדות אין כאן שבח ולדות.
6. מה דין משכונו של גר ביד ישראל או משכונו של ישראל ביד הגר - כשמת הגר? (מט:)
א. מוציאין אותו מידו כיון שלא התכוון לקנותו.
ב. משכון ביד הגר, שייך לבעלים, משכון ביד ישראל קנה חצירו, ואם אינו בחצירו קנה המחזק בו.
ג. משכון ביד הגר כל הקודם זוכה, משכון ביד ישראל קנה הישראל אפילו אינו בחצירו בשעת מיתה.
ד. לא קנה אלא כנגד מעותיו בין במשכון ביד גר ובין במשכון ביד ישראל.
7. במאי פליגי רב ושמואל לענין הבלו וחבטו של נזקי בור ומאי בינייהו? (נ:)
א. לרב הבלו ולא חבטו, לשמואל הבלו וכ"ש חבטו, ונ"מ היכא דעביד גובה, לשמואל חייב ולרב פטור.
ב. לרב חבטו ולא הבלו, לשמואל הבלו ולא חבטו, ונ"מ בבור ברשותו.
ג. לכו"ע חבטו חייב ופליגי אי חייב בחבטו ונ"מ בהפקיר רשותו ולא הפקיר בורו.
ד. לרב הבלו ולא חבטו ולשמואל חבטו ולא הבלו ונ"מ בבור שהוא מלא ספוגין של צמר.
8. ההיא תורא דנפל לאריתא דדלאי - למה טרפה רב נחמן? (נ: - נא.)
א. דנשבר מפרקתו ונפסק חוט השדרה.
ב. דס"ל יש חבטא בפחות מעשרה.
ג. כיון שהשור לא יכל לעמוד סימן הי' שניקב קרום של מוח.
ד. דמכריסו של השור עד הקרקע יש ד' טפחים ועומק החריץ ששה, וס"ל אין חבטא בפחות מעשרה.
9. מי שהרחיב בור שהי' קיים ברשות הרבים, האם חייב על נזקיו? (נא:)
א. איבעיא דלא איפשטיא.
ב. פטור.
ג. חזינן אי בהבלא מת פטור אי בחבטא מת חייב, ולל"ב אי נפל בצד שהרחיב חייב, ובצד השני פטור.
ד. חייב.
10. המוכר עדר לחבירו באיזה קנין יכול להקנותו לקונה? (נב.)
א. במסירה או בשטר.
ב. ב במסירה או במשיכה, ועד שיאמר לו לך חזק וקני, ומסירת המשכוכית מהני כלך חזק וקני.
ג. במסירת המשכוכית.
ד. בקנין כסף או בחזקה או בהגבהה.
11. כסהו בכיסוי שאינו יכול לעמוד בפני גמלים והתליע מתוכו - מה הדין למסקנא? (נב:)
א. חייב, מיגו דהוי פושע לענין גמלים הוי פושע לענין התלעה.
ב. אם שכיח גמלים חייב, לא שכיח גמלים פטור.
ג. פטור, דלא אמרינן מיגו.
ד. חייב על מיתה ופטור מנזקין.
12. שור ואדם שדחפו לבור, מה דינם לענין נזקין, דמי ולדות, וכופר? (נג:)
א. לנזקין כולן חייבין, לדמי ולדות אדם חייב שור ובור פטורים, לכופר שור חייב אדם ובור פטורים.
ב. לנזקין שור ואדם חייבים בור פטור, לדמי ולדות כולם פטורים, לכופר כולם חייבים.
ג. לנזקין כולן חייבין, לדמי ולדות אדם ושור חייבין ובור פטור, לכופר כולם פטורים.
ד. לנזקין שור ואדם חייבים בור פטור, לדמי ולדות אדם חייב שור ובור פטורים, לכופר כולם פטורים.
13. שור פקח שנפל לבור האם חייב בעל הבור בנזקו? (נד:)
א. חייב.
ב. פטור דרק על מיתת השור חייב ולא על נזקיו.
ג. נפל ביום פטור דבעי ליה עיוני ומיזל נפל בלילה חייב.
ד. אם בעל השור הוא פקח פטור אם בעל השור הוא חרש או קטן חייב.
14. "הרואה טי"ת בחלומו סימן יפה לו, מאי טעמא? (נה.)
א. דטי"ת מרמז על טוב.
ב. דטי"ת מרמז על מפלת הגוים שנא' וטאטאתיה וכו'.
ג. דטי"ת מרמז על תורה שנא' טוב טעם ודעת וכו'.
ד. הואיל ופתח בו הכתוב לטובה תחילה שעד בריאת האור לא כתיב טי"ת.
15. הכופף קמתו של חבירו מפני הדליקה, מה דינו? (נו.)
א. חייב בתשלומין.
ב. במטיא לי' ברוח מצוי' חייב, ברוח שאינה מצוי' חייב רק מדיני שמים, וכן נמי אם עשאו טמון.
ג. במטיא לי' ברוח מצוי' פטור מדיני אדם וחייב מדיני שמים, במטיא לי' רוח שאינה מצוי' פטור.
ד. פטור אף מדיני אדם.
16. המעמיד בהמת חבירו על קמת חבירו והזיקה באיזה אופן חייב המעמיד? (נו:)
א. רק אם הוליכה בידים אבל אם עמד בפניה או הכישה במקל פטור.
ב. אם עמד בפניה עד שהלכה ואכלה חייב.
ג. להו"א אפי' כשעמד בפניה חייב, לאביי רק אם הכישה במקל אפי' לא הוליכה בידים חייב.
ד. חייב רק מדיני שמים ופטור מדיני אדם דאינו אלא כגרמא בנזקין.
17. נפלה לגינה ונהנית ע"י אכילת פירות או חבטה בהן, האם דינו דומה למבריח ארי? (נח.)
א. הוי כמבריח ארי ופטור.
ב. נהנית משלמת מה שנהנית בין באכילה ובין בחבטה, ואינו דומה למבריח ארי דהוי שלא מדעתו והפסיד פירותיו.
ג. נהנית ע"י חבטה חייב ע"י אכילה פטור דהוי לה שלא תאכל.
ד. נהנית ע"י אכילה חייב, ע"י חבטה פטור דהוי כמבריח ארי מנכסי חבירו.
18. ליבה ולבתה הרוח - האם חייב בנזקי האש? (ס:)
א. חייב, דדומה לשבת דחייב בזורה ורוח מסייעתו.
ב. פטור, דהוי גרמא בנזקין.
ג. חייב, דאש חייבה עליו התורה אפי' כשכח אחר מעורב בו.
ד. אם יש בליבויו כדי ללבותה חייב ואם לאו פטור ואינו דומה לזורה וכו' דשבת שאני.
19. "עברה (האש) נהר פטור", באיזה נהר מדובר? (סא.)
א. בנהר שהוא רחב ט"ז אמה כרוחב רה"ר.
ב. לרב נהר ממש ואפי' אין בו מים אם רחבה ח' אמות פטור, לשמואל באריתא דדלאי ודוקא אם יש בו מים.
ג. בנהר שיש בו מים כשרחב ח' אמות פטור, אין בו מים חייב.
ד. לרב בנהר שיש בו מים ולשמואל באריתא דדלאי ואעפ"י שאין בו מים.
20. בעל הבירה שטען שהי' לו שם כסא דכספא האם נאמן? (סב.)
א. אינו נאמן.
ב. נאמן.
ג. חזינן אי איש אמיד הוא או איש נאמן הוא שמפקידין בידו כלי כסף, נאמן ואם לאו אינו נאמן.
ד. איבעיא דלא איפשטא.
שאלות על תוספות
21. "וניחזי אי דמי רדיא לרדיא" האם ס"ל למקשה "דמים מודיעין"? (מו. ד"ה ונחזי)
א. סוגיין אתיא כמ"ד דס"ל דמים מודיעים.
ב. אפי' למ"ד דל"ל דמים מודיעים, דדוקא נגד החזקה לית לי' וכאן הרי המוכר מוחזק ומהני ראיית דמים.
ג. כן הקשה התוס', ונשאר בצ"ע.
ד. לרש"י כן, ולתוס' נשאר בצ"ע.
22. מי שעשה גובה ברה"ר ונתקל בו שור ונחבט בקרקע עולם - האם חייב לשמואל? (נ: ד"ה לשמואל)
א. דוקא אם חפר מסביבות הגובה עוד ה', א"נ חייב היכא שהבור גרם לכל הנזק.
ב. חייב דס"ל בור שחייבה תורה להבלו וכ"ש לחבטו.
ג. פטור.
ד. חייב משום הבלו אם ניזק ע"י ההבל אבל ע"י חבטה פטור.
23. איזה שור "פסולי המוקדשין" לא נחשב "שור רעהו" לענין נזקי שור ובור? (נג: ד"ה שור)
א. דוקא קדשי קדשים אבל קדשים קלים נחשבים "רעהו".
ב. לענין בור דוקא היכא שלא נפדו אבל לענין שור אפי' נפדו נמי פטור.
ג. לענין שור דוקא כשלא נפדו וכן בכור בעל מום, ולענין בור פטור אפי' קדשים שנפדו.
ד. דוקא היכא שנפדו פטור אבל קדשים שעדיין לא נפדו נחשבים "רעהו".
24. האם שייך איסור שביתת בהמתו בשבת - בדגים? (נה. ד"ה אתיא וד"ה המנהיג)
א. לא שייך.
ב. מן התורה לא שייך אבל רבנן גזרו גם על דגים.
ג. שייך, וילפינן להו מדכ' "וכל בהמתך".
ד. שייך, וילפינן להו מדכ' "בהמתך" וילפינן בהיקש מהרבעה דכ' "למינהו".
25. איזה דין אפשר ללמוד ממה שהקדימו "יכנס בכי טוב" ואח"כ "יצא בכי טוב"? (ס: ד"ה לעולם)
א. לר"ת דדוקא בעיר אחרת חיישינן שאינו מכיר הדרכים, ולא בעירו, ולר"י אף בעירו יש לחוש.
ב. שאין לעסוק בתורה בדרך שנא' אל תרגזו בדרך.
ג. שאין איסור לצאת לדרך בלילה אלא ליכנס לעיר, שיש להקפיד שיהי' רק ביום.
ד. אין לדייק מזה כלום, דאין מוקדם ומאוחר בתורה.