לא מצליח להדפיס את העיגולים? לחץ כאןהדפסת העיגולים תלויה בהגדרות הדפדפן.
על מנת לשנות את ההגדרות יש לבצע את הפעולות הבאות:
1. לחץ על "כלים" בתפריט למעלה.
2. לחץ "אפשרויות אינטרנט...".
3. לחץ על הלשונית "מתקדם".
4. תחת הכותרת "הדפסה" יש לסמן את תיבת הסימון שעל יד המלים "הדפס תמונות וצבעי רקע".
5. לחץ אישור.
מקורות ללימוד לפני המבחן:
מסכת בבא קמא צד-קו
1. "הרי שגזל סאה של חטין טחנה וכו'" - האם ניתן לפשוט מכאן אי ס"ל שינוי קונה או לא ? (צד.)
א. מכאן מוכח דס"ל דשינוי אינו קונה.
ב. מכאן מוכח דס"ל שינוי קונה דלא"כ פשיטא שאינו מברך.
ג. אין להוכיח מכאן דשינוי אינו קונה, דלענין ברכה שאני דהוי מצוה הבאה בעבירה.
ד. אין להוכיח מכאן דס"ל שינוי קונה דאפי' אי שינוי אינו קונה יכול לברך.
2. הרועין והמוכסין שעשו תשובה, איך מחזירין הגניבה לאחר התקנה ? (צד:)
א. בגזילה קיימת, למכירין מחזירין ולאין מכירין יעשו בהן צרכי ציבור.
ב. בגזילה קיימת פטורין מלהחזיר מפני התקנה, ובאינו קיימת יחזירו למכירין.
ג. לאינו מכירין פטורין, ולמכירין יעשו בהם צרכי ציבור כגון בורות שיחין ומערות.
ד. פטורין מלהחזיר.
3. האם ס"ל לר' מאיר קנסו שוגג אטו מזיד או לא קנסו - למסקנא ? (צה:)
א. איבעיא דלא איפשטא.
ב. קנסו שוגג אטו מזיד.
ג. בשבת לא קנסו אבל בשאר מקומות קנסו.
ד. לא קנסו שוגג אטו מזיד.
4. האי מאן דגזל דיקלא מחבירה, באיזה אופן קנאו בשינוי ? (צו.)
א. כשקצצו ושדי ליה לארעא דידיה.
ב. דיקלא ועביד גובי או כשורי רברבא ועבדינהו כשורי זוטרי.
ג. גובי ועבדינהו כשורי או כשורי ועבדינהו קצוצייתא.
ד. אינו קונה בשינוי אא"כ עשאו כלי או בנה בו בית.
5. האי מאן דגזל נסכא או זוזי, באיזה אופן קנאם בשינוי ? (צו:)
א. כשעשה בהם שינוי מעשה דהיינו שהתיכם.
ב. נסכא ועביד זוזי לא קנה, זוזי ועביד בהם נסכא קנה.
ג. נסכא ועביד זוזי קנה, זוזי ועביד בהם נסכא לא קנה.
ד. אינו קונה אא"כ התיכם וחזר ועשה בהם כלי.
6. "הדר בחצר חבירו שלא מדעתו" צריך לשלם שכר או לא ? (צז.)
א. צריך.
ב. אינו צריך, ואם הלוהו ודר בחצירו, צריך, דמיחזרי כריבית.
ג. צריך, אבל אינה יוצאת בדיינים כיון דהוי זה נהנה וזה לא חסר.
ד. אינו צריך, אפי' היכא דהלוהו ודר בחצירו.
7. הזורק מטבע של חבירו בים - האם חייב לשלם ? (צח.)
א. פטור, ודוקא למים צלולים אבל לעכורים חייב וכן אם שקלו בידו וזורקו, חייב.
ב. חייב, ודוקא למים צלולים אבל לעכורים פטור, וכן אם שקלו בידו לזורקו, פטור.
ג. חייב לשלם.
ד. פטור, אפי' אם נקטו בידו וזרקו, ודוקא למים עכורים אבל לצלולים חייב.
8. גזל פירות והרקיבו - מה דינם ? (צח:)
א. אומר לו הרי שלך לפניך, אפי' הרקיבו כולן.
ב. משלם כשעת הגזילה אפי' הרקיבו מקצתן.
ג. הרקיבו מקצתן, אומר הרי שלך לפניך, הרקיבו כולן, משלם כשעת הגזילה.
ד. פטור מתשלומים דהוי ליה כאונס.
9. באיזה אופן שייך איסור "לא תלין" באומן - למ"ד דאומן קונה בשבח כלי ? (צט.)
א. בקבלנות.
ב. בגרדא דסרבלא דאגריה לביטשי דליכא שבחא א"נ בשליחא דאיגרתא.
ג. אם נתנה לו בחצי היום אינו עובר עליו אפי' מכאן ועד עשרה ימים.
ד. כשגמרו והודיעו בחצי היום עובר עליה משחשכה.
10. טבח אומן שקלקל - האם חייב לשלם ? (צט:)
א. חייב.
ב. פטור.
ג. בחנם חייב בשכר פטור.
ד. בשכר חייב, בחנם לר' מאיר חייב ולרבנן פטור.
11. הנותן עצים לחרש לעשות מהם כסא נאה ועשה מהם כסא מכוער - מה הדין לר' מאיר ? (קא.)
א. חייב לשלם דמי עציו.
ב. פטור מלשלם.
ג. יד החרש על התחתונה, אם שבח יתר על היציאה נותן דמי היציאה וכן להיפך.
ד. יד בעה"ב על התחתונה, אם שבח יתר על היציאה נותן השבח וכן להיפך.
12. רביעית דם מן המת שנבלע בבית - מה דין הכלים שבתוך הבית ? (קא.)
א. טהורים אבל בדם תבוסה טמאים.
ב. בכלים דמעיקרא טמאים, ודאתי לבסוף טהורים, ודוקא בדם תבוסה דרבנן.
ג. טמאים בין באתי מעיקרא ובין באתי בסוף, ודוקא בדם תבוסה דרבנן.
ד. בכלים דאתי בסוף טמאים, ודאתי מעיקרא טהורים ודוקא בדם תבוסה דרבנן.
13. האם שייך קדושת שביעית בעצים דמשחן - למסקנא ? (קב. ברש"י ד"ה תנאי)
א. לרבנן לא שייך, ולר' יוסי שייך.
ב. לא שייך.
ג. שייך.
ד. איבעיא דלא איפשטא.
14. קח שדה בשם חבירו - מה הדין למסקנא ? (קג.)
א. אין מכירתו מכירה.
ב. כופין את המוכר למכור לו שוב.
ג. כופין את מי שנמכר בשמו למוכרו ללוקח.
ד. אין כופין את המוכר למכור זימנא אחריתא, ואם א"ל על מנת כופין את המוכר למכור.
15. "עושין אמנה בפירות ואין עושין אמנה בדמים" - מה הכוונה ? (קג רש"י ד"ה ואין)
א. דקיי"ל מעות אינן קונות ולכן אין בהם משום מחוסרי אמנה.
ב. דפוסקין על השער הזול לקבל פירות אבל אסור לקבל דמים דמחיזי כרבית.
ג. עדים שאמרו אמנה היו דברינו, נאמנים רק בפירות ולא בדמים.
ד. דקיי"ל פירות נקנין בחליפין אבל לא מעות.
16. "כל היכא דאמרינן מעשה בחסיד אחד" - מי היה ? (קג:)
א. ר' יהודה ברבי אילעאי או ר' יהודה בן בבא.
ב. ר' יהודה בן בתירא.
ג. ר' יהודה הנשיא.
ד. ר' יהודה בן טבאי.
17. באיזה אופן מודו כו"ע שהלוה יכול למסור הכסף לשליחו של המלוה וייפטר מאונסי הדרך ? (קז:)
א. אם כתב לו התקבלתי.
ב. אם מינה את השליח בעדים.
ג. אם הקנה לו הכסף בקנין אגב קרקע.
ד. אם כתב לו "דיוקני".
18. נזיר שגלח שערו ונשארו שתי שערות וגלח אחת ונשרה אחת - מה דינו ? (קה.)
א. אע"פ ששער אין כאן מצות גילוח אין כאן.
ב. יצא ידי מצות גילוח.
ג. איבעיא דלא איפשיטא.
ד. . לרבא לא יצא ולרבינא יצא.
19. הכופר במלוה או בפקדון - האם נפסל לעדות ? (קה:)
א. נפסל.
ב. לא נפסל.
ג. הכופר במלוה נפסל, בפדון לא נפסל.
ד. הכופר במלוה לא נפסל, בפקדון נפסל.
20. הטוען טענת גנב על תביעת קטן - האם משלם כפל ? (קו:)
א. משלם כפל.
ב. אינו משלם כפל.
ג. ניתן לו כשהוא קטן ותבעו כשהוא גדול משלם כפל.
ד. ניתן לו כשהוא קטן ותבעו כשהוא קטן משלם כפל דבעינן נתינה ותביעה כאחד.
שאלות על תוספות
21. האם מקבלים מגזלנים וממלוי ברבית בזמן הזה ? (צד: ד"ה בימי)
א. אין מקבלים מהם והמקבל אין רוח חכמים נוחה ממנו.
ב. לר"ת מקבלים דלא תקן רבי אלא לדורו, והתוס' דחו ראיותיו.
ג. מגזלנים מקבלים אבל ממלוי ברבית אין מקבלים כדי שירצו לחזור בתשובה.
ד. מגזלנים אין מקבלים אבל ממלוי ברבית מקבלים.
22. באיזה אופן מותר המלוה להינות מן הלוה ואין בה חשש רבית ? (צז. ד"ה הלוהו)
א. כשזה נהנה וזה לא חסר.
ב. דוקא הנאה דאית ביה ממון אסור אבל שאר הנאות מותר.
ג. דוקא בפרהסיא אסור אבל לשכור כלים או בהמה מותר, א"נ אם היו אוהבים אף קודם ההלואה מותר.
ד. כשאין הלוה מקפיד על ההנאה כגון חצר דקיימא לאגרא.
23. לרבנן דלא ס"ל דינא דגרמי האם חייב מי שטימא את הטהור או שורף שטרותיו של חבירו ? (ק. ד"ה טהור)
א. פטור.
ב. חייב.
ג. בטימא את הטהור פטור דהוי היזק שאינו ניכר, ובשורף שטרו חייב.
ד. בטימא את הטהור חייב, דקם דינא, והשורף שטרו פטור כיון דלא נגע בממון עצמו.
24. מה הם "עצים דמשחן" ובמה שונים הם משאר עצים ? (קא: ד"ה והאיכא)
א. לרש"י שמאירין כאבוקה ולר"ח עצים שמחממין בהם, והוי הנאתן וביעורם שוה.
ב. לרש"י שעשויין למשחה ולכביסה ולר"ח עשויין להסיק בהם התנור, ולא שווים שוה פרוטה.
ג. שסתמן עומדים להסקנה משא"כ שאר עצים שעומדים לבנין.
ד. שקלים הם להישרף ולכן אינם ראויים כ"כ להסקה ולא שייך בהם שביעית.
25. "והקניתי לו ד' אמות בחצרי " - כמה קרקע בעינן לקנין זה ? (קד: ד"ה אגב)
א. קרקע כ"ש סגי להקנות באגב קרקע א"נ אפי' אין לו קרקע כלל קונה בהודאת בע"ד כק' עדים.
ב. בעינן לכה"פ ד' אמות של קרקע כדי להקנות בה.
ג. בעינן קרקע חשוב כגון שדה.
ד. בחצר בעינן ד' אמות אבל בשדה סגי בקרקע כל שהוא.
25