yeshiva.org.il


גמרא בבא קמא מבחנים דפים צד-קו

מקורות ללימוד לפני המבחן:
מסכת בבא קמא צד-קו

א. מכאן מוכח דס"ל דשינוי אינו קונה.
ב. מכאן מוכח דס"ל שינוי קונה דלא"כ פשיטא שאינו מברך.
ג. אין להוכיח מכאן דשינוי אינו קונה, דלענין ברכה שאני דהוי מצוה הבאה בעבירה.
ד. אין להוכיח מכאן דס"ל שינוי קונה דאפי' אי שינוי אינו קונה יכול לברך.

א. בגזילה קיימת, למכירין מחזירין ולאין מכירין יעשו בהן צרכי ציבור.
ב. בגזילה קיימת פטורין מלהחזיר מפני התקנה, ובאינו קיימת יחזירו למכירין.
ג. לאינו מכירין פטורין, ולמכירין יעשו בהם צרכי ציבור כגון בורות שיחין ומערות.
ד. פטורין מלהחזיר.

א. איבעיא דלא איפשטא.
ב. קנסו שוגג אטו מזיד.
ג. בשבת לא קנסו אבל בשאר מקומות קנסו.
ד. לא קנסו שוגג אטו מזיד.

א. כשקצצו ושדי ליה לארעא דידיה.
ב. דיקלא ועביד גובי או כשורי רברבא ועבדינהו כשורי זוטרי.
ג. גובי ועבדינהו כשורי או כשורי ועבדינהו קצוצייתא.
ד. אינו קונה בשינוי אא"כ עשאו כלי או בנה בו בית.

א. כשעשה בהם שינוי מעשה דהיינו שהתיכם.
ב. נסכא ועביד זוזי לא קנה, זוזי ועביד בהם נסכא קנה.
ג. נסכא ועביד זוזי קנה, זוזי ועביד בהם נסכא לא קנה.
ד. אינו קונה אא"כ התיכם וחזר ועשה בהם כלי.

א. צריך.
ב. אינו צריך, ואם הלוהו ודר בחצירו, צריך, דמיחזרי כריבית.
ג. צריך, אבל אינה יוצאת בדיינים כיון דהוי זה נהנה וזה לא חסר.
ד. אינו צריך, אפי' היכא דהלוהו ודר בחצירו.

א. פטור, ודוקא למים צלולים אבל לעכורים חייב וכן אם שקלו בידו וזורקו, חייב.
ב. חייב, ודוקא למים צלולים אבל לעכורים פטור, וכן אם שקלו בידו לזורקו, פטור.
ג. חייב לשלם.
ד. פטור, אפי' אם נקטו בידו וזרקו, ודוקא למים עכורים אבל לצלולים חייב.

א. אומר לו הרי שלך לפניך, אפי' הרקיבו כולן.
ב. משלם כשעת הגזילה אפי' הרקיבו מקצתן.
ג. הרקיבו מקצתן, אומר הרי שלך לפניך, הרקיבו כולן, משלם כשעת הגזילה.
ד. פטור מתשלומים דהוי ליה כאונס.

א. בקבלנות.
ב. בגרדא דסרבלא דאגריה לביטשי דליכא שבחא א"נ בשליחא דאיגרתא.
ג. אם נתנה לו בחצי היום אינו עובר עליו אפי' מכאן ועד עשרה ימים.
ד. כשגמרו והודיעו בחצי היום עובר עליה משחשכה.

א. חייב.
ב. פטור.
ג. בחנם חייב בשכר פטור.
ד. בשכר חייב, בחנם לר' מאיר חייב ולרבנן פטור.

א. חייב לשלם דמי עציו.
ב. פטור מלשלם.
ג. יד החרש על התחתונה, אם שבח יתר על היציאה נותן דמי היציאה וכן להיפך.
ד. יד בעה"ב על התחתונה, אם שבח יתר על היציאה נותן השבח וכן להיפך.

א. טהורים אבל בדם תבוסה טמאים.
ב. בכלים דמעיקרא טמאים, ודאתי לבסוף טהורים, ודוקא בדם תבוסה דרבנן.
ג. טמאים בין באתי מעיקרא ובין באתי בסוף, ודוקא בדם תבוסה דרבנן.
ד. בכלים דאתי בסוף טמאים, ודאתי מעיקרא טהורים ודוקא בדם תבוסה דרבנן.

א. לרבנן לא שייך, ולר' יוסי שייך.
ב. לא שייך.
ג. שייך.
ד. איבעיא דלא איפשטא.

א. אין מכירתו מכירה.
ב. כופין את המוכר למכור לו שוב.
ג. כופין את מי שנמכר בשמו למוכרו ללוקח.
ד. אין כופין את המוכר למכור זימנא אחריתא, ואם א"ל על מנת כופין את המוכר למכור.

א. דקיי"ל מעות אינן קונות ולכן אין בהם משום מחוסרי אמנה.
ב. דפוסקין על השער הזול לקבל פירות אבל אסור לקבל דמים דמחיזי כרבית.
ג. עדים שאמרו אמנה היו דברינו, נאמנים רק בפירות ולא בדמים.
ד. דקיי"ל פירות נקנין בחליפין אבל לא מעות.

א. ר' יהודה ברבי אילעאי או ר' יהודה בן בבא.
ב. ר' יהודה בן בתירא.
ג. ר' יהודה הנשיא.
ד. ר' יהודה בן טבאי.

א. אם כתב לו התקבלתי.
ב. אם מינה את השליח בעדים.
ג. אם הקנה לו הכסף בקנין אגב קרקע.
ד. אם כתב לו "דיוקני".

א. אע"פ ששער אין כאן מצות גילוח אין כאן.
ב. יצא ידי מצות גילוח.
ג. איבעיא דלא איפשיטא.
ד. . לרבא לא יצא ולרבינא יצא.

א. נפסל.
ב. לא נפסל.
ג. הכופר במלוה נפסל, בפדון לא נפסל.
ד. הכופר במלוה לא נפסל, בפקדון נפסל.

א. משלם כפל.
ב. אינו משלם כפל.
ג. ניתן לו כשהוא קטן ותבעו כשהוא גדול משלם כפל.
ד. ניתן לו כשהוא קטן ותבעו כשהוא קטן משלם כפל דבעינן נתינה ותביעה כאחד.

שאלות על תוספות
א. אין מקבלים מהם והמקבל אין רוח חכמים נוחה ממנו.
ב. לר"ת מקבלים דלא תקן רבי אלא לדורו, והתוס' דחו ראיותיו.
ג. מגזלנים מקבלים אבל ממלוי ברבית אין מקבלים כדי שירצו לחזור בתשובה.
ד. מגזלנים אין מקבלים אבל ממלוי ברבית מקבלים.

א. כשזה נהנה וזה לא חסר.
ב. דוקא הנאה דאית ביה ממון אסור אבל שאר הנאות מותר.
ג. דוקא בפרהסיא אסור אבל לשכור כלים או בהמה מותר, א"נ אם היו אוהבים אף קודם ההלואה מותר.
ד. כשאין הלוה מקפיד על ההנאה כגון חצר דקיימא לאגרא.

א. פטור.
ב. חייב.
ג. בטימא את הטהור פטור דהוי היזק שאינו ניכר, ובשורף שטרו חייב.
ד. בטימא את הטהור חייב, דקם דינא, והשורף שטרו פטור כיון דלא נגע בממון עצמו.

א. לרש"י שמאירין כאבוקה ולר"ח עצים שמחממין בהם, והוי הנאתן וביעורם שוה.
ב. לרש"י שעשויין למשחה ולכביסה ולר"ח עשויין להסיק בהם התנור, ולא שווים שוה פרוטה.
ג. שסתמן עומדים להסקנה משא"כ שאר עצים שעומדים לבנין.
ד. שקלים הם להישרף ולכן אינם ראויים כ"כ להסקה ולא שייך בהם שביעית.

א. קרקע כ"ש סגי להקנות באגב קרקע א"נ אפי' אין לו קרקע כלל קונה בהודאת בע"ד כק' עדים.
ב. בעינן לכה"פ ד' אמות של קרקע כדי להקנות בה.
ג. בעינן קרקע חשוב כגון שדה.
ד. בחצר בעינן ד' אמות אבל בשדה סגי בקרקע כל שהוא.