מקורות ללימוד לפני המבחן:
מסכת בבא מציעא ב - טו1. זה אמר אני ארגתיה וזה אמר אני ארגתיה - מה הדין ? (ב. ברש"י ד"ה במקח)
א. יחלוקו.
ב. איבעיא דלא איפשטא.
ג. יהא מונח עד שיבא אליהו.
ד. כל דאלים גבר.
2. "ולחזי זוזי ממאן נקט" - האם נאמן המוכר להעיד על כך ? (ב: ברש"י ד"ה ולחזי)
א. המוכר נאמן אף כשאין מקחו בידו כיון דלא קיבל מעות אלא מאחד.
ב. המוכר נאמן דוקא כשמקחו בידו.
ג. אין המוכר נאמן אלא שאולים את הלוקח.
ד. המוכר נאמן בשבועה.
3. שנים אומרים אכלת חלב והוא מכחישם - האם חייב בקרבן חטאת ? (ג:)
א. חייב.
ב. פטור.
ג. אם מכחישם פטור ואם אינו מכחישם לר' מאיר חייב ולרבנן פטור.
ד. אם אינו מכחישם חייב, ואם מכחישם לר' מאיר חייב ולרבנן פטור.
4. מאי טעמא דמ"ד "הילך" פטור משבועה ? (ד.)
א. דליכא למימר בכה"ג אשתומטי קא משתמיט.
ב. דהני זוזי דקא מודי בגוייהו כמאן דנקט להו מלוה דמי וממילא הו"ל ככופר הכל.
ג. דמיגו דחשיד אממונא חשוד אשבועתא ואינו נאמן בשבועה.
ד. דלא שייך לומר בכה"ג כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון.
5. למ"ד הילך פטור אמאי איצטרך קרא למעוטי קרקע משבועה, הא כל קרקע הילך הוא ? (ה.)
א. לדבריו לא ממעטינן מהאי קרא קרקע אלא עבדים דאיתקש לקרקעות.
ב. למעוטי היכא דחפר בה בורות שיחין ומערות א"נ להיכא דתבע כלים וקרקעות והודה בכלים.
ג. לשיטתו אין זה דרשה גמורה אלא אסמכתא.
ד. הגמ' נשארה בתיובתא מכאן למ"ד הילך פטור.
6. סתם "רועה" האם פסול לעדות ? (ה:)
א. פסול.
ב. מה"ת כשר ומדרבנן פסול.
ג. רועה בהמות עצמו, פסול, בהמות של אחרים לא נפסק דחזקה אין אדם חוטא ולא לו.
ד. רועה בהמות של עצמו כשר, ושל אחרים פסול דאין אדם חוטא ולא לו.
7. שנים אחזו בטלית ויצאו מבי"ד וחזרו כשתפס ליה אחד, וטען השני שהשכירו לו בלי עדים - מה דינו ? (ו.)
א. יחלוקו.
ב. המוציא מחבירו עליו הראיה ואינו נאמן לומר שהשכירו לו כיון דעד עתה חשב בו בגזלן.
ג. מי שטען שהשכירו ישבע ויטול את כל הטלית.
ד. איבעיא דלא איפשיטא.
8. "מנין הראוי פוטר" - מה הכוונה ? (ו:)
א. מצורע מוסגר, כיון שספר שבעה ימים נפטר מצרעתו וטהור.
ב. מעשר בהמה שספר תשיעי ועשרי ואחד עשר, כולם קדושים בקדושת מעשר בהמה.
ג. דבר שבמנין אינו בטל אא"כ אינו ראוי לאכילה אבל בראוי לאכילה בטל ברוב.
ד. היו לו י' טלאים ומנה חמש ומת א' מן שאינן מנויין, אלה שנמנו נפטרו.
9. גזל מסותא מחבירו והקדישו הנגזל האם חל ההקדש ? (ז.)
א. בקרקע הקדישו הקדש ובמטלטלין אינו הקדש כיון דאינו ברשותו.
ב. בין בקרקע בין במטלטלין הקדישו הקדש.
ג. בין בקרקע ובין במטלטלין אין הקדישו הקדש.
ד. בקרקע אין הקדישו הקדש אבל במטלטלין הקדישו הקדש.
10. שנים אדוקין בשטר, באיזה אופן ס"ל לרשב"ג יחלוקו ? (ז:)
א. כששניהם אדוקים בטופס או בששניהם אדוקים בתורף.
ב. כשא' אדוק בתופס וא' אדוק בתורף.
ג. בכל גוונא.
ד. ד.כשהתורף באמצע בין אחיזת שניהם, אבל כשקרוב יותר לא' מהם אזלינן בתר הקרוב.
11. מה עדיף לענין קנין, "רוכב" או "יושב" ? (ח:)
א. יושב עדיף כיון דנמצא כולו בתוך הקרון.
ב. רוכב עדיף כיון דאזלא מחמתיה.
ג. במקח וממכר רוכב עדיף כיון דתפס במוסירה, ולענין מציאה שניהם שוים דמסירה לא מהני במציאה.
ד. במקח וממכר שניהם שוים, ובמציאה רוכב עדיף כיון דתפס במוסירה.
12. מי שעשה קנין שלא כדרך בני אדם כגון רוכב בעיר - האם קנה ? (ט.)
א. לא קנה לפי שלא קנה כדרכן של בני אדם.
ב. קנה, ואם א"ל המוכר קני כדרך שבני אדם קונין, לא קנה.
ג. אפי' א"ל המוכר קני כדרך שבני אדם קונין, קנה.
ד. במציאה לא קנה אבל במקח וממכר קנה.
13. הי' מהלך בספינה וקפצו דגים לתוכה - האם קנה הדגים ? (ט:)
א. לא קנה דדינה כחצר מהלכת.
ב. אם היתה עומדת קנה, אבל בשעת הילוכה לא קנה.
ג. קנה דספינה לא נחשב מהלכת דמינח נייחא ומיא דקא ממטו לה.
ד. איבעיא דלא איפשיטא.
14. עני שנפל על הפאה, האם קנאו ? (י.-י:)
א. לא קנה, דבנפילה ניחא לי' למיקני ולא בד"א, א"נ דלא תקנו ד"א בשדה דבעל הבית.
ב. בנפילה לא קנה דאינו קנין חשוב אבל בד' אמות קנה.
ג. קנאו.
ד. לעצמו יכול לקנות אבל לא לאחרים דהתפוס לבעל חוב במקום שחב לאחרינא הוא.
15. כהן ששלח שליח לקדש גרושה - האם מהני השליחות ? (י:)
א. מהני, דקידושין תופסין בחייבי לאוין, ואפי' השליח כהן.
ב. אם השליח כהן מהני, אם השליח ישראל לא מהני, דאין שליח לדבר עבירה.
ג. לא מהני, דאין שליח לדבר עבירה, ואפי' השליח ישראל.
ד. לרבינא דהיכא דהשליח לאו בר חיובא מהני, אם השליח ישראל מהני השליחות ולרב סמא לא מהני.
16. האם אפשר להקנות מתנות כהונה לכהן בקנין חליפין ? (יא:)
א. אפשר להקנות.
ב. אסור להקנות גזירה אטו קנין אגב דלא מהני כלל.
ג. לרבא אסור דטובת הנאה אינו ממון ולמסקנא בחליפין אסור דדרך מקח וממכר הוא ולא נתינה.
ד. איבעיא דלא איפשטא.
17. מה דין אשה שהיא "מגורשת ואינה מגורשת" לענין מציאתה ומזונותיה ? (יב:)
א. חייב במזונותיה ולכן מציאתה לבעלה.
ב. אינו חייב במזונותיה ולכן מציאתה שלה.
ג. אינו חייב במזונותיה ואפ"ה מציאתה לבעלה.
ד. חייב במזונותיה ואפ"ה מציאתה שלה.
18. למ"ד עדיו בחתומיו זכין לו באיזה אופן פסולים שטרי חוב המוקדמים ? (יג. ברש"י ד"ה הני)
א. כשקדמה כתיבתן לחתימתן א"נ כשכתבוהו וחתמוהו בתשרי והזמן כתבו על ניסן.
ב. כשכתבו וחתמו ללות בניסן ולא לוו עד תשרי.
ג. למ"ד עדיו בחתומיו זכין לו כל שטר מוקדם כשר.
ד. רק אם קנו מידו מהני ולכן אם לא קנו מידו פסולים.
19. המוכר שדה לחבירו ונמצאת שאינה שלו - מה טעמו של שמואל דס"ל שאין לו שבח ? (יד:)
א. י"א לפי שאינם קצובים וי"א לפי שאינם כתובים.
ב. משום דהוי דבר שאינו מסויים.
ג. איבעיא הוא, אי טעמו משום דלא פירש שבחא או טעמו דדומה לרבית.
ד. כיון דידע שהקרקע הוא אינו שלו איהו הוא דאפסיד אנפשיה.
20. האם בעל חוב גובה את השבח מלוקח וממקבל מתנה ? (טו.)
א. אינו גובה.
ב. מלוקח גובה וממקבל מתנה אינו גובה.
ג. גובה.
ד. מלוקח אינו גובה וממקבל מתנה גובה.
שאלות על תוס'
21. האם יכול המשלח לטעון לתקוני שדרתיך וכו' כששלחו לפרוע חוב או לשלם לפועלים ? (ג. ד"ה ולא)
א. אינו יכול לטעון כן, כיון דאינו אשמת השליח.
ב. אם א"ל לקחת השטר יכול לטעון אבל בחנוני אינו יכול כשלא הזכיר לו עדים כלל.
ג. בחנוני יכול לטעון אע"פ שלא הזכיר עדים אבל בשטר לא.
ד. בכל גווני יכול לטעון לתקוני שדרתיך ולא לעוותי.
22. למה לא אמרינן בחשוד על השבועה "מתוך שאינו יכול לישבע משלם" ? (ה. ד"ה שכנגדו)
א. דין זה שייך רק בשבועה דאורייתא ולא בשבועה דרבנן.
ב. תקנתא לתקנתא לא עבדינן.
ג. דהמוציא מחבירו עליו הראיה.
ד. דא"כ לא שבקת חיי לחשוד שכ"א יתבע ממנו וישלם, א"נ כדיון דרוצה לישבע ואין מניחין אותו ולכן לא ישלם.
23. גט בידה ומשיחה בידו באיזה אופן היא מגורשת ? (ז. ד"ה אם)
א. כשידה קפוצה ודחפו לגט בחוזק לתוך ידה באופן שלא יוכל לנתקו א"נ בגט כבד והמשיחה תתנתק.
ב. כשנתנו לתוך ידה הפתוחה ואח"כ קפצה ידה באופן שאינו יכול לנתקו מידה.
ג. בכל גווני.
ד. אינה מגורשת כיון דלא נחשב "ונתן בידה".
24. "עישור שאני עתיד למוד נתון ליהושע" איזה מכשול רצה למנוע בזה ? (יא. ד"ה עישור)
א. איסור אכילת מעשר שני בגבולין.
ב. איסור אכילת תרומה טמאה.
ג. לרש"י איסור אכילת טבל, לר"ת איסור שהיית המעשרות אחרי זמן ביעור מעשרות.
ד. קנס שקנס עזרא ללוויים שלא לתת להם מעשר.
25. האם יכול בעל חוב לגבות השבח שהשביחו יתומים ? (טו. ד"ה בע"ח)
א. גובה אפי' משבח שהשביחו לאחר מיתת אביהם.
ב. אינו גובה.
ג. גובה מהשבח שהשביחו בחיי אביהם אבל לאחר מיתת אביהם אינו גובה.
ד. לר' מאיר גובה ולר' יהודה אינו גובה.