מקורות ללימוד לפני המבחן:
מסכת בבא מציעא דפים ע"ו - צ"א1. שכר פועלים לחרוש מחר את השדה ובלילה ירד מטר ואין יכולים לעבוד - מה הדין? (עו:)
א. משלם להם שכרם משלם.
ב. אינו משלם להם כלום דמזלייהו גרם.
ג. אם סיירו את השדה מאורתא אינו משלם כלום, לא סיירו, משלם להם כפועל בטל.
ד. אם סיירו את השדה מאורתא משלם להם כפועל בטל, לא סיירו, משלם שכרם משלם.
2. שכר פועלים לעבודה ונגמרה בחצי היום - מה הדין? (עז.)
א. משלם להם עבור כל היום שכר שלם.
ב. נותן להם עבודה אחרת הדומה לקודמת או פחות ממנה, ואם לא, שכר כפועל בטל, ובקשה להם בטלה, שכר שלם.
ג. נותן להם עבודה אחרת אפי' קשה מקודמתה.
ד. משלם להם עבור כל היום שכר כפועל בטל.
3. מי שלוה מחבירו מאה זוז ופרעו זוזא זווזא - האם נחשב זה כפרעון? (עז:)
א. נחשב כפרעון אבל יש לו עליו תרעומת.
ב. נחשב כפרעון ואין לו עליו תרעומת.
ג. אינו נחשב כפרעון כיון דגרם לו הפסד.
ד. איבעיא דלא איפשטא.
4. רצה למכור שדה קטנה במאה ולא מצא קונה ומכר גדולה במאתים וקא עייל ונפק אזוזי - מה הדין? (עח.)
א. קנה.
ב. לא קנה.
ג. איבעיא דלא איפשטא.
ד. אם הי' מוצא קונה כשה' טורח, לא קנה אבל אם בין כה לא הי' מוצא קונה נשאר בתיקו.
5. "השוכר את החמור והבריקה" - מאי והבריקה? (עח:)
א. הוחלקה.
ב. נשברה רגלה.
ג. מתה מחמת חימום יתר.
ד. י"א נהוריתא שנסמית עינה וי"א שהתליע רגלה.
6. השוכר את החמור לרכוב עליו - כמה מזונות יכולים השוכר והחמר לטעון עליו? (עט:)
א. של כל הדרך.
ב. של אותו היום בלבד.
ג. השוכר רק של אותו היום, והחמר של כל הדרך.
ד. השוכר של כל הדרך והחמר של אותו היום בלבד אם ניתן לטרוח מאונא לאונא.
7. "המוכר פרה לחבירו ומנה בה כמה מומים שלא היו בה ואחד מהם היה בה" - מה הדין? (פ.)
א. הרי זה מקח טעות.
ב. מקחו קיים.
ג. איבעיא דלא איפשטא.
ד. אם הלוקח מקפיד על מום זה בלבד מקחו קיים אם מקפיד על כל המומים מקחו בטל.
8. תרגמא אביי במחיקתא - מאי מחיקתא? (פ: ברשי דה במחיקתא)
א. כשנמחקה המגילה אין בה כל קדושה.
ב. כשנמחק השטר אינו כותב לו שטר אחר בלי עדים.
ג. שעורין שהתליעו וי"א מחוקות היינו שהמדה מחוקה ולא גדושה.
ד. כשהחמור התחממה מחמת המשא דחייב לשלם לחמר על נזקו.
9. שואל שהחזיר לאחר ימי שאילתה האם חייב על שמירתה בשעה שמחזירה? (פא.)
א. דינו כשומר חנם.
ב. דינו כשומר שכר.
ג. דינו כשואל.
ד. פטור על שמירתה.
10. "מנין לבעל חוב שקונה משכון וכו' "- על איזה משכון נאמר? (פב.)
א. כשמשכנו שלא בשעת הלואה.
ב. ב כשמשכנו בשעת הלואה.
ג. כשמשכנו בין בשעת הלואה ובין שלא בשעת הלואה.
ד. כשהלוה מסר לו המשכון אבל לא כשמשכנו ע"י בי"ד.
11. איזה תקנה תיקן ר' חייא בר יוסף לפעולים המוליכים חביות? (פג.)
א. שאם נשבר החבית פטורים מלשלם.
ב. דדרו באגרא ואיתבר משלם פלגא דדרו בדיגלא משלם כולה.
ג. דאף אם נשבר באונס חייבים לשלם.
ד. שנשבעים שנשבר באונס ונפטרים מלשלם.
12. פועל בכניסתו משלו וביציאתו משל בעל הבית - מה הכוונה? (פג: ברש"י)
א. בכניסתו לעיר בסוף מלאכתו מוותר משלו לבעה"ב, וביציאתו בבוקר למלאכתו יוצא רק בנץ החמה.
ב. בכניסתו למלאכתו משלו מקדים מעלות השחר וביציאתו ממלאכתו מקדים לפני צאת הכוכבים.
ג. בכניסתו למלאכתו משלם לו בעל הבית הוצאת הדרך אבל לא בחזרתו לביתו בערב.
ד. בכניסתו לביתו בערב משלם לו בעה"ב הוצאת הדרך אבל לא בהליכתו למלאכתו בבוקר.
13. על מי אמר רבי "שלשה ענוותנין הן"? (פד: - פה.)
א. ר' יוחנן, ריש לקיש ור' ישמעאל ב"ר יוסי.
ב. ר' שמעון, ר' יהודה ור' יוסי.
ג. ר' נחמן, ר' ששת ור' אבא.
ד. ר' שמעון בן גמליאל, בני בתירה ויונתן בן שאול.
14. "כל המלמד את בן עם הארץ תורה............"? (פה.)
א. מכניסין אותו במחיצתו של הקב"ה.
ב. מעלה עליו הכתוב כאילו יולדו.
ג. זוכה ויושב בישיבה של מעלה.
ד. אפי' הקב"ה גוזר גזירה מבטלה בשבילו.
15. "כי מורדיא דלברות - מה הכוונה? (פז. ברשי דה כי)
א. מאכל שאוכלים בסעודת הבראה אצל אבלים.
ב. עץ שרב החובל מנהיג בו הספינה לרחקה מן האבנים והמכשולות.
ג. אשה המורדת על בעלה פוחתים מכתובתה מיום ליום.
ד. שם מקום.
16. מה ילפינן מן המלים "כנפשך שבעך" - למסקנא? (סב: - פח:)
א. בשעה שאתה נותן לכליו של בעה"ב אתה אוכל.
ב. שאין חייבים בברכת המזון אא"כ אכל ושבע.
ג. שאינו נותן מן הפירות לבניו ואשתו.
ד. כנפשך - פועל אם חסמת פטור, שבעך פרט לאכילה גסה.
17. "הבודל בתמרים" - האם פועל אוכל בהם? (פט.)
א. אוכל.
ב. אינו אוכל.
ג. בתמרים רגילים אינו אוכל, בתוחלני שאינם מתבשלים באילן אוכל.
ד. בתמרים רגילים אוכל, בתוחלני שאינם מתבשלים באילן אינו אוכל.
18. האם רשאין פועלים לטבול פתם בציר כדי שיאכלו עבים הרבה? (פט. - פט:)
א. מותר.
ב. אסור.
ג. איבעיא דלא איפשיטא.
ד. בחו"ל מותר ובארץ אסור.
19. חסמה מבחוץ (קודם שתוכנס לדיש) מהו? (צ:)
א. אסור.
ב. מותר.
ג. איבעיא דלא איפשיטא.
ד. מה"ת מותר אבל אסור משום מראית עין.
20. פועלים שעדיין לא דרכו בגת שתי וערב - האם מותר להם לאכול? (צא:)
א. אסור.
ב. מותר בין מן הענבים ובין מן היין.
ג. מותר מן היין ולא מן הענבים.
ד. מותר מן הענבים אבל לא מן היין.
שאלות על תוס'
21. שכר פועלים או אריס להשקות השדה ולבסוף ירד מטר ולא השקה - מי הרויח? (עז. ד"ה דאגר)
א. בעל השדה.
ב. האריס והפועל.
ג. בפועל - בעל השדה, באריס - האריס.
ד. בפועל - הפועל, באריס - בעל השדה.
22. האם מותר לשנות מעות של צדקה למצוה אחרת? (עח: ד"ה מגבת)
א. מותר אפי' בשל מעות פורים.
ב. בסתם צדקה מותר במעות פורים אסור.
ג. אסור.
ד. מותר אבל משבאו לידי גבאי אסור.
23. "פועל בכניסתו משלו וביציאתו משל בעל הבית" - מה הכוונה לפי' רח? (פג: דה פועל)
א. בכניסתו לעיר בערב מאחר עד אחרי צאת הכוכבים וביציאתו בבוקר רק מנץ החמה.
ב. בכניסתו למלאכתו בבוקר מקדים מעלות השחר וביציאתו ממלאכתו בערב מקדים לפני צאת הכוכבים.
ג. בכניסתו לעיר בערב משלם לו בעה"ב הוצאת הדרך ובבוקר אינו משלם לו.
ד. בכניסתו למלאכתו בבוקר משלם לו בעה"ב הוצאת הדרך ובערב אינו משלם לו.
24. איך עשה מלאך מיכאל שתי שליחויות, לבשר לשרה ולהציל לוט? (פו: ד"ה ההוא)
א. מיכאל שאני, כיון דרב גובריה.
ב. דחשיב הכל שליחות אחת דהצלה ובשורה ענין אחד הם.
ג. כיון דעשה כן בצווי ה' שאני.
ד. בשורת שרה היתה שליחות אחת והצלת לוט שליחות אחרת, וי"א שרפאל הציל את לוט.
25. האם מותר לומר לנכרי חסום פרתי ודש בתבואתך או אכול נבילה? (צ. ד"ה חסום)
א. מותר בשניהם.
ב. בנבילה מותר אבל בחסימת פרה הסתפקו התוס'.
ג. אסור בשניהם.
ד. בשניהם הסתפקו התוס'.