מקורות ללימוד לפני המבחן:
מסכת בבא מציעא דפים ק"ו - קי"ט1. א"ל המחכיר לזרוע חטים וזרע המקבל שעורים ונשתדפו רוב שדות הבקעה - מה הדין? (קו.)
א. מנכה לו מן חכורו.
ב. איבעיא דלא איפשיטא.
ג. אינו מנכה לו מן חכורו.
ד. משלם לו מן השעורים אבל לא מן החטים.
2. המקבל פרדס מחבירו בעשר חביות יין והחמיצו - מה דינו? (קו:)
א. נותן לו מתוכה יין שהחמיץ.
ב. פטור מכלום.
ג. איבעיא דלא איפשיטא.
ד. ארעא עבדא שליחותא ומשלם לו יין מעולה.
3. עד איזה רוחב מותר לקוץ אילנות הגדלין על גדות הנהר? (קז:)
א. כמלא כתף של מושכי הספינות.
ב. ד' אמות.
ג. ט"ז אמה כרוחב רה"ר.
ד. אסור לקוץ כלל כי מסתמא קבל רשות לנטוע שם.
4. האם צריכים רבנן להשתתף בהוצאות של איגלי גפא וכריא דפתיא? (קח.)
א. פטורים משניהם.
ב. חייבים בשניהם.
ג. איגלא גפא - פטורים, כריא דפתיא - חייבים ודוקא כשאין יוצאים באוכלוזא.
ד. איגלי גפא - חייבים, כריא דפתיא - פטורים, ודוקא כשאין יוצאים באוכלוזא.
5. האם שייך דינא דבר מצרא במתנה? (קח:)
א. בכל מתנה שייך.
ב. לא שייך, ואפי' כתוב בו אחריות.
ג. איבעיא דלא איפשיטא.
ד. לא שייך, אבל אם כתוב בו אחריות שייך.
6. על איזה אומניות אמרו חז"ל שהם "מותרים ועומדים"? (קט.)
א. מלמדי תינוקות, שתלא, טבחא, ואומנא, וספר מתא.
ב. ספן, רועה ובהמות דקות, ואריס.
ג. אריס, חוכר, וקבלן.
ד. שכיר יום, אומן, ושוכר.
7. האומר לחבירו צא ושכור לי פועלים - על מי חל איסור בל תלין? (קי:)
א. על בעל הבית.
ב. על השליח.
ג. שניהם אינם עוברים על בל תלין.
ד. על שניהם חל איסור בל תלין.
8. האם יש איסור הלנת שכר אצל גר תושב? (קיא. - קיא:)
א. אין איסור.
ב. אין איסור בל תלין אבל מחוייב משום ביומו תתן שכרו.
ג. יש איסור בל תלין.
ד. לת"ק יש איסור ולר' יוסי ב"ר יהודה אין איסור.
9. הנותן טליתו לאומן - האם שייך בל תלין למ"ד דס"ל אומן קונה בשבח כלי? (קיב.)
א. רק היכא דאגריה לבטושי ובטשא ובטשא במעתא.
ב. שייך.
ג. לא שייך.
ד. לרב ששת שייך ולרב נחמן לא שייך.
10. למה תקנו חז"ל ששכיר בזמנו נשבע ונוטל - למסקנא? (קיב:)
א. משום כדי חייו של השכיר.
ב. בעל הבית ניחא ליה כדי שיבואו אליו פועלים לעבודה.
ג. תקנה גדולה עשו כאן בלי טעמא.
ד. בעל הבית טרוד בפועלים ונשבע השכיר כדי להפיס דעתו של בעל הבית.
11. כמה מטות משאירין כשמסדרין לבעל חוב? (קיג:)
א. אחת לצורך שינה.
ב. שתים, אחת לאכילה ואחת לשינה.
ג. שלוש, אחת לאכילה, אחת לשינה ואחת לאשתו.
ד. לפי מספר אנשי ביתו לצורך שינה.
12. למי מותר לסוך בשמן ורד בשבת? (קיג:)
א. רק לאנשים בריאים אבל ע"ג מכה אסור.
ב. מותר לסוך ע"ג מכה כיון דכל אחד נוהג לעשות כן גם בלי מכה.
ג. לת"ק מותר רק לבני מלכים ולר' שמעון מותר לכל אדם.
ד. לת"ק אסור לכל אדם ולר' שמעון מותר לבני מלכים.
13. "נידון בכבודו" - מה הכוונה? (קיד. ברש"י ד"ה ההוא)
א. שאם האבר שהעריך להקדש הוא שהנשמה תלויה בו נותן דמי כולו.
ב. שמסדרין לבעל חוב לפי כבודו ומשאירים לו כלים הרגיל בהם.
ג. עני המתפרנס מן הצדקה נותנים לו לפי כבודו.
ד. שחייב להחזיר משכונו של עני לפי כבודו.
14. מלוה שהחזיר המשכון ללוה ומת האם יכול לגבותה שוב מן היתומים? (קטו.)
א. אינו יכול לגבותה דמטלטלי דיתמי לא משתעבדי לבעל חוב.
ב. איבעיא דלא איפשיטא.
ג. אם מת קודם שהחזיר יכול לגבותה אם מת אחר שהחזיר אינו יכול לגבותה.
ד. יכול לגבותה.
15. על איזה חוב מותר ליכנס לבית של חייב כדי למשכנו? (קטו.)
א. לתשלום שכר כתף, לשכר חמר לשכר פנדק.
ב. חוב שתבע כבר בבי"ד.
ג. חוב שעליו הודה הלוה שחייב לו.
ד. מלוה בשטר, מלוה הכתובה בתורה.
16. דברים העשויין להשאיל ולהשכיר ואמר לקוחים הם בידי - מה הדין? (קטז.)
א. אינו נאמן ומוציאים מידו.
ב. אינו נאמן אבל אם תפס אין מוציאים מידו.
ג. נאמן במיגו דיכול לטעון להד"ם.
ד. איבעיא דלא איפשיטא.
17. אחד שאמר לחבירו דלית שע"ג פרסק זה אני מוכר לך ונעקר הפרסק - מה הדין? (קטז:)
א. אינו חייב להעמיד לו פרסק אחר.
ב. חייב להעמיד לו פרסק אחר כל זמן שהדלית קיימת.
ג. המקח בטל.
ד. איבעיא דלא איפשיטא.
18. שתי עליות זו ע"ג זו ונפחת התחתונה האם עולה לעליונה או יורד לבית? (קיז:)
א. עולה לעליה עליונה.
ב. יורד לבית.
ג. אם בעל הבית מסכים ירד לבית ואם מקפיד יוכל לדחותו לעליה עליונה.
ד. איבעיא דלא איפשיטא.
19. העמיד תנור בעלייה ועי"כ הזיק - האם חייב לשלם? (קיח:)
א. חייב לשלם.
ב. לת"ק חייב לשלם ולר' שמעון פטור אם עשה מעזיבה מתחתיו ג' טפחים.
ג. פטור מלשלם.
ד. איבעיא דלא איפשיטא.
20. מי היה "שבור מלכא"? (קיט. ברש"י ד"ה קמיה)
א. מלך יון שמלך בתקופת בית שני.
ב. רב, בבחינת מאן מלכי רבנן.
ג. י"א מלך פרס היה, וי"א שמואל.
ד. י"א ר' שמעון וי"א מלך רומי.
שאלות על תוספות
21. במה נשתנה דין המחזיק ברקתא דנהרא, האידנא דכתבי פרסאי? (קח. ד"ה והאידנא)
א. כיון דלפי חוקי פרס אין חזקתו חזקה מסלקינן ליה משם.
ב. לרש"י שראשון קנאו מהמלך מסלקינן את השני ולתוס' מסלקינן ליה למי שבא להחזיק לכתחילה.
ג. לפי חוקי פרס מי שמחזיק קנה ולפיכך לא מסלקינן ליה.
ד. משום איבה חזקתו חזקה מאימת הפרסיים.
22. האם נחשב "לינה" היכא דעבר רק עלות השחר או דבעינן דוקא כל הלילה? (קי: ד"ה יצא)
א. בקדשים וקידוש ידים אין לינה אלא כל הלילה.
ב. בקדשים וקידוש ידים עלות השחר נחשב לינה אבל בבל תלין רק כל הלילה.
ג. בכל מקום אין לינה אלא לינת כל הלילה.
ד. עלות השחר עושה לינה בכל מקום.
23. "ואת המחרישה ביום" - באיזה מחרישה מדובר? (קיג. ד"ה ואת)
א. מיירי בחלק של ריחיים שנקרא מחרישה.
ב. במחרישה של עץ אבל של כספא אין צריכים להחזיר.
ג. מרש"י משמע דמיירי במחרישה ממש שחורשין בו שדה, לר"ת מיירי במגרדת.
ד. בכלי העשוי להחליק את האריגה.
24. מה הי' הטעם האמיתי על שאליהו הנביא טימא עצמו בקבורת ר' עקיבא? (קיד: ד"ה מהו)
א. לפי שהי' מת מצוה לפי שהיו יראים לקוברו משום שהי' מהרוגי מלכות.
ב. דקברי צדיקים אין מטמאים.
ג. שהי' בארונו פותח טפח.
ד. צדיקים במיתתן קרויים חיים.
25. "אין לו לא לזה ולא לזה מאי - במה איירי? (קיז: דה לא) אם אין כסף ללוה ולערב האם יכול הבעח לגבות ממטלטלי דיתמי.
א. אם אין כסף ללוה ולערב האם יכול הבע"ח לגבות ממטלטלי דיתמי.
ב. אם אין לבעה"ב כסף לבנות הבית יש לו לבעל עליה זכות לדור למטה.
ג. לרש"י אם בעה"ב רוצה למכור הקרקע מגיע לבעל עליה שליש ולר"י מיירי כשרוצה לזרוע בקרקע.
ד. אם אין להם כסף לפדות את המשכון האם יש חיוב להחזירו בלילה.