yeshiva.org.il


גמרא בבא בתרא מבחנים דפים ב' - ט"ז

מקורות ללימוד לפני המבחן:
מסכת בבא בתרא דפים ב' - ט"ז

א. שלא יזיקנו בעין רעה.
ב. שלא יזיקנו ע"י דריסת הרגל.
ג. משום חשד שמא רוצה לקחת תבואה.
ד. גזירה משום הפסד פירות שביעית.

א. במשכן שילה.
ב. בבית מקדש שני.
ג. בבית מקדש ראשון.
ד. בנוב וגבעון.

א. כשכבר גבו את המעות לבנין ואין חשש שמא לא יבנו.
ב. כשיש בית כנסת אחר להתפלל בו.
ג. כשהישן מתחיל להתמוטט ומזומן ליפול א"נ כשהמלכות בונים את הבנין.
ד. כשכבר הכינו אל כל חומרי הבנין החדש.

א. משום בל תשחית.
ב. שלא יקנאו בנו אומות העולם.
ג. כי חששו שהזהב יישחק עם הזמן.
ד. שהי' נאה יותר באבני שיש שנראה כמו גלי הים.

א. שיש לסלקו משם משום דינא דבר מצרא.
ב. שאין לסלקו משום ועשית הישר והטוב.
ג. דהמוציא מחבירו עליו הראיה.
ד. דממון המוטל בספק חולקין.

א. נאמן.
ב. אינו נאמן, אבל יתומים של הלוה נאמנים ואינו גובה אלא בשבועה.
ג. אינו נאמן ואפי' יתומים של הלוה אין נאמנים וגובים מהם בלי שבועה.
ד. איבעיא דלא איפשיטא.

א. שמעון שבנה כותלו ועשה לצד ראובן חלוונת לקורות, אין זה ראיה שראובן השתתף בבניה.
ב. שאי אפשר לקנות השדה ע"י חזקה של חרישה בשדה.
ג. אם פתח חלונות לחצר חבירו אין לו חזקה וחבירו יכול לעכב בעדו.
ד. חזקת חלונות אינו מועיל להחשב כחזקה לענין חזקת ג' שנים.

א. הוי חזקה מיד.
ב. אם סמך יותר משלשים יום הוי חזקה.
ג. לא הוי חזקה.
ד. עד שבעה ימים אינו חזקה וביותר מזה הוי חזקה.

א. אין לו חלק.
ב. יש לו ד' אמות בשדה הלבן.
ג. יש לו ח' אמות בשדה הלבן.
ד. איבעיא דלא איפשטא.

א. אין לשובר כל תוקף ויכולים לגבות בו.
ב. קורעים את השטר.
ג. לא קורעים השטר אבל גם אין גובים בו.
ד. נשבעים ונוטלים.

א. יתומים כן, רבנן לא.
ב. רבנן כן, יתומים לא.
ג. שניהם פטורים.
ד. שניהם חייבים.

א. מיתה.
ב. חרב.
ג. רעב.
ד. שבי.

א. מחצית השקל.
ב. שלישית השקל.
ג. שקל.
ד. סלע.

א. אין לו חלק לעולם הבא.
ב. כאילו שופך דמים.
ג. סופו יורש גיהנום.
ד. כאילו עובד עבודת כוכבים.

א. נחשב כמצוה.
ב. לא נחשב כמצוה.
ג. בישראל נחשב כי אינו מתחרט על הצדקה אם לא יחיה, בגוי לא נחשב כי מתחרט אם לא יחיה.
ד. בישראל לא נחשב כי מדקדקין עם צדיקים כחוט השערה, ובגוי נחשב כי אין בו כוונה.

א. אם מייחד ליה פתחא - ד' אמות לכל צד, אם לא מייחד ליה פתחא - אין לו כלום.
ב. אם מייחד ליה פתחא - ד' אמות לפני הפתח, אם לא מייחד ליה פתחא - ד' אמות לכל רוח.
ג. אין לו כלום כי לא נחשב כפתח.
ד. יש לו ד' אמות לכל רוח אפי' היכא דמייחד ליה פתחא.

א. לפי בני אדם.
ב. לפי פתחים.
ג. לפי ממון.
ד. חציו לפי פתחים וחציו לפי בני אדם.

א. שורה אחת.
ב. שתי שורות.
ג. שלש שורות.
ד. ארבע שורות.

א. שברי הארגז ששגרו בו פלשתים דורון לאלקי ישראל.
ב. תורה נביאים וכתובים.
ג. לר' מאיר ס"ת ולר' יהודה עמודי כסף, וכן שברי לוחות, וכן השם וכל כינויו.
ד. שום דבר.

א. הקב"ה גנזה לצדיקים לעתיד.
ב. נבלע בקרקע.
ג. תלאה הקב"ה בגלגל חמה.
ד. השתמשו בו לחושן ולאפוד.

שאלות ללומדי תוספות
א. הכל כמנהג המדינה וכופין על זה.
ב. אין מנהגם מנהג דנחשב כמנהג הדיוט.
ג. איבעיא דלא איפשטא.
ד. אם המחיצה מיועדת משום היזק ראיה, מנהגם מנהג, אבל למנוע גנבי לא מהני.

א. לצורך מצוה שאני.
ב. בתי כנסיות דבבל על תנאי עשויות ולכן מותר.
ג. צורבא מרבנן שאני דהוי כבוד התורה.
ד. לא הכניסוהו לביהכנ"ס ממש אלא לחדר הסמוך, מקום שהאורחים לנים שם.

א. מותר כיון דעל דעת כן נתרמה לצדקה.
ב. אסור אבל בני העיר רשאין לשנותה אפי' לדבר הרשות.
ג. אסור אפי' ע"י בני העיר אבל משנים מצדקה לצדקה.
ד. מעות של צדקה מותר לשנות אבל של פדיון שבויים אסור.

א. כיון דאצל האשה אין עשה דפרו ורבו.
ב. דהוי בזה עשה ול"ת ואין עשה דוחה ל"ת ועשה.
ג. דהוי עשה דלפני הדיבור ואינו דוחה לא תעשה.
ד. דהוי לא תעשה שיש בו כרת.

א. שמותר לקרותן אפי' כשאין מנין בבית הכנסת.
ב. שאין הש"צ קורא בהם עם העולה, א"נ שאסור להפסיק באמצע קריאתן.
ג. שמותר לקרותן רק מי שהוא בגדר "יחיד" דהיינו גדול העיר.
ד. שמותר לקרותן רק פעם אחת ואסור לכפול בהם.