yeshiva.org.il


גמרא בבא בתרא מבחנים דפים י"ז - ל'

מקורות ללימוד לפני המבחן:
מסכת בבא בתרא דפים י"ז - ל'

א. אברהם יצחק יעקב ודוד.
ב. משה אהרן מרים ודוד.
ג. אדם וחוה, משה ואהרן.
ד. בנימין בן יעקב, עמרם, ישי, וכלאב בן דוד.

א. סלע שיכול להרימה בידיו.
ב. סלע שאינו מחובר בקרקע אלא תלוש.
ג. קרקע רך המתכתש מאיליו.
ד. סלע שהובא ממקום אחר והונח כאן, שאין זה מקומו הטבעי.

א. רבנן ס"ל דבעל החרדל יתרחק דהוא המזיק, ר' יוסי ס"ל דשניהם מזיקים אהדדי ואין מחייבים להתרחק.
ב. רבנן ס"ל דבעל הדבורים צריך להתרחק דהוא המזיק ר' יוסי ס"ל דבעל החרדל יתרחק דהוא המזיק.
ג. רבנן ס"ל דשניהם מזיקים ואין מחייבים אותם להתרחק ר' יוסי ס"ל דבעל החרדל יתרחק דהוא המזיק.
ד. רבנן ס"ל דבעל החרדל יתרחק דהוא המזיק, ר' יוסי ס"ל דבעל הדבורים יתרחק דהוא המזיק.

א. מן המחמצן ג' טפחים, מן הנדיין ד' אמות.
ב. מן המחמצן ד' אמות, מן הנדיין ג' טפחים.
ג. טפח.
ד. עשרה טפחים.

א. אין איסור.
ב. מן הכותל של לבנים ירחיק ג' טפחים, בכותל אבנים טפח, ומן הצונמא אינו צריך להרחיק.
ג. אסור להשתין אפי' במרחק ג' טפחים.
ד. בכותל לבנים יתרחק טפח, ובכותל אבנים אינו צריך להרחיק כלל.

א. ממעטין כיון דעומדין בפני עצמן.
ב. אין ממעטין כיון דדעתו לקחתם משם.
ג. אין ממעטין כיון דנימקים ונימסים מאיליהן.
ד. ממעטין, אם חישב עליהן להשאירם במקומם.

א. עושים.
ב. אין עושים.
ג. לרב אין עושים לשמואל עושים.
ד. הניח עליו קורה - עושים, לא הניח עליו קורה - אין עושים ובמלח סדומית עושים בכל אופן.

א. שתיקן יהושע בן גמלא להושיב מלמדי תינוקות בכל עיר ועיר ומושיבים אותם מגיל שש שבע.
ב. על דורו של חזקיהו המלך שאפי' תינוק ותינוקות היו בקיאים.
ג. על שתיקן יהושע בן גמלא להושיב מלמדי תינוקות בכל פלך ומושיבים אותם מגיל שש עשרה.
ד. על שהתירו לכתוב תורה שבעל פה משום עת לעשות לה' וכו'.

א. דיין, כיון דכל טעות שלו עלול לגרום להפסד ממון.
ב. כל אומן המקבל שכר על עבודתו ואינו עובד בקבלנות.
ג. מלמדי תינוקות, טבחא, שתלא, אומנא, וסופר מתא.
ד. חמר, נגר, גמל, וחורש שדות.

א. רב יוסף - דלטייה על האונאה שגרם לרב דימי.
ב. רב דימי - כיון שגרם לפסידא של גרוגרות שלו.
ג. אביי - דאמר לתלמידיו שילכו ללמוד אצל רבא.
ד. רב נחמן בר יצחק - כיון דאיחר רב אדא להגיע להכין דרשתו.

א. כותל גינה מותר כותל חצר אסור.
ב. כותל גינה אסור כותל חצר בעיר ישנה מותר בעיר חדשה אסור.
ג. בין כותל גינה ובין כותל חצר אסור.
ד. בין כותל גינה ובין כותל חצר בעיר ישנה מותר בעיר חדשה אסור.

א. עד חמישים אמה.
ב. עד שלושים ריס.
ג. עד חמישים אמה ממלאים כרסם, עד שלושים ריס לעוף, ובמקום יישוב כרמים או שובכים אפי' יותר.
ד. עד חמישים אמה במקום יישוב, ושלא במקום יישוב עד שלושים ריס.

א. ביין מותר בענבים אסור.
ב. ביין אסור בענבים מותר.
ג. שניהם מותרים.
ד. שניהם אסורים.

א. מפני שמייבש את פירותיו.
ב. מפני היזק ראייה.
ג. מפני הצל שמיצל על הזרעים ומונע מהם לגדול.
ד. מפני שעושה אותו גלל ומרבה לו הזבל, ושורף את הזרעים שנזרעו בו.

א. מזרחית.
ב. מערבית.
ג. צפונית.
ד. דרומית.

א. אמה.
ב. בארץ ישראל שתי אמות ובבבל שלש אמות.
ג. בארץ ישראל ארבע אמות ובבבל שתי אמות.
ד. ד' אמות בין בבבל ובין בארץ ישראל.

א. רק אם רחוק מן המיצר 16 אמה.
ב. מביאין אפי' אם סמוך ממש למיצר.
ג. אין מביאין.
ד. אם רחוק מן המיצר 4 אמות מביאין ובפחות מזה אין מביאין.

א. מהני, דגם שנה שהוביר נחשב להשלים חזקת ג' שנים.
ב. מהני, ורק אם זרעה ג' שנים, ושנה שהוביר אינו נחשב במנין השנים.
ג. לא מהני, כיון דאין השנים רצופות.
ד. מהני רק במקום שכולם מובירים, אבל במקום שרק חלק מובירים לא מהני.

א. כולל, כיון שנקרא כן בפי העולם.
ב. איבעיא דלא איפשיטא, והמוציא מחבירו עליו הראיה.
ג. לא כולל, והספק בסוגיין הוא רק אם קנאה ממנו או לא.
ד. לרב נחמן כולל, ולרבא לא כולל.

א. אין אדם קונה דבר עד שבדק אותו ביסודיות.
ב. חזקה על חבר שאינו מוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן.
ג. הניח מעותיו על קרן הצבי.
ד. מי שאינו רוצה להתקוטט בדין, מוכן להוציא מעותיו ולקנות דבר שהוא שלו עפ"י דין.

שאלות ללומדי תוספות
א. מפני ריח הפת שנבלע בפירות המונחים באוצר.
ב. לרש"י מפני העשן, ולר"ת מפני ההבל שמזיק לאוצר.
ג. מפני התולעים הנמצאים בקמח ובתבואה של הנחתום.
ד. מפני הרעש של הנכנסים והיוצאים.

א. ראש העיר.
ב. סופר הכותב תפילין ומזוזות וספרי תורה.
ג. ראש הישיבה.
ד. לרש"י מלמד תינוקות העיר ומושיב מלמדים תחתיו, לר"ח כותב שטרות העיר.

א. דינא דגרמי שייך כשעושה הנזק בעצמו, או כשמיד בא הנזק או משום קנס בדבר המצוי ורגיל.
ב. דינא דגרמי שייך רק בהיזק הניכר ולא בהיזק שאין ניכר.
ג. דינא דגרמי שייך במזיק בידים ולא במזיק ע"י דבר אחר.
ד. דינא דגרמי שייך רק בנזקי הגוף ולא במזיק ממונו של חבירו.

א. דהוי מצוה הבאה בעבירה.
ב. לרש"י דבעינן אשר תביא מארצך ולר"ח משום דאין מביאין גזל ע"ג המזבח שנא' אני ה' שונא גזל וכו'.
ג. משום שנא' הקריבהו נא לפחתך הירצך וכו'.
ד. מפני שאנו יכול להקדישו כיון שאינו שלו.

א. עיקר יניקתה רק תחתיה אבל גם יונקת עד ג' טפחים.
ב. עיקר יניקתה עד ג' טפחים אבל יונקת גם עד ד' אמות.
ג. ד' אמות.
ד. ט"ז אמות.