מקורות ללימוד לפני המבחן:
גמרא ורש"י על מסכת זבחים, דפים ס"ב-ע"ו1. מדת ארכו וקומתו של המזבח האם מעכבין או לא? (סב.)
א. מדת קומתו מעכבת, ומדת ארכו ורחבו אין מעכבין.
ב. מדת ארכו מעכבת, ומדת קומתו ורחבו אין מעכבין.
ג. אין מעכבין,
ד. מעכבין.
2. קמץ בשמאל מה דינו? (סג.)
א. נפסלה המנחה וצריך להביא מנחה אחרת.
ב. יחזיר הקמיצה לשיריים ויחזור ויקמוץ בימין.
ג. מה שקמץ נפסל ויזרקנו, ויחזור ויקמוץ בימין.
ד. איביעא דלא איפשטא.
3. בכל מקום היתה כשירה אלא זה היה מקומה - מה הכוונה? (סג:)
א. בדיעבד כשירה בכל מקום - ולכתחילה זה היה מקומה.
ב. מדאורייתא כשירה בכל מקום - ומדרבנן זה היה מקומה.
ג. בכל מקום היתה כשירה לאכילתה - וזה היה מקומה להזאתה.
ד. בכל מקום היתה כשירה למליקתה - וזה היה מקומה להזאתה.
4. חטאת העוף ועולת העוף שמלק בהם רק סימן אחד מה דינם? (סד:)
א. כשרים.
ב. פסולים.
ג. בחטאת כשירה ובעולה פסולה.
ד. לכתחילה צריך למלוק ב' הסימנים ואם מלק סימן אחד כשר.
5. מנ"ל דבמליקה לא בעינן כלי אלא נעשית בעצמו של כהן? (סה.)
א. מדכתיב "הכהן" ומלק -וילפינן שתהא מליקה בעצמו של כהן.
ב. ממשמעות הלשון דכתיב "ומלק" דמליקה משמע בעצמו של כהן.
ג. ילפינן ממנחה מה מנחה אינה טעונה כלי אף חטאת העוף ועולת העוף כן.
ד. הלכה למשה מסיני.
6. עשאה למעלה כמעשה כולן פסולה - איזה עבודה עשה למעלה? (סו:)
א. שחיטה.
ב. מיצוי הדם.
ג. מליקה.
ד. הזאה.
7. תאמר בעולה ששינה את שמה ל"דבר שכולו היתר" - מה הכוונה? (סז.)
א. תאמר בעולה ששינה את שמה לחטאת שאינה טעונה שחיטה.
ב. תאמר בעולה ששינה את שמה לחטאת שאין בה מעילה כלל.
ג. תאמר בעולה ששינה את שמה לחטאת שטעונה הזאה.
ד. תאמר בעולה ששינה את שמה לחטאת דסגי בה במליקת סימן אחד.
8. זר שמלק האם מטמא בבית הבליעה כנבילה או לא? (סח:)
א. איבעיא דלא איפשטא.
ב. לכו"ע אינו מטמא כנבילה.
ג. לכו"ע מטמא כנבילה.
ד. מחלוקת: לרב מטמא ולרב יוחנן אינו מטמא.
9. דנין דבר שלא בהכשרו מדבר שלא בהכשרו - מה הכוונה? (סט.)
א. דנין שחיטת קדשים בפנים משחיטת קדשים בחוץ.
ב. דנין מליקה בחטאת העוף ממליקה בעולת העוף.
ג. דנין מליקת קדשים בחוץ ממליקת קדשים בפנים.
ד. דנין שחיטת חטאת בפנים משחיטת עולה בפנים.
10. תחב לו חבירו נבלת בהמה או עוף לתוך פיו האם מטמא בבית הבליעה? (סט: רש"י ד"ה בהמה)
א. בין בנבלת בהמה ובין בנבלת עוף מטמא.
ב. בין בנבלת בהמה ובין בנבלת העוף אין מטמא.
ג. בנבלת בהמה אינו מטמא ובנבלת עוף מטמא.
ד. מחלוקת: לר' מאיר אינו מטמא ולר' יהודה מטמא.
11. מה הוא שיעור הזמן שצריך לאכול כזית נבלת עוף בשביל שיטמא? (ע.)
א. אם עדיין לא נתעכל במעיו מה שאכל בתחילה חייב אם ישלימו לכזית.
ב. צריך לאוכלו כולו כאחד.
ג. אפילו חצי זית היום וחצי זית מחר מצטרפין.
ד. כדי אכילת פרס.
12. מלק בעלי מומין של הקדש ונמצא טריפה האם מטמא לר' מאיר כנבילה? (ע:)
א. לכו"ע אינו מטמא.
ב. לכו"ע מטמא.
ג. מחלוקת: לר' יוחנן מטמא ולר' אלעזר אינו מטמא.
ד. איבעיא דלא איפשטא.
13. ויאכלו "כבכור וכמעשר" - מה הכוונה? (עא:)
א. שאסור למוכרם באיטליז ולשוקם בליטרא.
ב. שנאכלים רק לכהנים.
ג. שנאכלים רק בירושלים.
ד. שנאכלים לשם בכור ומעשר.
14. מה הוא המקור לדין ביטול ברוב? (עב. רש"י ד"ה ופרכי')
א. הלכה למשה מסיני.
ב. דבר הנלמד בסברא.
ג. מדאזלינן בתר חזקה כ"ש דאזלינן בתר רובא דרובא וחזקה רובא עדיף.
ד. מקרא דאחרי רבים להטות.
15. למ"ד "את" שדרכו לימנות האם בעלי חיים בטלים ברוב? (עב: עג.)
א. לכו"ע בהמות אינם בטלים ועופות בטלים.
ב. מחלוקת: לרב פפא בטלים ולרב אשי חשיבי ולא בטלי.
ג. לכו"ע בטלים.
ד. לכו"ע אינם בטלים.
16. ספק ספיקא של עבודת כוכבים מה דינו למסקנה? (עד.:)
א. לכו"ע מותר.
ב. לכו"ע אסור.
ג. מחלוקת: לר' יהודה ור' אליעזר אסור ולר' שמעון מותר.
ד. איבעיא דלא איפשטא.
17. קדשים בקדשים מין במינו זה יקרב לשם מי שהוא וכו' והא בעי' סמיכה ? (עד:)
א. בקרבן נשים.
ב. בעופות דלא בעי' סמיכה.
ג. כשנתערב לאחר סמיכה.
ד. בבכור שנתערב בבכור דלא בעי' סמיכה.
18. האם נתינת הדם על קרנות המזבח צריכה שיעור? (עה.:)
א. לכו"ע צריכה שיעור.
ב. לכו"ע אינה צריכה שיעור.
ג. מחלוקת: לרבנן אינה צריכה שיעור ולרבי צריכה שיעור.
ד. לכו"ע מדאורייתא אין צריך שיעור, ומדרבנן צריכה שיעור.
19. התפיס בכור בעל מום לבדק הבית האם מותר לשוקלו בליטרא למסקנא? (עה:)
א. מותר.
ב. אסור.
ג. אם התפיסו כהן לבדק הבית מותר ואם התפיסו ישראל אסור.
ד. איביעא דלא איפשטא.
20. מה הטעם דרשאין הכהנים לאכול קדשים צלוין ושלוקין? (עו. רש"י ד"ה לשנות)
א. כדי שיאכלו הקדשים לתיאבון.
ב. משום דאי אפשר לאוכלם חי.
ג. הלכה למשה מסיני.
ד. ילפינן מקרא דכתיב לך נתתים למשחה - כדרך שהמלכים אוכלים.