אנו רוצים להרחיב ולהגדיל את מאגר המבחנים באתר.
כל מי שברשותו מבחנים סגורים (אמריקאיים) בכל נושא תורני שהוא מוזמן לשלוח אותם אלינו לכתובת: [email protected]

לגירסת הדפסה

גמרא, רש"י ותוספות, על מסכת סנהדרין, דפים סו - פא

אנא סמן את התשובה הנכונה. בסיום המבחן לחץ "סיימתי" וקבל ציון.
[אין חובה לענות על כל השאלות].

שאלות על גמרא ורש"י

1. מה דרשו חז"ל ממ"ש לזנות "בית אביה"? (סו:)

א. פרט לבוגרת.
ב. פרט לארוסה.
ג. פרט לבעולה.
ד. פרט לשמסר האב לשלוחי הבעל.

2. שנים לוקטין קישואים וכו' - האם חייבין על כך משום כישוף? (סז.)

א. חייבין ואפי' לא עשו מעשה.
ב. העושה מעשה לקיטה חייב, האוחז את העינים דנראה כמלקט פטור.
ג. העושה מעשה לקיטה פטור אבל אסור, האוחז את העינים דנראה כמלקט מותר.
ד. פטורין דאין זה מעשה כישוף.

3. ויאמרו החרטומים... אצבע אלקים הוא - מנא ידעי? (סז.)

א. כיון דכינים באו במכה שלישית דהוי חזקה.
ב. שאין השד יכול לבראות בריה פחות מכשעורה, א"נ דאין יכולים לאסוף בריות קטנות כל כך.
ג. שלא יכלו לסלקם מעליהם ע"י כישוף.
ד. דאין כישוף חל על בריה פחות מכזית, א"נ על בריה פחות מטפח.

4. איך אמר ר' אליעזר דבר ונתמלאה השדה קישואין - הלא אסור משום כישוף? (סח.)

א. עשה כן להתלמד, וזה מותר ממ"ש לא תלמד לעשות אבל אתה למד להבין ולהורות.
ב. עשה כן ע"י שם, וזה מותר אפי' לכתחילה.
ג. לא הי' אלא אחיזת עינים דאינו אסור.
ד. לא אסרו אלא בפני הבית וזה הי' לאחר החורבן.

5. מה דרשו חז"ל מקרא אם אין "לאיש" גואל? (סח: - סט.)

א. איש ולא אישה דבאשה הבעל יורשה, מכאן לירושת הבעל דאורייתא.
ב. איש ולא קטן, דקטן אינו מוליד ולכך אין גואל.
ג. דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי ולכן אין לו יורשין או קרובים.
ד. ישראל לא נאמר אלא איש, מכאן דאפי' יש אם יש לו בן, הבן יורשו.

6. באיזה גיל הולידו בדורות הראשונים? (סט:)

א. בגיל עשר.
ב. בגיל תשע.
ג. בגיל שמונה.
ד. בגיל שבע.

7. אכל בשר חי ושתה יין חי - האם נעשה בן סורר ומורה? (ע.)

א. בבשר חי נעשה אבל יין דוקא במזוג כל צרכו.
ב. אינו נעשה, ואטפי' מזוג ולא מזוג או בשיל ולא בשיל.
ג. בבשר, בשיל ולא בשיל וביין מזוג ולא מזוג, נעשה בן סורר ומורה.
ד. נעשה בן סורר ומורה אפי' בחי ממש.

8. עיר הנדחת לא היתה ולא עתידה להיות - מה טעמא? (עא.)

א. דס"ל אפי' מזוזה או חומש ונביא מצילין על העיר.
ב. דהוי מילתא דלא שכיחא שכל העיר תעבוד ע"ז.
ג. דבעינן התראה לכל אחד ואחד.
ד. דבעינן "יד העדים תהי' בו ראשונה" וכאן זה לא שייך.

9. הבא במחתרת ונטל כלים ויצא - מה דינו למסקנא? (עב.)

א. פטור מלשלם ואפי' הכלים עדיין בעין אצל הגנב.
ב. פטור מכפל אבל חייב להחזיר את הקרן.
ג. איבעיא דלא איפשטא.
ד. פטור דוקא אם ליתנהו בעולם כגון שנשבר או הושלך לנהר אבל כשעודם בעין חייב להחזיר.

10. אשה שהסתכנה בשעת הלידה - האם מותר להרוג את העובר כדי להצילה? (עב:)

א. מותר ואפי' כבר יצא ראשו - דדינו כרודף.
ב. לא יצא ראשו - מותר, יצא ראשו - אסור, דאין דוחין נפש מפני נפש, ומשמיא קא רדפו לה.
ג. אסור בכל גוונא, דאין דוחין נפש מפני נפש.
ד. יצא ראשו - מותר, דדינו כרודף, לא יצא ראשו - אסור, דאין דוחין נפש מפני נפש.

11. מנין שרואה חבירו שטובע בנהר שחייב להצילו? (עג.)

א. והשיבות לו לרבות אבדת גופו, ומקרא לא תעמוד על דם רעך.
ב. מק"ו אם על השבת ממונו צוה כ"ש על אבדת גופו.
ג. מדהותר לחלל שבת לצורך פיקוח נפש.
ד. השמר לך... והתעלמת מכאן שאסור להתעלם מצרתו של חבירו.

12. הרודף אחר חבירו להורגו ונשברו כלים - האם חייב לשלם? (עד.)

א. בין הרודף ובין הנרדף פטורים מלשלם דהוי קם ליה בדרבה מיניה.
ב. חייבים לשלם, דהוי ממון לזה ותשלומין לזה.
ג. הנרדף ששיבר פטור מלשלם אבל הרודף ששיבר חייב.
ד. הנרדף פטור אם שיבר כליו של רודף ושל כל אדם חייב, והרודף ששיבר פטור על הכל.

13. הני קוואקי ודימוניקי היכי יהבינן להו? (עד:)

א. מותר לתת להם מתנות ביום אידם משום איבה.
ב. הם כלי נחושת שנותנים בהם גחלים והגוים היו נוטלים מישראל להעמידם בבית ע"ז להנאתן.
ג. כיון דלא הוי שעת הגזירה אין איסור לתת להם מאכל ומשתה שאוכלים בבית ע"ז.
ד. אלה הם אווזים ותרנגולים, ומותר לתת להם כיון דאינם עשויים לתקרובת ע"ז.

14. איזהו עני רשע ערום.............? (עו:)

א. זה עני המהפך בחררה.
ב. זה המשהא בתו בוגרת.
ג. זה המקלל את חבירו בסתר.
ד. זה הנותן שלום לחבירו ואינו משיב.

15. מי שכפת את חבירו לפני ארי או לפני יתושין ומת - האם חייב? (עז.)

א. בשניהם חייב.
ב. לפני ארי חייב לפני יתושין פטור.
ג. ח"א לפני ארי פטור ולפני יתושין חייב, וח"א דאף ביתושין פטור.
ד. ח"א לפני ארי חייב ולפני יתושין פטור, וח"א דאף לפני יתושין חייב.

16. זרק צרור למעלה וכשנפלה למטה הרגה - האם חייב? (עז:)

א. אם הלכה לצדדין והרגה חייב, אם נפלה חזרה למקום הזריקה והרגה פטור.
ב. אם הלכה לצדדין והרגה פטור, אם נפלה חזרה למקום הזריקה והרגה חייב.
ג. בכל מקרה פטור דכוח כוחו הוא.
ד. בכל מקרה חייב דכוחו הוא.

17. ההורג את הטריפה או הגוסס - מה דינו? (עח.)

א. את הטריפה חייב, את הגוסס פטור.
ב. את הטריפה פטור, את הגוסס בידי אדם חייב, גוסס בידי שמים פטור.
ג. בין טריפה ובין גוסס פטור.
ד. את הטריפה פטור, גוסס בידי שמים חייב, גוסס בידי אדם מחלוקת.

18. וארב לו פרט לזורק אבן לגו היכי דמי? (עט.)

א. כגון דאיכא תשעה כותים ואחד ישראל ביניהם.
ב. כגון שהיו פלגא כותים ופלגא ישראל.
ג. כגון שהיו תשעה ישראל וכותי אחד ביניהם.
ד. כגון שהיו עשרה אנשים ולא ידוע אם הם ישראל או כותים.

19. הרי שהי' אביו עובר על דברי תורה איך צריך לומר לו? (פא.)

א. אבא, כך כתוב בתורה?
ב. אבא, מקרא כתוב בתורה כך.
ג. אבא, עברת על דברי תורה.
ד. אבא, מקרא כתוב בתורה כך?

20. על איזה חטא נאמר שמכניסין אותו לכיפה ומאכילין אותו "לחם צר ומים לחץ"? (פא:)

א. מי שלקה ושנה בחייבי כריתות.
ב. על מי שרצח על פי עד אחד.
ג. על רוצח ע"פ עדות מיוחדת, א"נ בלי התראה, א"נ כשנכחשו בבדיקות.
ד. על כהן ששימש בטומאה.

שאלות על תוספות

21. מה מקדימים בערב שבת חליצת תפילין או הדלקת הנר? (סח. ד"ה היאך)

א. חליצת תפילין אבל אם איחר להדליק יש להקדים הדלקת הנר שהוא איסור סקילה.
ב. חליצת תפילין מקדימים תמיד דהוי תדיר.
ג. הדלקת הנר מקדימים תמיד, אפי' יש עוד זמן, כיון דהוי איסור סקילה.
ד. איבעיא דלא איפשטא.

22. ניתן להצילו בנפשו - מה הכוונה? (עג. דה להצילו)

א. ניתן להציל את הנרדף בנפשו של המציל.
ב. ניתן להציל את המציל בנפשו של הרודף.
ג. ניתן להציל את הנרדף בנפשו של הרודף, א"נ להציל את הרודף מעבירה בנפשו של הרודף.
ד. ניתן להציל את הנרדף בנפשו של הנרדף עצמו.

23. למה לא חל דין "יהרג ואל יעבור" אצל אסתר עם אחשורוש? (עד: ד"ה והא)

א. כיון דאסתר לא עשתה אלא לשם הצלת כלל ישראל גדול עבירה לשמה כו'.
ב. לר"ת על ביאת גוי לא נאמר כלל זה, ולתוס' משום דקרקע עולם היתה.
ג. כיון דלא הי' בפרהסיא.
ד. כיון דנלקחה בעל כורחה ואנוס רחמנא פטריה.

24. האם משכחת לן אונס דפטור בו אדם המזיק? (עו: ד"ה רוצח)

א. אדם מועד לעולם וחייב אפי' באונס גמור.
ב. אונס הדומה לאבידה חייב והדומה לגניבה פטור.
ג. באונס הדומה לאבידה פטור והדומה לגניבה חייב.
ד. באונס הדומה לגניבה ואבידה פטור.

25. הנסקלין בנשרפין, למה לא אזלינן בתר רוב לחייב שריפה? (פ: ד"ה הנסקלין)

א. דס"ל שריפה חמורה ולכן ידונו סקילה ולא בשריפה.
ב. דס"ל חיישינן למיעוטא.
ג. דלא אזלינן בתר רובא לחייב מי שהוא זכאי מכל וכל, א"נ דכל קבוע כמחצה על מחצה דמי.
ד. דלא אזלינן בדיני נפשות בתר רוב.