אבישי בן צרויה

אבישי בן צרויה אחי יואב ועשהאל. אמו הייתה אחות דוד - "וְאִישַׁי הוֹלִיד.. דָּוִיד הַשְּׁבִעִי, וְאַחְיוֹתֵיהֶם צְרוּיָה וַאֲבִיגָיִל וּבְנֵי צְרוּיָה אַבְשַׁי וְיוֹאָב וַעֲשָׂה אֵל שְׁלֹשָׁה" דברי הימים א, ב, יג-טז. היה מגיבורי דוד, נאמן לו מאוד, הציל אותו ממוות, הוביל במספר קרבות, רצה להרוג את שאול ואת שמעי בן גרא, אך נמנע מכך על פי רצון דוד.

תולדותיו[עריכה]

בימי שאול[עריכה]

בשעה שדוד נרדף על ידי שאול אבישי הצטרף אליו, וכשדוד היה במדבר זיף שאול לוקח איתו "שלושת אלפי איש בחורי ישראל לבקש את דוד במדבר זיף" שמואל א, כו, ב. דוד מחליט באופן נועז להיכנס אל תוך מחנה שאול ומחפש שותף מבין שניים: אחימלך החתי ואבישי. אבישי מתנדב למשימה ושניהם חודרים לתוך המחנה בלילה ומגיעים אל שאול. אבישי מציע לדוד להרוג את שאול: "ויאמר אבישי אל דוד: סגר אלהם היום את אויבך בידיך, ועתה אכנו נא בחנית ובארץ פעם אחת ולא אשנה לו", אך דוד שולל זאת מכל וכל: "אל תשחיתהו, כי מי שלח ידו במשיח ה' ונקה", ומוסיף שבועה: "חי ה', אם ה' יגפנו או יומו יבא ומת או במלחמה ירד ונספה, חלילה לי מה' משלוח ידי במשיח ה'", ומסתפק בלקיחת חנית המלך וצפחת המים אשר מראשותיו כהוכחות לכך שהיה יכול להרגו שמואל א, כו, ו-יב.

הריגת אבנר[עריכה]

בשמואל ב, ב לאחר מות שאול, דוד מולך על יהודה, אך אבנר בן נר ממליך את איש בושת על שאר שבטי ישראל, צבאות שתי המלכויות נפגשים בגבעון משני צידי בריכת גבעון, כאשר יואב אחיו של אבישי מנהיג את "עבדי דוד". אבנר מציע ליואב לעשות משחק של קרב, ומתפתחת מלחמה, עשהאל רודף אחרי אבנר להרגו, ולאחר שאבנר איננו מצליח לשכנע את עשהאל לוותר על הרעיון, אבנר הורג אותו. בעקבות כך, יואב ואבישי רודפים אחרי אבנר. אבנר בורח ולאחר שמצטרפים אליו בני בנימין הוא נעמד על גבעה וקורא ליואב להפסיק את מלחמת האחים, ויואב מסכים. אולם לאחר מכן, כאשר אבנר כעס אל איש בושת והחליט להעביר את המלכות לדוד, הוא ניפגש עם דוד ודוד קיבל אותו בשמחה ושילחו לשלום, אך כשיואב שמע על כך הוא התפלא וטען שאבנר לא בא באמת למטרות שלום אלא לריגול "כי לפתותך בא ולדעת את מוצאך ואת מובאך" שמואל ב, ג, כה, ויואב קורא אל אבשלום והורג אותו בהפתעה. הנביא מוסיף שהיה זה "בדם עשהאל אחיו"שמואל ב, ג, כז . דוד מופתע ומבהיר שהוא לא היה בעצת יואב ואף מקלל את יואב: "דמי אבנר בן נר יחולו על ראש יואב ואל כל בית אביו, ואל יכרת מבית יואב זב ומצורע ומחזיק בפלך ונופל בחרב וחסר לחם"שמואל ב, ג, כט, והוא קורע על אבנר, סופד לו קובר אותו ומקונן עליו. הנביא מייחס את הריגת אבנר גם לאבישי: "וְיוֹאָב וַאֲבִישַׁי אָחִיו הָרְגוּ לְאַבְנֵר עַל אֲשֶׁר הֵמִית אֶת עֲשָׂה אֵל אֲחִיהֶם בְּגִבְעוֹן בַּמִּלְחָמָה" שמואל ב, ג, ל. גם דוד בפנותו אל עבדיו רומז גם על אבישי: "ואנכי היום רך ומשוח מלך והאנשים האלה בני צרויה קשים ממני, ישלם ה' לעושה הרעה כרעתו"שמואל ב, ג, לט.

הובלת חצי הצבא במלחמה פנים ואחור[עריכה]

בשעה שחנון מלך על עמון, ובני עמון החליטו להילחם בדוד ושכרו חיילים נוספים - ארם בית רחוב, ארם צובא, ומלך מעכה, וכאשר יואב הגיע להילחם בשער עמון, הגיעו אליו מהשדה כל הצבאות הנוספים להילחם בו והוא ראה "כי היתה אליו המלחמה מפנים ומאחור" שמואל ב, י, ט וכפתרון לכך הוא מחלק את החיילים בינו לבין אבישי אחיו, ואומר לו שכל אחד יעזור לשני אם יהיה צורך ומוסיף דברי חיזוק ואמונה: "חזק ונתחזק בעד עמו ובעד ערי א-לוקינו, וה'יעשה הטוב בעיניו" שמואל ב, י, יב.

רצון להרוג את שמעי[עריכה]

בשעה שדוד בורח מפני אבשלום בנו ועובר ליד בחורים, יוצא משם שמעי בן גרא ממשפחת בית שאול ומקלל את דוד. אבישי מבקש מדוד רשות להרוג את שמעי: "לָמָּה יְקַלֵּל הַכֶּלֶב הַמֵּת הַזֶּה אֶת אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ, אֶעְבְּרָה נָּא וְאָסִירָה אֶת רֹאשׁוֹ", אך דוד שולל זאת: "מַה לִּי וְלָכֶם בְּנֵי צְרֻיָה,כֹּה יְקַלֵּל כִּי ה'אָמַר לוֹ קַלֵּל אֶת דָּוִד, וּמִי יֹאמַר מַדּוּעַ עָשִׂיתָה כֵּן, וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל אֲבִישַׁי וְאֶל כָּל עֲבָדָיו: הִנֵּה בְנִי אֲשֶׁר יָצָא מִמֵּעַי מְבַקֵּשׁ אֶת נַפְשִׁי וְאַף כִּי עַתָּה בֶּן הַיְמִינִי הַנִּחוּ לוֹ וִיקַלֵּל כִּי אָמַר לוֹ ה'אוּלַי יִרְאֶה ה' בְּעֵינִי וְהֵשִׁיב ה'לִי טוֹבָה תַּחַת קִלְלָתוֹ הַיּוֹם הַזֶּה". שמואל ב, טז,ה-יד. לאחר מות אבשלום, שמעי בן גרא מקדם את פני דוד בהתנצלות ובקשת סליחה, אך אבישי טוען שאין לקבל סליחתו: "התחת זאת לא יומת שמעי, כי קילל את משיח ה'", אך שוב דוד גוער באבישי: "מה לי ולכם בני צרויה כי תהיו לי היום לשטן, היום יומת איש בישראל?! כי הלא ידעתי כי היום אני מלך על ישראל", ודוד נשבע לשמעי שלא ימות. שמואל ב, יט,יז-כד.

הובלת המלחמה בשבע בן בכרי[עריכה]

לאחר סיום מרד אבשלום במותו של אבשלום, דוד ממנה את עמשא בן יתר כשר צבאו תחת יואב. יהודה משיבים את דוד למלך במעבר הירדן, וישראל מגיעים לגלגל ומתלוננים"מדוע גנבוך אחינו איש יהודה ויעבירו את המלך", בעקבות הויכוח הזה שבע בן בכרי משבט בנימין מכריז על מרד. דוד שולח את עמשא להזעיק את איש יהודה תוך שלושה ימים, אך עמשא מאחר, ולכן דוד ממנה את אבישי לקחת את מי שנמצא ולרדוף אחרי שבע בן בכרי, ואכן יוצאים אחרי אבישי "אנשי יואב, והכרתי והפלטי, וכל הגיבורים". בדרך, הם נפגשים עם עמשא ויואב הורגו. בפועל, במהלך המרדף יואב תופס את ההנהגה.

הצלת דוד[עריכה]

"וַתְּהִי עוֹד מִלְחָמָה לַפְּלִשְׁתִּים אֶת יִשְׂרָאֵל וַיֵּרֶד דָּוִד וַעֲבָדָיו עִמּוֹ וַיִּלָּחֲמוּ אֶת פְּלִשְׁתִּים וַיָּעַף דָּוִד וְיִשְׁבִּי בְנֹב אֲשֶׁר בִּילִידֵי הָרָפָה וּמִשְׁקַל קֵינוֹ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת מִשְׁקַל נְחֹשֶׁת וְהוּא חָגוּר חֲדָשָׁה וַיֹּאמֶר לְהַכּוֹת אֶת דָּוִד וַיַּעֲזָר לוֹ אֲבִישַׁי בֶּן צְרוּיָה וַיַּךְ אֶת הַפְּלִשְׁתִּי וַיְמִיתֵהוּ אָז נִשְׁבְּעוּ אַנְשֵׁי דָוִד לוֹ לֹא תֵצֵא עוֹד אִתָּנוּ לַמִּלְחָמָה וְלֹא תְכַבֶּה אֶת נֵר יִשְׂרָאֵל" שמואל ב, כא,יז . הגמרא בסנהדרין, דף צה, א

מגיבורי דוד -ראש השלושה, הריגת 300 בחנית[עריכה]

"וַאֲבִישַׁי אֲחִי יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה הוּא רֹאשׁ הַשְּׁלֹשָׁה וְהוּא עוֹרֵר אֶת חֲנִיתוֹ עַל שְׁלֹשׁ מֵאוֹת חָלָל וְלוֹ שֵׁם בַּשְּׁלֹשָׁה. מִן הַשְּׁלֹשָׁה הֲכִי נִכְבָּד, וַיְהִי לָהֶם לְשָׂר, וְעַד הַשְּׁלֹשָׁה לֹא בָא" שמואל ב, כג,יח-יט

השוואה לדמויות אחרות[עריכה]

לאחיו יואב[עריכה]

פעמים רבות אבישי ויואב אחיו נכללים יחד כמקשה אחת, כבר שניהם גיבורים, נאמנים לדוד, עזים, רוצים להרוג את אויבי דוד. אולם, בניגוד ליואב שעושה פעולות כנגד רצון דוד, אבישי תמיד שואל את דוד ואינו פועל כנגד רצונו. מדוע דוד מציע לאבישי לרדת עימו אל מחנה שאול ולא מציע ליואב? האם יואב עדיין לא היה עם דוד, או שאבישי היה נחשב אז גבור ממנו? או אולי דוד חשש שיואב יהרוג את שאול, ואילו על אבישי הוא סמך שלא יפעל כנגד רצונו? כיצד דווקא אבישי הגיע לעזור לדוד? ייתכן שאבישי תמיד השתדל להיות בקרבתו לעת הצורך.