רבי יוחנן קרמניצר

רבי יוחנן קרמניצר היה רב ופוסק בפולין בתקפות האחרונים. נודע בזכות ספריו אורח מישור.

תולדות חייו[עריכה]

אין בידינו מידע רב אודות חייו. נולד במזריטש בסביבות השנים תכ"ה-ת"ל לאביו "האלוף התורני ר' מאיר קרעמניצר מקאליש", בנו של "המופלג בדורו איש קדוש יאמר לו המקובל האלקי הרב מוהר"ר ר' יצחק זצ"ל מקאליש"^[1]. כבר בגיל צעיר החל לכתוב ספרים ולהתכתב עם גדולי דורו (בהם רבי דוד אופנהיים). רבה של מזריטש, ר' שמואל ב"ר אברהם סג"ל, העיד עליו בצעירותו כי הוא "יניק וחכים"^[2]. בשנת תנ"ב ידוע כי כיהן כדיין במזריטש^[3].

בין השנים תנ"ז-תנ"ט שהה בפרנקפורט דאודר, שם הגיה מסכתות אחדות במהדורת הש"ס שהודפסה בעיר. בשנת תס"ט היה בעיר הלברשטט, משם שלח אגרת לר' דוד אופנהיים, שהיה אז בהאנובר, על מנת שידאג לו למשרה בעיר כי מצבו הכלכלי קשה, אמנם דבר זה לא יצא לפועל.

באחרית ימיו כיהן כאב בית דין בעיר ליסא שבפולין, שם נפטר בסביבות שנת תצ"ה^[4].

ספריו גרמו להתלקחות מחלוקת חריפה בינו לבין רבי יעקב ריישר, בעל "שבות יעקב"^[5]. ר' יעקב כתב יחד עם בנו, ר' שמעון, קונטרס בשם "סולת למנחה" ו"שמן למנחה" ובה השגות ותגובות לספרו של ר' יוחנן. ר' יוחנן ענה על השגותיו בקונטס משלו, ואף עליהן ענה ר' יעקב, כאשר שני הצדדים נקטו בסגנון חריף ביותר.

ספריו[עריכה]

• אורח מישור- על פירוש "דרכי משה" לרמ"א על הטור חלק יורה דעה. הוא הדפיס את הספר לצד ה"דרכי משה", שבאותה תקופה היה ספר נדיר. בספר זה מגן על הרמ"א מהשגות האחרונים, ומתקן את הגרסאות על פי כתב יד שהיה ברשותו. לספר זה ניתנו שמונה הסכמות, בהן מבעל בית שמואל ומרבי נפתלי כ"ץ.
• אורח מישור- על מסכת נזיר. ר' יוחנן התעורר לכתוב חיבור זה משום שראה כי על מסכת נזיר לא נכתבו כמעט ספרים והיא כמעט ולא עברה הגהות. ספרו הודפס מספר פעמים בפני עצמו, וצורף למסכת נזיר בדפוס האלמנה והאחים ראם בוילנא, ומאז ברוב מהדורות הש"ס. ספר זה זכה לשש הסכמות מרבני גרמניה ופולין.
• זר זהב- על שולחן ערוך יורה דעה. ספר זה נותר שנים רבות בכתב יד, וחלקים ממנו הודפסו בקובץ "מוריה" בהוצאת מכון ירושלים בשנת תשנ"ה^[6].

לקריאה נוספת[עריכה]

• הרב יצחק לוין, דמויות ואירועים היסטוריים, מוסד הרב קוק, ירושלים תשמ"ח, עמ' 28-43.

הערות שוליים

תקופת חייו של רבי יוחנן קרמניצר על ציר הזמן