כהן גדול
|
|
הכהן הגדול הוא תואר של ראשון הכהנים בעם ישראל. מעמדו גבוה משאר הכהנים והוא נבדל מהם בתפקידיו בבית המקדש, בבגדי הכהונה שלובש, בכבודו, בזכויותיו ובאיסורים הנוהגים בו. הכהן הגדול מתמנה ע"י סנהדרין של שבעים ואחד.
מינויו[עריכה]
סנהדרין של שבעים ואחד ממנים את הכהן הגדול. לתפקיד זה נבחר כהן שגדול משאר הכהנים בחכמה, בעושר, בכוח ובמראה.
בזמן המשכן ובימי בית ראשון היה נמשח כהן גדול חדש בשמן המשחה וכך היה נכנס לתפקידו. בסוף ימי הבית הראשון נגנז שמן המשחה ע"י יאשיהו המלך ומאז לא נעשה שימוש בשמן זה, וכהנים גדולים היו נכנסים לתפקידם ללא משיחה בשמן המשחה.
במהותו של הכהן הגדול חקרו האם הוא גם כהן הדיוט (תוספת) או רק כהן גדול, ותלו זאת במחלוקת תנאים (אור שמח כלי המקדש ה-יז וכן כתב במשך חכמה ויקרא כא-יד הראשון). וכן דן הצפנת פענח האם גרושה לכהן גדול, האסורה גם לכהן הדיוט, הוא לאו אחד או שניים (כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה כהן גדול (אות ז)).
תפקידיו ועבודתו במקדש[עריכה]
עבודת יום הכיפורים נעשתה ברובה ע"י הכהן הגדול לרבות כניסה לקודש הקודשים. הכניסה לקודש הקודשים נעשתה אך ורק ביום הכיפורים וע"י הכהן הגדול בלבד.
הכהן הגדול יכול להקריב קורבנות מתי שחפץ בכך, בלי להתחשב בסדר המשמרות.
הכהן הגדול אינו שייך למשמר מסוים. וחקר הרוגאצ'ובר האם אינו שייך לאף משמר, או שהוא נחשב מכל משמר ומשמר וכאילו עבד (צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה כהן גדול לעניין חילוק משמרות).
איסורים המיוחדים לכהן גדול[עריכה]
לכהן גדול יש איסורים נוספים על האיסורים של הכהנים הרגילים בדיני נישואין ובדיני טומאה. (בגדרי כהן גדול דנו ביומא עב: והוריות יא:).
האיסורים: איסור נשיאת אלמנה, איסור להיטמא לקרוביו ואיסור נשיאת שתי נשים.
מקורן בפרשה "והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו שמן המשחה ומילא את ידו ללבוש את הבגדים, את ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרום. ועל כל נפשות מת לא יבוא, לאביו ולאימו לא יטמא וגו'. והוא אשה בבתוליה יקח. אלמנה וגרושה וחללה זונה את אלה לא יקח, כי אם בתולה מעמיו יקח אשה" (ויקרא כא-י).
באיסור נשיאת שתי נשים לכהן גדול כתב הרוגאצ'ובר שהאיסור בתוצאה, שאסור שיהיו לו שתי נשים, ולא בפעולה שאסור לו לישא שתי נשים (צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה כהן גדול איסורו בשתי נשים).
חקירות באיסור אלמנה[עריכה]
אסור לכהן גדול לישא אלמנה, שנאמר "אלמנה וגרושה וחללה זונה את אלה לא יקח, כי אם בתולה מעמיו יקח אשה" (ויקרא כא-יד).
במהות המצווה "כי אם בתולה מעמיו" חקר ר' שמואל האם הוא איסור עשה שלא לישא בעולה, או גם קיום עשה לישא בתולה (שיעורי ר' שמואל בבא מציעא ח"ב עמוד שכז).
בטעמו חקר ר' חיים מטעלז (יבמות יג (עמוד נז) ד"ה והנה) האם הוא משום שהיא אלמנה (והאיסור חל במיתת הבעל), או משום שנתקדשה לאיש אחר, שהתורה הקפידה שכהן גדול יקח אשה שלא היתה לאיש (והאיסור חל כשנתקדשה לבעלה הקודם).
בזמן האיסור חקר הגר"א וסרמן האם האיסור חל עליו כל רגע ורגע מפני שהוא עכשיו כהן גדול, או שהאיסור חל עליו פעם אחת ברגע שנעשה כהן גדול (קובץ הערות א-ג).