רבי חיים הלברשטאם מצאנז

רבי חיים הלברשטאם
האדמו"ר מצאנז
חיבורו העיקרי	דברי חיים
תאריך לידה	תקנ"ז
מקום לידה	טרנוגראד
תאריך פטירה	כ"ה בניסן תרל"ב צאנז

רבי חיים הלברשטאם מצאנז (מכונה הדברי חיים על שם ספריו) היה מייסד חסידות צאנז והאדמו"ר הראשון שלה, ומחשובי הפוסקים האחרונים.

תולדות חייו[עריכה]

נולד בשנת תקנ"ז בטרנוגראד לר' אריה לייבוש הלברשטאם, מצאצאי רבי צבי אשכנזי- "החכם צבי". כאשר היתה אמו הרה, אמר לה רבי משה לייב מסאסוב כי בנה שיוולד יהי מנהיג הדור, וכן בגיל שמונה כשביקר לראשונה אצל החוזה מלובלין, אמר החוזה כי הילד יהיה מנהיג הדור.

למד תורה מפי רבני טרנוגראד, ובזכות כשרונותיו זכה לכינוי "העילוי מטרנוגראד". בגיל שלוש-עשרה הוסמך לרבנות על ידי רבי יהושע הורנשטיין (בעל "ים התלמוד"). נלקח לחתן לרחל, בתו של רבי ברוך פרנקל-תאומים מלייפניק, בעל "ברוך טעם", שאמר ש"רגלו עקומה אבל שכלו ישר" (מכיוון שהיה צולע). לאחר נישואיו התגורר בבית חמיו בלייפניק במשך שנה. על שנה זו העיד ר' חיים: "למדנו כמעט כל הש"ס עם הראשונים, וכל שעה הראנו גדולות ונפלאות בפלפוליו". ר' חיים העריך מאד את חמיו ואת פסקיו, ונהג על פיהם גם כאשר לא הבין את טעמם^[1]. הוסמך להוראה על ידי חמיו ועל ידי רבי יעקב מליסא, בעל נתיבות המשפט.

בשנת תקע"ז נתמנה לרב ברודניק. ברודניק דבק לחסידות, ונהפך לחסיד נלהב של רבי נפתלי צבי מרופשיץ. כמו כן, ברודניק, הכיר רבים מגדולי האדמו"רים בתקופה ההיא, ביניהם רבי אברהם יהושע השל מאפטא, רבי שמעון מיארוסלב, רבי צבי הירש מזידיטשוב, רבי מאיר מפרמישלן, רבי ישראל מרוז'ין, רבי צבי הירש מרימנוב, ר' מאיר מאפטא, ר' שלום מבעלזא ורבי צבי אלימלך מדינוב- בעל בני יששכר.

התקבל לרבנות בזעלין, אולם לאחר זמן קצר עזב את העיר בגלל מחלוקת שפרצה שם. כמו כן, ניסה לקבל את משרת הרבנות בקאלוב, אולם לא הצליח.

בשנת תקפ"ח נבחר למורה הוראה בצאנז, אצל רב המחוז רבי ברוך הלוי לנדא. שנתיים לאחר מכן, בשנת תק"צ, עבר לצאנז והחל לנהוג שם באדמו"רות. תוך זמן קצר נחשב לאחד האדמו"רים המובלים בגאליציה, ורוב אדמו"רי גליציה, הונגריה וחלק מאדמו"רי פולין קבלו את סמכותו.

נחשב לאחד הפוסקים החשובים בדורו, והשיב אלפי תשובות בהלכה.

נהג לרקוע ברגליו בהתלהבות בשעת התפילה, ואף כשרגלו היתה חולה ודם זב ממנה- המשיך לרקוע ולא שם לב לכך. כל כספי הפדיונות שהיה מקבל מחסידיו היה מחלק לעניי עירו ולעניי ארץ ישראל.

לקראת פטירתו ניהל מאבק כנגד אדמור"י בית רוז'ין, עף על פי שהעריץ את אביהם ר' ישראל, מכיוון שראה בדרכם נטיה וסטיה מדרך החסידות. מחלוקת זו גרמה למחלוקות ופליוגים רבים בחסידות גליציה.

נישא שנית לאחותה של רחל פרנקל אשתו הראשונה, בשלישית נשא את דבורה רעכיל בת ר' יחיאל צבי אונגר, וברביעית נשא את רבקה בת ר' אלימלך טורם.

בשנת תרכ"ז בריאותו החלה להתרופף, ועיקר עיסוקו אז היה בעריכת תשובותיו ההלכתיות, והרבנות בצאנז עברה לבנו ר' אהרן. בשנת תרל"ו החל לדבר על הסתלקותו הממשמשת ובאה, ומשמשו החל לרשום יומן של ימיו האחרונים. נפטר בכ"ה בניסן תרל"ו ונקבר בצאנז.

בניו ותלמידיו[עריכה]

בניו, בנותיו וחתניו[עריכה]

מרחל פרנקל (אשתו הראשונה):

• רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם- האדמו"ר משיניווא, בעל "דברי יחזקאל".
• רבי דוד הלברשטאם מקאשנוב.
• ר' מאיר נתן מצאנז
• רבי ברוך הלברשטאם מגורליץ.

מדבורה אונגר (אשתו השלישית):

• אריה לייבוש- נפטר בילדותו.
• ר' שלום אליעזר מראצפרט.
• ר' יצחק ישעיה מטשכויב-קראקא.
• מרים- אשת רבי משה אונגר מדומברובה.
• יוטא- אשת ר' אליעזר ירוחם ברון מראדושיץ.
• רייצא- אשת רבי מרדכי דב טברסקי מהורניסטופול.
• טיילא- אשת ר' אהרן הורוויץ מבייטש.
• נחמה- אשת ר' יצחק טוביה רובים מצאנז.
• גיטשא- אשת ר' בצלאל יהושע מושקוביץ מגלינצא.
• פראדל- אשת ר' אליעזר רוזנפלד מאושפיצין.

מצאצאיו: רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם- האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג, בעל דברי יציב.

תלמידיו[עריכה]

• רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים מסיגעט
• רבי מאיר יחיאל הלוי מאוסטרובצה
• ר' מרדכי יודא לעוו מאינטרדם
• רבי שלמה שפירא ממונקאטש.
• רבי צבי הירש שפירא ממונקאטש- בעל דרכי תשובה על יורה דעה.

ועוד רבים.

ספריו[עריכה]

• דברי חיים:
  • שו"ת- סדרת שו"ת גדולה (קרוב ל-830 תשובות) שהשיב לשואלים מרחבי אירופה ואף מארץ ישראל. בין התשובות נמצאות תשובות בענין נוסח ספרד, מצות מכונה, פירוד הקהילות, עופות קפריסין, קבלה ועוד.
  • דיני גיטין.
  • שמות אנשים.
  • מקוואות.
  • על התורה.
  • מועדים.
  • מסכת בבא מציעא.
  • על הש"ס (שלושה כרכים)
• נוסח הקרבנות ווהקפות.
• הגדה של פסח.
• אוצר החיים-מנהגים.
• עטרת חיים- ליקוטים.

לקריאה נוספת[עריכה]

• ר' אברהם יצחק ברומברג, מגודלי התורה והחסידות.
• יוסף דוד וייסברג, רבינו הקדוש מצאנז- שלושה חלקים.
• אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות חלק א', בני ברק תשמ"ו, עמ' קמב- קסה
• ד"ר יצחק רפאל, אנציקלופדיה לחסידות אישים, חלק א' בהוצאת מוסד הרב קוק עמ' תקמב.

הערות שוליים