רבי יעקב לנדו

רבי יעקב ברוך ב"ר יהודה לנדו (לנדא) היה מגדולי הראשונים באשכנז, מחבר "ספר האגור" המסכם את הפסיקות והמנהגים של חכמי אשכנז הראשונים.

שנת לידתו לא ידועה לנו, וכנראה שנולד בסוף המאה השניה של האלף השישי^[1].

את רוב תורתו למד בצעירותו מאביו, וכן שימש גדולים אחרים באשכנז. בהמשך עזב את אשכנז מסיבות לא ידועות^[2], ועבר לאיטליה, וידוע לנו כי בשנת ר"מ היה בפיווא שבאיטליה, עירו של המהרי"ק^[3]. לאחר כמה שנים (בסביבות שנת רמ"ו) פתח ר' יוסף גונצנהוזר בית דפוס עברי בנאפולי, ובקש מהאגור לעזור לו בהגהת ספרים וסידורים. האגור נענה לבקשתו^[4] ועבר לנאפולי, שם הדפיס את ספרו "האגור" ועסק בהגהת ספרים^[5].

שנת פטירתו ומקום פטירתו וקבורתו לא יודעים, ואין השערות מבוססות בענין.

בנו רבי אברהם לנדו עסק גם כן בהגההת ספרים לדפוס, והוציא בשנת רנ"ב ספר רפואה מאת אבו עלי אלחסין בן עבדאללה בן סיני (בתרגום לעברית של רבי יוסף אבן יואש הלורקי), וכן את פירוש רבנו בחיי על התורה. בסוף ספר זה כתבו המוציאים לאור: "ר' אברהם בכמהר"ר יעקב לנדו^[6] אשר תורתו אומנתו, בתורה חשקה נפשו ואִוְתה, מאהבת נשים נפלאת אהבתו".

ספריו[עריכה]

• האגור- הוא מגדיר את תפקיד הספר בשלושה יעדים: 1. לקבץ את כל השיטות, שלא יצטרכו המעיינים לחפש בספרי הקדמונים. 2. להגיע למסקנה פסוקה להלכה בכל ענין וענין. 3. לאסוף את החידושים שנכתבו בדור שקדם לו (מהרי"ק, מהרי"ו, תרומת הדשן, מהרי"ל ועוד), ובמיוחד לפרסם את פסקי אביו רבי יהודה.

האגור היה הראשון ששילב את חכמת הקבלה עם פסיקת ההלכה, ומביא לעיתים ראיות ודינים מתוך ספר הזוהר^[7].

• ספר החזון- ספר חידות ומליצות הלכתיות, הנלווה לרוב לספר האגור. ספר זה נודע מאד בהקדמה המיוחדת שלו, הבנויה בצורת חזון ועוסקת בעניינים מהותיים על ענייני החכמה, סודות החיים והתורה וכד'.

הערות שוליים