אין מפרישין לאיבוד

אין קדושה חלה על הפרשת תרומות ומעשרות או קדשים שהולכים לכתחילה לאיבוד.

כתוצאה מכך: מי שנטמאו כל פירותיו לפני שהפריש עליהם ביכורים, אינו מפריש מהם ביכורים, לפי שאין מפרישין לאיבוד.

תוצאה נוספת: מי שהיה טעון כדי יין או כדי שמן, וראה שהכדים נשברים, ואמר: "הרי הם תרומה על פירות שבביתי", לא אמר כלום, שכן המופרש אינו שמור, ואין מפרישין לאיבוד.