הרב חיים דוב שטנציל

הרב שטנצל

הרב חיים דוב שטנצל שימש כאב בית הדין של העיר צ'לדז בדרום מערב פולין, חסיד רדומסק.

רקע- הקהילה היהודית בצ'לדז[עריכה]

אזור זגלמביה בדרום מערב פולין כלל מספר קהילות יהודיות כמו סוסנוביץ ובנדין שנכחדו לאחר שהנאצים השמידו 2000 יהודי העיר. עד שנת 1863 העיר צ'לדז (ביידיש טשעלאדז), לא הייתה מאוכלסת בידי יהודים עקב איסור השלטונות להתיישב בעיר. לאחר שגילו באזור 1850 מכרות פחם בעיר, הפכה העיר הזנוחה, מעיר בלתי מבוקשת, לעיר תעשייתית. ובשנת 1863 החלו ראשוני היהודים להגיע לעיר והם התניעו את הכלכלה המקומית. בספר סוסנוביץ והסביבה בזגלמביה שיצא בשנת 1973 מספר מאיר שמעון גשורי ברוקנר כי היהודי הראשון שהגיע לעיר היה ראש משפחת שוויצר, שהיה אחד מעשירי אזור זגלמביה, ולדברי הסופר האנגלי אברהם נחום שטנצל, היה זה סבו שהגיע הראשון לעיר.

תולדות חייו[עריכה]

הרב חיים דוב שטנצל נולד למשפחת רבנים מיוחסת, בשנת 1855 בעיר צ'נסטוחובה לאביו הדיין רבי שלמה שטענצל ולאימו אסתר לבית הערציגר הבת של רב העיר בנדין הרב דוב בריש הערציגר. בדרום מערב פולין הממוקמת וקרובה לעיר בנדין. הרב שטנצל היה חסיד רדומסק, ואביו הכתיר את רבי שלמה מרדומסק מחבר הספר תפארת שלמה לרבי מרדומסק.

הוא התחתן עם פראדיל גינדיל, בתו של הנגיד שוויצער שנחשב לאחד היהודים העשירים של אותה תקופה באזור זגלמביה. הנגיד שוויצער היה שולח מדי שבוע עגלות עמוסות תפוחי אדמה לרבי חיים מצאנז, על מנת שיחלק אותם לעניים.במשך כשלושים שנים שימש כפוסק ואב בין הדין של צ'לדז. נפטר בכ"א בשבט תרצ"ד, ונקבר בעיר הולדתו צ'נסטוחובה. רוב בית העלמין נחרב ע"י הנאצים, אך מספר מאות קברים שרדו, ואיחוד הקהילה היהודית איתר את קברו.

ילדיו[עריכה]

נולדו לו שני בנים ובת אחת,

• בנו הבכור רבי שלמה שטנציל הידוע בכינוי "הגאון מסוסנוביץ"- ראש ישיבת סוסנוביץ ורבה של צ'לדז.
• בנו הצעיר אברהם נחום שטנצל, היה משורר מפורסם ביידיש, וחיבר עשרות ספרי שירה ביידיש. קיימים בידינו כמאה ושלושים מכתבים שכתב לבנו המשורר אברהם נחום שטנצל, שזנח את דרך היהדות הדתית והפך לאיש בוהמה ומשורר יהודי מוביל. במכתבים אלו ניסה הדיין לשדל את בנו להתקרב ליהדות, ולחזור לכור מחצבתו הדתית, אך ניסיונות אלה לא עלו יפה. ובנו המשורר חיבר עשרות ספרי שירה באידיש בברלין ובאנגליה וערך את העיתון היהודי בתחום השירה "לשון און לעבן".
• בתו- צימא שטענצל.

צאצאיו[עריכה]

• נכדו הגדול, יעקב יוסף שטנצל, נרצח עם אשתו מירל ברקוביץ וחמשת ילדיהם בשואה.
• נכדו השני הרב יונה שטנצל עלה לארץ ישראל ב-1935 והתגורר בתל אביב. מייסד לימוד משנה יומית והלכה יומית.
• נכדו השלישי הערש לייב שטנצל נרצח בשואה.
• נכדו הרביעי נחום שטנצל היגר לאנגליה לפני המלחמה.
• נכדתו החמישית רחל שטנצל נרצחה בשואה.
• אסתר שטנצל נרצחה בשואה עם שני ילדיה. היתה נשואה לרב שלמה זאב צווייגענהאפט, מוסמך להוראה על ידי הרב אריה צבי פרומר מקוז'יגלוב, וראש השוחטים של מדינת פולין, ולאחר השואה שימש כרבה של עיר הנובר ושל מדינת סקסוניה התחתונה (נידרזאקסן).
• שרה שטנצל נרצחה בשואה.
• נינו הרב שלמה שטנצל, יו"ר מפעל המשנה וההלכה היומית, אסתר רובינסון ורחל קליקשטיין.