הרב מרדכי אלון

הרב מרדכי (מוטי) אֵלון (נולד בח' בכסלו ה'תש"ך) רב בולט ומשפיע בציונות הדתית, ראש התנועה הרוחנית-חברתית "מבראשית", חבר במועצה להשכלה גבוהה. כיהן כראש ישיבת חורב (תשמ"ו- תשס"ב) וראש ישיבת הכותל (תשס"ב- תשס"ח). כיום, מעביר שיעורים ומחבר פירוש על חמישה חומשי תורה בביתו שבעיירה הצפונית מגדל.

חייו[עריכה]

הרב אלון למד בצעירותו בישיבת ירושלים לצעירים וכשסיים את הישיבה התיכונית החל ללמוד בישיבת אור עציון. עם הקמת ישיבת ההסדר קרית שמונה הצטרף לגרעין המייסד שלה. כבר מגיל צעיר לימד בישיבת קרית שמונה במקביל ללימודיו. לאחר סיום הפרק הלימודי החל הרב אלון לעבוד כמורה למחשבת ישראל בישיבת חורב שבירושלים. בהמשך שימש כמחנך של כיתה י"א (שנת תשמ"ג). ביוני 1987 כשהוא בן 28 בלבד, מונה לתפקיד ראש הישיבה במקומו של הרב שמעון אשר כהן. בתפקיד זה החזיק עד שנת 2002, ובשנה זו עזב את חורב, כדי לכהן כראש ישיבת הכותל.

לפי עדותו דחה פעמים רבות הצעות להשתלב במערכת הפוליטית, באחת הפעמים אף כשר החינוך. לקראת הבחירות לכנסת השבע עשרה, כשהחלו מגעי איחוד בין המפד"ל למפלגת האיחוד הלאומי (שבראשה עמד אחיו- הרב בנימין אלון) הוצע לרב אלון תפקיד ראש הרשימה המאוחדת. הרב אלון סירב להצעה לאחר שהתלבט באומרו כי השפעתו בפוליטיקה תהיה פחות מועילה מהשפעתו בתחום החינוכי.

במהלך השנים הוצע לרב להתמודד על קבלת משרת רבה של העיר תל אביב וכן על משרת הרב הצבאי הראשי, אך לבסוף נבחרו למשרות דמויות אחרות.

הרב אלון חבר במועצה להשכלה גבוהה. הוא החבר היחיד שאין ברשותו תעודת בגרות או תואר אקדמי כלשהו. באופן אירוני, הרב אלון אינו זכאי לתעודת בגרות עקב העדר יחידה במחשבת ישראל, אף שבמשך מספר שנים היה שותף בהכנת מבחני הבגרות במקצוע זה.

במהלך שנת התשס"ו הודיע הרב אלון על יציאה לחופשה. הרב אלון הודיע על הפסקת שיעוריו בפרשת שבוע (בבית הכנסת ישורון, באוניברסיטת בר-אילן ובטלוויזיה); דברים אשר הקנו לו את פרסומו הרב בקרב הציבור. כמו כן, מזמן זה, הרב אלון מיעט בעריכת חתונות ובהגעה ללוויות. הוא עבר להתגורר בעיירה הצפונית מגדל שבסמוך לטבריה. על אף יציאתו לחופשה המשיך הרב אלון לשמור על קשר עם "מבראשית" ועם "ישיבת הכותל".

ב-28 בינואר 2007 נפצע קשה בנו של הרב אלון, רפאל, בתאונת דרכים בהתהפכות רכב אך הבריא עם הזמן.

ב-31 בדצמבר 2007 הרב הודיע רשמית על פרישתו מראשות ישיבת הכותל ועל מעבר מרב "דורש" לרב "כותב" והחל לכתוב את פירושו על חמישה חומשי תורה.

הרב מרדכי אלון הוא בנו של המשנה לנשיא בית המשפט העליון לשעבר, פרופ' מנחם אלון, ואחיהם של ארי אלון, השופט יוסף (ספי) אלון והרב בנימין אלון, לשעבר ח"כ וראש ישיבת בית אורות.

פרסומו[עריכה]

את פרסומו רכש הרב אלון כמורה לתורה, בעיקר במסגרת שיעורי פרשת השבוע. את שיעוריו הוא העביר בבית הכנסת "ישורון" בירושלים (שיעור שבתקופה זמנית הועבר לבית המדרש של ישיבת חורב), במכון ש"י שבאוניברסיטת בר-אילן, ובערוץ הראשון (בימי שישי); בתקופה מסוימת שודרו השיעורי� אף ברדיו בערוץ שבע, ברשת א וברשת מורשת וברדיו קול חי ואף בטלוויזיה ב"ערוץ התכלת" שפעל בשידורי הטלוויזיה בכבלי� במשך כמה שנים. חלק משיחותיו על פרשת השבוע שוכתבו ויצאו לאור בסדרת חוברות בשם תכלת מרדכי, ולאחר מכן גם בספרים. על חוברות אלו הוא זכה בפרס הרב מימון לשנת ה'תשס"ב.

מלבד פעילותו בלימוד תורה, הרב אלון מתא�יין בגישתו החברתית לסביבתו. גישתו מאופיינת בהפגנת חיבה, המתבטאת בחיבוק ובנוכחות גבוהה ביותר בלוויות וחתונות. בכך מבטא הרב אלון את חשיבות החיבור האישי, ואת הדילוג על המרחק הנפשי שהיה קיים בין הרב לסביבתו. בהצלחתו של הרב אלון יש ביטוי למעבר מרב המבטא מנהיג המורם מעדתו, לרב אשר מתחבב על סביבתו.

במהלך שנת ה'תשס"ח העביר הרב שיעורים בימי חמישי בלילה, עד לפנות בוקר יום שישי בפרשת השבוע ובנושאי החג המתקרב, ביישוב מגדל שבצפון. המוני אנשים מכל הארץ היו מגיעים במיוחד לשיעור זה שהלך והתעצם מבית כנסת קטן לאמפי בית הספר ביישוב. השיעור היווה הזדמנות להמוני מעריציו המתגעגעים, לראות את פניו ולשמוע את קולו, לאחר תקופה ממושכת שלא האזינו לו.

האשמות במעשים מגונים והרשעה[עריכה]

בשנת 2010 פרסם פורום תקנה הודעה שלפיה ביולי 2005 החל צוות מטעמו, שכלל את הרב יעקב אריאל, הרב אהרן ליכטנשטיין, פרופ' ידידיה שטרן, הרב בני להמן ויהודית שילת, בבדיקת תלונה כנגד הרב אלון שבה נטען כי הטריד מינית את המתלונן ואדם נוסף, בתקופת נערותם. לדברי הפורום, הרב אלון הודה בפניו בעיקרי התלונה, אם כי לא בכל פרטיה, הביע את חרטתו והצהיר כי לא היה מעורב במקרים דומים אחרים. בעקבות זאת פסק הפורום כי בעת פגישות אישיות עם צעירים יקפיד הרב אלון על הלכות ייחוד, שעיקרן הימנעות מהימצאות במקום סגור עם אדם בודד אחר. הרב אלון אישר את ההחלטה בחתימתו. על רקע מדיניות הפורום, פרטי התלונה והתחייבות הרב אלון נשמרו בדיסקרטיות.

לפי הודעת הפורום, כעבור שנה, בראשית קיץ 2006, הגיעה אל הפורום תלונה נוספת וחמורה יותר, שבה נטען כי הרב אלון היה מעורב בקשר בעל אופי מיני שנמשך מספר שנים והמשיך לאחר התחייבותו האמורה. לדברי הפורום, הרב אלון הודה גם כאן בעיקרי הדברים, אך טען כי המתלונן יזם את המעשים וכי אין מדובר בניצול יחסי מרות וסמכות. בעקבות זאת גיבש הפורום החלטה תקיפה יותר, שלפיה הרב אלון נקרא להפסיק כל פעילות ציבורית וחינוכית למשך שמונה שנים, אז ידון הרכב נוסף בנושא. זו הייתה הסיבה לפרישתו מראשות ישיבת הכותל ותנועת 'מבראשית' ולמעבר ליישוב מגדל.

לפי ההודעה הפר הרב אלון את התחייבויותיו והמשיך להיות מעורב בפעילות חינוכית ובמפגשים עם נערים, חרף התראות בכתב ובעל־פה. בעקבות זאת, הוחלט לצרף להרכב הראשוני את הרבנים הרב איתן אייזמן, הרב אבי גיסר, הרב אליקים לבנון, הרב יובל שרלו, הרב יצחק שילת והרב יהושע שפירא. ההרכב המורחב החליט פה אחד לפרסם את הדברים, על מנת להגן על נפגעים פוטנציאלים‏^[1].

היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, הורה למשטרה לבדוק את התלונות‏^[2]. על התלונות שבהן דן הפורום חלה התיישנות, אולם בעקבות הפרסום התלוננו במשטרה נערים נוספים. ב-2 בנובמבר 2011 הוגש נגד הרב אלון כתב אישום בעבירה של מעשה מגונה בכוח‏^[3]. יום לאחר מכן כינס הרב אלון מסיבת עיתונאים שבה אמר: "בכל שנותיי מעולם לא עשיתי שום מעשה, ולו במלל, בכוונה מינית כלשהי כלפי תלמידיי או הפונים אלי. כל ניסיון לטעון כאילו הודיתי אי פעם במעשה שכזה הוא שקר גס ומתועב"‏^[4]. ברב אלון צידד בין השאר הרב חיים דרוקמן, שאמר כי שפכו את דמו‏^[5] והזמין אותו להעביר שיעורים בישיבת אור עציון. גם העיתונאי אבישי בן חיים יצא נגד התנהלות הפורום‏^[6].

ב-7 באוגוסט 2013 הורשע אלון בבית המשפט השלום בירושלים בביצוע שתי עבירות של מעשה מגונה בכוח בבן 17 שפנה אליו להתייעצות בעניינים אישיים‏^[7] וב-18 בדצמבר נגזרו עליו חצי שנה של עבודות שירות, 15 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים ופיצוי בסך 10,000 ש"ח למתלונן‏^[8]. הרב יעקב אריאל מפורום 'תקנה', אמר כי המקרים שהובאו במשפט הם "דגי רקק" לעומת ה"לוויתנים" שהובאו לפני הפורום‏^[9].

בדצמבר 2018 פורסם כי התקבלה בפורום תקנה תלונה נוספת של צעיר על פגיעות מיניות מצדו של אלון בשנים האחרונות, שאת חלקן הוא תיעד. לאחר שהובאו החשדות בפני הרב שמואל אליהו, הרב חיים דרוקמן והרב יעקב אריאל, הודה אלון בפניהם במעשים והתחייב להפסיק להעביר שיעורים, לקחת טיפול פסיכולוגי ולסגור את בית המדרש שלו^[10].

השקפתו[עריכה]

הרב אלון ממעט לעסוק בשאלות השנויות במחלוקת בתוך הציונות הדתית. עיקר מסריו מתייחסים לענייניים בעלי גוון הומניסטי ולצורך בהתקרבות בין הציבור הדתי לאומי לציבור החילוני. בתקופת ההתנתקות מחבל עזה וצפון השומרון שימש כראש ישיבת הכותל והורה לתלמידיו ששרתו בצבא באותו זמן לא לסרב אך גם לא לבצע את פקודת הפינוי.

קישורים חיצוניים[עריכה]

• שיעורי הרב מרדכי אלון באתר ישיבה
• שיעוריו באתר מכון מאיר
• שיעוריו באתר מורשת